פמיניזם נוסח בית ראשון: חותם עתיק נמצא בי-ם
בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד נחשף חותם נדיר בן 2,500 שנה, הנושא את השם 'עליהנה בת גאל'. "בעלת החותם הייתה יוצאת דופן בתקופת בית ראשון", אומרים מנהלי החפירה
מי היו עליהנה בת גאל וסעריהו בן שבניהו? שני חותמות נושאי שמות עבריים נחשפו בתוך מבנה רחב ידיים מימי הבית הראשון, במהלך חפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. "מציאת חותמות נושאי שמות עבריים מתקופת בית ראשון היא לא דבר שבשגרה", אומרים החוקרים. "מציאת חותם שהיה שייך לאישה - זה דבר נדיר עוד יותר".עוד כותרות ב-nrg:
- צפו: סעדו ב-775 שקל, "יצאו לסיגריה" ונעלמו
- מחקר ענק: זה פירוש החלומות הכי נפוצים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הממצאים התגלו לאחר תשע שנות חפירה של רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אל עיר דוד. החוקרים, שהצליחו להעמיק עד לשכבותיה של ירושלים הקדומה - מימי הבית הראשון - מצאו את החותמות בתוך המבנה, המורכב מאבני גזית מפוארות.
חותמים בני 2,500 שנה. אתר החפירות בעיר דוד
צילום: באדיבות רשות העתיקות
"חותמות אישיים, כמו אלה של עליהנה וסעריהו, שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם", הסבירו ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנובץ ושלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "בעת העתיקה, הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם של בעלי החותם".
על גבי חותם האישה הנדיר, העשוי אבן חצי יקרה, נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל", כאשר בעלת החותם מוזכרת לצד שם אביה.
"חותמות שהיו שייכים לנשים מהווים אחוזים בודדים מכלל החותמות שנמצאו", מבהיר ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית. "זאת, בשל מעמדן הכלכלי שהיה נחות בדרך כלל, לבד ממקרים יוצאי דופן כמו זה שלפנינו: השם עליהנה אמנם אינו מופיע בתנ"ך, ואין מידע נוסף על זהות האישה, אך העובדה שהחזיקה חותם, מעידה על מעמדה החברתי הגבוה".
חותם עליהנה, לצד פסלון אישה מתק' בית ראשון אשר סימל פריון
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
לדברי משגב, "רוב חותמות הנשים המוכרות לנו נושאות את שם האב, ולא את שם הבעל. כאן, כמו במקרים האחרים, הדבר עשוי להעיד על מעמדה הגבוה יחסית של עליהנה, שהיה תלוי במשפחתה המקורית, ולא במשפחת הבעל. יתכן שעליהנה שמרה על על זכותה על הרכוש ועל עצמאות כלכלית גם לאחר נישואיה, ולכן שומר שם האב, אולם אין בידינו מידע מספיק על החוק ביהודה בתקופה זו".
השם "עליה" ידוע מחותם עמוני בן התקופה, והיא צורת הנקבה לשם המקראי הידוע "עלי". בכתב שבחותם ניכר דמיון לכתבם של חותמות עמוניים, וייתכן שהדבר מעיד על מוצאו הזר של מי שגילף את החותם, ואולי על מוצאה הזר של עליהנה - ככל הנראה מעבר הירדן.
החותם השני שנחשף בחפירה, הכתוב בכתב ראי, נושא את הכיתוב "לסעריהו בן שבניהו". השם סעריהו נזכר בחרס מערד, ומשמעו, ככל הנראה, אלוהים המתגלה בסערה. החוקרים ציינו כי להערכתם, ייתכן שהמבנה הבנוי בו נמצאו החותמים שימש כמרכז מנהלי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם