ראשי » חדשות » בארץ

זעם על נתוני הלמ"ס: "סיכוי של 3.1% להטרדה מינית? לא מציאותי"

ארגוני הסיוע לנפגעי תקיפה מינית הופתעו מהנתונים הנמוכים במיוחד שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לסיכוי של נשים וגברים להטרדה מינית בישראל. ח״כ עאידה תומא סלימאן: "פרסום מזיק ורשלני שלא משקף את המציאות"

ארגוני הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ועמותת "אחת מתוך אחת" נדהמו היום (ד') לגלות את הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לביטחון האישי של תושבי ישראל, המצביעים על כך שלאישה בגילאי 20-34 יש סיכוי של 6.8% בלבד להיות מוטרדת מינית. לטענתם מדובר באחוזים נמוכים במיוחד שאינם משקפים את המצב היום בישראל ואף מטעים את הציבור בנוגע להיקף התופעה האמיתית.

עוד כותרות ב-nrg:
אובמה מינה שופט יהודי נוסף לבית המשפט העליון
אוהבים את גל גדות: הסוד של וונדר וומן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כאמור על פי הדוח הממשלתי הראשון "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי" שפורסם היום על ידי הלשכה, בעוד שלאישה בין הגילאים 20 ל-34 יש סיכוי של 6.8% להיות מוטרדת מינית בישראל, אחרי גיל 34 יורד הסיכוי ל-1.4%. על פי הפרסום הסיכוי הכולל של אישה מעל גיל 20 להיות מוטרדת מינית בארץ עומד על 3.1%. בקרב הגברים, הסיכוי להיות מוטרד מינית בין הגילאים 20 ל-34 עומד על 1.2%. לפי הדוח אחרי גיל 34 כמעט אין סיכוי שגבר יוטרד מינית, כשבסך הכל סיכוייו של גבר בישראל להיות מוטרד מינית עומדים על 0.5%.
 
מנכ"לית מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, אמרה כי "הנתונים שנאספו בסקר לא משקפים את נתוני מרכזי הסיוע, לפיהם 25 אחוז מהנשים הבוגרות עברו הטרדות מיניות, וכן לא את הסקר שערך בזמנו משרד התמ"ת לפיו 11 אחוז מהנשים העובדות הוטרדו מינית".

סוליציאנו תיארה את המצב בישראל כ"מגפה" והסבירה כי "אצל בנות צעירות וחיילות, קבלת הערות מיניות היא חלק מחיי היומיום שלהן. אנו עוסקים מראש בנושא עם דה-לגיטימציה ציבורית עזה. בישראל יש נטייה ציבורית להדחיק ולהגיד שלא היה כמו במקרה של בוכריס". סוליציאנו אמרה כי האחריות על פרסום נתונים מדויקים בנוגע לתקיפות מיניות היא חובה דווקא בחברה הישראלית. "יש כאן מגפה קשה של פגיעות מיניות וחוסר ביטחון לנשים צעירות. חלק מהמהלכים למיגור התופעה הוא פרסום הנתונים בצורה אחראית".
 
יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח״כ עאידה תומא סלימאן, אמרה ל-nrg כי גם היא מכירה נתונים המעידים על שכיחות גבוהה יותר של התופעה בחברה הישראלית. ״לא ברור לי איך הגיעו לסטטיסטיקה כזאת. הסקר שאני ביקשתי לבצע וערך מכון המחקר בכנסת הראה אחוז גבוה של נשים שהביע חשש מהטרדות מיניות, ואני חושבת שהוא היה אמין יותר״.

ח״כ סלימאן הוסיפה כי ״לצערי, בטוח שהנתונים לא משקפים את המציאות הקיימת. אני חושבת שהפרסום הזה מזיק באופן ישיר להבנה הציבורית לבעיה, במיוחד בימים בהם היא על סדר היום הציבורי ומעוררת הרבה ויכוחים. הפרסום המוטעה פוגע ברמת הנחיצות בתוכניות ממשלתיות לטיפול בבעיה. בעיניי זו רשלנות בצורת ניהול הסקר הזה, במיוחד כשמדובר בתופעה כל כך רגישה ופוגענית״.

יו"ר עמותת "אחת מתוך אחת", גל שרגיל, יצאה אף היא נגד הנתונים ואמרה כי "על פניו קשה לי להאמין שהנתונים האלה אמיתיים. אנחנו מכירות נשים מכל הגילאים שחוות הטרדות מיניות, בייחוד בגילאים בהם הנשים פעילות בשוק העבודה. זה ממש לא מציאותי, אני יודעת שהגיל הכי פגיע להטרדות ופגיעות מיניות הוא 20-24 ואילו בסקר מופיעים נתונים נמוכים ביותר שלא מתיישבים עם המציאות".
 
להשערתה של סולציאנו, שיטת המחקר של הלמ"ס גרמה לקבלת הנתונים הלא נכונים. "היום אנחנו דווקא במצב של תת דיווח ונשים רבות לא יודעות להגדיר האם חוו הטרדה מינית. ייתכן כי הדרך בה נשאלה השאלה הובילה לכך. יכול להיות שהשאלות היו ישירות מדי. צריך ידע ייחודי כדי לשאול את השאלות בצורה שהנשאלים יספקו את התשובות. מן הראוי להקפיד יותר בשאלונים מסוג זה כדי לא לפרסם מידע מטעה".

בלמ"ס הסבירו בתגובה לפניית nrg כי הנתונים הנמוכים התקבלו ככל הנראה משתי סיבות. האחת כי מדובר בסקר ביטחון אישי שנערך למשקי בית וככל הנראה שאלות רגישות אלו לא נענו תמיד ע״י משתתפי הסקר. הסיבה הנוספת שציינו בלמ"ס היא כי הנשאלים התבקשו לדווח רק על השנה האחרונה ולכן הנתונים שנאספו היו נמוכים יותר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg