ראשי » חדשות » משפט ופלילים

בשל היכרות עם קצב: היועמ"ש לא יביע עמדה על שיחרורו

אביחי מנדלבליט הודיע כי הנחה את פרקליט המדינה לגבש את עמדת משרד המשפטים אודות ניכוי שליש ממאסרו של משה קצב. היועמ"ש יימנע מהעיסוק בהליך בשל היכרות עם הנשיא לשעבר

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הודיע הערב (ה') כי הוא לא יעסוק בהליך קבלת ההחלטה בנוגע לעמדת משרד המשפטים לגבי האפשרות לשחרר את נשיא המדינה לשעבר משה קצב. ברקע להחלטה: היכרות בין מנדלבליט לקצב מלפני מספר שנים.

עוד כותרות ב-nrg:
מנהיג ש״ס מזהיר: ״אורה לנציגיי לפרוש מהממשלה״
סמוטריץ': הערבים - אויב, פריג': אתם שב"חים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מנדלבליט הנחה כי פרקליט המדינה שי ניצן יקבל החלטה בנושא במקומו. חשוב להדגיש כי לא מדובר בחנינה אלא בעמדת משרד המשפטים בפני ועדת השחרורים שאמורה לקבל החלטה האם לנכות לקצב שליש ממאסרו ב-27 במרץ.

כאמור, קצב עתיד לעמוד בפני ועדת השחרורים שתתכנס ב-27 במרץ ותדון בעניינו. לפי החוק, חברי הוועדה יבחנו שורה של קריטריונים הנוגעים בעיקרם לשתי סוגיות מרכזיות: השאלה האם קצב עדיין מהווה סכנה לציבור, ובחינת התנהגותו במהלך שנות המאסר. ועדת השחרורים לא אמורה לשקלל את העובדה שקצב מעולם לא הודה כי ביצע את המעשים, וכיוצא מזה, גם לא הביע עליהם חרטה.

בסביבתו של קצב מעריכים כי ועדת השחרורים צפויה להורות על שחרורו, בין היתר, בשל העובדה שחוות הדעת שהוגשו בעניינו חיוביות וקובעות כי התנהגותו בכלא הייתה חיובית וכי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות. "אנחנו סבורים שקצב עומד בכל הקריטריונים שמצדיקים את הפחתת עונש המאסר ואת שחרורו המוקדם", כך אמר בתחילת השבוע עו"ד ציון אמיר, שייצג את קצב גם בזמן משפטו, בשיחה עם nrg.

במקרה שבו ועדת השחרורים תבחר שלא לשחרר את קצב, הוא יעבור למסלול החנינה. במסלול זה מספר שלבים: הגשת בקשת חנינה לבית הנשיא, העברת הבקשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, פנייה של מחלקת החנינות לגורמים שונים לצורך קבלת חוות דעת וגיבוש חוות דעת בנושא החנינה, העברת ההמלצות לשרת המשפטים איילת שקד שצריכה אף היא לגבש המלצה בנושא, ובסיום - העברת העמדה הסופית לנשיא ריבלין.

בלשכתו של ריבלין חזרו השבוע על עמדתם לפיה נושא החנינה ידון רק כשהבקשה תונח על שולחנו של הנשיא, ולאחר גיבוש עמדת משרד המשפטים, וזאת לאור הפרסומים כי הנשיא שוקל בחיוב לחון את קצב.

"בניגוד לפרסומים, נשיא המדינה לא הביע תמיכה במתן חנינה למשה קצב. הנשיא ידון בסוגיה זו ויגבש את עמדתו, אם וכאשר ידרש לכך, זאת רק לאחר שיעמדו בפניו כלל השיקולים הנדרשים לקבלת החלטה כפי שהוא נוהג בכל בקשת חנינה אחרת המובאת לפניו", נמסר מבית הנשיא.

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה גם היא לסוגיית החנינה ואמרה: "בימים האחרונים יש הרבה דיסאינפורמציה בנושא קצב. קצב יעמוד בסוף החודש בפני ועדת שחרורים, 30% מהאסירים שמובאים בפני הוועדה משוחררים. הודאה וחרטה על המעשים הן לא קריטריון אך הן נשקלות מבחינת מסוכנות. גם לנפגעות העבירה יש זכות להביע את עמדתן בפני ועדת השחרורים. הנשיא ריבלין צודק כשאמר שהוא לא עומד להתערב כל עוד הנושא תלוי ועומד בפני ועדת השחרורים. ההחלטה היא של הנשיא ובסמכותו. אם הוא יבקש אני אדרש לסוגיה".

כזכור, נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הורשע בדצמבר 2010 בשתי עבירות אונס שביצע בעובדת משרד התיירות ובעבירת מעשה מגונה בכוח שאותה ביצע כלפי עובדת בית הנשיא. השופט ג'ורג' קרא, ראש ההרכב שדן בתיק של קצב בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עדותו של קצב "הייתה זרועה בשקרים" וכי האליבי שלו הופרך. מעשי האונס שבגינם הורשע קצב התרחשו בשנת 1998 בעת שכיהן כשר התיירות בממשלת הליכוד.

במרץ 2011 נגזר על קצב עונש של שבע שנות מאסר אותו החל לרצות בדצמבר של אותה השנה. כבר מתחילת הפרשה שהתפוצצה בשנת 2006 (בעקבות פנייתו של קצב ליועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז – א.ס.), טען קצב כי הוא קורבן למסע רדיפה של רשויות החוק. קצב אף ביטל את הסדר הטיעון וזאת בעקבות רצונו "להילחם על חפותו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg