ראשי » חדשות » דעות

איפה הייתם כשהסיתו נגד נתניהו?

בזמן שכל המערכת רוגשת סביב ההסתה נגד שר הביטחון יעלון, חייבים להזכיר שההסתה נגד ראש הממשלה לא פסקה לרגע. האלימות המילולית הארסית, המרעילה, נמשכת נגדו כבר שנים רבות, ואף אחד לא מכריז שהגיע הזמן לעצור אותה

ב-1981, או שמא זה היה ב-1984, או 1988, או לקראת ההתמודדות עם רבין ב-1980 או ב-1992, דובר בין יועציו הקרובים ביותר של שמעון פרס שלפי המצב ביום הבחירות - אם לא תהיה ברירה - הוא ילך להתאשפז בגלל התקף לב. זה בדוק. שמעתי את זה באמת מאלה שהיו קרובים לפרס והבטיחו לו על פי הסקרים שהוא מביס את מנחם בגין ב-15 מנדטים הפרש, או שמא זה היה יצחק שמיר שהיה אמור להפסיד, או אולי ביבי נתניהו? כולם בהפרשים של בין עשרה ל-20 מנדטים - והתקף הלב היה אמור לספק את הסחורה.

 

כעת נראה שהסתה לרצח כלפי מנהיג נבחר היא המתכון הבטוח לרכוש אהדה רחבה. ההסתה נגד שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בשבועיים האחרונים חצתה כל גבול, עד שהפכה לנכס פוליטי ציבורי. זה היה אחד הגילויים החמורים בפוליטיקה הישראלית. אבל יש דמות אחת שההסתה נגדה מותרת, והדמות הזאת לא מרוויחה את הקונצנזוס בעקבות ההסתה. אני אומר זאת כמי שגם חטף בהפגזות האלה כמה ריקושטים. ההפגזות נגד בנימין נתניהו גרמו לכך שבעלי תפקידים, אישי ציבור ומומחים, מפחדים לעמוד בקרבתו כי מדובר בהפצצות שטיח של פצצות מצרר מסוג סרנה סימן 4 ובן דור סימן 5 ונועה רבין סימן 1.

 

• התמיכה של השמאל בבוגי – מופע צביעות מרהיב

ההגדרה שמדובר ב"מופרעות נתניהו", סוג של מצב נפשי גבולי שמערער את יכולת השיפוט, כבר אינה מספקת. רק דבר אחד ברור – גורלו של בנימין נתניהו כגורל מדינת ישראל. ידוע בעולם שכל נושא שקשור בישראל הופך אנשים לטיפשים. הדוגמה האחרונה היא מועמד הדמוקרטים לנשיאות ברני (האדום) סנדרס. כך, בישראל כל נושא שקשור בנתניהו הופך אנשים לטיפשים. אפילו שופטי בג"ץ. הפרשנים, אנשי הפייסבוק, אנשי הטוויטר – פשוט יורדים בבת אחת ברמת האיי-קיו שלהם. אבל אל דאגה, לא קורה שום אסון, כי לרדת מרמת אינטליגנציה נמוכה לרמה עוד יותר נמוכה זה כמו ליפול מאדני הזינוק לבריכה. לא נורא - אבל נרטבים.

בעוד כל המערכת רוגשת סביב ההסתה נגד יעלון, חייבים להזכיר שההסתה נגד ראש הממשלה נתניהו לא פסקה לרגע. תעצרו על המילה הזאת, שכבר בלתה מזוקן. מה פירושה? קודם כל השימוש הבלתי פוסק בהתבטאויות חסרות גבול נגד ראש הממשלה נתניהו משדר שלא יקרה לי שום דבר. הנה, האלימות המילולית הארסית, המרעילה, נמשכת נגדו כבר 20 שנה. או שמא 23 שנה. סליחה. מה בקשר ל-28 שנה?

עוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- פרק ב': דעיכת עידן הסכינים: הפלסטינים חוזרים למאבק המדיני
- גורן לא מיישרת קו עם מודל היופי, והילדה שלך?
- פרשת הבשר מיו"ש: מי מוכר את הבריאות שלנו?

 

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסתה פירושה שמי שהטפטוף הזה נקלט אצלו בתודעה בעקביות הופך לאדם חדור שנאה, עיוור מזעם, מלא בתחושות נקם כבושות, אפוף תסכולים, אחד שהאצבעות שלו פצועות מהאגרופים שהוא מטיח בקיר. האמינו לי, אני מכיר את האנשים האלה. איך כתב דן מרגלית – ראיתי אותם. לפני שהיה להם פייסבוק הם היו אומרים את הזוועות האלה בפנים. אז לא היו נשארים עקבות סירחון כמו היום. למשל יגאל סרנה, שאף פעם לא שלט בעצמו.

כשהרהבתי עוז יחד עם ידיד להגיע לכיכר מלכי ישראל בואכה כיכר רבין, יום או יומיים לאחר ההתנקשות, סרנה התקדם לעברי וצעק: "הנה האיש שהסית לרצח רבין". עכשיו יש לו פייסבוק, ואחרי שכמעט פוטר מעיתונו הוא היה חייב להמציא את עצמו מחדש: לא סתם שמאל, אלא שמאל רדיקלי, שונא ועושה כותרות. כמוהו רבים אחרים: הייתה להם ברירה – לחשוב מחדש, להפעיל את הראש, שמא בנימין נתניהו צדק-צודק? או להקצין.

ההקצנה היא נוראית. שוב, זה לא מפרי השמועה ממקור שני ושלישי או מפייסבוק אלא משיחות פנים אל פנים. יוצר, איש תקשורת ואמן פוגש אותי ומתוודה שהיה מוכן בהזדמנות מסוימת לרצוח את ראש הממשלה. כשהעליתי את זה בפני מישהי היא הגיבה: צא מזה. אתה באמת מאמין לשטויות האלה? אתה שומע את זה בכל מקום שבו אנשים בקבוצות אליטה כאלה ואחרות נפגשות. לא רצח, כמובן - אבל הגדרות של נתניהו על תקן של אסון לאומי היסטורי.
 

פעם האשמתי בכתובים שהצורה שבה אנשי ביטחון בדימוס מגדירים את נתניהו כמי שמסכן את ביטחונה ועתידה של ישראל, חייב להיקלט יום אחד במוחו הקטן של מישהו שיחליט לעשות מעשה. אה כן. זה יהיה כיף, כתבה נכדתו של יצחק רבין בפייסבוק. הייתי קורא לזה מרד האידיוטים. ונורא חבל ומצער שנועה רוטמן, החשובה והאהודה, נפלה לביצה הזאת של מרד האידיוטים.

 

אז תופתעו לשמוע מי התחיל עם הסגנון הזה. זה היה אחד, יוסי שריד, במאמר ב'הארץ' מיולי 1988. כן, לפני הסכם אוסלו, לפני רצח רבין. "אדם מסוכן", הוא כינה אותו וזה יהיה מכאן והלאה המוטו השגור של ערעור האמון הציבורי בנתניהו. "אדם מסוכן... אני אעקוב אחריך, בנימין נתניהו". לכאורה משום שנתניהו, באחד מנאומי הפרידה שלו מהאו"ם, השווה בין יאסר ערפאת לאדולף היטלר. ערפאת כבר אז היה קרן נאמנות שהשמאל השקיע בה.

אבל הסיבה האמיתית הייתה ששריד, שהייתה לו מערכת עצבים רגישה כמו של כריש, היה חייב לנשוך כדי שייצא קצת דם והכרישונים הקטנים של השמאל יריחו אותו ויפתחו אינסטינקטים של להקת טורפים. זה קרה, זה קרה. הוא ידע שאם לא יהרגו את נתניהו בעודו ביבי - הוא יגיע רחוק, עד הפסגה. ומאז הם הורגים והורגים ומשקרים וחוזרים על מטחי השקרים וסרנה סימן 1 הופך למודל 10, ואין מחריש. תארו לכם שנתניהו היה מתבטא כמו הרצוג: "מי שינסה לפגוע בי - יחטוף מכה שלא ישכח".

 

נתניהו הוא בסך הכול המנהיג הראשון של הציונות הלאומית-ליברלית, שמצליח לחולל שינויים כלכליים ואסטרטגיים במדינת מפא"י הישנה, שממשיכה להתקיים כמפלגת רפאים אימתנית. הוא הראה שישראל לא חייבת להיות תלויה בארצות הברית ויכולה לפתח מדיניות חוץ וביטחון עצמאית. הוא הראה שהוא קצת יותר טוב וקצת יותר רציני מחכמי המפלגה שזכו אפילו בפרס נובל. על זה להקת הכרישונים לא סולחת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד