
שלמה דרעי: "לקחו פרשה קטנה וניפחו איתה"
אחיו של שר הפנים דוחה את הטענות על מעורבות בעייתית שלו בעסקי הנדל"ן של דרעי, מצהיר כי אינו מעוניין להיגרר להאשמות על רדיפה עדתית, אך טוען להתייחסות מחמירה במיוחד כלפי יו"ר ש"ס
לפני 26 שנה הגיע עו"ד שלמה דרעי למרכז חב"ד בניו-יורק, כדי לקבל את ברכתו של הרבי מלובביץ'. באותם ימים התקדרו השמים מעל אחיו, שר הפנים דאז אריה דרעי. החשדות, שבהמשך הפכו לכתב אישום, הרשעה וישיבה בכלא, רק החלו להתפרסם.עוד כותרות ב-nrg:
- קניון מלחה על הכוונת: כך סוכל פיגוע ירי בי-ם
- שקד התחייבה לסייע: גם נכים הם בני אדם
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אחי ביקש ממני שאבקש מכבודו ברכה, הוא רוצה להודיע שכל מה שעשה היה למען כלל ישראל", אמר שלמה לרבי כשעבר על פניו במעמד 'חלוקת הדולרים' לצדקה. "אמור לאחיך שאני מברך אותו שהקב"ה ינחהו בדרך הישר ובדרך הפנימיות", השיב הרבי, ומסר לו דולר עבור אריה. "כיוון שהוא שר הפנים, הוא צריך להראות דוגמה לכולם שכל יהודי צריך ללכת בדרך הפנימיות".

17 שנה אחרי ההרשעה ההיא חוזר האח אריה, שוב שר הפנים, לככב בכותרות המייחסות לו חשדות במעשים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק. הפרטים עדיין חסויים ונתונים תחת צו איסור פרסום, והיעדר המידע מגביר את התסכול במשפחת דרעי.
"אריה הוא אדם שהשליחות הציבורית נמצאת בדמו", אומר שלמה. "הוא נמנה עם האנשים הבודדים שיכולים באמת לעזור לאותם שניים-שלושה מיליון איש השייכים למה שנקרא 'ישראל האחרת' ואין מי שדואג להם, אולי עמיר פרץ או כחלון. אריה חזר, וחשבתי שיתנו לו לעבוד. הוא באמת התחיל יפה, אבל מה לעשות, הוא איש שמושך אש".
אולי הוא עצמו, בהתנהלותו, הביא עליו את האש?
"אריה מרתיע הרבה אנשים. הוא לא פראייר אלא אדם חכם שיודע לעמוד על שלו. אם יעשו סקר ימצאו שכמעט אין אדם בארץ שנשאר אדיש כלפיו. או שאוהבים אותו או שלא אוהבים אותו. אין עוד דמות כזו במדינה".
עו"ד שלמה דרעי (55), 'מומו' כפי שהוא מכונה, צעיר מאחיו המפורסם בשנתיים. אח נוסף הוא יהודה, רבה של באר-שבע, המבוגר משלמה בארבע שנים. בניגוד לשאר בני משפחתו, שלמה אינו מנהל אורח חיים חרדי אלא משתייך לציונות הדתית. הוא חניך ישיבת בני-עקיבא אדר"ת בבת-ים וישיבת ההסדר בקריית-ארבע, שירת בחיל השריון, ולמד משפטים באוניברסיטת בר-אילן. שניים מבניו שירתו ביחידות מובחרות, בנו הצעיר לומד בישיבת 'עטרת כהנים', ובנותיו למדו בבית הספר לאמנות 'בצלאל'.
הצבעת ש"ס בבחירות?
"אה... בבחירות האחרונות כן", משיב שלמה, "אבל בשנים שאריה לא עמד בראש התנועה נתתי את קולי כמה פעמים למרכז וימינה, גם לנתניהו, אבל אחרי שאריה חזר חזקה עלי מצוות הכתוב 'ומבשרך לא תתעלם'", הוא מחייך. עובדת היותו ציוני-דתי לא מנעה מאריה דרעי למנות את אחיו כחבר בצוות המו"מ הקואליציוני של ש"ס לאחר הבחירות האחרונות.
"מודה ומתוודה שמשפחת דרעי אוהבת את הגליל"
במרוקו, אומר שלמה, הייתה המשפחה דתית-מסורתית ולא חרדית. "הייתה לנו טלוויזיה", הוא מספר. לאחר עלייתה ארצה בשנת 1968 התגוררה המשפחה בבת-ים, אך האם נחרדה מהאווירה בשכונה שניידות משטרה היו חלק מנופה, ושסמיכותה לשכונת ג'סי כהן של אז הקנתה לה מעמד של שכונת פשע. אריה ויהודה נשלחו לישיבות חרדיות. מומו, שהיה רק בן שש, לא הגיע לעולם החרדי. עם השנים, ובהשפעת הבנים הגדולים, הפך הבית לחרדי יותר ויותר. "אני איכשהו התפלקתי", צוחק שלמה. "כששאלו אותי אם אני הכבשה השחורה, הייתי עונה תמיד שאני דווקא הכבשה הלבנה".
את היחסים עם משפחתו החרדית הוא מגדיר טובים מאוד. הם אוכלים אצלו, "ולא מצלחות מפלסטיק". דווקא עם אשתו לשעבר ואם ילדיו, יונה, הסתיימו היחסים בצלילים צורמים. בריאיון שהעניקה ל'מקור ראשון' לפני ארבע שנים תיארה יונה את בדידותה ואת העובדה שלא זכתה לגיבוי מבעלה שהיה עסוק בקידום עסקי הנדל"ן שלהם.
בימים האחרונים נפוצה שמועה שיונה היא שעומדת מאחורי הפרשה האחרונה, אך דרעי דוחה את הדברים בתוקף: "זו רכילות של חרדים, קשקוש בלבוש". באותו ריאיון סיפרה יונה על ניסיונה לסייע לאריה בפרשה הקודמת. "אני זוכרת", תיארה, "שבשנת 1990 ישבנו במטבח בדירה שהייתה לנו בבית-הכרם, ועברנו על ארבעים השאלות שהעיתונאי מוטי גילת שלח לאריה על הדירות. שלמה אמר: 'בוא נשב ונשיב על כל שאלה ושאלה - מאיפה הדירות, מה מכרת, מה קנית, מה התמורה שקיבלת'. אבל אריה היה כל כך יהיר.
הוא אמר: 'לא, העיתונאי הזה נודניק, מי הוא שייכנס לחיי הפרטיים'. שלמה ממש התחנן: 'אתה עושה טעות, תענה לו', אמר. אבל אריה לא הסכים, וגילת יצא עם סדרת כתבות. זה תפח כמו כדור שלג והתגלגל עד ליועץ המשפטי. כשאריה כבר הסכים לענות, היה מאוחר מדי. וגם אז, כששלמה הזהיר 'יגישו נגדך כתב אישום', אריה התעקש שלא יהיה כלום.
ואז הוא עשה עוד טעות: היה משא ומתן בפרקליטות להגיע לפשרה - שאריה יודה בהפרת אמונים, ויסגרו לו את התיק בלי גזר-דין ובלי עונש. שלמה עזר וגישר. בפרקליטות כבר הסכימו לפשרה, אבל אריה לא הסכים. הוא אמר 'אני אוכיח שאני זכאי'". למרות הדברים האלה, שלמה ניסה לעזור לאחיו גם בעת המשפט והעיד לטובתו. בפסק דינם מתחו השופטים ביקורת קשה על אמינותה של העדות.
עם השנים, עסקי הנדל"ן של שלמה דרעי הלכו ופרחו. הוא מעורב בפרויקטים לא מעטים ברחבי הארץ. לפני כחצי שנה מינה אותו אחיו לתפקיד סגן יו"ר קק"ל, השמור לש"ס במסגרת ההסכמים בהסתדרות הציונית. הוא ניסה גם למנותו לנציג קק"ל ברשות מקרקעי ישראל, אך בעקבות החקירה הסיר שלמה את מועמדותו.
שלמה נהנה מקרבה לדמויות רבות בצמרת השלטון ולבעלי הון. איש העסקים מרטין שלאף הוא ידיד קרוב. כך גם מאיר תורג'מן, היו"ר הנוכחי של ועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים, שמשפחותיהם מבלות לעתים בשבתות בצוותא.
בימים האחרונים מתבררת פרשה מעוררת תמיהות, הקשורה במיזם בנייה של 1,600 יחידות דיור בשכונת עין-כרם בירושלים על קרקעות שבבעלות שלמה. התוכנית, המכונה 'אולסוונגר-כרמית', נפסלה בעבר בוועדת התכנון והבנייה של עיריית ירושלים, אך לאחרונה, עם מינוי תורג'מן לראשות הוועדה, שבה ואושרה. בפברואר האחרון, חודש לאחר האישור המדובר, התקיים דיון בוועדה על מתן היתר לפעילות בילוי ומסחר בשבתות במתחם 'התחנה הראשונה', שמקדם אותו תורג'מן.

נציג ש"ס בוועדה, מיכאל מלכיאלי, שהיה אמור להתנגד נחרצות לתוכנית, נטש במפתיע את הדיון לאחר שקיבל שיחת טלפון בלתי צפויה, יש אומרים משלמה דרעי, ובכך אפשר לתוכנית לעבור בהצבעה. בריאיון לאתר חרדי הסביר אריה דרעי כי מלכיאלי ואחיו שלמה הוטעו, אולי בתום לב, בידי תורג'מן שאמר להם כי הנושא מוסכם על החרדים האשכנזים. מכל מקום נראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בפרשה זו.
"הנה לך עוד קשקוש", מגיב שלמה כשאני מעמת אותו עם הטענות על הקשר בין תוכנית הבנייה לפעילות מתחם התחנה. "לידידות שלי עם תורג'מן אין דבר וחצי דבר עם הפרויקט. השקר הראשון הוא שהקרקע בבעלותי. יש לי רק כ-8 אחוזים מתוך 140 הדונמים שבהם מדובר. הקרקע נרכשה לפני כעשר שנים על ידי קבוצה גדולה של משקיעים, בסכום של למעלה מ-100 מיליון שקלים.
מאז מנסים לקדם את התכנון, ולא כפי שפורסם שרק לאחרונה הוחל בפרויקט. השקר השני הוא הקישור כביכול בין הפרויקטים לתורג'מן. מאיר הוא איש המנהלים הקהילתיים, שעניין ההתחדשות העירונית הוא בנשמתו ועומד בראש סדר העדיפויות שלו. הוא רוצה לחסל את השיכונים הישנים ולקדם תוכניות שיקום בכל העיר, ומכריז על היעד הזה מעל כל במה. לתלות את העניין הזה במה שמתרחש במתחם התחנה הוא שטות מוחלטת.
"צריך להבין במה מדובר, מתחם אולסוונגר סבל עשרות שנים מהזנחה של הרשויות, שהתעלמו מהצורך בפינוי אותם בלוקים העומדים גם בסכנה ממשית של התמוטטות, והם מעין פצע אדריכלי בשכונה. מי שפנה אלינו היו דווקא אנשי התכנון במנהל מקרקעי ישראל והעירייה. השטח שלנו גובל במתחם, ומהווה את עתודת הקרקע המשלימה היחידה לצורך קידום תוכנית פינוי-בינוי.
התוכנית הזאת היא חלק מתוכנית המתאר 'ירושלים 2000', שייעדה את מתחם כרמית לבנייה גבוהה וצפופה עוד לפני שנכנסנו לתמונה. הם חייבו אותנו לקחת על עצמנו, כתנאי להסכמתם, פרויקט ציבורי בדמות פינוי-בינוי של השכונה, ובלית ברירה הסכמנו. בשונה ממקומות אחרים, כאן עלינו לבנות קודם את יחידות הדיור, ורק אחר כך לפנות את הדיירים. כל דייר יקבל 'מתנה' בשווי של כמיליון שקל. כדי להצדיק כלכלית את הפרויקט יש לבנות כ-1,300 יחידות דיור. המנהל עצמו יקבל 200 יחידות דיור ושטחים מסחריים, ומה שנשאר כרווח ליזמים הוא כ-100 יחידות דיור בלבד. אנחנו רוצים, כמובן, יותר. אז איפה פה הסיפור?"
כשאני שואל את שלמה אם הוא אדם עשיר, הוא מסתייג. "האגדות אומרות שאני עשיר. שטויות, אני אמיד. במשך שלושים שנה עשיתי עסקים רבים כעורך דין המתמחה בנדל"ן, וברוך השם הצלחתי. לצערי אני לא אדם שיושב ולומד. אולי אעשה זאת בשלב יותר מאוחר של חיי".
בשנותיו הקשות של אריה נרתם שלמה לסייע לאחיו. בין היתר הוא העמיד לרשותו משרד בקומת הקרקע של משרדו ברחוב הפלמ"ח בירושלים, ששימש אותו בשנים שלפני חזרתו לפוליטיקה. "אנחנו ביחסים מיוחדים מאוד", אומר שלמה.
"אני לא רוצה להעליב את האשכנזים, אבל אצלנו לא הולכים לארוחת ערב וכל אחד עושה חשבון: 'אתה אכלת שניצל, אתה סטייק, בוא נחלק את התשלום'. אני הצלחתי בעסקים ואני עוזר לכולם - לאחיינים בחתונות, לאריה, למי לא. אנשים מרימים גבה ושואלים מי נותן מתנות בסדרי גודל כאלה. בסדר, שישאלו. לי לא מפריע שלא מאמינים. אני משתדל לעשות טוב. אתה חושב שגביתי ממנו שכירות על המשרד עשר שנים?"

לשלמה דרעי בטן מלאה גם בפרשה האחרונה שעלתה לכותרות בשבוע שעבר, ששמו נקשר בה. הוא מוכן להיאבק בטענות כי הוא מעורב באותם עסקים הנחקרים על ידי המשטרה. "אני נראה לך לחוץ?", הוא שואל. "לדעתי מדובר ברוב מהומה על לא מאומה, שהתחילה בחוסר הבנה והמשיכה בהטעיה מצד כמה עיתונאים".
לדוגמה הוא מביא את פרשת הבית בשכונת גבעת-שאול. על פי הפרסומים, הוא קנה מאחיו אריה מגרש ועליו בית דירות השווה בין 12 ל-15 מיליון שקלים, במחיר מגוחך של 4.25 מיליון שקלים. המכירה הזאת תוארה כתרגיל הונאה וכעסקת קש. על רקע הפרסומים הגיש שלמה תביעת דיבה נגד העיתון 'גלובס' שחשף את הפרשה. לדבריו, אריה קנה את המגרש ב-2010 ב-3.7 מיליון שקלים כיוון שחשב לבנות עליו בית לעצמו.
העניין הסתבך כשהתברר כי המתחם כולו שייך לקבוצת רכישה, שבנתה בסמוך שני מגדלי מגורים. לגרסת שלמה, הוא נרתם לחלץ את אחיו מהמצוקה. ב-2013 הוא קנה ממנו את המגרש הריק ורשם אותו על שמו ועל שם ילדיו. בהמשך השקיע 10 מיליון שקלים ובנה בית ובו חמש דירות, שבנייתו הסתיימה לא מזמן. את העובדה שהנכס היה רשום עדיין על שמו של אריה הוא מסביר בכך שמכיוון שמדובר בקבוצת רכישה, תהליך העברת רישום הנכס בטאבו ארוך מהרגיל. "היום העניין סודר, והבית רשום על שמי ועל שם ילדיי".
על פי הצהרת ההון שהגיש אריה דרעי עם מינויו לשר, רכושו נאמד ב-5 מיליון שקלים בקירוב. הרשימה כוללת את דירתו בהר נוף (4.7 מיליון שקלים), חסכונות בסך עשרת אלפים שקלים, תיק מניות בגובה 300 אלף שקל, ומכונית הרשומה על שם אשתו וששוויה מוערך ב-60 אלף שקלים. לאחר יציאתו מהכלא עסק אריה בייעוץ לחברות שבבעלות נוחי דנקנר ולב לבייב, ולמשרד עורכי הדין של פיני רובין, גורניצקי ושות'. הוא ייעץ גם לקבוצת אי-די-בי ולחברת 'כלל מימון מרכזי לתעשיות' שבבעלות דנקנר. הוא קיבל עבור הייעוץ יותר מ-2 מיליון שקל.

"אני לא לוביסט ולא מאכער ולא מקדם דברים", אמר אריה דרעי באותה תקופה בריאיון ל'הארץ'. "אין לי תחומי מומחיות גדולים מחוץ לקשרים, ובקשרים לא רציתי להשתמש. הייתי נוסע להרצאות, וקבלתי את המינימום שנתן לי אפשרות להחזיק משרד. לא התפרנסתי מזה. תעשה חשבון כמה זה יוצא, אולי חצי מיליון שקל לשנה בממוצע. עשרת אלפים דולר בחודש בקושי. אם אתה מוריד את ההוצאות שאתה משלם למסוי, זה בקושי החזיק לי את המשרד. באמת, כסף לא נשאר מזה. זה שום דבר".
מה שמקומם את שלמה בפרשה האחרונה הוא 'ספירת המלאי' שעורכת התקשורת לדבריו לנדל"ן של המשפחה. "מישהו בדק מה קורה במקומות אחרים? מישהו תחקר את אנשי הציבור האחרים מנין יש להם דירות? לאריה יש ילדים נשואים שכמו כולם לקחו משכנתא, ונעזרו בהורים משני הצדדים ובמתנות שנתנו אלפי האורחים שבאו לחתונה. בציבור החרדי קניית דירה היא המטרה הראשונית. מה הביג דיל? עצם השאלה מקוממת".
היא נובעת לדעתך מרדיפה מכוונת? אולי מגזענות?
"לא, אני לא חושב שיש כאן רדיפה או גזענות. כפי שאמרתי, אריה הוא בחור מוכשר עם אג'נדה ברורה, שמושך אש ורכילויות. לוקחים פרשייה קטנה כמו הבית בספסופה, ומנפחים אותה. ראיתי שעורך בכיר ב'דה-מרקר' (סמי פרץ, מ"ט) כתב שצריך לראות את העניין בפרופורציות. וילה מפוארת בספסופה היא כמו פקאקטע דירה בתל-אביב. היו אנשים ששאלו אותי אם בניית הבית בספסופה נועדה ללקט קולות במגזר הערבי".
הצהרות ההון של אריה דרעי ייבדקו מן הסתם בחקירה הנוכחית. השאלה המתעוררת היא כיצד מתיישבים עסקי הייעוץ והנדל"ן המסועפים, גם אם לא נפל בהם כל פגם חוקי, עם מסר הדאגה ל'שקופים' שש"ס הציבה במרכז מסע הבחירות שלה, בכיכובו של יו"ר התנועה. אני שואל את שלמה אם אחיו הוא אדם עשיר.
"אריה בכלל אינו עשיר", הוא משיב. "יש לו דירה אחת בהר-נוף. את רוב הכסף עבור הווילה המשפחתית בספסופה אני העברתי. מישהו מעלה על דעתו שאני אומר שעזרתי לבנות שם את הבית מבלי שיהיו העברות כספים רשומות מצדי? אני לא טמבל".
פרשת הבית בספסופה היא לדבריו ניפוח מופרז. על פי תיאורו, משפחת אחיו ההולכת וגדלה נוהגת לנפוש בצפון, בעיקר בימי חופשת 'בין הזמנים' בישיבות. המשפחה קצה בחיפוש הקבוע אחרי צימרים שיתאימו למספר נפשות כה גדול, וביקשה לבנות בית שישרת את מידותיה.

מושב ספסופה, הסמוך להר מירון, נבחר כמקום המתאים. כדי שהמבנה לא יהיה נטוש רוב ימות השנה הסכימה הבת דסי, הזכורה מנאום הדמעות עם כניסת אביה לכלא, לגור שם עם משפחתה. היא עברה את ועדת הקבלה של המושב, וזוהי הסיבה, לדברי שלמה, שהבית נרשם על שמה. אלא שבעלה התקשה למצוא 'כולל' מתאים באזור, והתוכנית לעבור לספסופה נגנזה.
עם זאת, הפעיל הבכיר מודה כי הראוותנות של ראשי ש"ס, שכל אחד מהם נמדד בה על פי קוטן המכשיר הסלולרי שלו וגודל מכוניתו, פגעה בתנועה ובתדמיתה ועוררה את הדובים מרבצם.
הפעיל מאמין כי מאחורי הקלעים של הפרשה החדשה מסתתרות כוונות פוליטיות. מישהו כנראה רוצה להפיל את הממשלה, והוא חושב שיעשה זאת באמצעות פגיעה בדרעי. ויש גם אפשרות הפוכה: "אם מישהו רוצה 'לעשות טובה' ולעזור לנתניהו בכך שהוא יפרק את ש"ס ויביא את בוחריה לליכוד, הוא עושה טעות חמורה".
שלמה, ועמו יתר בני משפחת דרעי, מגששים באפלה בכל הקשור לנסיבות החקירה האחרונה. השמועות פורחות ונופלות: ספסופה, עין-כרם, גבעת-שאול, ויש אומרים כי מדובר בכלל בפרשיית שחיתות שאין לה כל קשר לנדל"ן. התהייה האמתית היא באשר לגודש הבלתי נסבל של הפרשיות הנקשרות בתנועת ש"ס, זו שהבטיחה עם הקמתה כי תחזיר את עטרת יהדות ספרד ליושנה. רשימת המורשעים מקרבה חורגת מכל פרופורציות. מלבד דרעי מדובר בשרים לשעבר שלמה בניזרי ורפאל פנחסי, וחברי הכנסת לשעבר יאיר לוי, יאיר פרץ ועופר חוגי.
להשלמת התמונה שוחחנו עם פעיל בכיר בש"ס, מהמקורבים ביותר ליו"ר התנועה אריה דרעי. כיצד אתה מסביר את העובדה שאחרי כל הניסיונות הקשים בעבר, שוב יש חקירה במפלגה? שאלתי אותו. "אני לגמרי לא בטוח שיש כאן פרשה", הוא משיב. "ראיתי את אריה מקרוב. הוא רגוע לחלוטין ובטוח בעצמו. אני יודע בוודאות שגם כשהוא ניהל עסקים הוא פזל לכיוון של חזרה לפוליטיקה, וידע שעליו להיזהר מאוד. אני לא רוצה לקחת את השיחה למקום העדתי, אבל אם בשנות התשעים פקחו עיניים ושאלו 'איך זה שלפרענק יש דירה', הפעם התקדמנו קצת ושואלים 'איך זה שלפרענק יש דירת נופש'".

ובכל זאת, קמפיין ה'שקופים' אינו עולה בקנה אחד עם דמותו של איל נדל"ן.
"אריה גילה רק בשבוע האחרון שהוא איל נדל"ן. חוץ מזה, אין לי בעיה שבראש קמפיין השקופים יעמוד אדם עשיר, כל עוד הוא נבחן על סמך ההחלטות שלו. אם תבחן את שורת ההחלטות שאריה קיבל לטובת השכבות החלשות, תראה שאין כל עניין בערך נכסיו. אם זה במחירי התחבורה הציבורית, המים, והרשימה ארוכה. כל ההחלטות שלו היו לטובת 'השקופים'".
ומה עם מראית עין? הח"כים החרדים האשכנזים חיים בצניעות. אותם לא תראה מתהדרים בחליפות ארמני וורסצ'ה, בונים בתי נופש בגליל, מחלקים בחתונות אלפי בקבוקים של יינות 'שאטו דרעי' מתוצרת עצמית, או שותפים במיזמי נדל"ן עתירי הון.
"הטיעון הזה לא בא לי טוב פעמיים. ראשית, שוב הקטע העדתי-גזעני שאומר 'מה אתם נכנסים לי לכיכר המדינה, לשטח שלי, וקונים לי חליפות? אתם אמורים להישאר עם הסחבות שלכם, עם הגלביה והתרבוש שהבאתם ממרוקו'. שנית, המציאות שונה. קח את השר אריאל אטיאס או את דובר התנועה לשעבר איציק סודרי, שכולם בחנו בשבע עיניים את חליפות היוקרה שלבשו. הם קנו את החליפות בדיוק איפה שאני קניתי. כל חליפה עלתה בין 600 ל-800 שקל. זה לא סוף העולם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg