שירי סובול ובן זוגה הואשמו ברצח אחותה התאומה
לפי כתב האישום, ערן דקר את סובול יותר מ-130 דקירות במקומות רבים בגופה, "בידיעתה ובהסכמתה של שירי, שצפתה במתרחש". בחודשים שלפני הרצח כתבה לבן זוגה: "שהיא תמות כבר, הלוואי ערבי או מחבל ידקור אותה"
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש לפני הצהריים (יום ה') כתב אישום נגד שירי סובול ובן זוגה דוד ערן, בני 18, בגין רצח הילי, אחותה התאומה של סובול, לפני כחודש. השניים הואשמו גם בקשירת קשר לפשע ובשיבוש הליכי משפט.עוד כותרות ב-nrg:
ראשי מוסד על דגן: "'לעולם לא עוד' היה המצפן שלו"
הסינים נעלבו מטראמפ: "גם היטלר ניצח בבחירות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי כתב האישום, לאורך השנים, ניטשו בין שירי להילי סובול מריבות וסכסוכים "רבים ונוקבים, שהובילו את שירי לשנוא את המנוחה שנאה עזה". על מערכת היחסים בין שירי סובול לבין ערן נכתב כי זו "התאפיינה בכך שלשירי הייתה יכולת השפעה רבה על דוד, והיא אף הייתה מודעת לכך שדוד יעשה כל שתבקש ממנו - הכול על מנת לרצותה ולשמור על הקשר הרומנטי ביניהם".
(צילום: שמואל בוכריס)
בהמשך כתב האישום נטען כי בין החודשים יולי לפברואר החליפו ביניהם שירי סובול וערן מסרונים, שבהם הביעה הראשונה את מורת רוחה משהותה של אחותה התאומה בדירה בתל אביב, שבה הן התגוררו יחד עם אמן, ו"ייחלה למותה" של אחותה. בין היתר, היא כתבה לערן: "זהו, נמאס לי לגור פה עם המשוגעת הזאתי"; "מאז שהיא חזרה אני רק סובלת"; "קשה לי לחיות ככה שהיא נמצאת כאן בבית זה לא הבית שלה שהיא תעוף מהחיים דלי"; "שהיא תמות כבר"; "שתמות זה מה שאני רוצה"; "הלוואי ערבי או מחבל ידקור אותה" ועוד.
עוד נטען כי שירי סיפרה לבן זוגה כי אחותה הילי הכריחה אותה להיפרד ממנו, וכך "נטעה אצל דוד את הרצון והצורך לגרום למותה". על פי כתב האישום, לפני כמה חודשים החלו סובול וערן לתכנן את רצח האחות, והמתינו למועד המתאים לעשות זאת. "לאחר שבשני מקרים בהם תכננו לממש את מטרת הקשר, לא יצא הדבר אל הפועל, החליטו השניים לממש את מטרת הקשר בדירה, בעת שאמן של שירי והמנוחה לא תהיה בדירה", נכתב.
בהמשך כתב האישום נכתב כי בתקופה שלפני הרצח הצטיידו השניים בחבילת כפפות, ודוד הצטייד גם בשני סכינים ובבגדים להחלפה. ביום הרצח החליפו השניים מסרונים לקראת המעשה. בשעת צהריים הגיע דוד לבניין שבו התגוררו האם ובנותיה, לבש כפפות, ואז פגש את הילי בחדר המדרגות והחל לתקוף אותה. לפי כתב האישום, ערן דקר את סובול יותר מ-130 דקירות, "במקומות רבים בגופה, בכוונה לגרום למותה, בידיעתה ובהסכמתה של שירי, שצפתה במתרחש, ומבלי שקדמה לכך התגרות בתכוף למעשה".
עוד נטען כי על מנת לטשטש ראיות, בשעה שערן דקר את אחותה, טלפנה שירי למשטרה וטענה כי אחותה נדקרת על ידי אדם שאיננה מכירה, ככל הנראה ערבי. דקות אחר כך נכנס ערן לדירה, "התנקה מהדם הרב שמילא את בגדיו וידיו באמצעות מגבונים שמסרה לו שירי, החליף בגדים שהביא עמו בתיק מבעוד מועד, והסתתר בחדר האם, בהסכמתה ועל דעתה של שירי".
על פי עובדות כתב האישום, בשלב זה הוציאה שירי את הידית של דלת החדר מבחוץ כדי להקשות על הכניסה אליו, הסתירה את בגדיו המגואלים בדם של ערן, את אחת הסכינים ואת חבילת הכפפות בארון חדרה. סכין נוסף היא החביאה מאחורי הארון.
משהגיעו השוטרים לדירה, טענה שירי כי ערבי הוא שדקר את אחותה וכי לא ניתן להיכנס לחדרה של אמן. בה בעת, היא שלחה לבן זוגה מסרונים שבהם הזהירה אותו כי השוטרים בדרכם אליו ותיאמה עמו גרסה, שלפיה ערבי דקר את אחותה ודוד ניסה לעזור לה.
בתום הדיון הוארך מעצרם של סובול ושל ערן עד לדיון בבקשת הפרקליטות להאריך את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
עורך הדין גיל פרידמן, פרקליטה של שירי סובול, אמר: "בשבילנו זה יום מאוד עצוב. בת אחת שנרצחה, והשנייה נאשמת". לטענתו, "המשטרה הייתה להוטה להכניס את אחותה לרצח (להאשים ברצח, י"ד), על סמך סמסים. אני חושב שזה הזוי. אין לי ספק שהתוצאה תהיה שהיא לא תורשע ברצח. שוחחתי עם המשפחה. הכאב הוא בלתי נסבל. ציפינו לבשורות יותר טובות. לצערנו, הפרקליטות החליטה להאשים אותה ברצח. אני לא מכיר מצב כזה שמגישים בו כתב אישום בגין רצח". הוא הוסיף כי סובול "במצב נפשי מאוד קשה. היא ציפתה לדברים אחרים. מדובר בצעירה עם יכולות אדירות".
עו"ד ששי גז, המייצג את ערן, אמר: "רק היום הוגש כתב האישום. אנחנו צריכים ללמוד את החומר היטב. את המלחמה ננהל בבית המשפט. כתב האישום הוא מה שהתובעת חושבת לא מה שאני חושב".
עורכת הדין זהר דולב מפרקליטות מחוז תל אביב אמרה: "הם תכננו יחד את הרצח והנאשם דקר את המנוחה דקירות מרובות כשהנאשמת צופה בכל המעשה. הייתה לה (לסובול, י"ד) מעורבות בתכנון המוקדם של הרצח. המעשים שלה בזמן הרצח עצמו ואחרי הרצח מלמדים על המעורבות ברצח עצמו. הנאשם מספר שהם תכננו יחד את הרצח מספר חודשים מראש. הם הכינו כפפות ובגדים להחלפה".
אקו"ם