"רוצים לצאת מהארון": מחאת המאומצים מגיעה לכנסת

מחאת המאומצים, שעל פי חוק נאסר עליהם לחשוף את סיפורם האישי בפומבי, תעלה לדיון בוועדה לזכויות הילד. יו"ר הוועדה ח"כ שאשא - ביטון: "נשנה את המצב". באופן אבסורדי היועץ המשפטי אסר על המאומצים לדבר בדיון, אך לבסוף הוחלט לקיימו בדלתיים סגורות

שירית אביטן כהן | 1/3/2016 19:47
תגיות: ילדים מאומצים
בעקבות פניית nrg ליו"ר הוועדה לזכויות הילד, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תתכנס מחר (ג') הוועדה לדון בסעיף 34 בחוק האימוץ - המכונה "סעיף ההשתקה" - האוסר על אנשים מאומצים להיחשף כאשר אם יעשו זאת הם יכולים להישפט למאסר של עד חצי שנה.

עוד כותרות ב-nrg:
- "הרב מהצפון" יישפט: "אין לו חצי אחוז סיכוי"
- אב ובנו השוטרים חשודים בסחר בנשק ובסמים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לפני כשבועיים פרסמנו ב-nrg את מחאת המאומצים שהחלה באמצעות סרטונים שהופצו בפייסבוק, בהם יוצאים לראשונה אנשים מאומצים מהארון הכפוי ומספרים את סיפורם בציבור. כעת עם הגעת הנושא לכנסת מקווים האנשים שמאחורי המחאה כי סופסוף יוכלו להתבטא בנושא בלא לחשוש מהחוק.

ע' מדברת ­לראשונה:

 
קטעים נוספים

בשיחה עם יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא-ביטון, היא מסבירה כי בכוונתה להביא לשינוי בחוק הקיים. לדבריה "מדובר בסיפור מורכב מאוד, כאשר מצד אחד לכל ילד יש את הזכות להיות שלם עם הזהות שלו ולהתמודד אתה ולכן עניין ההשתקה בעייתי. מצד שני יש לחוק שיקולים רבים הבאים להגן על ההורים הביולוגיים ועל יתר המעורבים בתהליך האימוץ. מחר נפתח את הנושא לשיח גלוי בין אנשי מקצוע ומאומצים ונחליט יחד אם לבטל את הסעיף לגמרי או להכניס בו תיקונים".

ח"כ שאשא-ביטון הוסיפה כי "המצב כפי שהוא היום הוא בלתי אפשרי. נגרם להם עוול כפול, בעוד הם מתמודדים עם עניין האימוץ, החברה הופכת את זה לטאבו ואומרת להם 'תשתקו'. נקודת המוצא שלי בטיפול בבעיה היא שילד צריך לחיות עם הזהות שלו בשלום ולא להיות מושתק. אנחנו ניקח אחריות ונשנה את המצב הקיים".

לקראת הדיון התחוללה כבר סערה כאשר היועץ המשפטי לוועדה הודיע למוזמנים המאומצים כי לא יוכלו לדבר בדיון משום שהחוק אוסר עליהם. אולם לאחר התערבותה של יו"ר הוועדה שאשא-ביטון היא קיבלה את הסכמתו לכך שהם יוכלו להשתתף בדיון, אך לא תותר כניסת מצלמות ולא יהיה רישום של שמותיהם בפרוטוקול בהתאם לחוק.
 
אייל מרגולין-ג'יני
''לכל ילד יש את הזכות להיות שלם עם הזהות שלו''. ח''כ יפעת שאשא-ביטון אייל מרגולין-ג'יני

בקהילת המאומצים הביעו היום התרגשות לקראת הדיון בתקווה שהוא אכן יצליח לשנות את חייהם ולאפשר להם לחיות חיים שלמים, בלי הסתרה ובלי מסכות. בתגובה לכך שאין להם את היכולת להיחשף אפילו בוועדה בכנסת במטרה לשפר את מצבם אמרה ל-nrg עו"ד שירן בן דוד-עוזרי, מאומצת אך בעלת אישור מיוחד מבית המשפט להיחשף בשמה, כי "החלטת היועמ"ש לוועדה רק מראה כמה החוק הזה דרקוני וראוי לביטול כאשר ציבור שלם לא יכול להשמיע את קולו בכנסת נגד חוק בצורה פומבית. זה רק מראה כמה זכות הביטוי שלנו נדרסת ברגל גסה".

לדבריה הבעייתיות ב"סעיף ההשתקה" גורמת לכך שלילדים מאומצים אין דמויות להזדהות איתן כשהם גדלים. "אם אתה הומו, טרנסג'נדר או כל דבר אחר - כל ילד יש לו דמויות לחיקוי בתקשורת, בקולנוע ובספרים אבל באימוץ אין, כי אין אף אחד שמזוהה עם זה שהוא מאומץ. בצורה הזו הכל מאוד אפל וראוי להסתרה ובושה וזה יצר דור של ילדים שגדלו בארון. גיבורי הילדות שלי הם פנים מרוטשות מהעיתונים של אנשים מאומצים, כי זה הנושא שקרוב ללבי. אין לנו שום דמות ושום זהות להתחבר אליה".

רותי ברוך, עובדת סוציאלית העובדת עם ילדים מאומצים במקצועה וסבתא לעשרה נכדים, גם היא ילדה מאומצת. בשיחה עם nrg היא מדברת על הבעייתיות בחוק והפגיעה בכל מאומץ באשר הוא. "אני חושבת שעד גיל 18 לא צריך לחשוף אדם מאומץ, אבל בגיל 18 כשמתגייסים לצבא ואני מספיק מבוגרת כדי להילחם למען מדינת ישראל, להחזיק נשק או להטיס מטוס, אני חושבת שאני מספיק בוגרת גם כדי להחליט אם אני מספרת את הסיפור שלי בפרהסיה, בלי לחשוף את הורי הביולוגיים", אומרת רותי ברוך.

"אותי להשתיק? למה, זה בושה? עשיתי משהו לא בסדר? הוריי עשו משהו לא בסדר? למה כל אחד יכול לספר על חייו ועל אירועים שקרו לו ואני מנועה מזה. במי אני אפגע? בי? אני מספיק מבוגרת. די, אני רוצה לצאת מהארון. זכותי להכריז מי אני ומה אני. אני לא רוצה להתבייש בזה", אומרת ברוך בחדות. לדבריה "קודם נטשו את הילד המאומץ ועכשיו אומרים לו 'לא אל תדבר על זה, תחביא את הטראומה הקשה. החלטנו עבורך שאף אחד לא רוצה לשמוע את זה'".

י' נחשפת לראשונה: 
 

קטעים נוספים

ברוך מדגישה בדבריה את הפגיעה הכפולה באותם אנשים מאומצים שבגרו. "איך אני יכולה להיות טייסת ולא להגיד שאני מאומצת ולדבר על הטראומה שעברתי, וכל ילד מאומץ עבר טראומה לא משנה אם הוא אומץ בגיל חודשיים או חמש. נטישה היא טראומה וחשוב לדבר על זה וצריך לדבר על זה ולשתף, כי השיתוף עוזר. אך החוק גורם לטראומה להיות תמיד במצב לא טוב".

היא מביאה כדוגמה שיחה שניהלה עם ילדה מאומצת בת 12 בתחילת השבוע. "אבא של אותה ילדה ביקש ממני בסיום פגישה לדעת מה זה כל הקמפיין הזה, והיא תהתה 'מה צריך להתבייש בזה שאני מאומצת?, אבא אתה מתבייש בי?'. 'מה רותי אני סיפרתי בכיתה ולחברות שלי - אז זה אסור לי? למה זה אסור לי? זאת עדות של ילדה בת 12".

לדבריה "החוק הזה גורם לילד להיות מושפל ומוחבא דבר שאסור להתעסק בו כי הוא רע ולא טוב. על כל הטראומות בעולם אפשר לדבר ועל טראומה כזו שמשפיעה על כל מהלך החיים אסור לדבר? אני כבר הרבה שנים מחפשת עם מי לצאת למאבק הזה נגד ההשתקה ולא מצאתי. אני שמחה שעכשיו הצלחנו לצאת למאבק הזה למען כולנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך