עוקף טרור: העמוד שמחבר את המזרח לירושלים
כבר שנה וחצי שעיריית ירושלים מפעילה עמוד פייסבוק בערבית הפונה אל ערביי מזרח העיר. בין גל טרור למשנהו, מנסים מפעיליו לענות על צרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית – חינוך, תברואה והכנות לשלג. "אי של שפיות בים של הסתה ושל שיח אלים"
עיריית ירושלים מפעילה בשנה וחצי האחרונות עמוד פייסבוק בערבית בשמו של ראש העיר ניר ברקת, הפונה לערביי מזרח העיר. על אף שגל הטרור טרם דעך לחלוטין, הפוסטים המועלים לעמוד דווקא לא עוסקים בסוגיות ביטחוניות ופוליטיות, אלא בפתרונות לצרכים האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית. הרציונל: ניסיון לפנות ישירות אל התושבים וליצור שיח "נקי מטרור" שיעסוק בשאלות היומיום.עוד כותרות ב-nrg:
• האסירה בת ה-12 הפכה לגיבורה בתקשורת הערבית
• אחרי ההכרזה: ברית קייסיק-קרוז מתערערת?
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"התכנים שעולים לעמוד הם תכנים מוניציפליים", הסביר בן אברהמי, עוזרו של ד"ר דוד קורן, יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, המפעיל את עמוד הפייסבוק. הוא פירט: "בראש ובראשונה עוסקים בחינוך, רישום לבתי ספר, חנוכה של בתי ספר חדשים וכו'. לא מזמן למשל העלינו פוסט שקורא לבעלי נכסים במזרח ירושלים להשכיר לנו מבנה או שניים כדי שישמשו ככיתות לימוד (בגלל המחסור בכיתות כאלו – א.ס.). זה קיבל חשיפה אדירה. אנחנו גם מעדכנים תושבים על תחומי התשתיות, התפתחות בסלילת כבישים חדשים, ומקבלים מהם דיווחים במגוון נושאים, כמו תברואה למשל".
למה העמוד על שם ניר ברקת ולא על שמה של עיריית ירושלים?
"זו סוגיה מורכבת. לא מדובר כאן בעמוד אישי של ניר ברקת כמו בעברית. כאן יש היגיון אחר – בעצם זה העמוד הרשמי של העירייה, שלא עוסק בקידום אישי של ראש העיר. אבל הבנו שנכון יותר לשים בפרונט דמות, פנים. כי זה שובר מחיצות וממסמס את הרתיעה שיש במזרח ירושלים מפני הממסד. אנשים שולחים הודעות אישיות לראש העיר, אבל לנו יש מנדט מוחלט לענות להם, ובמקרה הצורך אנחנו מבררים עם הגורמים הרלוונטיים בעירייה".
העמוד עלה לאוויר בנובמבר 2014, כשבירושלים וביהודה ושומרון עדיין היו מתיחות, הפרות סדר ואלימות לאחר מבצע "צוק איתן". לדברי אברהמי, מספר העוקבים היה קטן בתחילה, עד שהגיע החורף. "המסה הקריטית הייתה לקראת השלג של חורף 2015", הוא הסביר. "הבנו שיש הרבה דאגה ושיש כאן פוטנציאל גדול להעביר אינפורמציה לתושבים. בזכות שיתופים שעוקבים שלנו עשו, הייתה חשיפה אדירה".
מפעילי העמוד ניצלו את הגידול במספר העוקבים והרחיבו את סוג התכנים המועלים אליו: חינוך, תשתיות ונושאים שאמורים לגעת בחיי היומיום של כל תושב בבירה. העמוד המשיך לפעול גם אחרי שגל הטרור הנוכחי פרץ. אברהמי סיפר כי בינואר 2016, בעיצומם של הפיגועים, עלה פוסט שעסק במפגש של ראש העיר ברקת עם מנהלי בתי ספר במזרח העיר, שזכה לתפוצה גבוהה יחסית. תמונת הנושא (cover photo) בעמוד הפייסבוק של ברקת, צולמה לפני כשנתיים, בחנוכת בית ספר לחינוך מיוחד במזרח העיר.
נושא נוסף שנדון בעמוד הוא תברואה. במהלך השביתה שנגרמה בשל הסכסוך בין העירייה לשר האוצר משה כחלון, דיווחו תושבים על אשפה שהצטברה ליד חומות העיר העתיקה באזור שער הפרחים. "הבנו שזה משהו שמטריד מאוד את התושבים, ומיד כשהשביתה נגמרה, העלינו פוסט שבו רואים שהאשפה פונתה. ההפתעה הגדולה ביותר היא שאנחנו מקבלים בעיקר תגובות ענייניות, גם אם מדובר בביקורת", אמר אברהמי.
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 נעזר ראש עיריית ירושלים ביועץ מיוחד לענייני מזרח העיר. לאחר שנבחר לתפקיד ב-2008 מינה ברקת את ד"ר דוד קורן מאוניברסיטת בר אילן לתפקיד. לפני כשנתיים פנה קורן לברקת ואמר לו כי יש צורך בהרחבת מערך הייעוץ שלו כדי לספק תמונת מצב עדכנית ומענה יעיל לנושא מזרח ירושלים. ברקת נענה לבקשה, ולקורן צורפו כמה עוזרים ועובדים – אלה עוסקים בהפעלת עמוד הפייסבוק ובמעקב אחרי הנעשה באזור.
ההכרה בחשיבותה של הרשת החברתית התחדדה בשנה האחרונה, וביחידה של קורן הבינו שיש צורך בכינון אפיק תקשורת עוקף טרור, שלא יעסוק רק בנושאים החמים ויאפשר שיח נקי ופרודוקטיבי בין כיכר ספרא לבין מזרח ירושלים. גל הטרור האחרון רק חיזק את ההכרה הזו.
לפי אברהמי, "בעמודי פייסבוק של מזרח העיר אתה רואה השתלטות עוינת של גורמים מסיתים שעוסקים בהר הבית ובהאדרת המפגעים ובסכינאות, אבל בעמוד שלנו אפשר לראות שיש גם מעין רוב דומם".
קשה לאמוד את השפעתו של עמוד הפייסבוק של ברקת בערבית. כיום עוקבים אחר כ-17,200 גולשים, מבין כ-300 אלף בני אדם המתגוררים במזרח העיר. מעיון בפוסטים שהועלו בחודשיים האחרונים ניתן לראות כי לכל פוסט יש בממוצע מאות לייקים ומספר לא גדול של שיתופים. העמוד כמעט שלא עושה שימוש בפוסט ממומנים, ובממוצע מתפרסם סטטוס אחת ליומיים.
בשל כך, חשוב לציין שהרשת החברתית משמשת לא רק להשמעת מסרים, אלא גם לניטור מגמות ברחוב המזרח ירושלמי. "אנחנו מסתכלים בחשבונות פייסבוק במזרח העיר, ועל בסיס זה אנחנו מספקים תמונה די טובה לקברניטים כאן. זה נותן טעימה טובה של הלכי הרוח במזרח העיר", הסביר.
אברהמי הוסיף שגל הטרור לא פגע באופן דרמטי בפעילות העמוד, מלבד מקרים יוצאי דופן. "גל הטרור התחיל סביבות חגי תשרי והשנה הייתה חפיפה בין חג הקורבן ליום כיפור. לרגל חג הקורבן העלינו ברכה לעמוד, והופתעתי לגלות שחלק מהתגובות היו נאצות. ייתכן שזה בגלל שעסקנו בנקודה רגישה – האיסלאם, ועוד בזמן שהסוגיה של אל-אקצא הייתה בכותרות. היו שם הרבה תגובות בסגנון 'תפסיקו לפלוש לשם, אתם מטמאים את אל-אקצא'. ועדיין, העמוד הזה הוא אי של שפיות בתוך ים של הסתה ושל שיח שלילי ואלים".
פוסט שפורסם בעמוד לקראת מרתון ירושלים
במקרים מסוימים מנסים מפעילי העמוד, הכתוב כולו בשפה הערבית, לחרוג ממנהגם ומעלים פוסטים על קירות של עמודי פייסבוק במזרח ירושלים. אברהמי נזכר: "היה לנו גל של מהומות בעיסוואיה, והיו גורמים קיצוניים בכפר שניסו למנוע מעסקים להיפתח ומילדים ללכת לבתי הספר, במחאה על המדיניות המשטרתית ועל הכתר שהוטל על מזרח ירושלים. חשבנו איך באופן יצירתי אפשר לפנות לתושבים מעל לראש של אותם קיצונים שמנסים להטיל את מרותם על הכפר – וזה חזר לפייסבוק בסופו של דבר.
"כמעט לכל כפר ושכונה יש עמוד פייסבוק תוסס וחי. כעמוד, אני יכול להעלות פוסט על העמודים שלהם. ניסחנו קריאה נרגשת בעמוד של עיסוואיה לא לשתף פעולה עם הקיצונים ולא לתת יד לאותם אלו שמנסים להשבית את הכפר ולסגור אותו, ולומר שאנחנו רוצים לחזק את המתונים ואת הרוב הדומם. היו לזה לייקים. העמוד 'עיסוואיה' מחק את זה אחרי כמה שעות, אבל העלינו שוב וזה נשאר לזמן ממושך יותר".
קורן, אברהמי ויתר העובדים שמופקדים על המעקב אחר חלקה הרגיש יותר של הבירה יושבים כיום בבניין בכיכר ספרא ומתנהלים כיחידה עצמאית לכל דבר. בלשכה ניתן למצוא כלי הגשה של שתייה חמה בסגנון ערבי, ובמהלך הריאיון מציע אברהמי לשתות קפה שחור איכותי שנרכש על ידו ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, שבו אירע לאחרונה פיגוע.
אברהמי, בוגר תואר במדעי הדתות שלמד גם ספרות ערבית, סיפר כי נתקל בפניות מעניינות, שמזכירות כי ירושלים איננה רק סלע מריבה, אלא גם מקום מפגש בין-דתי. "אנחנו מקבלים הודעות גם ממוסלמים במדינות כמו עיראק ולוב. קיבלתי הודעה מבחור בלוב שרוצה לבוא ולבקר כאן. היה מישהו בעיראק שלבת שלו קוראים אורשלים, השם הנוצרי-ערבי של ירושלים".
אקו"ם