קפצה מהרכבת וניצלה: סיפורה של לאה אקשטיין

לאה אקשטיין היתה בדרכה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אלא שאז היא בחרה בחיים וקפצה מרכבת המוות אל החופש. המסר שלה לדור הצעירים: "תשמרו על המדינה הקטנה שיש לנו"

אסף גבור | 4/5/2016 18:13
לאה אקשטיין, ניצולת שואה בת 92, לא תשכח לעולם איך הצליחה להימלט מרכבת המוות, שלקחה אותה בגיל 12 לעבר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בזכות תעוזה, אומץ לב והשגחה עליונה היא הצליחה לקפוץ מהרכבת, לא לפני שראתה את מלאך המוות מול עיניה מספר פעמים במהלך שנות המלחמה.

עוד כותרות ב-nrg:
- אלוף איראני מאיים: נסגור את מצרי הורמוז
- התביעה נגד סרנה: מי שממציא עלילות - שישלם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עדותה של לאה אקשטיין (צילום: משה בן שמחון, עריכה: עתרת סלייטר)
 


"לפני הנסיעה הכרתי אדם אחד, יותר מבוגר ממני, שאני כבר לא זוכרת את השם שלו", אמרה אקשטיין, "אמרתי לו שאני לא אלך חי לאושוויץ. 'תעזור לי, אני רוצה לקפוץ', ביקשתי ממנו. הוא הביא לי מסור, מברג וזהו. שני הדברים האלה היו חשובים".

"כשהייתי ברכבת אמרתי למי שהיה מסביבי שיש לי תכנית, ושאני אקפוץ מהרכבת. הרכבת התחילה לנסוע. הייתי בפאניקה. שמתי בחוץ את היד והתחלתי לנסר את המנעול. חשבתי שהם שמעו את הניסור, השומרים.

"בסוף הצלחתי לפתוח פתח ולזרוק את עצמי מהרכבת. נפלתי על הפנים. אחרי קפצה אחת בשם לובה. היה לה שכל, היא התיישבה וקפצה, נשארה על הרגליים והרימה אותי. הרכבת נסעה. רק שלוש הספיקו לקפוץ.
 
צילום: צילום מסך מתוך וידאו
ניצולת השואה לאה אקשטיין צילום: צילום מסך מתוך וידאו
  
"איבדתי את ההכרה. היא סחבה אותי לדשא, התעוררתי ובכינו ביחד. השלישית שקפצה לא רצתה להמשיך איתנו ומאז לא ראיתי אותה. עם לובה נשארתי עד סוף המלחמה".
  
לאחר השואה התחתנה לאה עם בעלה דויד אקשיין, ואיתו עלתה לארץ והקימה משפחה גדולה. על ברכיה גדלו והתחנכו ארבעה ילדים, 16 נכדים ו-30 נינים. הנקמה שלה בצורר הנאצי היא שמחת החיים וקיומה של מדינת ישראל.

לצעירים שחיים במדינה יש לה מסר חשוב: "אבל אתם העתיד שלנו. תשמרו על המדינה הקטנה שיש לנו. תשמרו!".



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך