יום האישה: ישראל מובילה על מדינות ה-OECD
מחקר חדש חושף כי שיעור הנשים המועסקות בישראל גבוה ביחס ליתר המדינות - וכן כי היולדות בארץ מקבלות זכויות משופרות לעומת מדינות אחרות. בנוגע לחופשת לידה לגברים, המצב מבטיח פחות
לרגל יום האישה שחל היום (יום ג'), נתונים חדשים חושפים את השיפור במעמד הנשים בישראל – אך מלמדים גם שלא הכל ורוד: מהנתונים עולה כי יותר נשים בישראל יוצאות לעבוד, וכי זכויות הנשים היולדות בישראל הן טובות יותר לעומת יתר מדינות ה-OECD.עוד כותרות ב-nrg:
- צפו: סעדו ב-775 שקל, "יצאו לסיגריה" ונעלמו
- מחקר ענק: זה פירוש החלומות הכי נפוצים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפי מחקר חדש של ליאורה בוורס והדס פוקס ממרכז טאוב, בשנת 2014 היה שיעור הנשים המועסקות בישראל גבוה ב-0.7% משיעור המועסקות ב-OECD. כמו כן, נתוני התעסוקה של נשים בישראל הולכים ומשתפרים לאורך זמן, כאשר בשנת 2014 עמד שיעור התעסוקה של ישראליות בגילאי 54–25 על 74% - עלייה של 20% לעומת שנת 1990.
יחד עם זאת, מנתוני מכון טאוב עלה עוד כי כ-34% אחוז מהנשים בישראל עובדות במשרה חלקית, כאשר מחצית מאותן נשים ציינו שהסיבה לחלקיות המשרה היא הטיפול בילדים. בנוסף, למרות העלייה בשיעור הנשים המועסקות, עדיין קיים פער של 14% בשכר השעתי לעומת גברים, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD.
לפי מחקרן של בוורס ופוקס עיקר העלייה בתעסוקת נשים נרשמה בקרב אימהות לילדים קטנים, ובפרט אימהות ללא תואר אקדמי. מהנתונים עלה כי בעוד שבשנת 1995 רק כמחצית מהנשים בנות 40–30 שהיו אימהות לילדים עד גיל ארבע יצאו לשוק העבודה - הרי שבשנת 2011 עמד שיעורן על 69%.
בנוסף, שיעור המועסקות בקרב אימהות לילדים עד גיל ארבע בעלות תואר אקדמי, עלה מ-78% בשנת 1995 ל-84% בשנת 2011. העלייה בתעסוקה בקרב נשים שאינן בעלות השכלה אקדמית היה חד אף יותר: מ-47% בשנת 1995 ל-57% בשנת 2011. ב-2013 כבר הגיע הנתון לשיעור של 60%.
ביחס ליתר מדינות ה-OECD, ישראל מפתיעה לטובה בשמירה על תנאי הנשים העובדות: מהנתונים עולה כי מדיניות עידוד הילודה בישראל כוללת כלים כמו הגנה על מקום העבודה בזמן ההיריון ועד שנה לאחר הלידה, מענק של 100% מהמשכורת במהלך חודשי חופשת הלידה בתשלום – בעוד שבמדינות אחרות משולם רק חלק מהשכר – וכן שעת הנקה בתשלום לעובדות, במהלך ארבעת החודשים שלאחר החזרה מחופשת הלידה.
על פי הנתונים, בישראל מספר הלידות גבוה מבמדינות ה-OECD ועומד על שלושה ילדים לאישה בממוצע, לעומת 1.7 בממוצע. לאור זאת, העלות של חופשות לידה ארוכות יותר לכל ילד תהיה גבוהה יותר עבור המדינה, וההשפעה על המשק תהיה נרחבת יותר.
יחד עם זאת, כשמשווים את התשלום לנשים בכלל חופשות הלידה, ישראל קרובה מאוד לממוצע ה-OECD: ארבעים ושניים שבועות של שווה ערך שכר מלא לעומת ארבעים וארבעה ביתר מדינות ה-OECD. לשם השוואה, הנתון בישראל גבוה יותר מהממוצע ב-19 מדינות OECD אחרות.
נושא מפותח פחות בארץ הוא חופשות לידה לגברים: בישראל קיימת אמנם אפשרות לחלק את חופשת הלידה בין הגבר והאישה, אך בפועל המדיניות אינה מעודדת חלוקה זו.
מחקרן של בוורס ופוקס מראה כי 20 מדינות ב-OECD מעניקות לאבות חופשת לידה בתשלום חלקי או מלא מיד לאחר הלידה, וכ-75% מהגברים מנצלים חופשה זו. ישראל, לעומת זאת, אינה מעניקה כלל חופשת לידה בתשלום לאבות.
סוג נוסף של עידוד לשוויון בין ההורים בשאר מדינות ה-OECD ניתן בשנותיו הראשונות של הילד: 13 מדינות מעניקות חופשת הורות בתשלום, המוקצה לאבות בלבד.
מדיניות זו נותנת את אותותיה במספר הגברים הבוחרים לנצל את החופשה. לשם השוואה, במדינות ה-OECD שישה עשר אחוזים (16%) בממוצע ממקבלי חופשת ההורות הם גברים, לעומת 0.4% בישראל.
בגרמניה, למשל, הונהגה תוספת של חודשיים בתשלום לחופשת הלידה, בתנאי שהגבר הוא זה שלוקח אותה. תוספת זו הקפיצה את אחוז הגברים שבחרו להישאר בבית עם התינוק מ-3% בשנת 2003 ל-29% ב-2012. באיסלנד ובנורבגיה לא פחות ממחצית ממקבלי חופשת ההורות הם גברים.
אקו"ם