סיכום כהונתו של יורם כהן כראש השב"כ

5 שנים בדיוק אחרי שנכנס לתפקיד ראש השב"כ, יתייצב יורם כהן ביום ראשון הקרוב בחצר הטקסים של משרד ראש הממשלה בירושלים, ויעביר את התפקיד לידי מחליפו, נדב ארגמן. הטור השבועי של עמיר רפפורט    

צילום: לע"מ IsraelDefense

בתום הטקס הפרידה הרשמי יפליג כהן בפעם האחרונה במכונית השרד לעבר עתיד לא ידוע. הוא עדיין לא חשף את תכניותיו העתידיות, אם יש לו תכניות. מה שבטוח: חילופי ראש השב"כ ביום ראשון יעברו בצורה הרבה יותר חלקה מאשר המינוי של כהן עצמו. מעל המינוי ריחפה בזמנו הטענה כי הועדף על פני מתחרהו יצחק אילן, בשל היותו "איש המחנה" חושב כיפה ומקורב לשרה נתניהו.

אלא שבתום חמש שנים, סיכום הקדנציה של יורם כהן הוא ענייני לגמרי. ומדובר בראש שב"כ שאחז בהגה בתקופה מרתקת של שינויים גדולים, חוסר יציבות אזורית ואיומי טרור חובקי עולם ואידיאולוגיות. הדבר היציב ביותר היה ראש הממשלה נתניהו, שמינה אותו וגם את יורשו.

סייבר תחילה

ומה לגבי השב"כ עצמו? הארגון עבר שינויים גדולים בתקופתו של יורם כהן כדי להתאים את עצמו לעידן שבו גופי הטרור הם לא רק ארגונים מסודרים עם שרשרת הנהגה ברורה ומפקדות, אלא גם קבוצות ספונטניות שמתארגנות באינטרנט.

בהתאם, אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתקופת יורם כהן היה להקים גופי סייבר רבים חדשים בתוך השב"כ. אנשי מחשב שלא נחשפים הרבה לאור יום הם לא פחות חשובים כיום בשב"כ מאשר מפעילי סוכנים שמסתכנים בשטח. אנשי המחשבים מאתרים באינטרנט את ההתארגנות הבאה לקראת הפרות סדר ו"דגים" את האנשים שעלולים להפוך למחבלים באופן "ספונטני". פרויקט מיוחד של השב"כ הצליח ככל הנראה לסכל באופן זה עשרות "פיגועי יחידים" במהלך חצי השנה האחרונה בלבד.

מעבר לכך, היה כהן שותף בהקמת מערך סייבר להגנה משותפת של גופי המודיעין הלאומיים -אגף המודיעין של צה"ל, המוסד וגם השב"כ עצמו. בתקופתו, השב"כ סייע להגן בהצלחה על עשרות מתקני תשתית לאומית, שעמדו בהצלחה במיליוני התקפות של האקרים. בקרב מול מטה הסייבר הלאומי נוצח השב"כ: בניגוד לדעת הארגון החליט ראש הממשלה לקבל את עמדתו של ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, ולהקים רשות סייבר ממלכתית שתהיה אחראית על הגנת כל הגופים שאינם בגד תשתית קריטית לעצם הקיום של המדינה.

הקמת יחידות חדשות

השינויים המבניים בשב"כ לא נגעו רק לסייבר. בתקופתו הוקמה גם חטיבה מרחבית חדשה לגזרת סיני, כדי לסכל פיגועים שמקורבם בשטח שבו פועלות אינספור חוליות של דאעש ואלקאעידה.

כהן הקים גוף רכש מרכזי לשב"כ, ושם דגש מיוחד למנוע ככל האפשר את מעורבותם של ערביי ישראל ומזרח ירושלים בפעילות של דאעש. כהן ראה בכך סכנה מיוחדת. לפי נתוני השב"כ, בשנים האחרונות סוכלו בישראל 9 חוליות טרור המזוהות עם ארגון המדינה האסלאמית. הפיגוע היחיד שמזוהה עם דאעש בוצע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, על ידי האזרח הישראלי נשאת מלחם.

במסגרת פעולות הסיכול נעצרו 65 ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים כחשודים בהשתייכות לדאעש. 35 הצליחו לצאת ללחימה בסוריה או בעיראק, וחלקם נעצרו כאשר חזרו לארץ. 9 נהרגו בקרבות. בהשוואה למדינות אירופה ולגודלה של האוכלוסייה הערבית- המעורבות בדאעש היא אפסית. כך גם המערבות של ערביי ישראל בטרור, באופן כללי. הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית היא במידה רבה הישג אישי של יורם כהן, ששם על כך את רוב יהבו.

סיכולים רבים

עוד נושא שהיה בנפשו של יורם כהן: המאבק בטרור היהודי. למרות הטענות שהוא "שייך למחנה", כהן הפעיל צווי הרחקה ומעצרים מנהליים כנגד יהודים באופן חסר תקדים. רק בחודשים הראשונים של שנת 2016 אישר 32 צווי הרחקה. בסך הכל הוצאו ביוזמתו 18 צווי מעצר מנהליים כנגד יהודים. בשב"כ מייחסים למאמץ המיוחד הזה את הירידה בהיקף הפיגועים היהודיים שמכונים "תג מחיר".

הקדנציה של יורם כהן התחילה בדרמה שעדיין לא סופרה במלואה: הוא ניהל מרחוק, בקור רוח יוצא דופן, את מבצע החילוץ של מאבטחי השב"כ שחולצו בעור שיניהם מידי המון מצרי, שניסה להשתלט על שגרירות ישראל בקהיר בחודש ספטמבר 2011. במהלך השעות הארוכות של הדרמה היה כהן בקשר ישיר גם עם המאבטחים שהיו נצורים בתוך השגרירות עמה, וגם עם אנשי כוחו הביטחון המצרים.

מעבר לאירוע זה, שנת 2011 הייתה דלילה יחסית מבחינת היקף הטרור, אבל מאז חלה עליה משמעותית בהיקף הפיגועים. רוב תכניות הפיגועים אינן מגיעות לידיעת הציבור משום שהן מסוכלות. כך, מאות אירועי חטיפה סוכלו בתקופת כהונתו של כהן. חטיפה בודדת שלא סוכלה, של הנערים שנחטפו בצומת גוש עציון בקיץ 2014, רק ממחישה מה היה עלול להתרחש אילו שאר המזימות היו מתממשות.

פיגועי החטיפה וההתאבדות מסוכלים כמעט על בסיס שבועי, לעיתים, אחרי שהחוליות כבר מאתרות מנהרות מסתורים להסתרת החטופים ומצטיידות באמצעי הרדמה. כהן הוביל מלחמה ללא הפסקה כנגד תשתית החמאס ביהודה ושומרון (בשיתוף עם כוות הביטחון הפלסטיניים). מאז תחילת 2016 סוכלו 9 פיגועי התאבדות. הפיגוע הקשה ביותר, פיצוץ האוטובוס בירושלים בחודש שעבר, מיוחס לתשתית חמאס לא מפותחת מבית לחם. השב"כ כבר הסתער על התשתית הזאת, ביחד עם צה"ל.

המחליף -נדב ארגמן

כמובן, שהזירה הפלסטינית היא בראש סדר העדיפויות של השב"כ. מהבחינה הזאת, דבר לא השתנה תחת כהן. ראש השב"כ היוצא לא הצליח להסדיר עד הסוף את חלוקת האחריות בין צה"ל לשב"כ בנושא רצועת עזה, אבל שיתוף הפעולה בין הגופים הוא הדוק. לשב"כ תרומה משמעותית בחיסול ממפקדים של החמאס במהלך מבצע "צוק איתן" אבל הוא לא הצליח להביא לחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, מוחמד דף

הארגון שותף גם למאמץ הלאומי לאיתור המנהרות התת קרקעיות שמובילות מרצועת עזה לשטח ישראל. השב"כ תחת כהן הצליח להעביר חמש שנים ללא פיגועים משמעותיים כנגד יעדים ישראליים בחו"ל וכנגד התעופה הישראלית זה לא הישג של מה בכך, אלא תוצאה של מאמץ סיזיפי, ללא סוף. עוד מאמץ סיזיפי נועד לסכל את פיתוחה של התעשייה הצבאית הפלסטינית, ששוקדת ברצועת עזה על פיתוח רקטות ארוכות טווח.

אחרי 5 שנים מעטים מדברים על הכיפה שעל ראשו של יורם כהן. בכל מקרה, הסוגיה שהייתה נושא מרכזי עם כניסתו לתפקיד, הפכה לעניין שולי עם סיום הקדנציה שלו. כהן הוביל את חילופי ההנהגה בשב"כ בצורה חלקה, למרות שהמועמד העיקרי לתפקיד, רוני אלשיך, עזב את הארגון לטובת תפקיד מפכ"ל המשטרה. כהן החזיר לתפקיד הסגן במקום אלשיך את נדב ארגמן, שכבר היה סגנו קודם לכן. לקראת מינויו של ארגמן לראש השב"כ הבא, מינה לסגן חדש את ר', שהתפרסם בראיון שנוי במחלוקת אצל אילנה דיין, לאחר מבצע "צוק איתן". ר', שהיה ראש המרחב הדרומי בשב"כ, טען כי הארגון העביר התראה קונקרטית על חפירת מנהרת החמאס בכרם שלום, לפני המלחמה. צה"ל הכחיש, אבל מסתבר שבכל מקרה ר' שרד את העימות יפה.

מיום ראשון ר' יהיה סגנו של נדב ארגמן. הפעם, לא יעלו טענות כנגד המינוי משום שה-"ראש" החדש הוא קיבוצניק במקור, איש סיירת מטכ"ל בעברו. מבחינת הרקע שלו, מינויו נחשב "טבעי" לגמרי. הוא לא "עקף" אף אחד בדרך למשרה הגורלית. וכהן? ייתכן שנתניהו מייעד לו תפקיד ממלכתי נוסף. ימים יגידו.