ביטול חזקת הגיל הרך: הילדים יהפכו לקלף מיקוח
חוק חזקת הגיל הרך פורס כיפת ברזל על פעוטות וילדים עד גיל 6, שכן המשמורת שניתנת לאם באופן אוטומטי, מגנה עליהם מפני הפיכתם לקלף מיקוח במאבקי הגירושין של ההורים. ביטול החוק מתוך חתירה לשוויון מגדרי דומה לבניית ג'קוזי בדירת שיכון רעועה
שלומית בת השמונה הופנתה אלי לטיפול, על ידי יועצת בית הספר, בשל בעיות התנהגות וקשיים חברתיים. היא אהבה לסדר את בית הבובות שבקליניקה, לבנות מולו בית מלגו ולהציב את הבובות בין שני הבתים. יואב בן התשע הרבה לצייר, בווריאציות שונות, אריה ולביאה שואגים וביניהם גור אריות מפוחד. מיותר לספר שההורים של שלומית כמו הוריו של יואב היו נתונים בסכסוך גירושין קשה.האב דרש משמורת על שלומית ואחיה, האם התנגדה, העניין עבר להכרעת בית המשפט לענייני משפחה ובינתיים הילדים סבלו מחרדות, מביעותי לילה, מקשיי ריכוז וקשיים חברתיים. שלומית ויואב אינם חריגים.
לעוד כותרות בערוץ הדעות של nrg:
- קרין גורן לא מיישרת קן על מודל היופי, והילדה שלך?
- ביום שבו שופטי העליון הימניים יהיו רוב
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
כששאלתי פקידת סעד מחוזית בירושלים מה מאפיין את מרבית הילדות והילדים המטופלים במחלקתה בתקופה הנוכחית, היא ענתה ללא היסוס: ילדי גרושין! הם מגיעים מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסיה: יהודים, ערבים, חילוניים, חרדים ודתיים, עשירים ועניים, משכילים יותר או פחות. "האלימות הרגשית המאפיינת מלחמות אלה מותירה צלקות עמוקות בלב הילדות והילדים" שיתפה אותי בכאב.
מחקרים מראים כי שני משתנים פוגעים באופן דרמטי בילדות וילדי גרושין, האחד הוא חשיפה לקונפליקטים הוריים והשני הוא מחסור במשאבים כלכליים. ביטול חזקת הגיל הרך תעצים את שני הגורמים הללו.
מחקר מקיף שנערך באוסטרליה מראה, כי ברוב המקרים שבהם הוחלט על משמורת משותפת של שני ההורים, בפועל הילדים גרו אצל האמהות והפסידו את תשלום המזונות המגיעים להם. ההשלכות של סכסוכי גרושין המתרחשים בגילאי הילדות וההתבגרות יבואו לידי ביטוי בין היתר בקשיי הסתגלות למסגרות החינוכיות, קשיי למידה, קשיים חברתיים, סימפטומים של חרדה ו/או דיכאון, ביעותי לילה, כאבי בטן, כאבי ראש, נסיגה חברתית ועוד. כל הורה ירצה לחסוך מבנותיו ובניו את הסבל הזה.
במרבית המקרים ההורים נשבעים זו לזה "שאם זה ייגמר נגמור את זה יפה", אבל בפועל בקרב משפחות רבות מתנהלת מלחמת עולם בין ההורים עד לחתימת ההסכם, מה שמדלדל את המשאבים הרגשיים והכלכליים של ההורים ושל הילדים בהתאמה. ההוצאות על עורכי הדין גבוהות, וכך גם ההוצאות על טיפול פסיכולוגי לילדים הסובלים מהסכסוך המשפטי.
חוק חזקת הגיל הרך הקיים כיום במדינת ישראל פורס כיפת ברזל על פעוטות וילדים עד גיל 6, שכן הוא קובע כי המשמורת על ילדות וילדים עד גיל 6 ניתנת לאם באופן אוטומטי, מה שמגן עליהם מפני הפיכתם לקלף מיקוח במאבקי הגרושין של ההורים.
ההגנה הזו היא קריטית כיוון שככל שגיל הילדים צעיר יותר, הנזק של מלחמות ההורים כבד יותר. חשוב להדגיש כי משמורת של האם לא מונעת מהאבות להיות שותפים מלאים ורצויים בגידול הילדים. אין כל מחלוקת בנוגע לחשיבות הנוכחות האבהית בחיי ילדיו. הסדרי הראיה לאבות במדינת ישראל הינם מהרחבים הקיימים בעולם, ולמרות זאת ארגוני גברים למינהם מנסים לקדם במשך שנים רבות את ביטול חזקת הגיל הרך. עד כה הם לא הצליחו.
החוק לביטול חזקת הגיל הרך לא עבר בכנסת בקריאה טרומית על קוצו של קול. שרת המשפטים שוקלת לבטלו, מבלי להציע חלופה משפטית, מה שעשוי לגרום להסרת כיפת הברזל מעל לראשי הפעוטות ולהפיכתם לקלף מיקוח בסכסוך הגירושין של הוריהם, ומה שעשוי לגרום לאמהות רבות להסכים למשמורת משותפת, גם כשהדבר לא תואם את טובת הילדות והילדים.
מחקרים רחבי הקף שנעשו בעולם מראים, כי משמורת משותפת מתחת לגיל 4 פוגעת באופן קשה בתחושת היציבות והביטחון של הפעוטות וגורמת לנזקים רגשיים ארוכי טווח. מתנגדי חזקת הגיל הרך טוענים לשוויון מגדרי, אך הם שוכחים כי המצב הבסיסי במדינת ישראל רחוק מאד מהשוויון המיוחל, הן מבחינת חלוקת הנטל בטיפול בילדים (רק 2% מהגברים במדינת ישראל מגדירים את עצמם כמטפל העיקרי של הילדים), הן מבחינת רמת ההשתכרות (קיים פער של 35% בין רמת ההשתכרות של נשים לזו של גברים), והן מבחינת מעמדן של נשים בכל מה שקשור למתן גט לפי ההלכה היהודית.
כל עוד המצב במדינת ישראל לא יישתנה בתחומים אלה, ביטול חזקת הגיל הרך מתוך חתירה לשוויון מגדרי דומה לבניית ג'קוזי מפואר בדירת שיכון סדוקה ורעועה. מי שירוויח מכך הם בעיקר עורכי הדין והפסיכולוגים שבינינו. אני באופן אישי מוותרת בחפץ לב על הרווח הזה שעתיד להגיע על גבם של ילדים ופעוטות.
אילת וידר כהן היא פסיכולוגית קלינית ומרצה לפסיכולוגיה של הורות ומשפחה בקריה האקדמית אונו
אקו"ם