ראשי » חדשות » בארץ

120 משפחות שכולות ביחד: "קהילת תמיכה"

ביוזמת ארגון משפחה אחת נפגשות משפחות שכולות לסדרת פעילויות לגיבושן. "מדהים לראות כיצד המשפחות מחזקות אחת את השנייה"

בתור לאיסוף מנות המזון שמעתי מאחוריי אדם בן כחמישים שואל את העומד לצידו "אז מה הסיפור שלכם?", והנשאל החל לספר לו בטבעיות. זו הייתה שבת שבה השתתפו כ-120 משפחות שכולות, ביוזמת ארגון "משפחה אחת". ההשתתפות בה סיפקה חלון קצר להתמודדות של בני ובנות משפחות נפגעי הטרור וחללי צה"ל.

עוד כותרות ב-nrg:
- המחבל בן ה-13 הורשע בשני ניסיונות רצח
- מסמכי פנמה: מאות אזרחים ישראלים נחשפו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"אם יש קבוצת תמיכה, אז זוהי קהילת תמיכה", הסביר לי עובד סוציאלי בארגון. ואכן, רבים מהמשפחות מכירות זו את זו. סדרת פעילויות ויוזמות שנערכות עבורן גורמות לגיבושן. השיחות על "הסיפור" מתקיימות כל הזמן. "בארוחות אנחנו פוגשים משפחות חדשות ומיד שואלים למה הם פה, מדברים על זה הרבה", סיפרו לי הוריו של אהרן בניטה ז"ל, חסיד ברסלב וחייל צה"ל, מראשוני הרוגי גל הטרור האחרון.
 
הזוג בניטה הם מהטריים כאן. אחרים כבר ותיקים יותר. השבת הזו עבורם היא מהצעדים הראשונים שהם עושים בעולם החדש אליו נכנסו בעל כורחם. הם חרדים, עולים מצרפת, מתגוררים במרכז העיר ירושלים. הרקע מחו"ל והמגורים באזור שאינו חרדי מובהק. הטרגדיה העמיקה את גישתם זו. "עד עכשיו לא ממש עסקנו ביום הזיכרון, השנה כנראה נלך לטקס", אמרו. "מלכתחילה לא היינו כאלה מגזריים, אבל עכשיו נהיינו עוד יותר כלל ישראליים".

האמונה היא מקור כוחם בימים הללו. "אני עצובה מצד אחד, אבל גם שמחה, כי אני יודע שלאהרן טוב עכשיו. הוא נהרג על קידוש השם. הוא אמר פעם שככה היה רוצה למות". היא מדברת בשטף, עיניה מוארות. "הייתי רוצה לדבר על זה ולספר על זה. שיידעו. אהרן תמיד אהב לעזור, בכל מקום. כל הזמן". הם תהו אם להצטרף לפעילות, התלבטו אם יתאים לאורח חייהם, אבל לבסוף החליטו לחיוב. "מדברים אחד עם השני, מתחזקים. מאוד קשה לנו להבין איך עוברים דבר כזה בלי אמונה".

עבור משפחות רבות, יום הזיכרון הוא מהמורה מורכבת שיש לעבור אותה. חווית היום קשה עבורם. הטקסים הם מופעי תזכורת נוספים לחלל הגדול, השירים הנוגים ברדיו חורכים את נפשם. השבת הזו נועדה למעשה להעניק להם כוחות כדי שיצלחו בשלום את היום הקשה. דוד וורדה קורנפיין שיכלו שני בנים. ערן נהרג בתאונת אופנוע בתאילנד ב-1993, עודד נפל במבצע 'חומת מגן'. אזכרתו של עודד התקיימה לאחרונה, באפריל, והסמיכות ליום הזיכרון קשה. בין לבין הם ניסו לנשום מעט אוויר, יחד עם המשפחות האחרות.
  

הזוג קורנפיין בני תל אביב שעקרו לקיבוץ "כי שם החינוך לילדים טוב יותר". מאז מותו של עודד, הם עסוקים יחד בהנצחת שני בניהם. הקימו בית קפה קטן וגלרייה לתכשיטים, והם מעניקים מלגות לילדים מוזיקליים שהוריהם מתקשים לסייע להם כלכלית בהגשמת שאיפותיהם האומנותיות. עודד היה מתופף, והגלריה קרויה "עדן", שילוב של שמות שני בניהם, עודד וערן.

מאז שעודד נפל בקרב, הוריו הכירו את חבריו מהצבא, והם שומרים על קשרים חמים כל העת. "הם מזמינים אותנו לכל החתונות שלהם, ואנחנו תמיד באים". מדי יום השנה הם מתאספים בביתם, מספרים שוב על מה שהיה. "אנחנו שומעים את הסיפור כל הזמן, ותמיד יש איזה משהו חדש".

ניכר עליהם שהם מחוברים מאוד לחברים של בנם. "פתאום לאחרונה הגיע אלינו חבר נוסף, שלא הכרנו מאז מה שקרה ועד עכשיו. הוא היה צמוד לעודד בעת הארוע, והיה הלום קרב. לא דיבר איתנו עד השנה. פתאום הגיע, ישב אצלנו בבית ודיברנו במשך שעות. התחברנו מאוד. הוא רוצה לבוא אלינו שוב. החברים ואנחנו מאוד בקשר".

שנטל בלזברג, מנכ"לית ארגון משפחה אחת הסבירה ש"יום הזיכרון נועד עבור כולנו, הציבור הרחב, בכדי שנוכל גם אנו להתחבר לזכרם של הנופלים והנרצחים וללמוד את מורשתם. עבור המשפחות השכולות כל השנה, מדי יום ביומו, זהו יום הזיכרון אחד ארוך. לכן עבורן יום הזיכרון שנציין השבוע - בו הן פותחות את סגור ליבן בפנינו בכדי שגם אנחנו נוכל להתחבר - הוא יום לא פשוט שמעצים את הכאב ואת הקושי הקיימים גם כך". למעשה, הן זקוקות להכנה משמעותית כדי שיוכלו להתמודד עם היום. הקושי של המשפחות לחוות את יום הזיכרון עצמו לא מדובר רבות בציבור. "על הרקע זה, החלטנו לפני 11 שנה שצריך לחזק את המשפחות לקראת יום הזיכרון כדי שיגיעו מוכנות ליום זה. מדהים לראות כיצד בימי ההכנה המשפחות מחזקות ומרוממות את הרוח אחת לשנייה. הכח שלהן לחזק אחת את השנייה הוא מיוחד. כל מי שנמצא מחוץ למעגל הזה ורואה את זה מהצד לא יכול שלא להתרגש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg