"אנשים יתאבדו": משבר הפליטים באירופה גובר
לפי ההסכם שנחתם בין האיחוד האירופי לאנקרה, ארדואן יבלום אצלו את זרם המהגרים בתמורה לסל הטבות שמן. מבקרי ההסכם טוענים שמדובר בגזר דין מוות לפליטים, שטורקיה אינה ערוכה להתמודד איתם
מאות פליטים סורים גורשו השבוע מיוון לטורקיה. הגירוש מתבצע על פי ההסכם שנחתם לפני כשבועיים בין אנקרה לאיחוד האירופי, שנועד לעצור את זרם הפליטים לאדמת אירופה. האירופים, שחוששים מהתפתחות משבר כלכלי, ובעיקר ממשבר ביטחוני בעקבות שטף המהגרים הבלתי־חוקיים, חתמו על הסכם מול טורקיה, והפקידו את המפתח לאירופה בידיו של ארדואן.עוד כותרות ב-nrg:
- "מתקיים מו"מ לחידוש אספקת המלט לעזה"
- אובמה הציע עוד 700 מיליון - נתניהו סירב
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מלחמת האזרחים המדממת בסוריה, שזלגה גם לעיראק, יצרה את משבר הפליטים הגדול ביותר שעוברת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. הצהרתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על נכונותה לקלוט פליטים בארצה, העניקה עידוד נוסף לרבים במזרח התיכון לעזוב את ארצותיהם ולצאת למסע הארוך והמסוכן לעבר ברלין.
רצף פיגועי הטרור הקטלניים ואירועי האלימות שהתרחשו בשנה האחרונה בצרפת, בבלגיה, בגרמניה וגם בטורקיה, גרם למדינאים האירופים לחתור להסכם מול טורקיה, שהיא המחסום האחרון העומד בפני המהגרים בדרכם לאירופה. הדיונים שהתמשכו על פני חודשים ארוכים התגבשו להסכם בין האיחוד לאנקרה, המעניק סל הטבות שמן לטורקים בתמורה להעברת מהגרים בלתי חוקיים למדינה.
ההסכם שנחתם כולל כמה סעיפים, ובראשם החזרתם המיידית לטורקיה של כל המהגרים שהגיעו ליוון מ־20 במרץ. טורקיה תדאג לכך שתעשיית הברחת המהגרים מחופיה לכיוון יוון תיפסק, ותמנע מהסירות להגיע ליוון ומשם לאירופה. החלק המעניין בהסכם הוא עסקת חליפין ייחודית בין אירופה לאנקרה, שנועדה להסיר את החשש האירופי מפני גורמי טרור סמויים המסתתרים בין המהגרים.

בתמורה לכל מהגר שיוחזר אליה מיוון תעביר טורקיה לאירופה מהגר סורי משלה, לאחר בדיקה ביטחונית מדוקדקת וריאיונות שיבהירו כי אכן מדובר בפליט מלחמה שזכאי להגנה בינלאומית ולזכויות. כך ייווצר מצב שבו הפליטים הנחשבים בעייתיים מבחינת האירופים, יישארו על אדמת טורקיה.

את הגלולה המרה הזאת שארדואן יידרש לבלוע, המתיקו האירופים באמצעות מספר הטבות. על פי ההסכם, האיחוד יקל על בקשותיהם של אזרחים טורקים לקבל ויזה למדינות אירופה, יזרז את העברתם של 3 מיליארד אירו שכבר הוקצו להקמת מתקנים לפליטים בטורקיה, ויעביר עוד 3 מיליארד אירו לטורקיה עד סוף 2018. בנוסף, הוסכם על האצת הליך הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
עם גירושו של הפליט הראשון מיוון החלו הפגנות נגד ההסכם. ההפגנות התקיימו במקביל, בטורקיה וביוון, והפליטים שהפגינו מחו על הכוונה לגרשם ודרשו חופש וחירות. במאמר שפורסם באתר אל־ג'זירה באנגלית, תחת הכותרת "הצד השחור של הדיל הטורקי־אירופי", מאשים הסופר ההודי־בריטי קינן מאליק את האיחוד האירופי בניסיון לדחוף את בעיית הפליטים לטורקיה, באמצעות שוחד כספי.
"איך אתה פותר משבר?", הוא שואל בפתח המאמר, "על ידי זה שאתה מרחיק אותו ממך ומשכנע את עצמך שהוא לא קיים יותר? נראה שזו הגישה של האיחוד האירופי ביחס לפליטים".
מאליק מציין שאוכלוסיית האיחוד האירופי מונה 500 מיליון נפש, והתוצר הלאומי הגולמי שלה עומד על 27 אלף דולרים לנפש. טורקיה, לעומת זאת, מונה 75 מיליון איש והתל"ג שלה הוא 9,000 דולרים בלבד. אם הפליטים שהגיעו לאירופה כבר יצרו משבר, כיצד מצפה האיחוד האירופי שטורקיה תתמודד עם המשבר? הוא שואל.
אניקה הרנרות־רוטשטיין, עיתונאית יהודייה שוודית, מותחת גם היא ביקורת על ההסכם, ובשיחה עמנו מכנה אותו "הסכם עם השטן". "במשך תקופה ארוכה מאוד", היא אומרת, "שוודיה ומדינות נוספות באירופה ביקרו בחריפות את טורקיה שתוקפת את הכורדים ומונעת מהם עצמאות. עכשיו הן חותמות הסכם עם ארדואן.
ההסכם הזה מלמד על צביעות ופחדנות של מדינות אירופה, שלא מוכנות לקום ולומר: אנחנו לא מוכנות לקבל יותר פליטים לשטחנו. הן לא רוצות להיראות רע בפני העולם, אז הן משלמות כסף לנשיא טורקיה כדי שהוא יהיה השוטר הרע שיעצור את הפליטים".
לדברי הרנרות־רוטשטיין, לא מדובר בבעיית פליטים אלא בהגירה לכל דבר. "הפליטים שמגיעים לשוודיה, לגרמניה ולנורווגיה חוצים כמה ארצות וכמה גבולות, ומזמן לא נחשבים לפליטים שנשקפת להם סכנת מוות. לא מדובר בפליטי מלחמה, אלא במהגרים שרוצים לשפר את רמת חייהם. באופן אישי, גם אני לו הייתי צעירה מאפגניסטן, הייתי מנסה לעשות הכול כדי להגיע לשוודיה ולקבל את ההטבות שהם מקבלים.
אנחנו באירופה יוצרים את האווירה שמעודדת את המהגרים להגיע לפה. מרבית מדינות האיחוד סוגרות כיום את גבולותיהן ואינן מעניקות ויזות למהגרים, אבל כאשר צעיר מפקיסטן מצליח להגיע לאירופה הוא מקבל תנאים סוציאליים מועדפים ואיננו מגורש. כדי לעצור את המשבר שהוא משבר הגירה, לא צריך לחתום על הסכם עם טורקיה אלא להפסיק את מדיניות ההגירה".
גם בטורקיה נשמעת ביקורת פנימית על התנהלות המדינה מול המהגרים. אלקאס, בעל המסעדה הכשרה היחידה באיסטנבול ולמעשה בטורקיה כולה, פתח את העסק שלו לפני מספר חודשים. הטיימינג מבחינתו היה גרוע ביותר. "האמת היא שאני מאוכזב מאוד", הוא אמר לי כשביקרתי במסעדה שלו לפני כחודש. "חשבתי שיהיו יותר אנשים שירצו לקנות אוכל כשר, אבל יכול להיות שבגלל המצב הביטחוני הגרוע המסעדה שלי נשארת ריקה".
על דלפק המסעדה מונחת קערה גדולה, שמתוכה נמזג מרק עדשים טורקי לתוך צלחת עמוקה. מהאש הלוחשת בטאבון יוצא לחמג'ון, ולצדו ירקות טריים וקציצות בקר. למרות החשש הביטחוני, אלקאס מפעיל מוזיקה עברית במערכת הסאונד הקטנה במסעדה. קולה המסתלסל של שרית חדד ששרה את 'ירושלים של זהב', מתערבב בדיווחיה הבהולים של הטלוויזיה הטורקית על הפיגוע שהתרחש יום לפני כן באנקרה.

כמו טורקים רבים, גם אלקאס מאשים את הכורדים במשבר הביטחוני במדינה. "אין ספק שיש פה ניסיון ברור של הכורדים למשוך את טורקיה לתוך המלחמה בסוריה", אומר אלקאס. "הקהילה הכורדית שנמצאת בטורקיה הייתה צריכה להתנער מה־PKK. המשטר הטורקי של ארדואן היה צריך לטפל בכורדים כמו שאתא־טורק עשה. למחוץ להם את הראש, ולא לתת להם אפשרות להרים אותו.
טורקיה מאוימת על ידי קבוצה קטנה. הם עושים פיגועים איכותיים, והמודיעין הטורקי, שפעם היה חזק, לא יודע איך לעצור אותם. לדעתי שר הפנים צריך להודות בכישלון וללכת הביתה. לא יכול להיות שבתוך חמישה חודשים יש כמעט 130 הרוגים מהפיגועים".
אלקאס מסתכל שוב על מסך הטלוויזיה, המציג את הפנים שמאחורי שמות ההרוגים בפיגוע באנקרה, שעל פי החשד בוצע בידי המחתרת הכורדית, ה־PKK. "תראה אותם, כולם ילדים צעירים. המחבלים ידעו מתי להתפוצץ. זה היום שאחרי בחינות הסמסטר. הרבה צעירים יצאו לחגוג את החופש, ומצאו את מותם בפיגוע הקטלני.
הכיבוש הכורדי מזעזע את טורקיה. הכורדים השתלטו על כמה כפרים טורקים הסמוכים לגבול עם סוריה, וכשהצבא הטורקי הגיע למקום כדי לעשות סדר, החיילים נפגעו מצלפים שבאו בכלל מצ'צ'ניה ומסרביה. המצב מסובך מאוד, וההשלכות של המלחמה בסוריה על טורקיה משמעותיות מאוד".
אלקאס חזר לטורקיה רק לפני כמה חודשים, אחרי שלושים שנה בארה"ב. "הלכתי לשם אחרי הצבא", הוא מספר. "השתלבתי בחברת נדל"ן ועשיתי כסף טוב. לפני שנתיים אשתי מתה מסרטן. חזרתי לטורקיה לגור ליד ההורים, כי אני לא יכול לגדל את הילד שלי לבד".
אני מבקש לשמוע ממנו תובנות על המלחמה המתמשכת בסוריה, והוא מספק שוב פרשנות מעניינת. "המסקנה היחידה לדעתי היא שבאזור הזה צריך שליטים חזקים. הטעות הגדולה של טורקיה היא שלא התערבנו יותר בתחילת הלחימה בסוריה.
ארדואן היה חבר של אסד, הגבולות בינינו היו כמעט פתוחים כי היה ביטחון ומסחר בין שתי המדינות. טורקיה הייתה צריכה להתערב מיד כשהתחיל המרד, ולא לתת למדינות המפרץ ולמערב לעודד גורמים המתנגדים למשטר. זו הייתה התנהלות מופקרת של המשטר הטורקי, ועכשיו אנחנו נענשים עליה.

מי סובל מהמצב בסוריה אם לא המדינות הגובלות איתה. דיברו הרבה רע על סדאם חוסיין, אמרו שהוא דיקטטור, אבל בסופו של דבר תחת השלטון שלו היה שקט בעיראק. לאנשים היה ביטחון ויציבות כלכלית. אותו דבר בלוב של קדאפי ובמצרים של מובארק. גם בשאר אל־אסד שתיארו אותו כרשע, סיפק לסורים חיים סבירים. בטוח יותר טובים מהמצב עכשיו".
את מוחמד עזאבי, פליט סורי שהגיע לגרמניה בשנה האחרונה, פגשתי לפני כחצי שנה באחד ממחנות הפליטים המאולתרים שהוקמו בברלין. מאז מצבו לא השתנה בהרבה. הוא נמצא בבניין שהוקצה לפליטים הסורים, ממתין לאישורי עבודה ולאפשרות להתחיל בחיים חדשים.
"העבירו אותי לדרום ברלין והבטיחו לי שבקרוב אקבל עבודה", הוא אומר לי בשיחה טלפונית. "אני עדיין מחכה. מצד אחד המקום יותר נוח ומסודר, אבל מצד שני הפרידו אותי מהחברים שהגיעו איתי מסוריה. עכשיו אני לגמרי לבד".
שעות רבות של חוסר מעש במתקני הפליטים מאפשרות לעזאבי, כמו לפליטים רבים אחרים, להתעדכן בחדשות באופן כמעט אובססיבי. "אין הרבה מה לעשות פה חוץ מלראות טלוויזיה, ואנחנו גם מקווים לראות משהו חיובי שיכול אולי לתת בשורה על מה שמתרחש בסוריה ועל פתרון אפשרי בשבילנו".

מיותר לציין שהוא בקי בפרטי העסקה החדשה בין האיחוד לטורקיה, והוא כמובן מבקר אותה בחריפות. "אירופה מכרה את החיים שלנו ומסרה אותם בידיים של ארדואן", הוא מאשים. "קשה לי להסביר לך עד כמה הדבר הזה חמור, במיוחד לפליטים הכורדים שבורחים מהמלחמה.
אין שום מצב בעולם שארדואן, ששונא שנאת מוות את הכורדים, יאפשר לפליט כורדי להגיע לאירופה בדרך חוקית על פי ההסכם. העובדה שאתה כורדי הופכת אותך אוטומטית מבחינת הטורקים לאיש טרור, שבמקרה הטוב יגורש לסוריה ובמקרה הרע יגמור בכלא".
הדרך שעשה עזאבי לברלין היא בדיוק הדרך שאירופה רוצה עכשיו לסגור. "בשביל הרבה סורים ההסכם הזה הוא גזר דין מוות, ששורף את כל החלומות שלהם לעתיד. אני חושב על המהגרים שהצליחו לעשות את הדרך הארוכה, הרבה פעמים תחת אש, עד הגבול הטורקי, להסתנן לטורקיה ולהגיע לאזור החוף בלי להיתפס
"אחר כך לשלם הרבה כסף למבריחים כדי להידחף יחד עם עוד עשרות נשים, תינוקות וזקנים על סירות גומי שהסיכוי למות בהם מטביעה בדרך גבוה יותר מלצאת בחיים. ואז, כשאתה מגיע סוף־סוף לחוף מבטחים וחוגג את החופש שלך ואת התקווה לעתיד טוב יותר, הצבא היווני תופס אותך ועל פי ההסכם החדש מגרשים אותך חזרה לטורקיה.
"אנשים פשוט יתאבדו. המצב של פליטי המלחמה בטורקיה גרוע מאוד. הכספים שטורקיה תקבל בשביל הפליטים לא ימנעו מהם להישאר ברחובות או במחנות פליטים, בלי שום ערך לחיים ובלי עתיד. רבים מהם יגורשו בחזרה לסוריה, ויצטרכו להמשיך להיאבק על ההישרדות שלהם. אח שלי ניסה להגיע אליי לברלין, הוא הגיע לטורקיה וברח חזרה לסוריה. הוא סיפר לי על הזוועות שעבר שם, ואמר שמבחינתו המלחמה בסוריה עדיפה על הטורקים".
בביקורי האחרון בדרום טורקיה, ממש לפני שנעצרתי על ידי הצבא הטורקי (כפי שתיארתי במוסף 'דיוקן', גיליון 972), חזיתי מקרוב בגורלם של פליטי המלחמה המגיעים למדינה. בשני בתי חולים שבהם ביקרתי, הצפיפות הייתה נוראית והמחזות קשים.
הצוות הרפואי לא יכול היה להעניק טיפול לפצועים הרבים. פליטי מלחמה המתינו עם פצעים פתוחים כשהם צועקים מכאבים, ללא כל עזרה. בשל מחסור בכוח אדם רפואי ובמיטות אשפוז, ילדים קטנים שנזקקו לטיפול דחוף הוחזקו בזרועות הוריהם בהמתנה נואשת ליחס. פצועים שכבו במסדרונות, חלקם על ספסלי עץ.
מעבר לעומס הרפואי שבתי החולים אינם ערוכים לו, טורקיה חוששת מכניסת פעילי טרור למדינה, לאחר ששלושה פיגועים רצחניים גבו את חייהם של יותר מ־300 אזרחים. החשש הזה מוביל ליחס נוקשה של גורמי הביטחון. פליטים סורים נחשבים כחשודים מידיים בכל אירוע. הסנקציה שנשלפת באופן כמעט אוטומטי היא גירוש חזרה לסוריה. מדי לילה מובאים פליטים למתקני מעצר, ומרביתם מגורשים.

למתקן המעצר של משטרת ההגירה שבו הוחזקתי מספר שעות הגיעו כמה עצורים. לאחר חקירה הם נכפתו באזיקים ונשלחו לגירוש. נשים וילדים הוחזקו במתקן באופן זמני. בזמן מעצרי בקומה התחתונה, שמעתי קולות של ילדים משחקים בקומה העליונה. מדי פעם עלה לשם שוטר טורקי והשתיק את הילדים בצעקות. הפליטים ששהו במקום קוטלגו לפי מדינות. מעיראק היו כ־200, מסוריה כ־70, ופליטים נוספים מארמניה, מפקיסטן ומאפגניסטן.
לדעת עזאבי, ההסכם שנחתם בין אירופה לטורקיה רק יגרום לטורקים להתנהל באכזריות כלפי הפליטים, ולא יפתור את הבעיה. "האירופים יזרימו כספים לממשל הטורקי, שירצה בתמורה להוכיח שהוא יכול לעצור את הפליטים. זה יביא ליד קשה יותר של הטורקים כלפי הפליטים כולם ללא הבדל, ויגרום לעימות קשה בתוך טורקיה.
אירופה למעשה נותנת את המפתחות לארדואן לטפל במשבר הפליטים כמו שהוא רוצה, ואנחנו יודעים שהוא לא אדם מתון ואדיב במיוחד. אני גם לא חושב שההסכם הזה יצליח באמת לעצור את הפליטים. צריך להבין שלאנשים שעושים את המסע הזה אין שום ברירה אחרת. הם ימצאו את הדרך לאירופה בכל מקרה. אם לא דרך יוון באמצעות סירות, הם יגיעו דרך בולגריה וסרביה. הם לא יישארו במקום כל עוד יש מלחמה. הטורקים יקבלו כסף מהאירופים, והפליטים ימשיכו להגיע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg