"ניתן לשנות את המצב": שר התיירות אופטימי
שר התיירות, יריב לוין, בטוח שאפשר להביא לישראל תיירים מכל העולם - אם רק ייבנו כאן מלונות שיציעו חדרים במחירים נוחים, השיווק יהיה ממוקד ומפולח וה–BDS יפסיק להפחיד אותנו
כשהוא יוצא להצטלם עבורנו על גג המשרד, מול נוף ירושלמי שטוף שמש, שר התיירות יריב לוין מבחין פתאום במבנה בית המשפט העליון. "מעניין שאני יכול לצפות עליו מכאן", מחייך מי שהפך לאחד המבקרים החריפים ביותר של צמרת המערכת המשפטית בישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- חושף התרמית: ביקשו ממני "לרדת מהסיפור"
- העיתונאית: מעדתי על שואב אבק והשמן נשפך
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

את אותה נחישות נמרצת שהוא מפגין בביקורת נגד בג"ץ, משתדל לוין להפנות בשנה האחרונה, מאז נכנס לתפקידו, גם לשיפור מערך הנופש בישראל. "לצערי הרב, במשך זמן רב התיירות לא קיבלה כאן תשומת לב מספקת. אני חושב שהיא צריכה להיות אחת הרגליים הכי מרכזיות של הכלכלה הישראלית.
"כל מיליון תיירים שמגיעים משאירים פה 5.5 מיליארד שקלים, ומייצרים 40 אלף מקומות עבודה בפריסה ארצית. אם נגדיל את התיירות רק במיליון אחד, זו כבר השפעה דרמטית. בנוסף, אני חושב שהתיירות חיונית להסברה הישראלית. אין טוב יותר מאנשים שמגיעים ורואים את המקום בעיניים.
"גם תיירות הפנים חשובה לנו. לצערי, חלקים נרחבים מהחברה הישראלית לא מכירים את הארץ בכלל, לא היו במקומות חשובים ולא מכירים את ההיסטוריה, ולכן מנותקים מהשורשים. בכל מדינות העולם משקיעים המון בלהביא את הדור הצעיר לאתרים המשמעותיים".

ואצלנו רבים מעדיפים לנסוע לחו"ל.
"הישראלים אכן נוסעים הרבה לחו"ל, וזה נובע מכמה סיבות. קודם כול, במידה מסוימת אנחנו אי מבודד, וטבעי שיש רצון לצאת קצת החוצה. אנחנו גם מדינה מתקדמת מאוד מבחינת טכנולוגיה והשכלה, ובאופן טבעי אנשים נחשפים לחו"ל ורוצים לראות יותר.
"גם המצב הכלכלי כאן מצוין יחסית לרוב מדינות העולם, וזה מאפשר לישראלים לעשות דברים שאנשים במדינות אחרות לא יכולים. יש כאן כנראה גם עניין תרבותי עמוק בנסיעות לחו"ל, וזה בסדר גמור.
"התפקיד שלי הוא לא למנוע מהישראלים לצאת, אלא לאפשר להם את מקסימום הסיבות הטובות לבקר ולטייל בארץ, בנוסף לנסיעה לחו"ל או במקומה. וכמובן התפקיד שלי הוא גם להביא מקסימום תיירים מהעולם לכאן. אם נציע מחירים טובים ומלונות טובים, וננגיש את המידע כמו שצריך - יותר ישראלים יבלו כאן, ויותר תיירים יבואו בשמחה".
צפו: שר התיירות לוין מספר על פעילותו (holidayspirit)
בינתיים מצב התיירות לא מזהיר, בלשון המעטה, ולוין בהחלט מודאג. "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל למספר התיירים שמגיעים לכאן בפועל. יש כאן הרי אתרים היסטוריים, דתיים. יש את ים המלח על סגולותיו הייחודיות והיותו המקום הנמוך בעולם.
"יש כאן חופים יפים, מזג אוויר מצוין, אוכלוסייה דוברת שפות, קולינריה משובחת. מול כל היתרונות האלו, מספר התיירים שלנו נמוך מאוד. סיימנו את 2015 עם כ–2.8 מיליון תיירים, בהשוואה ל–68 מיליון בספרד. אפילו במדינה כמו מצרים, שידעה בעיות ביטחון לא פשוטות, היו בשנה שעברה כ–8 מיליון תיירים. היעד שלי הוא לבנות את כל התשתיות שיאפשרו לשנות את התמונה הזו מקצה לקצה".

מיעוט התיירים נובע מבעיות ביטחון?
"ממש לא. נושא הביטחון בוודאי לא תורם ולא עוזר, אבל בשום פנים ואופן אי אפשר לומר שבגללו לא ניתן לשנות את התמונה. בעיות ביטחון יש בלא מעט מקומות בעולם, ועדיין אנחנו רואים שיש בהם תנועה לא מועטה של תיירים. בריו דה ז'ניירו למשל אני מניח שנדקרים יותר אנשים ברחובות, ובכל זאת אנשים נוסעים לריו במיליונים.
"השנה עשינו דבר יוצא דופן. בעבר כשהיו גלי טרור, הפסיקו כל פעולת שיווק בנוגע לנופש בישראל וחיכו עד יעבור זעם. אני, דווקא כשהתחיל גל הטרור הגברתי את הפרסום. שידרנו עסקים כרגיל ונתַנו ביטחון לכל הגורמים שעובדים איתנו - חברות התעופה, סוכני התיירות - שאפשר למכור את ישראל כיעד מצוין.
"אני חושב שזה עובד. בשנה החולפת הייתה ירידה זניחה של שלושה אחוזים בתיירות, שהיא ירידה נמוכה לאין ערוך לעומת תקופות של מתח ביטחוני בעבר. מתחילת השנה הנוכחית אפילו רואים עלייה מסוימת".
ביום שבו התרחשו פיגועי הטרור בשדה התעופה ובתחנת הרכבת של בריסל, ביקר השר לוין ביריד תיירות ברוסיה. בנסיעה במונית מקומית, הוא מתאר, שמע ברדיו דיון על סידורי האבטחה בבריסל, שכללו שבחים לאבטחה היעילה בנמל התעופה בישראל.
"יש לנו מחלקת ביטחון במשרד שנותנת הנחיות, ואם תייר נפגע יש לנו מערכת תומכת חריגה שלא קיימת במקומות אחרים. הביטחון האישי אצלנו במצב מצוין יחסית לערים אחרות בעולם. אני חושב שצריך להתמיד בקו הזה - לשדר ביטחון במוצר, ועם זאת להכניס בו שיפורים" אמר לוין.

למשל בנושא המחירים השערורייתיים.
"בהחלט. צריך לטפל בכל הנושאים הרוחביים שקשורים לענף התיירות. ראש וראשון הוא נושא השיווק. עשינו שינוי גדול מאוד בתחום, כולל פנייה לקהלים חדשים שעד עתה לא פנו אליהם כמו הקהל הצעיר יותר. בעבר המשרד התמקד בפנייה לקהל הצלייני, אנחנו מנסים לפנות לקהלים שמרכיבים את עיקר התיירות בעולם. אנשים שנוסעים ל'סיטי ברייק', ביקורים עירוניים של ימים ספורים, אנשים שנוסעים לפנאי ונופש".
עד היום ישראל לא שיווקה את חופי השמש הזהובים שלה?
"כמעט שלא, ואני חושב שהחמצנו בכך קהלים גדולים. אנחנו משקיעים מאוד גם בפלטפורמות, הרבה יותר השקעה בשיווק האינטרנטי. המגמה המתרחבת היום בתיירות היא של אנשים שמתכננים לעצמם לבד את הטיול, ומרבית ההזמנות - כולל ההחלטה הראשונית אם לנסוע ולאן - נעשות בשיטוט באינטרנט, באתרי מידע ובאתרי מכירות של בתי מלון וחברות תעופה. אנחנו הולכים לשם בצורה מאוד אגרסיבית. תקציב השיווק של המשרד כמעט הוכפל, והוא עומד על 340 מיליון שקל".
מלבד הצעירים, השיווק מופנה גם לקהלים ממדינות מוצא שמעולם לפני כן ישראל לא התאמצה להביאם ארצה. אחת מהן היא סין. שיפור המצב הכלכלי בסין בשנים האחרונות גורם למיליוני סינים מהמעמד הבינוני להצטרף לאוכלוסיית התיירות העולמית. "מסין יצאו בשנה שעברה 116 מיליון תיירים. רק 40 אלף מהם הגיעו אלינו. לישראל יש המון מה להציע לתייר הסיני".

מה הם מחפשים?
"המגוון ענק. הרבה מחפשים נופש, לא מעט מחפשים ארכיאולוגיה והיסטוריה. עשינו פעולות של התאמת הנופש כאן לצרכים שלהם. הם אוהבים למשל דברים מסוימים בבתי מלון - אוכל סיני כמו שהם מכירים, מברשות שיניים חדשות בחדרים, תה מסוגים מסוימים.
"אנחנו מלמדים את בתי המלון כאן להתאים את עצמם. הגישה הזאת נמצאת רק בתחילת הדרך בכל הנוגע לסינים, אבל כבר יש לנו הסכם עם חברת תעופה סינית בשם 'חיינאן איירליינס', והיא תוציא טיסות ישירות מסין לארץ החל מסוף החודש הנוכחי. זו חברה ענקית, מהגדולות בסין, וכניסה שלה לשוק מעלה את היכולת שלנו להביא תיירים מסין באופן משמעותי.
"בנוסף, הגדלנו את תקציב השיווק שלנו בסין פי עשרה. במקביל אנחנו עושים פעולה משמעותית של שיווק גם בהודו, בפיליפינים וברוסיה, שכבר היום היא מדינת המקור השנייה בגודלה מבחינת מספר התיירים שמגיעים הנה. הצלחנו להביא לישראל הרבה סוכנים רוסים שבעבר לא עבדו איתנו, ומדובר בסוכנים שמשנעים 2–3 מיליון תיירים מדי שנה. בעקבות המצב במצרים ובטורקיה נכנסנו להזדמנות שנוצרה, ואנחנו מצליחים לייצר תנועה יותר משמעותית".

שוק משמעותי נוסף שלוין רואה בו פוטנציאל הוא התיירות החרדית מחו"ל. "התייר החרדי הוא התייר שמשאיר בישראל הכי הרבה כסף, אחריו הסיני. מדובר בכסף לבתי מלון, קניות, כניסה לאתרים, מסעדות. הקמנו פורום לקידום התיירות החרדית. אנחנו שותפים עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל במהלך של שיפור ההנגשה לקברות צדיקים.
"הבנו שיש צורך במידע על מקוואות קרובים למתארחים בבתי מלון. אני מקדם עם ראש עיריית ביתר עילית הקמת פארק חוויתי שמבוסס על סיפורי התנ"ך ומיועד לציבור חרדי, ויהיה מקום בילוי שאליו אפשר לקחת את הילדים".

התיירות החרדית מגיעה למלונות גדולים, או למלונות ייעודיים עבורם?
"גם וגם. תיכנסי ל'וולדורף אסטוריה' ותפגשי המון תיירים חרדים. מצד שני אם תסעי למירון תראי שם לולים שהוסבו לאולמות עם מיטות, מלאים גם הם".
אפרופו לולים. משרד התיירות מקדם תקן כלשהו בנוגע לצימרים?
"יש לנו פרויקט של תקנות שנוגעות לדירוג בתי מלון. כשנכנסתי למשרד מצאתי את הפרויקט הזה במצב עגום, עם הצטרפות נמוכה של מלונות. אחרי התדיינות ארוכה עם איחוד המלונות הצטרפו עוד כמה עשרות. אני מקווה שעד פסח רבע מבתי המלון בארץ יהיו כלולים בו. זה שינוי דרמטי".
בתי המלון בארץ, ואת זה השר לוין יודע היטב, הם חוליה חלשה במאמץ הבאת התיירים. "מה שקורה היום הוא שאומרים לאדם 'בוא תטוס לכאן בטיסת לואו קוסט במאה דולר, ואז תשלם אלף שקל ללילה במלון'. אין באמת יכולת למכור דבר כזה. ברור שמהלך של היצע גדול יותר של בתי מלון שלושה כוכבים, יקרין על תיירות החוץ ובאופן מיידי גם על תיירות הפנים. המחירים יהיו הרבה יותר שפויים וריאליים.
"אנחנו נמצאים היום במקום מאוד בעייתי. מצד אחד אנחנו סובלים ממחירים מאוד גבוהים, ומצד שני מהיעדר היצע מתאים. אין לנו כמעט מלונות שלושה כוכבים, אין לנו כמעט אכסניות שמתאימות לצעירים, אין לנו מוטלים כפי שמכירים בעולם, ובקצה השני של הסקאלה אין לנו ריזורטים (אתרי נופש) יוקרתיים.
"בנוסף, רשתות בינלאומיות כמעט לא נמצאות כאן. אנחנו תקועים במקום שבו מצד אחד המוצר יקר, ומצד שני יש חוסר במוצרים שהם רלוונטיים לרוב התיירות".

כן, זה או חניון קמפינג או מלון חמישה כוכבים.
"אני נמצא עכשיו בשלבי השלמת תהליך חקיקה של חוק שיעשה מהפכה שלמה בכל נושא בניית המלונות. תוקם ועדה לתשתיות לאומיות, שתאפשר לרכז אצלה בהליך הרבה יותר מהיר בנייה של מלונות בכל רחבי הארץ. היום אם רשת רוצה להקים חמישה בתי מלון במקומות שונים בארץ, היא צריכה ללכת לוועדות של חמש רשויות מקומיות שונות, לשבת עם כל אחת לפגישות אחרות בזמנים אחרים, ולמלא דרישות אחרות".
בנוסף, מתוכננים מענקים למי שיבנה בתי מלון. "מעבר למענקים שיינתנו באופן אחיד, תהיה תוספת מענק למי שיבנה מלונות שלושה כוכבים ומלונות בבניינים מוסבים, כי זו בנייה מהירה וזולה יותר. בחלק מהמקומות הללו נאפשר 20 אחוזי בנייה למגורים".
אנשים באמת מחפשים היום חופשות באינטרנט, אבל לאו דווקא בבתי מלון. גם אתרי הלינות השיתופיות פורחים.
"אני מעודד את הנוכחות של 'Airbnb'. אני חושב שזה לא בא על חשבון המלונות אלא להפך. זה מביא לתנועה כוללת גדולה יותר ולחשיפה לישראל, עניין שבסופו של דבר גם המלונות נהנים ממנו. אני חושב שיש קהלים לא מעטים שבאים ל–Airbnb לא רק בגלל המחיר, אלא בגלל הרצון לחוות את החיים במדינת היעד כמו שהם באמת, באופן אותנטי יותר.
"יש לי התדיינות בנושא עם רשות המסים, שסבורה שצריך למסות את משכירי מקומות הלינה. זה צריך להיות מוסדר, אבל ברור שהראייה צריכה להיות מעודדת, שלא תחסום אנשים מלהיכנס לתחום הזה. באזור תל אביב זה עובד טוב, וצריך להתרחב גם לאזורים נוספים".
בנוסף למאמץ השיפור בתחום השיווק ובבתי המלון, לוין מפרט גם את השינוי המתוכנן בנושא התעופה. "אנשים רוצים לטוס ישיר, בלי קונקשן, ומחפשים את הטיסות הזולות. חברות התעופה היום הן מנוע שיווק מרכזי. הרבה פעמים אנשים מתחילים תכנון נופש בבדיקה באינטרנט להיכן יש להם טיסה במחיר טוב, ומשם הם ממשיכים.
"אנחנו נותנים עכשיו סבסוד של 45 אירו לחברות התעופה שמגיעות מחו"ל ונוחתות באילת על כל תייר שמגיע איתן. בשנים האחרונות אילת כמעט נמחקה לגמרי ממפת התיירות העולמית, ובאופן הזה הצלחנו להגיע ל–50 אלף איש שנחתו בה בחורף האחרון ב–15 טיסות שבועיות. זה עדיין נמוך מאוד, אבל זה מספר גבוה יותר באופן דרמטי לעומת השנה שעברה".

יש לאילת תקווה לצאת מהדשדוש המתמשך שהיא נמצאת בו?
"אין ספק שמנגנון הסבסוד הזה שיצרנו הוא מאוד אגרסיבי. אני חושב שאנחנו יכולים להגיע באילת לתוספת של עוד עשרות אלפי תיירים, אבל כדי שאילת באמת תחזור לעמוד על המפה אני לא רואה אפשרות אחרת מלבד קזינו. הוא יאפשר לבנות בתי מלון חדישים ואטרקציות".
יוזמת הקזינו המחודשת של לוין נתקלת בהתנגדויות חריפות מאוד של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, החוששים מתופעות הלוואי השליליות, דוגמת פשע וזנות, שמביא עמו מרכז הימורים שכזה. "יש כאן הרבה דמגוגיה", דוחה לוין את הטענות. "תראי מה קורה בלאס וגאס. מגיעים לשם כנסים בינלאומיים, והמון אנשים מגיעים לבקר שם בגלל תשתיות התיירות ולא כדי להמר. באים כי יש בתי מלון ענקיים וחדישים לצד אטרקציות מטורפות. אני ראיתי שם תערוכת אמנות מקורית של פיקאסו.

"ככלל, המטרה היא להביא לאילת השקעות ומשקיעים שיאפשרו בנייה של בתי מלון חדשים, אולמות קונגרסים ואטרקציות תיירותיות שיהפכו אותה לבעלת תחרות לאתרי נופש אחרים בעולם. הקזינו אמור להיות הקטר שימשוך לפחות בהתחלה את הרכבת הזו.
"בתי המלון באילת הם כבר בני יותר מעשר שנים. כמה אפשר לחיות על תשתיות ישנות כאלו? אנחנו עושים את הפעולה הכי אגרסיבית שאפשר בסבסוד לחברות התעופה. היא מביאה תוצאה יפה, אבל לא יכולה להביא חצי מיליון תיירים לאילת".
מאחורי כסאו במשרד ניצבת תמונה גדולה שבה נראה השר לוין רכוב על גמל לצד ראש מועצת יש"ע, אבי רואה, בסיור במתחם 'ארץ בראשית' הצופה אל מדבר יהודה. "מיותר לומר שאני עושה מאמץ לעודד את התיירות ליו"ש. כבר היום יש תיירות בהיקף גדול בחברון, בבנימין, בגוש עציון, בשומרון".
גם הסינים יבואו ליו"ש?
"כן, הם כבר באים. הייתי במרכז המבקרים בשילה הקדומה, ופגשתי שם קבוצת תיירים מקוריאה", הוא מציג תמונה מחויכת של קוריאנים נרגשים. "ב'ארץ בראשית' יש 50 אלף תיירי חוץ בשנה. יש תנועה גדולה, בעיקר של קבוצות שמגיעות לתיירות צליינית היסטורית, וגם של תיירות יין. פרסמנו נוהל חדש שמאפשר תמיכה שיווקית למועצות האזוריות, ואנחנו מקפידים שבירידי תיירות תהיה נוכחות לתיירות ביו"ש ולמה שיש לה להציע".

יש צפי לבניית בתי מלון ביו"ש?
"אני מקווה שזה יעבור בהחלטת ממשלה. יש יזמים שמעוניינים לבנות. ב'ארץ בראשית' למשל רוצים להקים בית מלון תנ"כי, ובאזור מעלה אדומים יש קרקע לבנייה מלונאית. אני חושב שבאזור חברון יש רצון להקים מלון, ויש לזה בהחלט היתכנות".
אבל במעלה אדומים ישנה הקפאת בנייה כמעט. סובלים מחוסר בדירות.
"כן, לאשר בנייה של בתי מלון זה קל יותר מאשר בנייה למגורים", הוא מחייך.
עד כמה נושא ה–BDS והחרמות מפריע לשיווק של ישראל כמקום שטוב לנפוש בו?
"כמעט בכלל לא. הרוב הגדול של סוכני התיירות בעולם יעבדו איתנו, אם רק נצליח להיות מספיק אטרקטיביים עבורם. זה עולם כלכלי. אם יהיו בתי מלון מתאימים וטיסות זמינות, התיירים יבואו. אני בטוח".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg