מותר לסחוט זונה? הנשים ששקופות בפני החוק
6 חודשי עבודות שירות נגזרו על שוטר לשעבר שניצל אישה בזנות. זה היה עובר בשתיקה אם הנפגעת הייתה שוטרת? קל לנו כחברה לעשות דה-הומניזציה לנשים העוסקות בזנות, לראות בהן "אחר" – כאלו שמותר להתעמר בהן. אבל חברה נמדדת ביחס לחלשים שבה
בסוף השבוע האחרון, בשולי החדשות, פורסם כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר שישה חודשי עבודות שירות בלבד על אמיר אל-הוזייל, שוטר לשעבר שסחט שירותי מין מאישה בזנות.לא עברו אפילו ארבעה חודשים מאז שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב, שישה חודשי עבודות שירות בלבד על יניב נחמן, שהודה והורשע באונס ובמעשה מגונה בכוח. הדיון בערעור של הפרקליטות על עונשו של נחמן, ערעור שהושג לאחר מאבק ציבורי ממושך, טרם התקיים, וכבר בית המשפט המחוזי בבאר שבע חוזר על אותה הטעות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, והטיל עונש מגוחך על אל-הוזייל, ובפועל שלח עבריין בחזרה אל זירת הפשע, ללא שיקום ו/או ענישה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- מי אתם שתפגינו בכיכר? רק לשמאל מותר
- הצבא שגה, התקשורת התסיסה - עכשיו הזמן לשקם יחסים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי גזר הדין אמיר אל-הוזייל כפה על אישה בזנות להשיב כסף שגבתה מלקוח, ואף איים עליה שיקנוס אותה (בקנס פיקטיבי) אם לא תספק לו שירותי מין. בנוסף, הוא עצר את חברתה של האישה והכניס אותה לניידת רק בגלל שצילמה את מספר הרכב לצורך הגשת תלונה. לקינוח, הוא הורה לשוטרת שהייתה עמו בניידת במהלך האירוע לשקר, ולומר שלא קרה דבר ולא נבדק איש.
בעבור כל אלו - שימוש לרעה בכוח המשרה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט - התביעה, מח"ש, דרשה להטיל עליו מאסר בפועל. התביעה טענה בצדק כי מעשיו של אל-הוזייל פוגעים באמון הציבור במערכת החוק, ושהוא ניצל את כוחו על מנת לפגוע באחת החוליית המוחלשות ביותר בשרשרת החברתית, נשים בזנות, שיכולתן להתנגד או להתלונן מוגבלת.
במסגרת עסקת טיעון – כמובן – בית המשפט גזר על אל-הוזייל שישה חודשי עבודות שירות בלבד. שלא כמו במקרה של נחמן שבו טען בית המשפט כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא נמוכה, הפעם בית המשפט טען כי מידת הפגיעה של הנאשם בערכים היא גבוהה, וציין את ערכי כבוד האדם, ביטחון ושלום הציבור, הסדר החברתי, שלטון החוק ואמון הציבור בנציגיו.
אך הצהרות לחוד ומעשים לחוד – הפגיעה אולי גבוהה, אך כנראה שלא מצדיקה כלא לדידו של בית המשפט. גם "נסיבותיו האישיות" של הנאשם – פגיעה אפשרית בעבודתו של הנאשם כשופט כדורגל – נגעו ללבם של השופטים.
גם הפעם, כמו במקרה נחמן, שיקוליו של בית המשפט להקלה על העונש תמוהים. לא משנה אם התוקף הינו "בן טובים" או בן מיעוטים, תמיד תהיינה נסיבות מקלות להקלה בחומרת העונש. מעיון בפרטי המקרה הנוכחי, ניתן לנחש שהיו לפחות שתי נסיבות "מקלות". האחת, היותו של אמיר אל-הוזייל שוטר לשעבר. השנייה, היותן של קורבנותיו נשים בזנות.
בית המשפט טען שבשל היותו של אמיר אל-הוזייל שוטר לשעבר קיים חשש בהשמתו במתקן כליאה. אך בפסיקה זו, בית המשפט התעלם מהחשש לפגיעה בשלום הציבור כאשר עוד עבריין מין פוטנציאלי מסתובב חופשי.
שוב, המערכת שאמורה להרחיק עבריינים מהחברה ולשקם אותם, מועלת באמון הציבור ומפקירה את ביטחוננו – הן הביטחון האישי להסתובב ללא חשש מאלימות, והן את ביטחוננו וחוסננו כחברה שומרת חוק. אל-הוזייל היה חלק מהמערכת הזו, ובמקום להוקיע את מעשיו, כפי שמח"ש דרשה, בית המשפט למעשה מכשיר אותם בהינתן עונש כה מקל.
אל-הוזייל ניצל את כוחו ומעמדו על מנת לפגוע בנשים שנמצאות במעגל הזנות. נשים בזנות הן נשים שקופות עבור החברה כולה, וגם עבור מערכת אכיפת החוק. הן נופלות קורבנות לאלימות מינית באופן יומיומי, אלימות שהיא חלק בלתי נפרד מהזנות.
קל לנו כחברה, ובוודאי גם לאנשים המאיישים את מערכות החוק, לעשות להן דה-הומניזציה ולראות בהן "אחר" – כאלו ש"מותר" לעשות בהן מה שרוצים ולהתעמר בהן, כי הרי הן בסך הכול "זונות". אבל חברה נמדדת ביחס שלה לחלשיה ולמוחלשותיה. הרי התנהגותו של אל-הוזייל לא הייתה עוברת בשתיקה ובשקט תקשורתי אם היא הייתה נעשית כלפי שוטרת, רוכלת או סתם מישהי ברחוב – ולכן אל לנו לעבור עליה לסדר היום.
הכותבת הינה פעילה פמיניסטית וממקימות דף הפייסבוק צדק צדק רודפות
אקו"ם