המדינה מתנגדת לדיון נוסף במשפט זדורוב: "אין עילה"
בתשובת המדינה לבקשתו של רומן זדורוב לקיים דיון נוסף בעניינו לאחר שהורשע בידי בית המשפט העליון, נאמר כי "זהו הליך השמור למקרים חריגים ויוצאי-דופן. בית המשפט מתבקש להורות על דיון נוסף במסווה של איצטלה משפטית"
על רקע סערת הסדרה "צל של אמת", השיבה המדינה לבית המשפט העליון בנוגע לתיק רומן זדורוב, והודיעה כי היא מתנגדת לבקשתו לקיים דיון נוסף בעניינו. בתגובת המדינה נאמר כי הדיון הנוסף, לאחר שזדורוב הורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל ובית המשפט העליון דחה את ערעורו, הינו הליך נדיר, השמור למקרים "חריגים ויוצאי-דופן". במקרים אלו, כך על פי תשובת המדינה, ניתנה פסיקה העומדת בסתירה לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה או החידוש בפסיקה קיים מקום לדיון נוסף.עוד כותרות ב-nrg:
מסתבך: ח"כ יצחק הרצוג נחקר באזהרה במשטרה
הוטרדה מינית בטיסה: אנשי הצוות סירבו לעזור
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
משפט זדורוב - מה דעתכם?
בניגוד לכך, נמסר מטעם המדינה כי בעניינו של זדורוב - "עיון בפסק הדין מלמד שבית המשפט לא קבע ולא ביקש לקבוע בו הלכה חדשה. פסק הדין עוסק כולו בסקירה מדוקדקת ומעמיקה של מערכת הראיות המורכבת שעמדה ביסוד פסק דינו של בית המשפט קמא. המחלוקת בין דעת הרוב לדעת המיעוט, היא על הערכת משקלן ומשמעותן של חלק מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט, ועל השאלה האם בסופו של יום נותר ספק סביר באשמתו של העותר. בכך נחלקו השופטים בסופו של דבר, אך מחלוקת מעין זו היא מחלוקת עובדתית טהורה, שאינה מקימה כל עילה לדיון נוסף".
בבקשה לדיון נוסף טען זדורוב כי בפסק הדין מצויים ארבעה "קשיים מהותיים" כהגדרתו, המצדיקים קיום נוסף בו. המדינה השיבה בתגובה, שפסק הדין עוסק בשאלת הערכת חומר הראיות הרב שהוצג בפני הערכאות במהלך הדיון במשפטו של העותר, ולא עלתה במסגרתו שאלה משפטית כלשהי.
אחד משופטי זדורוב: לזכות נאשם בכל תיק שבו דעת מיעוט
(צילום: ניו מדיה לשכת עורכי הדין)
"המחלוקת בין השופטים היא מחלוקת עובדתית הנוגעת להערכת חומר הראיות, ועל אף שהמחלוקת הובילה את אחד השופטים לזכות ואת האחרים להרשיע, הרי שלמעשה מפסק הדין עולה כי מדובר במחלוקת צרה מאוד".
עוד נכתב בתשובת המדינה, כי "תוך כדי העלאת טענות ערעוריות במהותן, ובמסווה של אצטלה משפטית", מתבקש בית המשפט להורות על קיום דיון נוסף בתיק זה, על מנת שהרכב מורחב של בית המשפט יבחן שנית את חומר הראיות הרב והמורכב שנבחן כבר - ויאמץ את דעת המיעוט. "אולם לפי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, הליך זה לא נועד לקיום ערעור נוסף על ההכרעות העובדתיות העומדות ביסוד פסק הדין, ולבחינה חדשה של חומר הראיות שנבחן על ידי ערכאת הערעור".
טביעת הנעל
בתשובת המדינה היא התייחסה למספר טענות שהועלו בערעור על ידי עו"ד ירום הלוי. בכל הנוגע לסוגיית טביעות הנעל, טענה כי בית המשפט העליון לא קבע הלכה בתחום זה (כלומר, לא קבע תקדים משפטי – א.ס.), ולכן אין הצדקה לערער על פסק הדין. המדינה ציינה כי גם לשיטתם של השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל, טביעת הנעל לא היוותה גורם מרכזי בהרשעתו של זדורוב, דבר שהופך את העיסוק בראייה זו ל"תיאורטי בלבד".
"הספק הסביר"
המדינה התייחסה לטענת עורכי דינו של זדורוב בנוגע לצורך להגדיר את המונח "ספק סביר" באופן אובייקטיבי. גם כאן נטען כי פסק הדין בעניין זדורוב לא חידש דבר בנושא הספק הסביר, דבר המייתר את הצורך בקיום דיון נוסף.
בהקשר זה ציינה המדינה כי "אין מדובר בפסק דין של הרשעה גבולית, בו התלבטו שופטי הרוב בשאלת הספק הסביר, התלבטות המאפשרת הנחה כי אילו הגדרת הספק הסביר היתה שונה, היו מגיעים למסקנה מזכה. ההפך הוא הנכון: בעוד שני שופטי הרוב, בדומה לכל שופטי המחוזי על שני גלגוליו של התיק, לא מצאו באשמת הנאשם ספק כלשהו, ואף חידדו כי הרשעתו נטועה הרחק מעבר לקו הגבול, הרי שדומה שדווקא שופט המיעוט דנציגר, הוא שהתלבט בין הרשעה לבין זיכוי, תוך שהוא מדגיש כי מדובר בזיכוי גבולי, שכפסע בינו לבין הרשעה".
חוות הדעת על הסכין היפנית
בתגובה שהוגשה על ידי עו"ד תמר בורנשטיין, ראש התחום הפלילי בפרקליטות המדינה, התייחסה המדינה גם לטענה שהועלתה בערעור לפיה שופטי העליון סתרו את עצמם, בכך שביקשו לקבל את חוות דעתה של ד"ר מאיה פורמן, שקבעה כי הרצח בוצע באמצעות סכין משוננת ולא סכין יפנית, כפי ששעלה מחומר החקירה, ולאחר מכן קבעו בפסק הדין כי חוות דעת זו אינה קריטית לעניין ההרשעה.
בתגובת המדינה נאמר כי בית המשפט רשאי היה לבקש לעיין בחוות הדעת, וזאת במסגרת הליך שקדם להיכרותו המעמיקה עם התיק, וכי אין בכך כדי "לכבול אותו" מהבעת דעה כי אותה חוות דעת איננה מהווה מרכיב מרכזי בתיק. בנוסף צויין כי שופטי העליון דווקא נטו לקבל את חוות דעת של פורמן, שהעידה כזכור מטעם ההגנה בתיק, אלא שלשיטתם מדובר בחוות דעת בעל משקל נמוך.
ביקורת השופט דנציגר
בנוגע לטיעון שהועלה בערעור, בנוגע לביקורת שמתח השופט יורם דנציגר, שזיכה את זדורוב בדעת מיעוט, כנגד השופט עמית, בשל העובדה שהוא בחן השערות אפשריות להסברת הראיות בתיק, טענה המדינה כי מדובר בהליך טבעי המתנהל בין שופטים, ולא כזה המצדיק דיון נוסף.
אקו"ם