השלטון בקוריאה הצפונית מחזיק רשת סלולארית פרטית

אחת התפניות המעניינות בעולם הסלולר הצפון קוריאני הייתה חשיפה של רשת פרטית, VIP, לאליטה השולטת. הסיבה להפרדת הרשתות היא הרצון ליישם אבטחת מידע ללא פתרונות הצפנה מתקדמים 

By Roman Harak - North Korea - Mobile phones, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=31638992 IsraelDefense

כאשר חושבים על החיים בקוריאה הצפונית, אחת השאלות שעולות היא סביב התקשורת. בעיקר זו הסלולארית. בישראל אנו רגילים לתקשורת מהירה, חופשית וכמעט בכל מקום. ובכן, התקשורת הסלולארית בצפון קוריאה נשלטת על ידי שתי חברות. חברה אחת בשם koryolink או Cheo Technology ולאחרונה חברה נוספת בשם Byol. שתיהן בניהול הממשלה. 

במקרה של Cheo Technology, מדובר בשיתוף פעולה בין חברת טלקו מצרית בשם Orascom Telecom Media and Technology Holding שמחזיקה 75 אחוזים, וחברה מקומית בשם Korea Post and Telecommunications Corporation שמחזיקה 25 אחוזים מהרשת.

Koryolink הייתה הראשונה להפעיל שירותי 3G בקוריאה הצפונית ב-2008. מסורתית, רשת התקשורת התחלקה לשתי רשתות שונות - אחת למקומיים ואחת לזרים. בעוד המקומיים לא נהנים מגישה לאינטרנט העולמי, הזרים קיבלו גישה משנת 2013, אך הגישה מנוטרת. הגישה לרשת האינטרנט מתבצעת דרך סין.

בשנת 2015 דיווח אתר northkoreatech כי החברה המצרית איבדה שליטה על Cheo Technology, החברה המקומית. נכון לאותה שנה היו לרשת 3 מליוני מנויים. הסיבה לכך הייתה שקוריאה הצפונית לא שילמה לחברה המצרית את חלקה ברווחים ולמעשה הלאימה אותה ללא אישור מהצד המצרי.

בשנה שעברה קוריאה הצפונית הקימה רשת סלולארית נוספת בשליטה מלאה של המדינה בשם Byol שתתחרה ב-Cheo Technology. היו דיונים לאיחוד בין החברות, אך נכון לכתיבת שורות אלו הם לא צלחו. לפי אתר telegeography, לא ברור האם יש קשר בין החברה החדשה לשת"פ צפון קוריאני - תאילנדי בשם Star JV שמספק שירותי טלפוניה במדינה.

רשת פרטית של קים

אחת התפניות המעניינות בעולם הסלולר הצפון קוריאני הייתה חשיפה של רשת פרטית, VIP, לאליטה השולטת. לפי פרסום באתר nknews, מהנדס מצרי בשם Ahmed El-Noamany שעבד בצפון קוריאה על הרשת הסלולרית בין השנים 2011-2013 טוען שיש ל-Cheo Technology רשת שלישית, חשאית, שמשרתת את האליטה.

לפי אל-נואמני, הסיבה להקמת הרשת השלישית היא הצורך של ההנהגה לתקשר בצורה מאובטחת. הוא מסביר כי בגלל הסנקציות, אין בצפון קוריאה טכנולוגיית הצפנה מתקדמת כמו במדינות המערב, ולכן הם מצאו פתרון יצירתי - הפרדת רשתות. "זוהי רשת מיוחדת אשר יש דברים משלה, אלגוריתמים משלה, מערכת הפעלה משלה, הכל עצמאי.", אומר אל-נואמני. "גם אם הרשת הרגילה נפרצה ... יש לך את כל הרשת השלישית מאובטחת".

יתרון נוסף, לכאורה, ברשת 3G שיותר קל לנטר את הפעילות של המשתמשים בה. בצורה אחרת, יותר קשה לפרוץ אליהם. פתרונות יירוט בעולם הסלולר השתמשו בעבר בטריק של 'הורדת' המשתמש לרשת 2G מרשת 3G כי היה יותר קל לפרוץ אליו. כמובן שבשנים האחרונות הטענה הזו לא מדוייקת, כי התפתחו גם מוצרי יירוט לרשתות 3G ללא צורך בהורדת המשתמש לרשת 2G. 

לפני הקמת חברת Koryolink, הייתה חברה אחרת בשם Loxley Pacific בבעלות תאילנדית שסיפקה שירותי סלולר ב-2G. היא שירתה את האליטה בצפון קוריאה בין השנים 2002-2008. ב-2004 היה אירוע שבו הממשל החליט להפיל את הרשת בכל המדינה בגלל חשד לחדירה לרשת. באותו אירוע התפוצץ מטען חבלה בתחנת הרכבת Ryongchon במדינה, במסלול שבו היה אמור לעבור Kim Jong Il. החשש היה שמישהו הפעיל את המטען באמצעות שימוש באותה רשת.

"ברשת 2G מאוד קשה לשלוט; זה לא כמו 3G ולכן היא באמת קשה לשליטה, מבחינה טכנולוגית", הסביר אל-נואמני. "3G היא רשת מתקדמת יותר, מנגנוני הבקרה טובים יותר ובעיקר היא נוצרה עבור נתונים, אבל (בקוריאה הצפונית) השתמשנו בה עבור נתונים וקול."