ראשי » חדשות » בארץ

השחור החדש: הראפר האמריקאי שהחליט להתגייר

הראפר דמיאן (די) בלאק היה כוכב ב-MTV, שהתגלגל מהאיסלאם לנצרות האוונגליסטית. עכשיו, אחרי שהחליט לתת צ'אנס ליהדות, הוא שינה את שמו לניסים בלאק. מטרתו העיקרית: להחזיר נשמות יהודיות דרך המוזיקה השחורה

הם צעדו השבוע ברחובות שכונת רחביה בירושלים, משפחה בת שש נפשות בעלת חזות חרדית. האם בכיסוי ראש מלא, האב חובש מגבעת שחורה ולובש מעיל ארוך, הבנים עם פיאות מסולסלות והבנות לבושות בצניעות.

 עוד כותרות ב-nrg:
- למרות המחיר המוסרי: אסור להיפרד מהפלסטינים
- המבקר: להקפיא מינויי בכירים בשירות המדינה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

זה היה השבוע הראשון שלהם בישראל והם הרגישו הכי בבית בעולם, אבל לסביבה לקח קצת זמן להתרגל. בכל זאת, חרדים אפרו־אמריקנים זה לא דבר שרואים כל יום. כמה שהשילוב הזה מעורר עניין, סיפורה של משפחת בלאק הוא אפילו מרתק יותר. תהיו בטוחים שלא מדובר במשפחת עולים שגרתית שהגיעה עם "נפש בנפש" לישראל.

 

אבי המשפחה, ניסים בלאק (29) הוא ראפר יהודי, גר צדק, אשר היה לפני פחות מעשור כוכב עולה בעולם הראפ. הוא כיכב בקליפים ב־MTV ועתידו המוזיקלי נראה מבטיח, עד שהוא ואשתו עדינה (בעבר ג'יימי) התגיירו והתחתנו מחדש בחתונה יהודית. ניסים, בעבר דמיאן בלאק (שם הבמה שלו היה די בלאק) ואהובת נעוריו עברו דרך ארוכה, שכללה שנתיים של חיים כיהודים משיחיים עד שהתגיירו כדת וכדין ועזבו את העולם שבו גדלו, שהיה מלא בסמים, התעללות וקשיים כלכליים.

"נולדתי וגדלתי בסיאטל שבוושינגטון", מספר ניסים בעודנו מטיילים ברחובות השכונה הירושלמית שבה הוא מתגורר כעת. "עד עכשיו לא עזבתי את סיאטל. גרתי שם כל חיי, וכשפתאום באמצע החיים אתה מתחבר ליהדות, זה לא המקום הכי אידיאלי להיות בו. כל הרבנים שלי תמיד היו פה בישראל, ראיתי שיעורים שלהם ברשת וכך התחברתי ליהדות".

צפו: הראפר החרדי ניסים בלאק
 

בלאק אמנם מופיע כ"ניסים" כבר שלוש שנים, אך נראה שאת הפריצה המשמעותית שלו עשה בחודשים האחרונים, כאשר הוציא יחד עם הזמר גד אלבז את השיר "השם מלך", קאבר לשיר לועזי, שהגיע תוך זמן קצר ליותר ממיליון צפיות. בקליפ נראים השניים צוהלים ברחובות ניו־יורק, כשניסים רוקד על מוניות, עם ציציות ארוכות וכיפה גדולה לראשו.

בעוד אנחנו הולכים ברחוב, בדרך ל"מרכז אמונה" שם בלאק לומד ומלמד, הוא מושך את תשומת לב העוברים והשבים. יש אנשים שמזהים אותו, אחרים מפנים מבט תמוה שמנסה להבין מיהו אותו יהודי שחור שלבוש בשחורים. שני בחורי ישיבה צועקים לו מהעבר השני של הרחוב, וכשאני שואל אם הוא מכיר אותם הוא משיב "הרבה מכירים אותי ואת המוזיקה שלי".

על הקליפ החדש הוא אומר: "זה ללא ספק הקליפ הכי מוצלח שהיה לי עד כה בקריירה. לפחות בחיי היהודיים. בחיים ה'גויישים' שלי הייתי אמנם ב־MTV, אבל בימים ההם לאף אחד לא היה אכפת מיוטיוב אז אין מקום להשוואה. ברוך השם הייתה תקופה שבה הפקתי אלבומים עם חבר'ה של פיפטי סנט ואחרים, אבל דווקא בשיא של העולם הזה החלטתי לחפש את היהדות. כמובן שהיה לזה קשר למצב שהייתי בו".

באיזה מצב היית?
"היה לי 'ראפ באטל' (קרב ראפ) עם אמן אחר. הרעיון הוא שאמן ראפ אחד אומר עליך משהו במסגרת שיר ראפ, ואתה אמור לענות לו. זה מעין קרב שירים אחד מול השני. הוא חשב שאגיב. אבל החלטנו שאנחנו פשוט רוצים להחטיף לו מכות, לא על ידי שירים או דיבורים. פיזית. חברים שלי באו להחטיף לו מכות, ואחד מהם ניסה לירות ולהרוג אותו. אמנם לא הייתי בסביבה אבל היו שייחסו את זה אליי. התקשרו אליי ואמרו לי 'המשטרה מחפשת אותך, אמרו שירית בו'. חשבתי שהראפר השני ינסה להרוג אותי. נשברתי. פחדתי. הכול יצא. תכלס, אני לא ראפר גנגסטר כמו השאר. התחלתי להתפלל, לדבר עם השם. עם הזמן התברר שהבחור השני פחד כמוני. דיברנו והשלמנו, אבל אמרתי לעצמי 'או שאתה ממשיך עם החיים האלה או שאתה משתנה'. החלטתי להשתנות".

כאשר רואים את בלאק, קשה לדמיין את הסיטואציות שהוא מזכיר בעברו. כן, הוא אדם גדול עם נוכחות מורגשת, אבל יש בו משהו עדין מאוד, רגיש ואינטליגנטי. הוא מרבה לחייך, וקשה שלא להתחבר אליו מיידית. כדי להבין קצת את העולם שממנו הגיע, די לצפות באחד הקליפים שלו ששודר ב־MTV בשם Get Loose ("תשתחרר"). כשהוא מוקף בבחורות חשופות, לבוש במעיל פרווה, עונד צלב גדול על הצוואר, עגילים באוזניים וזורק מילים בלי משמעות - הוא נראה ראפר גנגסטר לכל דבר.

"תמיד הייתי שונה כילד", הוא מסביר, "בפעם הראשונה ששדדתי מישהו זה היה כי הכריחו אותי".

 

אתה אומר את זה כאילו זה ברור מאליו ששדדת מישהו.
בלאק צוחק. "לא, אבל אני חושב שהעולם שלי שונה היום. תבין, גדלתי במשפחה שבה ההורים מכרו סמים מהבית והייתה אווירה אלימה מאוד. בגיל עשר התחלתי לעשן ג'וינטים, ואת הנשק הראשון קיבלתי בגיל שמונה, מתנת יום הולדת מאבא. זה העולם שלי מבחינה חיצונית, אבל בפנים תמיד הייתי שונה.

"כילד, אחי, הייתי נמושה. פעם ראשונה ששדדתי מישהו לא רציתי", הוא ממשיך לתאר את השוד הראשון שלו, כאילו מדובר בפעם הראשונה שנהג ברכב. "ביליתי עם חברים והיה שם אחד כפול ממני בגודל שאמר לי 'תכה אותו וגנוב'. התנגדתי, אבל הוא איים 'אם לא תעשה את זה, אני אעשה את זה לך'. אז עשיתי את זה".

"התחלתי לחפש את השם, את אלוהים, לא את היהדות. ניסיתי להיות קרוב לאלוהים. שאלתי שאלות קשות, אף פעם לא עצרתי. והקטע המצחיק הוא שבכלל גדלתי בשכונה יהודית, כך שהייתי מוקף ביהודים כל חיי".

אנחנו מדברים באנגלית, מדי פעם הוא משחיל ביטוי בעברית או ביידיש, אך השפה שלו מזכירה את הצורה שבה מדברים בשכונות הקשות בארה"ב.

הריאיון נערך זמן קצר אחרי שבלאק חוזר מבילוי משפחתי, שלא הספיק לאכול במהלכו ארוחת צהריים. כדי להרגיע את הרעב, הוא הביא איתו מאפה קינמון, אבל מתוך נימוס הוא רק אוחז בו ולא אוכל. "אנחנו בישראל לא פורמליים", הפצרתי בו. "לא, לא נעים לי להפריע לריאיון", השיב. עוד נחזור למאפה בהמשך.

אז כמה שנים אתה בעצם מחובר ליהדות?
"זו שאלה טובה. הגרסה הטיפשית לשאלה שלך היא 'לפני כמה זמן התגיירת', זו שאלה שמפנים אליי כל הזמן. חשוב להבין שהיה פה תהליך, והוא התחיל ב־2008. הרי צריך לעבור תהליך לפני שבית הדין לגיור בכלל יסכים לראות אותך. בסיאטל צריך שנתיים וחצי. אבל לפני השנתיים וחצי האלה אתה צריך להגיע למקום שאתה בכלל רוצה להתגייר. הייתי בן 21 כשהכול התחיל, התחתנתי באותה השנה".

עדינה וניסים יצאו יחד במשך חמש שנים, מאז שהיו בתיכון. "אנחנו כבר 12 שנה ביחד, היא ממש אהבת נעוריי. בשנה שהתחתנו נולדה הבת הגדולה שלנו, ואז הכול השתנה. התחלתי לכתוב שירים יותר רציניים, פחות על בחורות וסמים, יותר על מהות החיים, והתהליך התחיל".

ניסים החל לחקור את התפתחות האסלאם והנצרות מהיהדות, ודילג בין הדתות השונות. תחילה הגדיר את עצמו כמוסלמי. "סבא שלי היה מוסלמי סוני, התפללתי איתו חמש פעמים ביום. אבל בגיל 13 התנצרתי והפכתי לנוצרי אוונגליסטי. יש לי אפילו כרטיס חבר של נוצרים צעירים שלומדים להיות מיסיונרים".

לרגע הוא מזדהה עם קורותיו של משה רבנו, ומקביל את חייו כגוי לתקופה שבה משה חי אצל פרעה. "משה רבנו למד את כל המנהיגות שלו מפרעה. אני קיבלתי חינוך נוצרי מיסיונרי, ועכשיו אני משתמש בכלים האלו כדי להחזיר את עם ישראל בחזרה להשם. בהתחלה לא היו לי רבנים, אז הרב שלי נהיה גוגל. התחלתי לשאול אותו כל מיני שאלות, בדגש על הכנסייה הראשונה והפיצול של הנצרות מהיהדות. הייתי באובססיה.

"שמתי לב שכל החגים הנוצריים היו בכלל פגאניים - לא היה להם שום קשר לנצרות. הייתי שבור, הבנתי שכל מה שלימדו אותי בשנים האלה בנצרות היה שקר. הייתי צריך לחשב מסלול מחדש, להבין מאפס מיהו אלוהים. התחלתי פשוט ללמוד תנ"ך, התאהבתי בהשם אבל בעיקר בעם ישראל - הרי על זה בעצם מדבר רוב התנ"ך. רציתי לקרוא גם את הברית החדשה, אבל הברית הישנה ריתקה אותי עד שהבנתי שאין לי מה לקרוא את הברית החדשה". לאט־לאט החל להיכנס לאתרים יהודיים כגון Chabad.org ולאתר של חסידות ברסלב באנגלית. "אמרתי לעצמי 'גם אני רוצה להיות חלק מזה'".

במשך שנתיים היו בלאק ואשתו "יהודים משיחיים" מה שהיווה צעד ראשון משמעותי שלו אל חיק היהדות. הוא הקליט אלבום בשם "עלייה" שהצליח מאוד, אחד השירים הגיע למקום הרביעי במצעדי הראפ האמריקניים וקליפ מהאלבום אף הופיע ב־MTV. תוך כדי קידום האלבום, הודיע בלאק כי הוא כבר אינו מאמין בישו כמו שאר היהודים המשיחיים, אך נאלץ להמשיך בהופעות מפני שהיה חתום על חוזה עם חברות ההפקות. הוא אמנם המשיך בקידום האלבום, אך ביקש שלא לקחת כסף על ההופעות ולא עלה על הבמות בשבת.

איך אשתך זרמה עם כל השינויים האלה?
"בהתחלה היא אמרה לי 'אני אהרוג אותך, סיימתי איתך'. אבל אחרי זה היא הבינה ואמרה לי 'שיקרו לי כל החיים'. הייתה לשנינו תקופה של יהדות משיחית, זה היה חלק מהחיפוש. תבין, חיפשנו חומרים ברשת וכל הסרטונים והשיעורים של היהדות המשיחית הם אלה שעלו. במידה מסוימת היה קל יותר להתחיל עם זה".

בני הזוג בלאק התקשו מאוד להתמודד עם השינויים הדרסטיים שעברו, "הייתה תקופה זוגית מאוד לא פשוטה, עד שמישהו הביא לי את הספר 'בגן השלום' של הרב שלום ארוש. החיים והנישואין שלי השתפרו כל כך מהר, שחשבתי שהספר הזה הוא קסם".

 

הוא התחבר לרב לייזר ברוידא ממרכז "אמונה" שתרגם את הספרים של הרב ארוש לאנגלית, והחל לעקוב אחר השיעורים ברשת. "התחלתי לראות שיעורים של הרב דרור משה קסוטו שמנהל את המרכז בישראל, זה היה כמו אש בגוף שלי. הוא הפך להיות הרבי שלי, צפיתי בו כל יום. רק לאחר מכן גיליתי שהוא תלמיד של הרב ארוש, שאליו ייחסתי את החיבור שלי ליהדות.

"היהודים בסיאטל מתוקים, אבל ממש לא בקטע של חסידות, בטח שלא ברסלב. גיסי וגיסתי (יוסף וחנה בראון, לשעבר בראדלי ושרי בראון) התחברו לתהליך הזה שלנו, התגיירו יחד איתנו ואף עלו לארץ באותה הטיסה". חנה היא אחותה של עדינה, ואילו יוסף הוא חברו הטוב של ניסים מילדות. "אחרי כשנה וחצי שבהן ראינו כל יום שיעורים בתורת רבי נחמן מברסלב עברנו גיור ארבעתנו ביחד, ותמיד הייתה לנו שאיפה להגיע לארץ ישראל. אגב, רק לפני שלושה חודשים אשתי זרמה עם רעיון העלייה לארץ, כך שזה קרה מהר מאוד".

עם תום תהליך הגיור של הארבעה, התקיימה חתונה בקהילה היהודית של סיאטל לשני הזוגות באותו הזמן. "איש עשיר בקהילה החליט לתת לי ולגיסי מתנה להגיע לישראל. זו הייתה מעין מתנת חתונה ומתנת גיור. זה היה בשבילי חלום. רציתי לפגוש פנים אל מול פנים את כל הרבנים שמהם למדתי כל השנים הללו. הביקור בישראל שינה לנו את החיים".

כחלק מתהליך הגיור, על כל מתגייר לבחור שם יהודי עם תום התהליך. ממש כמו שאר חייו הדרמטיים, גם כאן יש לניסים סיפור. "הגעתי לבית הדין, אחרי שהייתי שעות בהתבודדות שבמהלכה ביקשתי מהשם שיעזור לי למצוא את השם המתאים. הגעתי מוקדם כדי להתפלל, שזה חריג מאוד עבורי.

הסתכלתי על השעון וראיתי שעוד כמה דקות אני נכנס לבית הדין, וחיפשתי מהר סידור 'עבודת השם', שהעדפתי על פני סידורים אחרים. משכתי מהשורה שמאחוריי את הסידור, והיה כתוב עליו 'ניסים'. זה סידור שהיה שייך למישהו מהקהילה שקראו לו ניסים. זה היה נס, היה לי מאוד ברור שמעתה זה יהיה שמי".

מהר מאוד הפך ניסים לדמות מוכרת בעולם היהודי. מופיע, מעביר שיעורי חיזוק ועוסק בקירוב רחוקים. סיפורו האישי, יחד עם ההתלהבות שלו והכריזמה השקטה שפורצת ממנו, גורמים לארגונים רבים להזמין אותו אליהם.

"האירוע הראשון שלי כיהודי של ממש היה עבור ישיבת 'אש התורה'. מאז דיברתי באינסוף בתי ספר יהודיים בארה"ב, אנגליה ועוד. אני מסתובב הרבה, וזה טוב, כי מבחינתי המוזיקה זה הדבר האחרון שאכפת לי ממנו. באמת. אני אמנם נהנה מהמוזיקה, אבל להשפיע על עם ישראל זה הרבה יותר משמעותי עבורי. מוזיקה בעיניי זה כלי, זה כישרון שהשם נתן לי כמתנה, ואני שמח להשתמש בו".

בנו של בלאק, סימי (שמחה) בן השנתיים מסתובב בינינו ומנסה להתרשם מציוד הצילום שהביא אריק סולטן הצלם. הוא מזמזם מנגינה מוכרת, של השיר "השם מלך", אך ממלמל מילים אחרות כיאה לגילו. "כל הילדים שלי שרים את השיר הזה, זה ממש תפס. הייתי בדמעות של ממש כשהקלטנו אותו. דמיינתי את כל אותם נערים יהודים שמקשיבים כל הזמן לראפ לא יהודי, שישירו את המילים האלה. אני מתרגש עכשיו כשאני מנסה לתאר לך את מה שהרגשתי.

"הייתי בשבת בלונדון וכל הבנים הצעירים שם עשו ראפ עם המילים שלי. אלו מילות קדושה בעיניי, שממחישות שאנחנו שמחים להיות יהודים. אנשים לא מבינים כמה שמחה יש בלהיות יהודי. רציתי לעשות תקליט שצועק 'עם ישראל חי' בלי להגיד את זה מפורשות. אני מוציא בקרוב קליפ לשיר 'זמן חירותנו' לקראת פסח שמבטא את המסר הזה, אבל הוא יהיה גם שנוי במחלוקת".

למה?
"כי אני מחבק דגל ישראל לאורך כל הקליפ, ואני לא בטוח שברחוב החרדי יאהבו את זה. גם בעולם הרחב שלא אוהב את ישראל לא בטוח שיקבלו את זה יפה. הייתי בגן סאקר אתמול וניסינו להביא קבוצה גדולה של אנשים לחלק האחרון של הקליפ, היו שם מלא בחורי ישיבות אבל כולם פחדו מראשי הישיבות שלהם שהזהירו אותם מהטכנולוגיה. זה גרם לי לחשוב שהם לא מבינים מה המוזיקה הזו עושה למען כלל ישראל. כמה השיר 'השם מלך' השפיע על צעירים יהודיים. היה בחור שאמר לי שחשב לעזוב את היהדות ושהוא החליט להישאר מחובר בעקבות הסרטון. צילמנו גם ממש באמצע הרחוב במאה שערים".

 

לא מפחיד לצלם שם?
"לצערי אנשים מפחדים מהעור של עצמם, אסור להיות ככה ביהדות".

המוזיקה התגיירה איתך?
"הכול בא איתי. לפני שלוש שנים יצא האלבום הראשון שלי בחיי החדשים, בשם 'ניסים'. אז הייתי עדיין מפוחד ולא מספיק 'יהודי'. היום זה כבר אחרת. עבורי הקליפ 'השם מלך' עם גד אלבז היה ממש חירות. הרי אני תמיד מנסה להשתלב בפוליטיקלי קורקט, אבל עכשיו נמאס לי מזה. אמרתי לעצמי, 'זה הכלי שלך לקירוב לבבות'. כשהתחלתי מחדש, אנשים מהתעשייה רצו שאחשוב גדול יותר: חברות תקליטים ומפיקים גדולים".

אולי רצו שתהיה מתיסיהו הבא.
"בגדול זה היה הכיוון שלהם, אבל זה לא התאים לי. בינתיים התחלתי לתפוס תאוצה דווקא בעולם היהודי, ובלי ששילמתי דולר אחד על יחסי ציבור. זה התחיל באתר אש התורה, ועבר למגזין 'טאבלט' היהודי, התוכנית של הקב"ה התחילה לעבוד. יצאתי מהאולפן אחרי שהקלטתי עם גד, והרגשתי כאילו הלכתי למקווה מחדש. לראשונה, שמחתי להיות פתוח לגבי היהדות שלי. אמרתי לעצמי שאני הולך עד הסוף. השיר הזה הפך ללהיט בין רגע, והגיע למקום השלישי באייטיונז במצעד הבינלאומי".

אחוז גדול מהראפרים בעיקר מדברים בשירים שלהם, אולם בלאק גם שר. "אני עושה את שניהם", הוא מספר, "ובתקליט החדש אני אשיר יותר מבאלבומים הקודמים". בקרוב ייצא קליפ נוסף פרי שיתוף פעולה עם כוכב המוזיקה החסידי ליפא שמלצר.

איך העברית שלך?
"לא משהו, אני מכיר פסוקים ויודע לדבר עברית תנ"כית".

למה בכל זאת החלטתם לעלות? זה צעד לא פשוט בכלל.
"אנחנו שייכים לכאן, יש בארץ משהו אחר. לפני שהגענו לישראל הסתובבתי עם גיסי בשכונות יהודיות בניו־יורק, ואמרתי לו 'תראה איזה בתים, בגלל זה אנשים לא עולים מניו־יורק'. מזל שלא היה לי את זה", הוא מחייך, "ניו־יורק אמנם מזכירה את ישראל בכך שיש שם המון יהודים, אבל בכל זאת בישראל יש משהו שאין בארה"ב - נשמה".

החלטתם לעלות בתקופה קשה מבחינה ביטחונית.
"אתה רואה חדשות כל הזמן כי אתה עובד בחדשות, אבל אני לא מחובר לזה. אני הולך ברחובות בירושלים ומרגיש יותר בטוח ממה שהרגשתי בסיאטל. פה אני מסתובב בכיף עם שקלים חשופים בידיים, באמריקה בקושי הסתובבתי עם מזומן. למרות המצב והדקירות, אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו צריכים להיות".

בלאק ביקר בישראל פעם אחת טרם החליט לעלות, אולם עבור אשתו ואחותה מדובר בפעם הראשונה בארץ הקודש. "אברהם אבינו לא בא לארץ לפני שעלה כדי לבדוק אם זה מתאים לו", הוא מבקש לקבל השראה מאבות האומה.

איך עדינה והילדים מתמודדים עם המעבר?
"תראה, לאט־לאט, היא למשל לא אוהבת את הספה ואת המקרר שלנו שהוא חצי מהגודל שהיה בארה"ב. יש בעיות אבל נסתדר. מבחינת מנטליות אין לנו בעיה. כשהחלטנו לעזוב את היהדות המשיחית אמרו לנו 'יהיה לכם קשה'. אבל אנחנו כאן, וכיף לנו. אני נותן לעצמי כמה שבועות כדי ללמוד עברית".

אז בוא נעבור לעברית.
"עוד לא. אם זה יקרה, אני איאלץ לעשות לך הכול בסימנים ובהצגות כי אני לא ממש בקיא".

לטענתו, ישראלים רבים מכירים את המוזיקה שלו, עוצרים אותו ברחוב ומבקשים סלפי, "האמת היא שעזבנו את ארה"ב גם כי רצינו קצת שקט בהיבט הזה, חשבנו שבארץ לא מכירים אותי, זה התברר כלא נכון. יש כמובן גם כאלה שלא מכירים, אבל הם מסובבים את הראש אחריי כי הם לא רגילים לראות חסיד אפרו־אמריקני ברחובות ירושלים.

"ארגון 'נפש בנפש' שמו ברמקול את השיר שלי 'השם מלך' עם הנחיתה שלנו, זו הייתה חוויה מגניבה. היו המון אנשים בשדה התעופה שרצו להצטלם איתי, לאשתי עוד ייקח זמן להתרגל לזה. אני לא רואה אותם כ'מעריצים', אלא כנשמות טובות, זו חובתי לתת חיזוק, לספר את הסיפור שלי. בלי הסבים והסבתות שלכם שעברו את מה שעברו לא הייתה יהדות ולא הייתה מדינה שאליה הייתי יכול לעלות עם משפחתי, כך שיש לי הרבה מאוד כבוד אליכם".

ילדיו עדיין אינם רשומים למוסדות חינוך, אך בלאק מספר כי הוא מתכוון להמשיך בזרם של רבי נחמן. "אנשים שואלים אותי 'למה ברסלב?' הוא היחיד שגרם לי להבין שאני יכול לעשות את זה, שיש לי כנפיים. שיש לי כוח לשנות את העולם. לא הרגשתי את זה במקומות אחרים".

כעת הוא מתכוון להמשיך בעבודת הקירוב, ללמוד תורה, להוציא תקליט חדש ולהופיע בארץ ובחו"ל. "הקול שלי אבד בימים האחרונים, כנראה בעקבות הלחץ, הצילומים וכל מה שקורה אצלנו, אבל ברגע שהכול יירגע אסיים להקליט את השירים לדיסק". הוא מבקש להודות לארגון שהביא אותו לארץ, "נפש בנפש", שאף מסייעים לו לפרוץ בישראל. "זה מדהים שהם התארגנו כל כך מהר וסייעו לנו לעלות. הם עזרו בכל ההכנות, החל מהדברים הגדולים ועד לפרטים הקטנים".

בלאק כמעט יוצא הביתה, עד שאני מזכיר לו שטרם אכל את מאפה הקינמון. "איך שכחתי", הוא מחייך, חוזר לחדר ב"מרכז אמונה" ומברך בצעקה גדולה: "ברוך אתה... בורא מיני מזונות!" וכל יושבי בית המדרש עונים לו "אמן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg