"מחשב לכל ילד? אין לנו אפילו מים זורמים"

בית המשפט קבע כי תושבי אום אל חיראן ועתיר יפנו את בתיהם לטובת הקמת יישוב חדש בנגב. "הם רוצים להפריח את הנגב, אך יש לעשות זאת על כל אוכלוסיותיו", טען יו"ר הוועד המקומי

נעמה אנגל משאלי | 3/3/2016 14:37
תגיות: אום אל חיראן,חירן,יער יתיר
מאות תושבי הכפרים הבדואים אום אל חיראן ועתיר קיימו הבוקר (ה') תהלוכת מחאה בבאר שבע נגד כוונת המדינה לפנותם ולהרוס את בתיהם במסגרת הליכי הקמת הישוב העתידי חירן, וכן לצורך הרחבת יער יתיר. בהפגנה שנערכה תחת הכותרת "לא להריסה, כן להכרה", לקחו חלק גם חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ופעילים מהנגב.

עוד כותרות ב-nrg:
- חוסכים כסף לזוגות: אל תהרגו את קבוצות הרכישה
- רשת החשמל בכל סוריה נותקה מסיבה לא ידועה
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בחודש ינואר דחו שופטי בית המשפט העליון את בקשת הוועד המקומי באום אל חיראן לערוך דיון נוסף בעניין פינוי הכפר. כך, נותרה על כנה ההחלטה המקורית, לפיה ניתן לפנות את הכפרים מאחר ו"המדינה היא בעלת המקרקעין שבמחלוקת, והתושבים ישבו בהם כבני רשות חינם", לשון החלטת השופט אליקים רובינשטיין.
 
צילום: יהודה פרץ
''לא זזים'' צילום: יהודה פרץ

 
צילום: יהודה פרץ
צילום: יהודה פרץ

משנדחתה הבקשה לדיון נוסף,  נסתם הגולל על המאבק המשפטי להריסת הכפרים הלא מוכרים בהם מתגוררים מעל לאלף איש, וכעת יוצאים התושבים יחד עם ארגונים נוספים למאבק ציבורי.

"הם רוצים להפריח את הנגב, אך יש לעשות זאת על כל אוכלוסיותיו",  ציין ראאד אבו אלקיעאן, יו"ר הוועד המקומי באום אל חיראן, בהפגנה שהתקיימה ברחבת היכל המשפט וקריית הממשלה. ופנה לעבר בנייני המשרדים שמעליו.

"אנשי התכנון, הסתכלו בעיני הילדים שכאן. במקום ללכת לבית הספר הם מבקשים לחיות בנגב בזכות ולא בחסד. תנו להם לחיות בשלום ובדו קיום ולא לגדול על שנאה, איבה וקנאה", מחה אבו אלקיעאן. "בעוד שאני מחפש עבור ילדי חיבור למים זורמים, ברעננה הרצליה ובאר שבע  דורשים מחשב לכל ילד. לא ניתן לבניית ישוב יהודי, כל עוד לתושבי אום אל חיראן לא יהיה בית".
 
צילום: יהודה פרץ
צילום: יהודה פרץ

הוא הוסיף וקרא לממשלה לחזור בה מההחלטה, לפנות את הכפרים ולהחליט על הכרה בהם במקום מושבם הנוכחי או על אדמתם המקורית. הצעה נוספת היא לקבל את הצעת התושבים להקים ישוב משותף יהודי-ערבי.בית המשפט העליון קבע כי  פינוי תושבי אום אל חיראן "כרוך בהצעות שונות של מעבר, פיצוי, ואפשרות מגורים, אם בעיירה חורה, ואם בישוב חירן העומד לקום, בתנאי רכישה "כלליים" אך תוך פיצוי מסוים". עוד קבע כי "הישוב המתוכנן חירן אינו מונע מבני הפזורה להתגורר בו, אלא הוא מתוכנן כישוב בעל אופי כללי ולא ישוב בדואי, על כל המשתמע מכך מבחינה תכנונית; כל החפץ להתגורר בחירן רשאי לעשות כן".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה אמר ל- nrg, כי "חייבים להפנים שטובת האזרחים הבדואים היא חלק בלתי נפרד מטובת הנגב כולו. אי אפשר לפתח את הנגב בלי לפתח את הכפרים הבלתי מוכרים. תביעות הבעלות הן על פחות מארבעה אחוזים מהשטח, שטח מינימלי ביותר בו יש להכיר. התושבים הציעו כל מיני מתווים שהם יוכלו להישאר בבתיהם והצדק יעשה".

בתוך כך, ל-nrg  נודע כי המשנה ליועמ"ש (אזרחי), ארז קמיניץ, מתח ביקורת על החלטת ראש המועצה המקומית חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי לאסור על מפוני אום אל חיראן להתגורר ביישוב, באומרו כי מדובר "באפליה שלא ניתן להצדיקה".  
 

צילום: יהודה פרץ
תושבי אום אל חיראן ופעילים נוספים בהפגנה בבאר שבע צילום: יהודה פרץ

כזכור, המדינה מציעה למפונים כפיצוי מגרשי מגורים הנמצאים בשלבי הכנה ביישוב חורה, בשתי שכונות חדשות שיעמדו לשיווק תוך שנה. אולם במועצה המקומית חורה הוחלט לאסור על תושבים מחוץ ליישוב  בכלל ולתושבי אום אל חיראן בפרט, להיקלט ביישוב ולרכוש בו מגרשים לאור מצוקת הדיור הקשה בו.  במועצה טוענים כי יותר מ- 500 משפחות של תושבי חורה ממתינות למגרשים ללא מענה.

מועצה מקומית חורה אף עיגנה החלטה זו באסיפת מליאה שהתקיימה לפני מספר חודשים. בהודעה שהופצה לתושבים לאחר מכן נכתב כי "היישוב חורה לא יהווה ברירת מחדל של רשויות המדינה לפתרונות דיור לישובים אחרים".

עוד הוסיפו, כי "המועצה תיאלץ לנקוט את כל הצעדים העומדים לרשותה על מנת לנסות למנוע מעבר של אוכלוסייה שאינה תושבת הישוב חורה". טענה זו גם נשמעת שוב ושוב על ידי באי כוחם של תושבי אום אל חיראן וכן תושבי כפרים נוספים בנגב המיועדים לפינוי לישוב חורה בערכאות משפטיות, וכן במסגרת מאבקם למנוע את הפינוי.

אלא שבעקבות פניית עמותת רגבים בנושא, זימן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), ארז קמיניץ את ראש המועצה המקומית חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי, והבהיר לו כי החלטת המועצה מהווה אפליה. מבחינה משפטית, הוא טען, קיים קושי משמעותי להגן עליה "זאת בין היתר בהתחשב בדרישה לשיווק מקרקעי ישראל על בסיס שוויוני וללא אפליה", נכתב. בעקבות השיחה הודיעה המדינה לבית המשפט כי לא נמצא נימוק משפטי להתנגדות המועצה לכניסת בני ישובים אחרים.

עמיחי יוגב, רכז מחוז הדרום בעמותת רגבים הצביע על האבסורד בדרישה של מועצת חורה להשאיר את כלל הקרקעות עבור הריבוי הטבעי של תושבי היישוב. "כמו שלא ייתכן שראש עיריית רעננה יחליט שהוא לא מכניס תושבים חדשים כי אין מקום לריבוע הטבעי, לא ייתכן שמועצת חורה המהווה זרוע ביצועית של מדינת ישראל, תקבע מי נכנס אליה ומי לא נכנס. המגזר הבדואי הוא המגזר היחיד שמצפה שמדינת ישראל תמצא פתרונות דיור, כמעט בחינם, לכל בן 18 ומעלה, סמוך למגורי הוריו. זה דבר שאין לכך אח ורע בכל מגזר אחר".

ראש המועצה המקומית חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי מסר בתגובה כי מועצת העיר ממשיכה לדבוק בהחלטתה: "הודענו  לבית המשפט ולרשויות כי החלטת המועצה מתייחסת לכל הפזורות הבדואיות המשתלטות באופן לא מבוקר על עתודות המגרשים עבור הזוגות הצעירים תושבי בישוב.  ישבתי עם המשנה ליועמ"ש והבהרתי לו שזוהי החלטה יישובית וציבורית שהתקבלה במועצת העיר פה אחד- למען תושבי חורה. איני דן בחוקיות שלה. בית המשפט זימן אותי כדי להציג את עמדתי  בסוף החודש, ושם אסביר במסגרת דיון בעניין שבט אחר, אך באותה סוגיה את עמדת המועצה". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק