נכשלנו במבחנים בינלאומיים בחינוך? לא נורא
מחקר חדש טוען כי העיסוק במיקום הנמוך של ישראל במדדים בינלאומיים בנושא חינוך מוגזם ומוטעה. לפי הנתונים אנחנו דווקא מצליחים לעקוף בגדול מדינות עם ציונים טובים יותר, בכל הנוגע ליצירתיות ורישום פטנטים
אחת למספר חודשים אנו מוצאים את ישראל מוצגת בטבלה אל מול מדינות ה-OECD בהשוואה בין ההשקעה בחינוך, מדדי העוני ועוד, המציגים את ישראל באור לא מחמיא במיוחד. מחקר חדש שפורסם השבוע על ידי נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, מצא כי העיסוק בתוצאות המבחנים הבינלאומיים חורג מכל פרופורציה.עוד כותרות ב-nrg:
- פעילי חמאס מבית לחם נעצרו בחשד לתכנון הפיגוע בי-ם
- 'דאעש רצח 250 נשים שסירבו לשמש שפחות מין'
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפי בלס בהתחשב במשאבים המושקעים במערכת החינוך בישראל ובתנאים שהיא פועלת בהם, אין סיבה לצפות להישגים גבוהים במבחנים הבין-לאומיים. הבשורה הטובה היא שלצד זאת מראה המחקר שהישגים גבוהים במבחנים אלו אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה.
על פי נתוני המחקר, מורה מתחיל בעל תואר ראשון בחינוך היסודי בישראל הרוויח 67% משכרו הממוצע של מורה בעלי מאפיינים דומים ב-OECD. מורה בחטיבה העליונה הרוויח 59% בממוצע משכרו של מורה ב-OECD, כך על פי נתוני 2012.
בנוסף, ההוצאה הכספית על תלמיד בגן בישראל עמדה על 13% מהתמ"ג לנפש, לעומת ממוצע של 21% ב-OECD. ההשקעה בתלמיד בחינוך העל-יסודי עמדה על 19%, לעומת 26% ב-OECD. רק בחינוך היסודי ההוצאה בישראל וב-OECD הייתה דומה: 23% מהתמ"ג לנפש.
בהתייחסו לשכר המורים, טוען בלס כי שכר המורים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לגיוס כוח אדם איכותי להוראה ולשמירה על יציבותו. השכר ההתחלתי של מורה בישראל נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית, אם כי הוא עולה עם הוותק. בהשוואה של שכר המורים לשכרם של עובדים אקדמאים במקצועות אחרים אפשר לראות שמורה בחינוך היסודי בישראל מרוויח 87% מהשכר הממוצע של עובד אקדמאי במקצוע אחר, לעומת יחס של 85% בממוצע ב-OECD.
בלס טוען במחקרו כי הציפיות לתוצאות טובות יותר במבחנים הבין-לאומיים מבוססות בעיקרן על גאווה לאומית ועל מיתוסים כמו "עם הספר", אולם בפועל הנתונים שאמורים להשפיע על הישגי התלמידים אינם מספקים לישראל יתרון על פני מדינות אחרות, ולעתים אף להפך.
הישראלים משכילים יותר מב-OECD, אך הפער הולך ומצטמצם: שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בכלל האוכלוסייה בישראל, ובייחוד בקרב יהודים, גבוה ביחס לרוב מדינות ההשוואה ולממוצע ה-OECD. אך יתרון זה מצטמצם באופן ניכר בקבוצות הגיל הנמוכות יותר (בני 34–30). מנתון זה ניתן ללמוד שיתרונם של ילדי ישראל הנובע מהשכלת הוריהם עדיין קיים, אך מצטמצם.
למרות נתוני הפתיחה הדלים במערכת החינוך מבחינת השקעה כספית, מהמחקר עולה כי ישראלים רושמים יותר פטנטים מבוגרי מערכת החינוך במדינות שקיבלו ציונים גבוהים ממנה - דבר המעיד על חדשנות והצלחה בשוק הבין-לאומי. בדירוג לפי מספר פטנטים למיליארד דולר תמ"ג, נמצאת ישראל במקום השלישי בעולם.
לדברי בלס, "מערכת החינוך בישראל אמנם אינה נמנית עם המערכות הטובות בעולם בהישגים במבחנים הבין-לאומיים, אך חרף כל בעיותיה, הישגי החברה הישראלית בתחומי הכלכלה, התרבות והמדע מצביעים על כך שהיא יכולה להתגאות בתוצאותיה".
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
לראיה הוא מציג את מספר הפטנטים שבוגרי מערכת החינוך בישראל רושמים בהשוואה למדינות אחרות, המעיד על חדשנות ויצירתיות של בוגרי מערכת החינוך. ב-2008 דורגה ישראל במקום השלישי בעולם ברשימת מספר הפטנטים לכל מיליארד דולר תמ"ג, והובילה בהפרש ניכר על פני מדינות שהישגי תלמידיהן במבחן של 1985 עלו על אלו של ישראל.
בארצות הברית למשל, שציון ה-SIMS שלה ב-1985 היה גבוה משל ישראל בנקודה וחצי (51.4 לעומת 49.9), נרשמו ב-2008 רק 1.12 פטנטים ביחס למיליארד דולר תמ"ג, לעומת 2.58 בישראל, והיחס בהולנד, שציון ה-SIMS שלה ב-1985 היה גבוה בעשר נקודות יותר מזה של ישראל, עמד על 1.72 בלבד.
אקו"ם