ראשי » חדשות » בארץ

"הייתי בטוחה שינאי רץ לעזור ויחזור לחפש אותי"

בידיים חשופות ובלי נשק, הסתער ינאי ויסמן על המחבלים שנכנסו לסופרמרקט בשער בנימין. שלושה שבועות אחרי הפיגוע הרצחני, אלמנתו יעל משחזרת את רגעי האימה שעברו עליה כשהסתתרה עם בתה התינוקת בין המדפים. הכתבה המלאה תתפרסם מחר

כשיעל ויסמן מתארת את מה שקרה באותו יום, ניכר שהכול עדיין חי מאוד אצלה. דקה אחרי דקה חקוקות בראשה, משחזרות את עצמן שוב ושוב. מציירות תמונה שהפכה למנת חלקם של יותר מדי ישראלים בחודשים האחרונים.

עוד כותרות ב-nrg:
- מחיר עסקת הטילים: רוסיה ואיראן הסתכסכו
- הליכוד נגד סער: "מקשקש מסלון ביתו בתל אביב"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הלכנו לקניות בסופר, וינאי כרגיל פגש שם הרבה חברים ומכרים", היא מספרת. "תמיד אני הייתי הולכת עם עגלת הקניות, והוא היה מחזיק את התינוקת, נעצר כל רגע לדבר עם מישהו. באותו יום חמישי, עוד לפני הירקות הוא כבר פגש שני מכרים, אבל לא הסכים שאשאיר אצלו את התינוקת. האמת שזה קצת עצבן אותי, אבל הוא עמד על זה שהיא תהיה איתי. המשכנו בקניות, וכשעמדנו מול מוצרי החלב והתלבטנו איזה מעדן לקנות, שמענו אישה צועקת. היה ברור שזה פיגוע".
 
למה?
"כי איזו סיבה יש לה לצעוק ככה באמצע החנות? היא פשט צרחה. במציאות של היום, היה ברור מה גרם לזה. מיד הרמתי את נטע מהעגלה, כדי שאם אצטרך לרוץ היא תהיה אצלי בידיים. ידעתי שינאי ירוץ לעזור, וזה באמת מה שקרה. שנייה אחר כך נשמעו גם יריות".

במרחק מטרים אחדים ממנה, שני מחבלים בני 14 חמושים בסכינים תקפו את הקונים בסופרמרקט. "רוב האנשים ברחו החוצה ודי התרוקן שם. החלטתי שאני לא יוצאת, כי אני לא יודעת מה קורה במעברים האחרים ואני עם תינוקת על הידיים, לא יכולה ממש להגן עלינו. פשוט נשארתי איפה שאני. אישה אחת שראתה אותי מחבקת את נטע ומנסה להיצמד איתה לפינה, ניגשה כדי לעמוד מעלינו ולשמור שלא יקרה לנו כלום. היא הגיעה אחרי זה גם לשבעה. אישה מקסימה.

תיעוד: המחבלים נכנסים לסניף רמי לוי


"בשלב מסוים ביקשו מכולם לצאת מהסופר, ואני לא יצאתי. אמרתי שאין מצב שינאי יצא משם ולא חזר לחפש אותי. בסוף עבר מישהו עם נשק ואמר לי שאני האחרונה שנשארה בפנים, כל השאר זה רק כוחות ביטחון ומד"א. אמרתי לו שאני מחכה לבעלי, שרץ לעזור ומן הסתם יחזור.

"הוא אמר שינאי בטח נמצא בחוץ ולא נותנים לו להיכנס חזרה. אז יצאתי ועמדתי בחנות הבגדים שנמצאת שם, די קרוב לסופר. הארנק, המפתחות של המכונית - הכול היה על ינאי, והיה לי ברור שאין מצב שהוא המשיך מפה לכיוון המכונית בלעדינו. אחרי כמה דקות ביקשתי מאחת המוכרות שם, אישה שאני לא מכירה, שתחזיק את נטע, כדי שאכנס לסופר לראות מה קורה. נכנסתי, ולא נתנו לי להמשיך פנימה".

היא יצאה ושוב ניסתה להיכנס. כל העניין ארך רק דקות ספורות, אבל כמו בכל הקלישאות שגזורות היטב מהמציאות, בעיניה של יעל הן נדמה כמו נצח מורט עצבים. "כשיצאתי בפעם השנייה, שכן שלי שאל את מי אני מחפשת. אמרתי שאת ינאי, והוא סיפר לי שראה שבעלי נפצע.

"ביקשתי מהמוכרת שלא תזוז משם עם נטע, לא משנה מה קורה, ונכנסתי שוב. הפעם החליטו שאני כנראה נפגעת חרדה. התחלתי לצעוק עליהם שהכול בסדר איתי, שאני מפוקסת, אני רק רוצה לראות את ינאי. האמת היא שהפחד הכי גדול שלי נבע מזה שינאי הוא שחום, וחששתי שאולי מישהו חשב שהוא המחבל. קיוויתי שלא ירו בו. הצלחתי להגיע למקום שבו שכב פצוע אחר, אבל לא נתנו לי לעבור הלאה".
 
יש לך תחושת החמצה על כך שלא נתנו לך לדבר עם ינאי כששכב בסופר, וככל הנראה עדיין היה בהכרה?
"כן. אולי הייתי צריכה להתעקש יותר שיתנו לי להגיע אליו. מצד שני, אם היו נותנים לי לדבר איתו, הייתי היום מלקה את עצמי – כי אולי בלי זה הוא היה מגיע שתי דקות מוקדם יותר לבית החולים, והיו יכולים להציל לו את החיים. כבר הבנתי שאין טעם להתעסק ב'אִם'.

"שאלו אותי בשבעה גם אם אני כועסת על עצמי שהרשיתי לו ללכת ולנסות לסייע. זו שאלה מעצבנת. על כל אִם, יש אִם אחר. אם הוא לא היה רץ לשם. אם לא היינו הולכים לקניות. אין לזה סוף. לא אשקר ואומר שאין אצלי אִם, אבל האִם הזה הוא לי עם עצמי. אין טעם להתעסק בזה. אני צריכה להתמקד בנטע. לא יעזור לי להישאר במיטה ולבכות".

למרות שמותר לעשות גם את זה.
"כן, כשנטע ישנה, ודאי שגם זה קיים. אבל אין טעם שהיא תגדל למציאות עצובה, לבית שלא צוחקים בו. תראי אותה, בכל מקרה אי אפשר להיות עצובים לידה".
***
הראיון המלא עם יעל ויסמן יתפרסם מחר ב-nrg ו'מקור ראשון'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg