אלשיך מציג: אכיפה נגד עבריין, מניעה מול אזרח
מפכ"ל המשטרה התייחס בהרחבה לשילוב הציבור בסדרי העדיפויות של המשטרה ולאמון הציבור הלקוי. "אמון הציבור הוא לא יחסי ציבור אלא תנאי ליכולת של המשטרה לתפקד", הוא אמר
אכיפה נגד עבריינים - מניעה מול אזרחים נורמטיביים - זו המהפכה של מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, בכנס לשכת עורכי הדין ה-16, שנערך בימים אלו באילת. "למשטרה יש את היכולת לשנות את הנורמות כי איננו רוצים לראות את האוכלוסייה בתוך הכלא. אנחנו לא רוצים להיות ארה"ב".עוד כותרות ב-nrg:
- סקר: ערבים חוששים מגל הטרור יותר מיהודים
- ניצחונות גדולים לקרוז וסנדרס בוויסקונסין
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הוא הסביר כי המשטרה תחל להתייחס באופן שונה בין אזרח שעבר עבירה לבין עבריין. "מרבית העבירות מבוצעות על ידי אזרחים נורמטיביים. צריך למנוע מהם לבצע את העבירות ולא רק לאכוף אותו. אנחנו מייצרים הבחנה חשובה, מקצועית ומוסרית בין עבירות של אזרחים נורמטיביים לבין עבירות של אזרחים עבריינים. אנחנו מגדירים עבריין מי שהגדיר עצמו כעבריין, לא מתבייש להיכנס לכלא, מקבל על זה שכר. מי שמתבייש להיכנס לכלא, איננו עבריין. את רוב העבירות עושים אזרחים נורמטיביים".
נאום אלשיך: צפו בשידור חי מהאירוע
כך למשל, בנושא הנהיגה בשכרות, אלשיך הציג מצב שבו מוצבות עמדות של המשטרה בסמוך למועדונים, ובהן הם מציעים לאזרחים לבדוק את רמת האלכוהול בדם שלהם, ולסייע להם עם שאטלים. "זה החל כבר בסילבסטר האחרון. זו הייתה החלטה אינטואיטיבית ויצאתי לבדוק בשטח איך זה עבד", הוא סיפר. "תגובת האזרחים טובה מאוד. אנשים בודקים את עצמם אחרי שעה וחצי, וחוזרים פעם שלישית. זה אומר שיש כמה אזרחים שאכפת להם ומתפתח לחץ חברתי".
דוגמה נוספת קשורה בגניבות בחוף הים. "צריך לשים שומר כדי שלא יגנבו את הפלאפון ואת הארנק. זו גזירת גורל? לא בטוח", הוא אמר. "תחנת לב תל אביב ביחד עם העירייה עשו חשיבה, הציבו לוקרים שבהם אפשר לשים את הציוד האישי. יש נקודת משטרה מיוחדת בעונה על חוף הים, יש מצלמות, ופתאום זו לא גזירת גורל".
אלשיך עסק גם באי האמון של האזרחים במשטרה ובמוקד 100, ואמר כי "אמון הציבור נקבע במגע שבין השוטר הבודד לאזרח". הוא הסביר כי "אף אישה שמרגישה בסכנה וסיכוייה להירצח גוברים לא תתקשר אלינו בלי אמון הציבור. נדמה לי שלא צריך להסביר מדוע המשטרה לא יכולה לתפקד בלי אמון הציבור. אמון הציבור הוא לא יחסי ציבור אלא תנאי ליכולת של המשטרה לתפקד".
בנוסף, על מנת להבין טוב יותר את צורכי האוכלוסיה, הוא הציע את הגיוון במשטרה עצמה כמפתח לבעיה. "אנחנו צריכים משטרה שמגייסת מכל שכבות האוכלוסייה, אחרת לא נבין איך לטפל בנושאים רגישים כמו עבירות אלימות במשפחה בחברה הערבית, יחסים בתוך המשפחה בקהילה האתיופית ועבירות מין בחברה החרדית", הוא אמר.
"להפסיק להוריד מדדים מלמעלה דרך סטטיסטיקות ארציות ולהתחיל לבנות מלמטה דרך הציבור, בשיח מותאם לכל טריטוריה וטריטוריה ולפענח מה חשוב לציבור בטריטוריה נתונה. זה יכול להיות בשיח עם תושבים, שייח'ים, מנהיגים מקומיים, וואטספים ועוד. בסופו של דבר כל אחת מתחנות המשטרה תצטרך לסמן את הטיפול היזום ולפנות משאבים לבעיות שמטרידות את האזרח בגזרה נתונה".
לדבריו, "אנחנו מקדשים את השונות בין הטריטוריות. אם באזור מסויים האזרח מוטרד מרעשים, באזור אחר זה לא מטריד אותו בכלל. אם אתה חי בתוך כפר שיורים בו בלילה ואתה מפחד לצאת מהבית, אתה לא שומע את הקריוקי כדי להתקשר למשטרה ולדווח על הפרעת המנוחה. לפי מה שאני מבין. הרעיון הוא שהמשטרה תלמד מהתושבים המקומיים על הבעיות הייחודיות שלהם".
ביחס לסדרי העדיפויות, הוא אמר כי "אנחנו מתייעצים עם ראשי ראשויות ועם גורמים שונים באוכלוסייה. כששוטר יוצא לשטח לטפל בבעיה שמטרידה אזרח, הוא יודע שהוא נבחן רק במבחן התוצאה. הבעיה יכולה להיות סוג של עבירה או מקום בלתי נסבל – כמו גן שאי אפשר לחצות אותו בשעות הלילה, או זירה שמכילה הרבה עבירות".
המשטרה הכריזה על טאבו הנושא התקשורתי - נגד הדלפות מחקירות, כך אלשיך. "הדלפה מחקירה פוגעת בכבוד האדם, במקצועיות החקירה,כשהיא חושפת פרטים כך שקשה לקבוע מהי גרסת אמת", הוא הסביר. "ככל שננפנף בכלי החקירה שלנו לא נוכל להשתמש בהם יותר. אני משלם על זה מחיר אישי גבוה בתקשורת. אנחנו לא נדליף פרטי חקירה, גם אם זה פופולרי לייצר כותרות".
בנוסף, ביחס לטיול בעבריינים ה"כבדים", אמר כי "רוב המשטרות בורחות למלחמה בפשיעה. זה הכי קל ויש על זה הרבה סדרות טלוויזיה וסרטים. זה תמיד מעניין ופופולרי להגן, אבל חשוב שנזכור גם שצריך לשרת את האזרח, להבין אותו, לדבר איתו, לעדכן אותו. אנחנו לא טובים בזה - מה מצב החקירה, מה מצב התלונה. אני מזכיר את הכותרות על פיגוע דיזינגוף, שקרו בגלל שהמשטרה לא עשתה את הצעד המתאים ועדכנה את האזרח שהפנייה שלו טופלה".
אקו"ם