מדאיג: מעל 12 אלף ישראלים עוסקים בזנות

מנתונים שהוצגו בפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות עלה כ-52% מהנשים העוסקות בזנות הן ילידות ברית המועצות ומזרח אירופה. ח"כ יחימוביץ': "אף אישה לא אומרת ׳כשאגדל אהיה זונה׳"

שירית אביטן כהן | 22/3/2016 14:21
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בראשותה של ח״כ עליזה לביא התכנסה היום (יום ג') בצהריים כדי לדון בנתוני משרד הרווחה על תופעת הזנות בישראל. על פי סקר לאומי שראה אור בחודש דצמבר 2015, רוב הנשים פונות לזנות ממניעים כלכליים. בהתאם ענו רוב הנשאלות בסקר כי סיוע כלכלי יוציא אותן ממעגל הזנות.

עוד כותרות ב-nrg:
- התקפות על בירת האיחוד: "מהרגע הזה חששנו"
- הפיצוץ בבריסל: 'הייתי בדרך לישראל לחתונת בני'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

על פי ממצאי הסקר, ב-2014 נאמד מספר האנשים שנמצאו בזנות בין 11,420 לבין 12,730, מתוכם כ-95% הן נשים. כאשר מהן כ-9,870 - 10,900 (89%) הן בגירות, ובין 970 ל-1,260 (11%) הן קטינות. האומדן לגברים בזנות הוא בין 550 - 570  (כ-5%). מתוך הגברים  בין 520 ל-530 הם בגירים ובין 30 עד 40 הם קטינים.
צילום: פלאש 90
''אחרי נתונים כאלה קשה ללכת הבייתה. צריך לגבש תוכנית עבודה''. ח''כ לביא צילום: פלאש 90

מנכ״ל משרד הרווחה, אליעזר יבלון, הציג את נתוני הסקר בפני חברי הכנסת, יו״ר הוועדה עליזה לביא, שלי יחימוביץ, שולי מועלם ורויטל סוויד, וארגוני הנשים. ״אנחנו מבינים את הצרכים והמענים הנדרשים מהמשרד בתגובה לנתוני הסקר. למשל בנושא הקטינים אנחנו בודקים האם המענה שניתן היום הוא ראוי וכן נבדק האם יש לנו מענים לכל הנושאים״, אמר יבלון.

עוד עלה מהסקר כי אומדן נשים בגירות העוסקות בזנות רחוב הוא בין 690 ל-1,020 לשבוע. ריכוזי זנות רחוב גדולים הם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שדרות הר ציון בתל אביב, גבעת מנדרין בתל-אביב, אזור התעשייה חולון, צומת בילו (רחובות), תחנות הרכבת בבאר שבע. היקף זנות הקטינות נעשה על סמך מידע מנהלי, שנאסף באמצעות עובדות סוציאליות הפועלות בפריסה ארצית בשירות לנוער צעירות וצעירים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, וכן, באמצעות עמותת על"ם המטפלת בנוער בסיכון לזנות. על סמך שני מקורות אלה אומדן הקטינות בזנות או בסיכון לזנות עומד על בין 970 ל-1,260 .

״מדובר בתופעה שקשה לאמוד אותה והיתה פה פריצת דרך בעריכת המחקר והנתונים שהתקבלו״, הסבירו בדיון נציגי משרד הרווחה שערכו את הדיון. ח״כ יחימוביץ טעמה בתגובה כי ״יתכן שעורכי הסקר לא הצליחו לעמוד על היקף התופעה האמיתי כי לא ניתן להגיע לכל הפינות בנושא הזה, למשל הנתונים על היקף התופעה בקטינים נראים לא מציאותיים״.



עוד על פי הנתונים שהוצגו בדיון, הלקוחות שילמו עבור שירותי זנות בשנת 2014 כ-1.2 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, בזנות תחת קורת גג, מעט יותר מ-510 מיליון שקל (כ-43%) מוערך כסך התשלומים במסגרות זנות בדירות דיסקרטיות, כ-202 מיליון שקל (כ-18%) מוערך כסך התשלומים במסגרות של שירותי ליווי. הערכת תשלומי לקוחות בשירותי עיסוי היא 190 מיליון שקל (כ-16%). ועבור שירותי מין במסגרות אחרות (חשפנות, יחסי שליטה) מוערכים תשלומים בסך כ-210 מיליון  שקל –18% מכלל תשלומי הלקוחות. אמדן תשלומי לקוחות זנות הרחוב הוא כ-70 מיליון שקל, המהווים כ-6% מכלל תשלומי הלקוחות עבור שירותי הזנות.

פרופיל העוסקים בזנות על פי הנתונים: גיל הנשים הבגירות שהשתתפו במדגם נע בין 18 ל-66, כש-70% מהן היו בנות 30 ומעלה. 43% מהנשים היו ילידות ישראל, ו-52% הן ילידות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה.
עוד עולה מהנתונים כי 62% מהנשים היו אמהות לילדים. ל-81% מן האמהות היו ילדים מתחת לגיל 18. ל-65% מהן היו עד 12 שנות לימוד. כמו כן, 20% מן הנשים בסקר דיווחו כי יש להן תואר אקדמי.

ממוצע שנות הלימוד של הנשים בסקר היה 12.2. בנוסף 28% מהנשים דיווחו כי היו בשירות צבאי או לאומי, חלקי או מלא. בנוסף על פי דיווחי הנשים מספר הלקוחות הממוצע לאישה ביום רגיל עומד על 5.5. 26% מן הנשים דווחו כי יש להן עד 2 לקוחות ביום רגיל. מחצית מן הנשים דווחו על 3-7 לקוחות ביום רגיל. רבע מן הנשים דווחו על יותר מ-7 לקוחות ביום רגיל. כ-9% מן הנשים בסקר דיווחו כי החלו לעסוק בזנות לפני גיל 18. קרוב לשליש 32% החלו בגילאי 18-24, 45% נוספים החלו שירותי זנות בגילאים שבין 25-39 . עוד קבוצה של 13%  מהנשים נכנסו לזנות לאחר גיל 40.

נתון משמעותי שהוצג בדיון היה כי 66% מן הנשים ציינו כי כניסתן לזנות נבעה ממצוקה כלכלית. כ- 7% מן הנשים ציינו כי כניסתן לזנות נבעה מהתמכרות. בהתאם- 76% מהנשים ציינו כי היו מעוניינות לצאת בשלב כלשהו מהזנות. 20% מהנשים ציינו כי מה שיעזור להן לצאת מן הזנות הוא מעבר לעבודה רווחית אחרת. 19% מן הנשים ציינו כי כי מה שיעזור להן לצאת מן הזנות הוא קבלת תשלום קבוע כגון קצבה או סיוע כלכלי אחר. 17% מן הנשים ציינו כי מה שיעזור להן לצאת מן הזנות הוא השגת סכום יעד ו/או טיפול בחובות.

ח״כ יחימוביץ הגיבה על הנתונים שהוצגו ואמרה כי ״טוב שנערך הסקר המקיף. זו יכולה להיות שנה היסטורית בה נשנה את יחס החברה למעשה הזנות. אף אישה לא אומרת ׳כשאגדל אהיה זונה׳, צריך לטפל בלקוחות כדי למגר את התופעה״. ח״כ רויטל סוויד אמרה כי ״הנתון לפיו 76 אחוזים נמצאות במקום הזה רק כדי שיהיה להן מה לאכול או לפרנס את המשפחה שלהם- זה נתון מזעזע וכואב ומראה שיש לטפל בהן כמו שמטפלים בקשישים וניצלתי שואה ולהעניק להם סיוע. הרווחה צריכה להזדעזע מנתון שכזה, אפילו קצבה קטנה יכלה להקטין את היקף התופעה״.

ח״כ שולי מועלם בירכה על עריכת הסקר ואמרה כי הוא מזמין וזועק לכך שהנושא יטופל בחוק. ״בשבוע שעבר היינו בסיור בדירת זנות ונפגשנו עם מישהי שיצאה ממעגל הזנות והיא אמרה שהאינטרס שלה זה שמירה על החוק. צריך לעבוד על הפללת לקוחות ושיקום הנשים״, ציינה מועלם. לדבריה ״1.3 מיליארד שקל מגלגלת תעשיית הזנות- אז ברור שיש מי שמונע חוק בנושא. יש פה כסף שמניע תהליכים גדולים״.

גם נציגות ארגוני הסיוע לנשים בזנות ציינו בדיון כי ״הזנות היא מלכודת מוות״ שנשים נכנסות לזה בגלל הצורך הכספי. לדבריהן ״הטרגדיה היא שהנשים נכנסות עם חובות ויוצאות עם חובות יותר גדולים. לא רק כסף יסייע להן אלא גם תמיכה נפשית ותוכניות שיקום״, אמרה מנהלת ארגון סלעית, נעמה זאבי-ריבלין.

״אחרי נתונים כאלה קשה ללכת הביתה ולהמשיך ביומיום, צריך לגבש כאן תוכנית עבודה״, אמרה ח״כ לביא והודיעה כי יתקיים דיון נוסף בתוכניות של משרדי הממשלה לפתור את הבעיה.

מיכל זאבי מ״פרלמנט נשים״ הציגה פוסט בפייסבוק שבו מכתב של צעירה מחולון העובדת בתחנת דלק בעבודה מועדפת באזור בו יש זונות, לראש העיר על איך נראה היומיום השגרתי של אישה ההולכת לעבודתה וחוזרת ממנה וכן על כך שלקוחות חשבו שגם היא זונה. ״מהדברים של אותה צעירה נראה כי כל עוד תופעת הזנות מתקיימת היא פוגעת בכולנו ויש להוציא לפועל את החוק להפללת הלקוח כדי לעצור את התופעה״.

מנכ״ל משרד הרווחה ציין כי הם פועלים להכין תוכנית לאור הממצאים. יו״ר הוועדה לביא ביקשה ממנו להציג הערכת זמן לביצוע תוכניות ובתגובה אמר יבלון כי ״חודשיים אחרי השיבה מהפגרה נוכל להציג תיאום בין המשרדים ואת תוכנית העבודה לאור הממצאים״. לביא סיכמה כי יש צורך בחקיקה אבל לצדה יש צורך גם בתוכניות ממשלתיות ושיתוף פעולה עם ארגוני הסיוע כדי לפעול למיגור התופעה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך