הסניגור בפרשת אבו ח'דיר: "הצגה למגזר הערבי"
אחרי שהגן על ישי שליסל, ג'ק טייטל ואשר ויזגן, עו"ד אשר אוחיון מייצג את אחד מרוצחי הנער הערבי. הוא מבקר בחריפות את ההחלטה לקיים את המשפט בדלתיים פתוחות: "השופט עלול לשאוף לרצות את המשפחה. זו פחדנות"
שעה קלה לפני מסע הדקירות הראשון של ישי שליסל במצעד הגאווה בירושלים ב-2005, הגיע שליסל למשרדו של עו"ד אשר אוחיון, שבו נהג למסור לעתים שיעורי תורה. הם התכוונו ללכת יחד לעצרת תפילה בכיכר ציון, במחאה על קיום המצעד. בתו של אוחיון ששהתה אז במשרד, הממוקם בסמוך לרחוב קינג ג'ורג', אמרה לו כי אביה כבר יצא מהמקום בדרכו לכיכר ציון.עוד כותרות ב-nrg:
- למי תאמינו – צעירה מעורערת או רוצח מניפולטיבי?
- התחזו לקרובי ההרוגה וסחטו את הנהג הפוגע
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שליסל יצא מהמשרד לכיוון הכיכר, אלא שבדיוק באותה שעה הגיע המצעד לרחוב קינג ג'ורג'. "היה שם בחור ממאה שערים שהביא סכין כדי לפנצ'ר גלגלים ולתקוע את התהלוכה", מתאר עו"ד אוחיון. "הוא סיפר אחר כך שהוא ראה פתאום בחור שעמד לידו והיה במצב של 'כל עצמותיי תאמרנה', והיה נראה מזועזע ממה שהוא רואה. זה היה ישי שליסל. אותו בחור העיד שאמר לישי 'לך אתה', והתכוון שהוא ישחית את דגל הגאווה. במקום זה הוא לקח את הסכין והתחיל לדקור".
"תועבה" ו"יחסים סוטים" - כך מכנה אוחיון עצמו את מצעד הגאווה ואת אורח החיים החד-מיני: "אמרתי לישי יום לפני המצעד שאי אפשר שמעשה כזה יעבור בלי מחאה. הצעתי לו להצטרף אליי למחאה, כדי שהקב"ה יעצור את הגזרות שאולי ינחתו עלינו בגלל שבלב ירושלים עושים תועבה כזו". אולם למרות הביקורת שהוא מותח על המצעד, אוחיון, אדם מאמין וחובש כיפה, סבור ששליסל לא ייצג את היהדות כשביצע את המעשה.
"אסור לקחת את החוק לידיים, ודאי שלא לפגוע ביהודי שטעה. אם יהודי טועה, החובה שלך היא להסביר לו מתוך אהבה. כך הרב קוק לימד אותנו. 'הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה'. הייתי מופתע מאוד כששמעתי שהוא דקר בפעם הראשונה. אמרתי לשוטרים שהם טועים, ושישי לא יכול לפגוע בזבוב".
עשר שנים לאחר מכן, שליסל, משוחרר טרי מהכלא, ביצע במצעד הגאווה ב-2015 שחזור כמעט מדויק של הדקירה הראשונה. הפעם, עם תוצאות קטלניות: שישה פצועים והרוגה אחת, שירה בנקי ז"ל בת ה-16. "שבוע לפני הדקירה האחרונה ישי ישב במשרד הזה עם המשפחה שלו ושל אשתו לשעבר (שהתגרשה ממנו במהלך מאסרו הראשון, א"ס), ודיברנו על איך בונים את החיים שלו מחדש.
"גם אני וגם ההורים שלו לא תיארנו לעצמנו שהוא עלול לעשות מעשה שיוריד הכול לטמיון. הוא זאב בודד שלא משתף אף אחד בכלום. הוא רצח נערה בישראל שזה נורא ואיום, וגם הוריד לטמיון את התכונות הגדולות שהקב"ה נתן לו. זה אדם שהיה יכול לעשות חסדים רבים, והוא לקח הכול למקום של הרג".
בניגוד למשפט הראשון, שבו יוצג שליסל על ידי עו"ד אוחיון, במשפט הדקירה השני הוא בחר שלא להיות מיוצג. קו ההגנה של אוחיון במשפט הראשון נגע למצבו הנפשי של שליסל בעת ביצוע המעשה, והתבסס על טענת ה'אוטומטיזציה'. "הכוונה היא למצב שבו אדם פועל בצורה אוטומטית, כך שאין לו בחירה חופשית למרות שהוא שפוי. זה כמו שאדם מבצע עברות מתוך שינה. הוא פעל מתוך אינסטינקטים, כמו חיה, להבדיל".
שליסל אינו הלקוח חובש הכיפה האחרון שלו, וגם לא היחיד שבו גיבש קו הגנה המתבסס על מצבו הנפשי של הנאשם. ברשימת הלקוחות 'המפורסמים' שלו נמצאים גם ג'ק טייטל שהורשע ברצח שני פלסטינים, בשני ניסיונות רצח נוספים ובהטמנת מטען בסמוך לביתו של פרופ' זאב שטרנהל שהתפוצץ בהמשך וגרם לפציעתו. טייטל עצמו נעצר בשנת 2009 כשברשותו כרוזים ששיבחו את הרצח במועדון הבר-נוער בתל אביב וקראו לביצוע מעשי אלימות נגד הומוסקסואלים, ושעליהם חתם בשם "חבורת שליסל".
במקרה של טייטל, שערעורו על הרשעתו תלוי ועומד בבית המשפט העליון, טען אוחיון כי הוא אינו כשיר נפשית לעמוד לדין. "תשעה רופאים קבעו אז שהוא חולה במחלת נפש קשה, ושמבחינתו הוא פעל תחת פקודות של מלאך שהתגלה אליו ואיים עליו אם לא יבצע את המעשים. איך אפשר להגיד שאין כאן ספק סביר?" טוען אוחיון.
לקוח נוסף של אוחיון הוא יוסף חיים בן-דוד, אחד מרוצחיו של מוחמד אבו-ח'דיר. לפני כחודש הגישה הפרקליטות חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, הקובעת כי בן-דוד כשיר לעמוד לדין. במקביל הוגשו חוות דעת אחרות, ובימים אלו ממתין בן-דוד להכרעת בית המשפט.
גם בתיק זה משוכנע אוחיון כי מרשו אינו כשיר לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע המעשים: "אין לי ספק שיוסף חיים לא היה אחראי למעשיו. הוא תיאר את פחדו מאבו-ח'דיר בזמן הרצח כמי שעשוי לקום ולהרוג אותו, בזמן שהנער הערבי כבר היה מחוסר הכרה ולא זז. בדרך כלל מי שמבצע פשע ממניע אידיאולוגי, אנחנו רואים אותו בבית המשפט כשהוא שלם עם המעשה שלו ועושה 'וי' למצלמות. כאן כבר בזמן החקירה במשטרה יוסף חיים אמר: 'אני לא מבין איך הגעתי לזה, יהודים הם רחמנים'".
האם אתה לא חושש שטענות לאי-שפיות וחוסר כשירות ישמשו רוצחים להימלט מהדין?
"לא. איזה אינטרס יש לציבור שאדם שביצע מעשים חמורים תחת השפעת פסיכוזה ייענש? משפט אמור להעניש אנשים שביצעו מעשה שהייתה להם בחירה להימנע ממנו. אם לאדם לא הייתה בחירה להימנע מהמעשה, קשה לי להבין את הדרישה הציבורית למצות עמו את הדין ולהעניש אותו".
כזכור, רצח אבו-ח'דיר התרחש ב-2 ביולי 2014, יום לאחר הלווייתם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בגוש עציון, וכחודש לפני תחילת מבצע 'צוק איתן'. בפברואר השנה נגזר דינם של שני הקטינים הנוספים שהיו מעורבים בביצוע המעשה. אחד מהם נשלח למאסר עולם, ועל השני נגזרו 21 שנות מאסר. משפטם של השלושה עומד במרכז סיקור תקשורתי נרחב, גם בשל אופיו המחריד של הרצח שכלל את שריפת הנער הערבי בעודו בחיים.
"המשפט הזה נפתח בהליך חריג", טוען אוחיון, "כשבית המשפט נענה לבקשת התביעה לקיים דיונים בדלתיים פתוחות כדי שהמגזר הערבי יוכל לראות שמערכת המשפט הישראלית עושה צדק. בית המשפט הכניס בכך את עצמו למצב בלתי אפשרי, והזמין עליו השפעה חיצונית. בעיניי זה דבר נורא ואיום שבית משפט מעמיד את עצמו למבחן שבו הוא צריך להוכיח למגזר הערבי שהוא אובייקטיבי. שופט עלול להיקלע למצב שבו הוא שואף לרַצות את משפחת הקורבן. זו טעות חמורה. לא עושים משפט כהצגה למגזר הערבי, שמראש לא נותן אמון בבית המשפט".
אתה חושב ששופטים מושפעים מלחץ ציבורי?
"השופטים בארץ יצרו מנגנון הגנה לא רציונלי סביבם, שאומר שמכיוון שמדובר בשופטים מקצועיים הם תמיד יֵדעו לנטרל השפעות חיצוניות. זו טעות. הגמרא מלאה בדוגמאות של שופטים שפסלו את עצמם בגלל חשש רחוק מאוד להשפעה. במשפט העברי שופטים לא יוצרים פיקציה של על-אנושיות, אלא מסתמכים על כללים ברורים שימנעו עיוות דין. לעומת זאת בארץ שופטים נעתרים לבקשות פסילה רק במקרים נדירים, וזה מתוך תפיסה שאין סיכוי שהם יושפעו".
הדיונים בתיק אבו-ח'דיר מתנהלים באווירה מתוחה מאוד. מצד אחד יושב הנאשם, יוסף חיים בן-דוד, כשלידו אוחיון וצוות ההגנה שלו. מאחורי ספסלי התביעה יושבים בני משפחת אבו-ח'דיר ובהם האב חוסיין, שהתראיין כמה פעמים בנוגע לצורך להחמיר את הענישה כלפי רוצחי בנו. באחד הדיונים האחרונים בתיק נוצרה מהומה קלה, לאחר שחוסיין אבו-ח'דיר הטיח כמה מילים לעבר אוחיון. עורך הדין לא ויתר, ופנה לבית המשפט ולתובע במחאה על הדברים.
"המשפחה לא הפסיקה לקלל את עורכי הדין ואת הנאשם", מתאר אוחיון. "עורכי הדין האחרים פחדו מהם פחד מוות. הם פנו אליי וביקשו ממני: אשר, תניח להם. צריך לזכור שבית המשפט ממוקם בלב אוכלוסייה ערבית (בית המשפט המחוזי בירושלים נמצא ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, שלאחרונה אירע בו פיגוע ירי, א"ס). אני לא יודע מה כואב לי יותר - התנהלות המשפחות שמקללות את עורכי הדין והנאשמים, או התגובה שלהם, יהודים בארץ ישראל שבסך הכול עושים את תפקידם ופוחדים שיבולע להם".
חזית מתוחה נוספת שמתנהלת בשולי המשפט היא בין אוחיון לעו"ד אורי קורב, התובע בתיק מטעם פרקליטות מחוז ירושלים. השניים נוהגים להחליף עקיצות במהלך המשפט, ובאותו דיון שבו אירעה התקרית עם חוסיין אבו-ח'דיר, אוחיון אף מתח ביקורת חריפה על כך שקורב לא פעל להשתקת המשפחה. "ההתנהגות שלו היא פחדנות", אומר אוחיון. "הוא לא מוסיף כבוד למדינת ישראל. אני אזרח מדינת ישראל, ותגובת התובע היא גם בשמי כי הוא אמור לייצג גם אותי. התגובה שלו הקרינה פחדנות מהערבים שנכחו שם. הבושה הזו היא פרצופה של מדינת ישראל כלפי המגזר הערבי".
גזר הדין ברצח אבו חדיר
אף שחזר בתשובה בגיל מבוגר יחסית, אוחיון מרבה לצטט ממקורות חז"ל, ואינו מסתיר את עמדותיו הפוליטיות ואת אמונתו הדתית. "אני חובש כיפה מאז שאבי נפטר, כשהייתי בן 41", הוא מספר. "אשתי היא דתייה מאז ומעולם. אני בא מבית מסורתי והילדים שלי חונכו בבית ספר דתי. התחלתי ללכת לבית הכנסת כדי להגיד קדיש על אבא שלי, נחשפתי לרבדים נוספים ומשם הייתה קצרה הדרך לקיום תורה ומצוות".
הוא בן 58, יליד ירושלים ואב לשבעה. הוא גדל בשכונת קטמונים למשפחה מרובת ילדים ובתנאים כלכליים קשים, אך למרות זאת הוא מכנה את התקופה הזו כ"אחת המאושרות" בחייו. לדבריו, ילדותו בשכונת המצוקה הירושלמית השפיעה באופן משמעותי על החלטתו להיות סנגור פלילי. "לא רבים הצליחו להיחלץ מציפורני הפשע ומתחלואים חברתיים אחרים בשכונה הזו.
ייצגתי לפחות שליש מבני כיתתי בפלילים. הילדות שלי בהחלט השפיעה על הרצון שלי להיות סנגור, לעזור למי שמצוי בדיוטה התחתונה של החברה. בגלל זה אני לעולם לא מסייע לעבריין סדרתי, כזה שבחר לעצמו את הפשע כדרך חיים, אלא פועל לשיקום האנשים שאני מייצג. אני לא חרב להשכיר".
חשבת פעם להיות שופט?
"האפשרות הזו עמדה על הפרק לפני כ-17 שנה. זה היה קרוב. חשבתי על זה, ובעצה אחת עם אשתי חזרתי בי מהבקשה להיות מועמד. בלתי אפשרי להיות שופט בישראל עם כמויות התיקים שמקבל כל שופט. זה מנטרל כל יכולת אמיתית לשקול כל תיק, ואז נעשות פשרות. העבודה של השופטים מצריכה מחשבה משפטית, אבל הם נאלצים לסיים מהר. בשביל האדם שעומד לפניהם התיק שלו הוא התיק היחיד והכי חשוב בעולם, וזה מה שצריך להקרין לו".
הכיפה שלראשו של עו"ד אוחיון סרוגה, והוא משתייך לציונות הדתית. בעבר ייצג את אחת הדמויות המשמעותיות בה - הרב מרדכי אלון. הרב אלון, לשעבר ראש ישיבת הכותל ואחד הרבנים הנערצים בציבור הדתי-לאומי, הורשע ב-2013 בביצוע מעשה מגונה בכוח בצעיר שבא להתייעץ עמו, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות. גם כיום, כשנתיים וחצי לאחר גזר הדין, אוחיון סבור שאם הרב אלון היה נעתר להמלצתו להגיש ערעור - קיים סיכוי גבוה שהוא היה מזוכה.
"הרב אלון אמר לי שהמשפחה שלו רוצה לרדת מהעיסוק הציבורי בנושא. חשבתי שזו טעות. אמרתי לו: 'כל העתיד שלך יכול להיות ממושכן, ואסור שתראה רק את השקט שתקנה עכשיו, כי זה שקט זמני. אני מעריך שלא ייתנו לך להיות בשקט הרבה זמן, ולא יאפשרו לך לחזור לחיים הרגילים שלך'. כדי לשכנע אותו פניתי לתובע בתיק, עו"ד שגיא אופיר, אחד האנשים שעושים את מלאכתם נאמנה ולא משתמשים לרעה בכוח שעומד לרשותם, והוא אמר לי שגם אם אנחנו נערער - הם לא יגישו ערעור. למרות זאת, הרב אלון אמר לי שלבקשת משפחתו הוא החליט לא לערער".
אם בציבור הדתי-לאומי מתנהל עדיין דיון בין חסידיו של הרב אלון לרוב הציבור שהתנער ממנו בעקבות הפרשה, הרי שאוחיון, שהצטרף למגזר בשלב מאוחר יחסית של חייו, סבור כי התנהלות 'פורום תקנה' הייתה בעייתית: "פורום תקנה זקוק לתקנה. הם פעלו בצורה אגרסיבית, בדרכים עקלקלות, והגיעו למצב של תלונות שקר במשטרה. נעשו כאן מעשים מזעזעים, איומים ונוראים.
גם כשאתה בטוח שאתה צודק אתה צריך לקחת בחשבון שמא אתה טועה. אני מצפה מפורום תקנה כפורום שנושא דגל דתי, שעקרונות הדת יהיו נר לרגליו, ולא לגרום עוול גם לאובייקט החקירה שלך". גם במקרה זה הוא סבור שללחץ הציבורי היה תפקיד בהכרעת הדין. "צריך לזכור שלמרות הרעש התקשורתי שדיבר על תשע פרשיות, בסוף זה נגמר בצורה מינורית. קשה לשופטת בית משפט שלום לזַכות בתיק כזה בצורה מוחלטת".
העובדה שאוחיון ייצג כמה נאשמים חובשי כיפה, מעלה את השאלה על הקשרים האפשריים בין האמונה הדתית לביצוע פשעים, חלקם מחרידים. "כל השקפת עולם, בוודאי השקפה דתית שההזדהות עמה היא מעבר לשכל, טומנת בחובה סכנה לפרשנות מוטעית שיכולה להביא לתוצאות לא רצויות", אומר אוחיון. "יש סכנה כזו, וצריך להודות בה ולא להתעלם ממנה. אנחנו בהחלט צריכים להדגיש שמותר לפעול רק בגבולות ההלכה, ולנו כאנשים פרטיים אסור לפעול בצורה כוחנית. אסור ליטול את החוק לידיים, חוץ ממקרים של 'לא תעמוד על דם רעך'".
ומה תאמר לאנשים שמרגישים ממשיכיו של פינחס, המתואר בתורה כקנאי שרצח בשם ה' וזכה לשבח?
"זה מה שישי שליסל אמר לי בשעתו. אמרתי לו שאם פינחס היה מתייעץ עם חכמים הם היו אומרים לו שאסור לו לעשות את זה. חכמי הדור ההוא גם ביקשו לנדות אותו אחרי המעשה, כי הוא לקח את החוק לידיים. רק תפיסה דתית לא מעובדת יכולה להוביל לתוצאות שמנוגדות להלכה".
אתה חושב שהחברה הדתית והחרדית עברו תהליכי הקצנה בשנים האחרונות?
"צריך לעשות הבחנה גמורה בין הרצח של אבו-ח'דיר שלא נבע ממניעים דתיים, למעשים אחרים. בתיק אבו-ח'דיר אף אחד מהנאשמים לא פעל מכוח האמונה הדתית שלו. במקרה, בן-דוד חובש כיפה. בלי קשר, תמיד טוב לעשות חשבון נפש. בסופו של דבר ההשקפה הדתית היא המחסום הגבוה ביותר מפני מעשים רעים, והמציאות מוכיחה זאת.
"בוא נבחן בזמן אמת, מי עושה את מעשי החסד הגדולים ביותר בבתי החולים? מי נמצא שם? 99 אחוז דתיים. נלך לארגוני החסד שפועלים במסירות - האם הם לא בנויים ברובם המכריע על המגזר הדתי? יש מקרים בודדים שבהם ההשקפה הדתית גורמת למעשים פסולים בגלל שעיוותו אותה, ובסך הכול זו תעודת כבוד לדת".
משרדו של אוחיון שוכן בפאתי שכונת רחביה הפסטורלית, בסמוך לבית הכנסת 'ישורון' שבו הוא מתפלל. הוריו של אוחיון הם יוצאי מרוקו, אך למרות זאת הוא מתפלל מדי יום במניין בנוסח אשכנז.
יש המטיחים בציונות הדתית טענות על יחס לא שוויוני כלפי עדות המזרח, לפחות בעבר. איך זה השפיע עליך?
"לא נרמה את עצמנו. ודאי שהיו גישות מתנשאות בתחילת דרכה של הציונות הדתית, אבל כיום אתה כמעט לא יכול לזהות את זה. יותר מזה - שיעור הנישואין בין אשכנזים לספרדים בציונות הדתית ובקרב ההתיישבות ביו"ש הוא הגבוה ביותר בחברה הישראלית. אני מייחל לכך שגם אצל החרדים יקרה תהליך דומה. אנשים אומרים לי 'אתה מרוקאי, למה אתה מתפלל בבית כנסת אשכנזי?' אני אומר להם שאני אוהב את התפילה המרוקאית, אבל גם את התפילה האשכנזית. אני משוכנע שבעוד כמה דורות אף אחד לא ידע מי אשכנזי ומי ספרדי".
זיקתו של אוחיון לציונות הדתית מתבטאת גם בהשקפתו הפוליטית. במשרדו תלויה תמונה מתקופת ההתנתקות, ועליה הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח". לאוחיון חיבור נוסף להתנתקות, שאותה הוא מכנה "מעשה פסול מבחינה אנושית": הוא ייצג בעבר את אשר ויזגן שרצח ארבעה פועלים פלסטינים בתקופת ההתנקות במטרה לסכלה, והתאבד במהלך תקופת מאסרו כשתלה עצמו באמצעות התפילין שלו.
"אשר ויזגן לקח את הכאב שלו למקום רחוק מדי", אומר אוחיון. "החיים בארץ ישראל בדור התקומה מזמנים ניסיונות בלתי רגילים. אי אפשר להימנע לפעמים מתפיסה מעוותת של אדם בודד, שבוחר במה שנראה לו כפתרון מיידי שמחלץ את עם ישראל מהמצוקה. ברור שאסור לאדם פרטי לקחת חיים של אחרים, מתוך מחשבה שזה יעצור את הגירוש.
"מצד שני, מדובר במעשה של אדם בודד, וצריך להיזהר שחשבון הנפש של החברה לא יגלוש להתנצלות שמתפרשת ככישלון של הדרך כולה. האיפוק שגילה המגזר הדתי-לאומי לנוכח ההתנהלות הברוטלית של התהליך והעוול העצום שנגרם לו, הוא לא דבר מובן מאליו. קשה לי לתאר מגזר אחר שהיה נפגע בצורה קשה כל כך והיה שומר על איפוק".
ממש לקראת סיום הריאיון חושף אוחיון פרט נוסף על עצמו, המבטא את ההתנגשות בין הערכים שהוא מאמין בהם לעובדת היותו סנגור פלילי. "אני לא רואה בעובדה הזו כבוד גדול, אבל אני לא מייצג ערבים. זו חולשה שלי, שמבחינה מקצועית אני לא מצליח להתעלם מכך. אני לא חושב שהם צריכים להיות בארץ. כשפונים אליי ערבים אני אומר להם בכנות שאני לא אוכל לייצג אותם היטב. יש לי השקפה שלפיה ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל, ואת מה שנתן לי הקדוש ברוך הוא אני בהחלט מעדיף לתת ליהודים. בכל המישורים, גם בתחום המשפטי".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה: ״בית המשפט קבע כי הנאשם יוסף בן-דוד ביצע עם שני הקטינים את רצח הנער מוחמד אבו-ח'דיר, וכי הוא היה זה שהוביל את הקטינים וביצע את הרצח בפועל. השאלה היחידה שנותרה לדיון היא אחריותו של הנאשם למעשיו בהיבט הנפשי. גזר הדין שהוטל על הנאשמים הקטינים מבטא את חומרת העברה, רצח נער חף מפשע שחייו נגדעו באחת באכזריות קיצונית.
"נראה כי 'הפוסל במומו פוסל' וכי בא-כוח הנאשם הוא שאינו סומך על בית המשפט ומנסה להשפיע על התיק באמצעות התקשורת, כפי שעולה מדבריו בכתבה זו. התנהגותו של עו"ד קורב בנסיבות העניין כיבדה את משפחת הקורבן ואת המעמד והוסיפה כבוד למדינה ולנציגיה. מעבר לאמור, אין בכוונתנו להתייחס להשמצות מופרכות וחסרות שחר, שנועדו להטיל דופי בעבודתם של פרקליטים ישרים ומסורים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם