הנשיא ריבלין ספד לדגן: "דוגמא ומופת לגיבורי ישראל"
בבית העלמין בראש פינה מובא בשעות אלו למנוחות דגן, שנפטר ביום חמישי האחרון לאחר מאבק במחלת הסרטן. ראש הממשלה ספד לו ואמר "אזרחי ישראל ישנים טוב בלילה בגלל מאיר דגן"
ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שנפטר ביום חמישי האחרון מלווה בשעות אלו למנוחות בהשתתפות אלפים בבית העלמין בראש פינה. משתתפים רבים הגיעו לאזור ראש פינה, ובמקום נוצרו פקקי ענק.- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לדגן: "מאיר אלופינו ואהובינו, היקר ואהוב. לפני מספר שנים ריכזתי מטה של מפלגה עבור מועמדו לראשות הממשלה, אריאל שרון. לתדהמתה ראיתי כי מאיר דגן מונה לרכז את אחד המרחבים והוא כפוף למרותי", סיפר. "ניגשתי לאריק ואמרתי שאני לא יכול לפקד על לוחם נערץ כמוהו. אריק ענה לי שמאיר הוא שחקן של עמינו בלי אגו ויפעל במקצועיות. בתחומים שבהם אתה הוא המבין והוא פחות ממך, הוא יבצע בצורה מושלמת את המוטל עליו. כזה הייתה. מפקד ולוחם, מנהיג ואחד העם. דוגמא ומופת לגיבורי ישראל".
"ביום הזיכרון לשואה והגבורה התקשרת ממיטת חוליך וביקשת שאקריא את שמות בני משפחתך שנספו, ביקשת שאספר על המשפחה שלך, על סבך עטוף בטלית קורע על רגליו בידיים מונפות, שנייה לפני שהנאצים הרגו אותו. הצילום הזה היה בחדרך וכל פקודה וכל מבצע שפעלת התמונה הזו הייתה לנגד עיניך.
"לא ראית בשואה את זכות הקיום של המדינה, אבל האמנת שעל מדינת ישראל החובה למנוע שואה שנייה, אמרת שאתה מקווה שעשית את כל יכולתך כדי למנוע שואה כזו. כך אמרת לי", ספד לו הנשיא. "מאיר, עשית מעל ומעבר באהבה ובהענקה. כל מעשיך היו קשורים בעם ישראל. היית סמל למעבר משואה לתקומה, מחורבן לבית, מייאוש לתקווה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד אף הוא לדגן בבית העלמין בראש פינה. "ברגע המכריע איש לא בא להציל את היהודים, מאיר תמיד זכר זאת ועלינו לזכור זאת, כי ברגע המבחן עלינו להיות תלויים בעצמנו ולא לסמוך על גורמים זרים. עבדתי עם מאיר במשך שנים רבות, עוד בקדנציה הראשונה. תמיד התרשמתי מאהבת המדינה שלו והיותו פטריוט רציני", אמר נתניהו. "הוא היה מודע לסכנת האסלאם הקיצוני שכוחו הולך ומצטבר. הוא ראה בקנאות האסלאמית משהו שאי אפשר לעמוד נגדו בשילוב ידיים. אני זוכר מקרים שישבנו במשרדי או במשרדו והוא הציג לי מבצעים, וכשהיה גומר להציג היה לפעמים שקט, ואני זוכר מקרים שפרצתי בצחוק משום שהרעיון היה כל כך נועז וחצוף, החוצפה הישראלית, חוצפה של מאיר".
"אני אומר זאת בנוכחות של לוחמים עלומים שנמצאים כאן היום, כי דבר אחד ברור", הוסיף נתניהו, "כדי שאזרחי ישראל ישנו טוב בלילה ישנם גם בינינו מועטים אבל חשובים שלא עצומים עין. מדינת ישראל נהנית מפירות עבודותיו של מאיר ופקודיו. תודה לך מאיר, על שירותך המסור לעמנו, לארצנו ולמדינתנו. פועלך ישוב להיות חקוק בתולדות עמנו. יהי זכרך ברוך", סיכם ראש הממשלה את דבריו.

חברו הטוב של דגן, הנשיא לשעבר שמעון פרס, ספד אף הוא: "כל פעם ששוחחתי עם מאיר נדמה לי שבפיו הייתה אותה השאלה, מה אתן היום לישראל. מעולם לא עלתה על דעתו השאלה מה תתני לי בחזרה. נתת את כל אשר לך וכל אשר בך. המתת שלך היה עשוי מעוז של עצמה נדירה יוצאת דופן בשדה הקרב, ההולך שלוב עם זרוע ותעוזה חזונית להקים ישראל של מופת. מאיר, לא נכנעת לעולם. לא לחרב שלופה, לא לאמת כואבת. לא פסקת במאבק גם לשלום. היית מנהיג מלידה, לוחמים הלכו אחריך אל הקרב במקומות סתר. מאיר, היית מהדורה מיוחדת של לוחם וחולם. ידעת לזהות את האויב והשכלת לזהות אנשים בעלי יכולות סגוליות".
"תכונת המנהיגות של מאיר חצתה גבולות והתוו קשרין מדיניים וביטחוניים שלא יסולו בפז. גם ממדינות שונות ומנהיגים שבמשך שנים הפנו לנו עורף ולראשונה תחת הנהגתו החזירו לנו חיוך", אמר פרס. "למדנו שהלוחם הנוקשה הזה הפתיע את כולנו באישיות רגישה, באהבה לצליל של כינור, בהתייחסותו לתמונה יוצרת נוף. ברצונו ליצור ולא רק להילחם. פעמים היה נדמה לי שהוא מוכן בכל רגע לחטט את חרבו למכחולו. כולנו בעלי חוב למאיר, חוב שאין לו פתרון. מאיר, לא באתי להספיד אותך כי אי אפשר להספיד אמת ואי אפשר להספיד חזון".

ראש המוסד יוסי כהן ספד לדגן וסיפר על מורשתו. "הוא הקדיש את חייו למוסד באופן טוטאלי ושלם, וייזכר לעד כאחד מראשי המוסד הטובים והמשפיעים ביותר. דגן ידע להעביר לנו, אנשי המוסד, בדיוק מה שהיה רוצה והתכוון. לפעמים הרחיק עצמו בכוח מזירות פעולה וחפ"קים כדי לאפשר לנו, המפקדים, לפעול בחופשיות, וידע גם לחזור ולהקשיב. הוא היה אדם שלקח ללב, וליבו היה רחב. הוא ניסה להסתיר זאת, אבל הלב פרץ ממנו פעמים רבות. כשדיבר על חבריו שנפלו או על הרצח של העם היהודי בשואה היו דמעות בעיניו וקולו רעד".
"לעולם לא עוד"
דגן נולד ב-1945 ברכבת לברית המועצות, להורים ניצולי שואה. ב-1950 עלתה המשפחה לישראל. לימים, דגן החזיק במשרדו תמונה שבה נראה סבו, דב ארליך סלשוני, כורע ברך בפני רוצחיו בגטו לוקוב ב-1942, תמונה שהפכה למוטו עבור דגן, שנהג לומר: " "מבטיח שדבר כזה לא יחזור".

דגן התגייס לסיירת מטכ"ל בשנת 1963, אך נשר מהמסלול והתנדב לחטיבת הצנחנים, שבה שירת בסיירת החטיבתית. בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. דגן השתתף בפעולות נגד מחבלים בדרום הר חברון והשתחרר מהשירות הסדיר בנובמבר 1966 בדרגת סגן.
במלחמת ששת הימים גויס דגן לשירות מילואים ופיקד על פלוגת צנחנים בקרבות בסיני. בפברואר הוא 1970 נפצע בשתי רגליו לאחר שהג'יפ שבו נסע עלה על מוקש ברצועת עזה. הוא היה מאושפז חצי שנה וחזר ליחידתו כשרגלו עדיין חבושה בגבס.

במלחמת יום הכיפורים לחם דגן בחזית הדרום בכוח סיור מיוחד באוגדת שרון. בשנת 1980 החליף את יורם המזרחי בפיקוד על אזור דרום לבנון. כעבור שנתיים, במלחמת שלום הגליל, פיקד על חטיבה 188 ואחר כך מונה למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). בהמשך מונה למפקד עוצבת געש. בשנת 1991 מונה ליועץ הרמטכ"ל לענייני טרור, וב-1992 - לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. ב-1993 הועלה לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם. ב-1995 פרש דגן מצה"ל.
בשנת 1996, בתקופתו של שמעון פרס כראש ממשלה, הצטרף דגן למטה ללוחמה בטרור כסגנו של עמי אילון. בסוף שנות התשעים הוא צורף למטה הכללי בתפקיד ראש חטיבת המבצעים ויועץ מיוחד לרמטכ"ל.
מאיר דגן עמד בראש הארגון בין השנים 2002 ל-2011. בתקופת כהונתו יוחסו למוסד כמה חיסולים של פעילי טרור בכירים, בהם עז א-דין שייח' ח'ליל, עימאד מורנייה ומחמוד אל-מבחוח. בשנים האחרונות נאבק דגן במחלת סרטן הכבד. בסוף שנת 2012

עבר ניתוח להשתלת כבד בבלרוס, ולאחריו חזר לתפקוד בהדרגה. בבחירות 2001 היה דגן ראש מטה יום הבחירות של אריאל שרון. שרון מינה אותו לעמוד בראש אגף במשרד ראש הממשלה, שהוקם במטרה לפעול נגד מקורות כספיים של ארגוני הטרור. בספטמבר 2002 מינה שרון את דגן לראש המוסד במקומו של אפרים הלוי. כהונתו הוארכה פעמיים, והוא פרש ב-2011.
בשנים האחרונות מתח דגן לא אחת ביקורת חריפה על ממשלת ישראל. בין היתר, הוא הביע התנגדות נחרצת לכוונתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק לתקוף באיראן אם זו לא תבלום את תוכניתה הגרעינית. לעמדתו של דגן היו שותפים גם ראשי מערכת הביטחון האחרים, ובהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
