רגע לפני הכרעה: האם לסנדרס נותר סיכוי?
שיטת הבחירות הניו-יורקית, שדורשת הרשמה מראש, השאירה את הצעירים הנלהבים של ברני סנדרס מחוץ למשחק. ריאיון מביך במיוחד והתבטאויות אנטי-ישראליות גם הם לא סייעו לסנטור מוורמונט. אבל במחנהו מתעקשים שניצחונה של הילארי קלינטון השבוע הוא לא סוף פסוק
ברני סנדרס חזר בשבועיים האחרונים לנשום את האוויר הניו-יורקי של ילדותו, אבל סביר להניח שהסנטור מוורמונט היה מעדיף להיות השבוע במישיגן או בוויסקונסין הצפוניות. פחות בגלל העדפות מזג אוויר ויותר בשל כללי ההצבעה של מפלגתו, שבסופו של דבר יש להם חלק גדול בהפסדו המוחץ השבוע בניו-יורק להילארי קלינטון, בפער של כ-16 אחוזים (57.9% מול 42.1%).
עוד כותרות ב-nrg:
- "מחבלים מעוניינים לבצע פיגוע נגד יהודים בפסח"
- בסביבת בנט ונתניהו מרגיעים: הקואליציה יציבה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בוויסקונסין ובמישיגן, וגם במינסוטה מוקדם יותר במרוץ, מקיימת המפלגה הדמוקרטית פריימריז פתוחים. כלומר, כל אזרח שמעוניין בכך נכנס לקלפי ומצביע כראות עיניו. בניו-יורק, לעומת זאת, התקיימו השבוע פריימריז סגורים. זוהי הרמה הקשוחה ביותר של הבחירות המקדימות, שמחייבת את המצביעים להירשם כחברי המפלגה חודש קודם ההצבעה.
כוחו של סנדרס הוא בהלהבת מצביעים חדשים וכאלה שמכונים "עצמאיים", כלומר שאינם מוכנים להזדהות כשייכים לאחת משתי המפלגות באופן נחרץ. לא היה סיכוי לממש את הפוטנציאל האמיתי שלו בשיטה שאיננה מאפשרת הצבעה למי שהחליט ברגע האחרון שסנדרס הוא המושיע החדש של אמריקה.
ועד כמה שזה נשמע מוזר, יש לא מעט כאלה. במדינה שחרטה על דגלה את הקפיטליזם ואף הצליחה להביא אותו לרמות גבוהות של חזירות, התקבץ סביב הסנטור היהודי המקשיש אוסף מעניין של אנשים שמבחינתם סנדרס הוא התשובה לחולייה של אמריקה.
סנדרס אולי אינו קומוניסט כפי שניסו לצייר אותו, אבל הוא בהחלט מחזיק בהשקפת עולם כלכלית שמאלית קיצונית, שבמהלך הקריירה הפוליטית הלא ממש מזהירה שלו תייגה אותו כעוף מוזר ושולי. דיבוריו על פירוק הבנקים הגדולים הם כמעט כפירה בעיקר עבור לא מעט אמריקאים, אך הם מצאו אוזן קשבת אצל ציבורים נרחבים שעדיין לא התאוששו מהמפולת הכלכלית של 2008, כמו גם בקרב צעירים שנמאס להם מהסדר הישן בשתי המפלגות.
ניצחונות מוחצים לטראמפ וקלינטון בניו יורק. צילום: רויטרס
מה שהעניק תנופה למועמדותו של סנדרס הוא זהותה של המתמודדת מולו. הילארי קלינטון היא הסדר הישן בכבודו ובעצמו. תפקידיה הבכירים בממשל אובמה, קשריה רבי השנים עם החברות הגדולות והבנקים הגדולים, היותה אשת נשיא לשעבר, עושרה הרב והיטמעותה העמוקה בממסד המפלגתי - כל אלה הופכים את קלינטון למטרה הנוחה ביותר להתקפותיו של סנדרס.
הוא תמונת הראי שלה כמעט בכל מובן: סנדרס לא מגיע ממשפחת אצולה אלא ממשפחה יהודית ניצולת שואה, הונו העצמי מוערך כיום ב-700 אלף דולר בלבד, והממסד הדמוקרטי רחוק ממנו ומדעותיו כרחוק אובמה מנתניהו.
סנדרס השכיל לעשות שימוש בהבדלים האלו, וככל שהמרוץ למועמדות הדמוקרטית לנשיאות מתקדם - הוא הולך ומחדד אותם. השיא בהקשר הזה, לפחות עד כה, נרשם בעימות הטלוויזיוני שהתקיים לפני כשבוע בברוקלין. לראשונה נראה העימות הדמוקרטי כהתנגשות אמיתית בין אמונות פוליטיות שונות. הנימוס החל להתפוגג וקלינטון נאלצה לחדד אף היא את עמדותיה, מה שסיפק לסנדרס תחמושת נוספת נגדה.
ברני סנדרס התחיל את המרוץ בניו-יורק כשהוא מפגר אחרי קלינטון בסקרים בפער של 40 אחוזים. זהו מספר פנטסטי, כמעט בלתי ניתן לסגירה. אבל אנשי הקמפיין שלו ותומכיו לא אמרו נואש, ובשבועיים האחרונים עשו עבודת שטח מצוינת, שאט-אט החלה לתת את אותותיה. שבוע לפני הבחירות הצביע סקר של מכון 'גראביס' על פער של שישה אחוזים בלבד לטובת קלינטון.
אנשי סנדרס התחילו לחוש שיש כאן סיכוי למהפך סנסציוני, והרוחות ברחוב הליברלי החלו להשתלהב. במקביל אורגנו שתי עצרות של סנדרס, האחת במנהטן והשנייה בברוקלין. שני המיקומים נבחרו בקפידה ובשום שכל.
במנהטן נבחרה כיכר וושינגטון, שקרבתה לאוניברסיטת ניו-יורק (NYU) והיותה מרכז ידוע של צעירים ליברליים במיוחד - גם ביחס לליברליות המאפיינת את התפוח הגדול - שימשו לוקיישן מושלם למסריו של סנדרס. הכיכר הוצפה בלמעלה מ-25 אלף תומכים, ובאוויר עמדה תחושה של מהפך.
לאחר כמה נאומים של ידוענים מקומיים עלה המועמד לבמה, ובמשך שעה פרש את משנתו באוזני ההמון. ביום ראשון השבוע התקיימה העצרת ב'פרוספקט פארק' שבברוקלין. לכאן כבר הגיעו אפילו יותר אנשים מלעצרת במנהטן, והפרשנים ציינו כי אפילו אובמה הצליח להביא לכאן פחות אנשים בעצרות הבחירות שלו.
אלא שמי שלא הסתפק בלספור ראשים אלא גם הביט בפניהם, הבין כי עם המפגינים האלו, המון רב ככל שיהיה, יהיה לסנדרס קשה מאוד לנצח את קלינטון. את הסיבה כבר גילינו בהתחלה: הפריימריז הסגורים מנעו מרבים בהמון הזה לממש את בחירתם ביום פקודה. כמובן, לא רק הכללים שיחקו לרעתו של סנדרס. הוא עצמו הסתבך בכמה אמירות לא קוהרנטיות בריאיון איום שהעניק לפני כשבועיים ל'ניו-יורק דיילי ניוז', ושגרם לרבים תחושה לא נוחה לגבי כשירותו וצלילותו של מי שמבקש להוביל את העולם החופשי.
לא פחות מכך הזיקו לו כמה אמירות שנתפסו כאנטי-ישראליות, בהם השקר הגס שלפיו ישראל הרגה יותר מריבוא פלסטינים ב'צוק איתן'. בניו-יורק, שבה אחוז היהודים המצביעים לדמוקרטים גדול אולי יותר מכל מדינה אחרת בארה"ב, אמירות כאלה משולות להתאבדות, גם אם מדובר ביהודים ליברליים.
סנדרס, שכנראה מוקף ביותר מדי אנשי שמאל קיצוני שרואים בו את תקוותם הגדולה, קיבל את הרושם המוטעה שיהיה נכון לתקוף את ישראל ולקושש בדרך זו עוד כמה קולות. ניו-יורק הוכיחה לו ולרבים אחרים השבוע, בפעם המי-יודע-כמה, שהיא פרו-ישראלית. לליברליות האמריקאית המיוצגת היטב בניו-יורק יש אולי ויכוחים קשים עם המדיניות הישראלית, אבל אלה לא מתקרבים לאיבה ולטינה כלפי ישראל שרבים חשו שיוצאת ממחנה סנדרס, כפי שמשתקף בלא מעט מהתבטאויותיו.
המתמטיקה הייתה פשוטה עוד לפני הבחירות שהתקיימו ביום שלישי השבוע, והופכת לפשוטה עוד יותר אחריהן. והיא מקבעת את מועמדותו של סנדרס לכמעט דמיונית: בקופה נשארו 1,690 צירים דמוקרטיים. קלינטון מובילה על סנדרס בלמעלה מ-700. סנדרס יצטרך לרשום ניצחון של 70 אחוזים במדינות שנותרו בקנה כדי להישאר בתמונת המרוץ.
הדבר הזה היה בלתי אפשרי גם במדינות שאצלן הפריימריז פתוחים, אלא שלמגינת לבו של מחנה סנדרס, רוב המדינות שבהן ייערכו בקרוב בחירות פנימיות אוחזות בשיטה הניו-יורקית, כלומר פריימריז סגורים. למעשה, מתוך 19 מדינות וטריטוריות שבהן טרם נערכו בחירות מקדימות, רק ארבע יקיימו פריימריז פתוחים שבהן כאמור סיכוייו של סנדרס לנצח טובים יותר.
אלא שבמחנה סנדרס עדיין לא אומרים נואש, או לפחות לא משדרים בכיוון. שם הרי לא האמינו שמישהו ייקח אותם ברצינות עד הבחירות בניו-יורק, ואין להם כוונה לנטוש את הקרב עד הציר האחרון. הטיעון המרכזי שבו משתמשים אנשי סנדרס, גם אחרי ההפסד השבוע, קשור לצירי העל.
מדובר באנשים מתוך המנגנון המפלגתי, בעלי תפקידים ואוחזי משרה ציבורית לשעבר, שמגיעים לוועידה כעצמאים וחסרי מחויבות למועמד מסוים. המפלגה הדמוקרטית מינתה לא פחות מ-712 צירי על כאלה, שמהווים כ-15 אחוזים מהסך הכולל של צירי הועידה.
מכיוון שהפער בין סנדרס לקלינטון במניין הצירים הרגילים לא גדול מאוד - 1,424 לקלינטון לעומת 1,149 לסנדרס - הרי שהתסריט הסביר ביותר הוא ששני המתמודדים יגיעו לוועידה בפילדלפיה בלי שהם אוחזים במספר הקסם הדמוקרטי: 2,383 צירים. במקרה שכזה, צירי העל יכריעו בפילדלפיה מי יהיה המועמד לנשיאות מטעם המפלגה.
נכון לעכשיו, קלינטון נהנית מיתרון אדיר בקרב צירי העל: 469 הכריזו כי יתמכו בה, לעומת 31 בלבד שתומכים בסנדרס. אבל כאמור, מחנה סנדרס לא מתכוון לוותר. מנהל הקמפיין, ג'ף וויבר, הכריז כי אם אכן יתממשו התחזיות והמפלגה תגיע לוועידה ללא הכרעה, הם יעברו ציר ציר מבין צירי העל וינסו לשכנע אותם לשנות את הצבעתם.
"נסביר להם שמה שחשוב באמת הוא הבחירות בנובמבר", הסביר וויבר בריאיון לרשת MSNBC, "והדמוקרטים יכולים לנצח רק אם יתחברו לבוחרים עצמאים ולצעירים. וכאן לסנדרס יש יתרון על קלינטון, רואים את זה בסקרים בבירור".
בנקודה זו, ובנקודה זו בלבד, מתמזגים קולותיהם של ברני סנדרס ודונלד טראמפ. שניהם כבר מכוונים את מערכת יחסי הציבור ואת הלחץ התקשורתי לוועידות המפלגתיות בקיץ. אלא, שבעוד סנדרס עושה זאת כאנדרדוג וכמי שמנסה לגנוב את הניצחון שנראה כטמון עמוק בכיסה של הילארי, טראמפ עושה זאת מעמדה מרתקת של מוביל מובהק.
דונאלד טראמפ מחץ כצפוי את שני יריביו בפריימריז שהתקיימו השבוע בניו-יורק. זהו הניצחון הגדול ביותר של טראמפ עד כה במרוץ, והוא הגיע מבחינתו בזמן מצוין, כשנראה שטד קרוז מתחיל לפתח מומנטום עם כמה ניצחונות ראויים שהפיחו תקווה אמיתית בקרב תומכיו שהנה סוף-סוף בא המהפך המיוחל.
קרוז, שהתבטא בעבר נגד "ערכי ניו-יורק", חטף מהלומה עזה ונדחק למקום השלישי והאחרון, אפילו אחרי ג'ון קייסיק הבלתי רלוונטי בעליל. טראמפ (60.5% ו-89 צירים בניו-יורק) מוביל כרגע במניין הצירים הכולל על טד קרוז (14.5% ואפס צירים בניו-יורק), עם 845 לעומת 559. מספר הקסם הוא 1,237, וגם אם לטראמפ יש כמובן סיכוי גבוה יותר להגיע אליו, עדיין מדובר בסיכוי נמוך: טראמפ זקוק לניצחון בשיעור דומה מאוד לזה שהשיג בניו-יורק בכל המדינות והטריטוריות שנותרו כדי להגיע לועידה עם 1,237 צירים שיצביעו עבורו בסיבוב הראשון ויכריעו את המרוץ.
בשבוע הבא יתקיימו בחירות בכמה מדינות הסמוכות לניו-יורק, ושם אולי צפוי טראמפ לשחזר את הישגו מהשבוע. אלא שאחר כך ממתינות מדינות שמרניות הרבה יותר כמו אינדיאנה, נברסקה, מונטנה ודרום דקוטה, ושם צפוי קרוז השמרן להתאושש, ודאי לא להפסיד בשיעורים כה גבוהים לטראמפ. מכיוון שכך, גם אחרי הניצחון האדיר של טראמפ השבוע בנמל הבית שלו, לוועידה בקליבלנד אף אחד משלושת המועמדים לא יגיע ככל הנראה עם מספר הצירים הדרוש להכרעה.
טראמפ, שכבר הזהיר ממהומות שעלולות להתחולל בוועידה אם "יגנבו לנו את המועמדות", מנסה בשבועות האחרונים להנמיך את גובה הלהבות. יש הטוענים כי מדובר באסטרטגיה שנועדה לשדר ממלכתיות, כיאה למי שמעוניין לשכנע את אזרחי ארה"ב כי הוא ראוי להיכנס לבית הלבן. פרשנים אחרים נוטים לייחס למהפכון הזה סיבות טקטיות בלבד; בגוש המדינות הצפון-מזרחיות והליברליות קשה יותר לנצח עם קצף על השפתיים. כאמור, לרפובליקנים עוד מצפים פריימריז בכמה וכמה מדינות שמרניות, ורק כשהדונלד יעמוד על הבמה באינדיאנפוליס או בהלנה בירת מונטנה, נדע את התשובה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם