ראשי » חדשות » בארץ

בג"ץ: חוק השבות - גם על גרים מגיור לא ממלכתי

מדובר בהחלטה היסטורית ששמה קץ למעשה למונופול הרבנות על הליך הגיור. בפסק דינה הדגישה הנשיאה נאור כי הכרעת בג"ץ אינה מהווה קביעה דתית בנוגע לתוקפו ההלכתי של גיור כזה או אחר

בג"ץ קבע היום (ה') כי גרים שהתגיירו בגיור לא ממלכתי, יוכלו לקבל הכרה מכוח חוק השבות. מדובר בהחלטה היסטורית ששמה קץ למעשה למונופול הרבנות על הליך הגיור. "אין בחוק השבות הסמכה מפורשת המעניקה לרבנות הראשית שליטה בלעדית בהליכי הגיור", נכתב בפסק הדין.

עוד כותרות ב-nrg:
• הרצוג מאיים: "אל תטעו בחיוך שלי – מי שיפגע בי יחטוף"
• לא רצח: החייל היורה מחברון חשוד בהריגה
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו
  
הפסיקה ניתנה במסגרת עתירה שהגישה אישה שהתגיירה בבית דינו של הרב קרליץ בבני ברק (בין דין אורתודוכסי – א.ס.) בשנת 2009. לאחר שהתגיירה פנתה האישה למערך הגיור הממלכתי כדי לפתוח בהליך גיור, ולאחר שהתעכבה התשובה לבקשתה במשך שנה, ביקשה ממשרד הפנים לקבל מעמד זמני עד שיוסדר גיורה. בקשתה נדחתה משום שלא התגיירה באמצעות מערך הגיור הממלכתי ולנוכח העובדה שנפרדה מבן זוגה הישראלי. יצוין כי האישה טענה כי הפרידה התבצעה בגלל אורח חייה האדוק אותו סיגלה לאחר הגיור. המדינה הטילה ספק בכנות גיורה של האישה, בין היתר בשל הפרידה מבן זוגה הישראלי.  

פסק הדין מותנה בכך שהגיור יהיה אורתודוכסי, והוא לא מעניק סמכות לגיור לרבנים רפורמיים, אלא רק מרחיב אותה לרבנים אורתודכסיים שלא מהווים חלק מהרבנות, שחלקם נוקטים גישה מקלה יותר.

הרב הראשי הספרדי לישראל, הרב יצחק יוסף, אמר בתגובה להחלטה: "החלטת בית המשפט העליון מהיום להכיר בגיורים פרטיים במדינת ישראל היא שערוריה. לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי יוכרו כרשמיים. מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי שפועל תחת סטנדרטים  ראויים ומסבירי פנים שנועדו לתת מענה לכלל הציבור במדינת ישראל. הכרה שכזו מביאה הלכה למעשה לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה".

גם הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו הגיב בחריפות: "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי, אלא תורת ישראל. כך היה תמיד ונדאג בעזרת השם שכך יהיה גם הלאה".

הנשיאה מרים נאור קבעה כי "מכלול נסיבות העניין מצביע על כך שלא מדובר בניצול לרעה של הליך הגיור, כי אם במי שקשרה גורלה בגורל מדינת ישראל ובגורל העם היהודי, אליו היא מבקשת להסתפח". בפסק דינה הדגישה הנשיאה נאור כי הכרעת בג"ץ אינה מהווה קביעה דתית בנוגע לתוקפו ההלכתי של גיור כזה או אחר, אלא הכרעה ציבורית הנוגעת לשאלת זכות קבלת אזרחות.

"הכרעתנו היום מצומצמת לשאלת הקניית מעמד מכוח חוק השבות. זוהי אינה שאלה דתית, כי אם שאלה אזרחית-ציבורית. איננו קובעים דבר, במסגרת הליכים אלה, בשאלת ההכרה בגיור שעברו העותרים בהקשרים אחרים. המתנו לדברו של המחוקק. משבוששה הכרעתו של המחוקק לבוא – לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה", כתבה.
 
פסק הדין הנוכחי מצטרף למרד של רבנים ליברליים שהקימו לפני כשבעה חודשים בית דין אלטרנטיבי לגיור, בראשם עמד הרב נחום רבינוביץ', מחשובי רבני הציונות הדתית. על המהלך הוחלט לאחר שעם כניסת החרדים לממשלה, הוכרז על ביטול הרפורמה בגיור שהתקבלה בממשלה הקודמת, ולפיה הסמכות לגייר תינתן גם לרבני ערים, בתוכם הרב דוד סתיו, רבה של שוהם, והרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, שהיו ממובילי גישה מקלה לסוגיית הגיור.

הקמת בית הדין נעשתה מתוך ידיעה כי הגיורים הפרטיים לא יוכרו על ידי מוסדות המדינה, אולם למרות העובדה שלמעשה הוא היווה מרד במוסד הרבנות הממלכתי, נשמעו שבחים למהלך גם מפי בכירים במערכת הפוליטית, בתוכם שר החינוך נפתלי בנט. המפלגות החרדיות והרבנים הראשיים התנגדו נחרצות לרפורמה כמו גם למהלך הקמת בית הדין הפרטי, כיוון שסברו שגישתם המקלה של סתיו וריסקין מרחיקת לכת. 

בנוגע להכרת המדינה ולחוסר היכולת של הגיורים הללו לסייע בידי המתגיירים להינשא בישראל, אמר בזמנו הרב רבינוביץ' כי "אנחנו נחתן אותם. הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם".

פסק הדין הנוכחי ניתן לעתירה שהוגשה לפני כשלוש שנים בנוגע לבית הדין של הרב ניסים קרליץ, טרם ההכרזה על הקמת בית הדין הפרטי, אולם עשויות להיות לו השלכות גם בנוגע לבית הדין בראשות הרב רבינוביץ'. הוא אינו פוטר את בעיית הנישואין של המתגיירים הפרטיים, והם יוכרו כעת רק לצרכי קבלת אזרחות ועלייה, אולם ההערכות הן כי בפועל פסק זה יכשיר את הקרקע להכרה כוללת בגיורים הללו, ובשלב הבא בג"ץ יאפשר למתגיירים הללו להינשא בישראל.

הרכב של תשעה שופטים דן בעתירה לבג"ץ. בחוות דעתו, הביע המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, הסתייגות מקביעתה של נאור, וקרא להשעותה במשך שנה וחצי כדי לאפשר לכנסת חוק המסדיר את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק המסדיר את מעמד הגיור.

"הקושי שנראה לי בעמדת חברתי, לעת הזאת, הוא שבכך אנו נותנים יד – בלי משים כמובן – לדיסהרמוניה בנושא הגיור, נושא חשוב בהוייתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כך, בעוד שהכרה המעניקה סטטוס – וכזה הוא הגיור – צריכה בעיניי להיות ממלכתית, וזאת בגישה ידידותית למתגייר ורחבת אופק ככל הניתן, כזאת שתוצאתה תהא כלל-יהודית, ולא בשמים היא", כתב רובינשטיין. "פסק דינה של חברתי וההכרעה שבו נובעים למרבה הצער מאי יכולתה של המערכת הפוליטית - הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, הממשלה והכנסת כאחת - להוליד פתרון חקיקתי ראוי לנושא רגיש כמו הגיור. התוצאה הרעה היא הטלתו המתמדת, שוב ושוב, לפתחו של בית משפט זה, אשר נועד לפתור סכסוכים ולפרש את הדין, באופן שהכרעותיו המחייבות נאלצות להידרש למחלוקות ערכיות וציבוריות, שהממשלה והכנסת ממאנות לפתרן או מתקשות פוליטית לעשות כן".
 

» הירשמו למהדורה המרכזית וקבלו כל יום ב-15:00 את הכותרות הכי מעניינות

השופט ניל הנדל דחה את הטענה כי קבלת העתירה תוביל להכרה בגיורים לא אורתודוכסיים, וקבע כי "במסגרת העתירות שלפנינו ענייננו אך ורק במעמד גיורים שנערכו על ידי בתי דין 'פרטיים' אורתודוקסיים". עוד קבע: " לא הונח לפנינו כל בסיס לחשש כי הכרה בגיוריהם של בתי דין אורתודוקסיים רציניים שהדיינים היושבים בהם בעלי מעמד תביא לפריצת הסכרים ולגיור פיקטיבי המוני של מהגרים. השופט הנדל גם התייחס לפן האישי בסוגיית הגיור, כשכתב: "יש להתייחס ברגישות המרבית לעניינם של העותרים, ואחרים במצבם. מאלף לציין בהקשר זה, כי הציוויים על אהבת הגר, ואיסור הפגיעה בו, מופיעים בתורה לא פחות מ-36 פעמים – יותר מכל ציווי אחר, לרבות הציווי לאהוב את האל".

התגובות: "פסיקה היסטורית", "החלטה החותרת תחת יסודות המדינה"

ארגון רבני צהר מסר בתגובה: ''החלטת בג״ץ בעניין הגיור והכנסת הגיורים הרפורמים לתוך ישראל נמצאת באחריותם הישירה של כל אותם אלה שפעלו בכל כוחם לביטול הגיור ההלכתי על ידי רבני הערים שארגון רבני צהר פעל להעבירו כהחלטת ממשלה בממשלה הקודמת. אנו ברבני צהר נלמד היטב את ההחלטה ונפעל ככל יכולתנו על מנת לאפשר לאלפי המועמדים לגיור לתת להם  גיור נגיש על פי כל כללי ההלכה''.

ח"כ אלעזר שטרן אמר על פסיקת בג"צ: "זהו יום חג לישראל. מדובר בבשורה גדולה למדינת ישראל, למלחמה בהתבוללות ולאלו המבקשים להתגייר שלא דרך הגיורים המרחיקים של הרבנות הראשית. זו בשורה עצומה גם למאות הישראלים שכבר התגיירו בבתי הדין האלטרנטיביים לגיור וכעת מדינת ישאל תכיר בהם. אני מקווה שמדינת ישראל תכיר בעתיד בגיורים אלו לא רק לצורך מרשם האוכלוסין אלא גם להענקת תעודות המרה והכרה בגיורים. אין לי ספק שבפסק דין זה, הנובע מעתירה של גופים שונים, ובתוכם גם חרדים, נכנס בג"צ לחלל כואב שאותו יצרה מפלגת הציונות הדתית בכניעתה לקיצונים שבחרדלי"ם ובחרדים".

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית מסר בתגובה להחלטה:  החלטת בג"ץ קובעת באופן חד משמעי שיש יותר מדרך אחת להתגייר במדינת ישראל, ושגיור הנערך בקהילה יהודית בישראל השייכת לאחד מהזרמים ביהדות יוכר על ידי המדינה לעניין חוק השבות. פסק הדין ניתן אמנם בעתירות שנגעו לגיור בקהילה אורתודוכסית אך הוא נשען על פסיקת בג"ץ בעתירות שהגישו התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בשלושת העשורים האחרונים. אנו מצפים ממשלת ישראל, להודיע לאור פסק הדין על הכרתה המלאה בתוקף הגיורים הרפורמים הנערכים בישראל, כשם שהיא מכירה מזה שנים בתוקף גיורים אלו הנערכים בתפוצות".

תנועת נאמני תורה ועבודה מסרה בתגובה להחלטה: "הכישלון המתמשך של המדינה בתחום הגיור, וביטול הרפורמה על ידי הממשלה הנוכחית, הביאה את בג"ץ להכרה החשובה שיש פתרונות אחרים. אנו קוראים לראש הממשלה הממונה על מערך הגיור הממלכתי להתעשת ולהסדיר את מעמדם של בתי הדין הפרטיים באופן רשמי." 

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) מסרה בתגובה: "זו פסיקה היסטורית. מדובר בשלב נוסף בפרפורי הגסיסה של מונופול הרבנות הראשית על שירות הדת בישראל, המרחיק רבים מהיהדות".

השר לשירותי דת  דוד אזולאי מסר: "בג״ץ מנסה לקעקע את היסודות היהודיים של מדינת ישראל ופוגע במערך הגיור הממלכתי וברבנות הראשית. מי ששותק על החלטת בג״ץ להכיר בגיורים פיראטיים שלא יתפלא למצוא כאן במדינת ישראל מאות אלפי גויים שיקבלו אזרחות על פי חוק השבות כתוצאה מתעשייה מפוקפקת של גיורים מזויפים. בכוונתי לפעול באמצעות חקיקה שתביא לכך שגיורים במדינת ישראל יהיו אך ורק כאלו שנעשו על ידי מערך הגיור הממלכתי".

סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן שכיהן כסגן שר הדתות וכמנכ"ל בתי הדין הרבניים, מסר בתגובה: "חזרנו לארצנו כדי לבנות בה מדינה עם מוסדות ממלכתיים, בשונה מהגלות שבה כל רב עמד בפני עצמו. אין שום תחום ממלכתי בו בית משפט היה מסכים שיוקם גוף פרטי במקום גוף ממלכתי, רק לפני זמן לא רב ביטל בג"ץ הקמת בית סוהר פרטי. תמוה שכשמגיעים לענייני הלכה אפשר להקים בתי דין פרטיים שהמדינה תכיר בגיוריהם. זוהי החלטה חמורה החותרת תחת יסודות המדינה."

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg