הגדת "ראשי הציפורים" נגנבה מניצול שואה?
אלי ברזילי, תושב ירושלים טוען כי ההגדה המאוירת "ראשי הציפורים" שנחשבת לעתיקה בעולם הייתה שייכת למשפחתו, נגנבה על ידי הנאצים, ונמסרה שלא כדין למוזיאון ישראל. עתה הוא מבקש כ-10 מיליון דולר בהסכם פשרה
האם האגדה המאוירת העתיקה ביותר המוצגת במוזיאון ישראל, הגדה מסתורית מאוירת מימי הביניים המכונה "ראשי הציפורים" הושגה בדרכים לא כשרות? אלי ברזילי, 75, תושב ירושלים טוען כי ההגדה הייתה שייכת למשפחתו, ובתקופת מלחמת העולם השנייה נגנבה, ונמסרה בדרכים לא כשרות למוזיאון ישראל. ברזילי מוכן להשאיר את ההגדה במוזיאון, אולם דורש פיצוי כספי ניכר מהמוזיאון.עוד כותרות ב-nrg:
• פעילי חמאס מבית לחם נעצרו בחשד לתכנון הפיגוע בי-ם
• המסיבה המפתיעה של שגריר שבדיה בישראל
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הגדת "ראשי הציפורים" נכתבה בדרום גרמניה סביב שנת 1300 על ידי סופר סת"ם שהזדהה רק בשם "מנחם". עבור חוקרי ההיסטוריה, ההגדה נחשבת לסוג של חידה, מאחר והאיורים שלה היא של דמויות יהודיות מפורסמות, המעוטרות בראשים דמוי ציפורים. חוקר כתבי ימי הביניים, פרופסור מארק מיכאל אפשטיין, מאמין שהראשים בהגדה הם לא ציפורים אלא למעשה דמויות של גריפונים, יצור מיתולוגי אהוב. לפי התזה של אפשטיין, האיורים נועדו להציג את היהודים כדמות חיובית, מבלי לעבור על האיסור מהתורה: "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה". עם זאת, לדברי פרופסור אפשטיין, ההגדה עדיין "מסתורית כמו הפירמידות של גיזה, הפסלים באיי הפסחא, או החיוך של המונה ליזה".

ההגדה
צילום:AP
לטענת ברזילי, ההגדה המפורסמת עברה במשפחתו בגרמניה מדור לדור, וכשעלו הנאצים לשלטון – היא נגנבה ממשפחתם הנאצים ונמכרה ללא הסכמת המשפחה. לטענת ברזילי ההגדה היה מתנת חתונה מהמשפחה של סבתו וסבו, לודוויג מדום, עורך-דין מהעיירה הגרמנית קרלסרוהה שהיה חבר פרלמנט גרמניה והתנגד להיטלר. מדו נלקח על ידי הנאצים ונצח מאוחר יותר במחנה הריכוז קיסלאו. עורך דין יהודי, שמעון יסלזון, שעבד עם מדום הצליח להימלט ובסופו של דבר עלה לישראל. יום אחד קרא יסלזון בעיתון על הגדה מיוחדת שנרכשה על בצלאל ונמסרה למוזיאון ישראל. יסלזון זיהה בתמונות את הגדת ראשי הציפורים. סקרן לדעת איך כתב היד הגיע בסופו של דבר בירושלים, יסלזון החל לחקור בעניין. מנהל המוזיאון אמר לו כי פליט יהודי מקרלסרוהה הביא את ההגדה אחרי המלחמה, ומכר אותה. כשיסלזון הגיע למהגר ושאל מהיכן השיג את ההגדה, נתן לו המהגר שם של רופא יהודי שלדבריו נתן לו אותה. יסלזון הגיע לאותו רופא, וזה הכחיש את סיפורו של הפליט. כשחזר יסלזון לפליט וזה לא הציע הסבר נוסף, יסלזון הבין שמשהו כאן חשוד.
הוא כתב לדודה של ברזילי, אליזבת, ששרדה את השואה ועברה לניו יורק, כדי לעדכן אותה על המסע של ההגדה. לאחר ביקור בישראל בשנת 1984 כדי לראות את ההגדה במוזיאון ישראל עם ברזילי, אליזבת כתבה למוזיאון שהיא מאמינה שלפליט שהביא אותה לירושלים "לא הייתה כל זכות למכור אותו," אבל שהמשפחה רצתה להשאיר את ההגדה במוזיאון, "לטובת הציבור." במשך שנים, המשפחה לא עשתה דבר בנושא ההגדה. אולם בשנה שעברה, לאחר ברזילי שמע נאום במוזיאון ישראל מעורך הדין רנדל שנברג, שהוציא את ציורי קלימט הידועים, ברזילי החליט לגייס אותו לטובת ההגדה.
למה ברזילי חיכה עד שנות ה-70 לחייו כדי לחפש את ההגדה? ברזילי אומר כי הוא שהה בילדותו עם משפחה מאמצת, ורק כנער נודע לו שהוא מאומץ וכי הורי הביולוגיים נספו בשואה. "זה היה כואב מדי", הוא סיפר לסוכנות AP, "רציתי לשכוח את הקשר שלי למשפחת מדום. היינו שתי זהויות נפרדות. כעת, מספר ברזילי, הוא במסע להשיב את החלקים של חייו שאבדו. "ההגדה", הוא אמר, "היתה ההדק."
וכמה שווה ההגדה הנדירה? לפי ברזילי כתב היד הוא כל כך נדיר, והערך שלו לא יסולא בפז. המגזין לאומנות, שדיווח לראשונה על תביעת הבעלות, טען כי המשפחה מבקשת "פחות מ-10 מיליון דולר". ברזילי ופרקליטו, סירבו לנקוב במספרים, אולם עורך הדין שנברג הזהיר כי "אם לא תהיה פשרה ונלך לבית המשפט – לא תהיה דרך חזרה". ברזילי ופרקליטו החליפו מכתבים עם המוזיאון והצדדים אמורים להיפגש לראשונה במאי השנה. מהמוזיאון נמסר כי "אנו מצפים לפגוש את מר ברזילי, לאחר שהצענו לו מספר פעמים להיפגש וללמוד אם יש לו מידע חדש או מסמכים אותם יחלוק עם המוזיאון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg