מסע לזכר אורון שאול: "לא נשקוט עד שישוב"
תלמידי תיכון מהצפון ערכו מסע לזכרו של אורון שאול ז"ל, שנהרג ב"צוק איתן", ושגופתו טרם הושבה לישראל. בתום המסע אמרו הנערים להוריו של אורון: "צעדנו מעל 20 ק"מ כדי לומר: זוכרים את אורון"
רגע לפני הטקסים, הדמעות והשירים, התייצבו היום (ג') זהבה והרצל שאול באנדרטת הזיכרון לבנם אורון. השקט והכאב שררו בחלקת האלוהים הקטנה שהקימו, סמוך למגרש הספורט במרכז היישוב פוריה שבצפון. בהיעדר קבר, אנדרטת זיכרון היא הברירה היחידה שנותרה כדי לספק להם מרחב פיזי, שעליו יוכלו להניח ראש דואב וידיים רועדות.
עוד כותרות ב-nrg:
'את יודעת איפה אבא שלי? הוא בגן עדן, בשמיים'
לגעת בחיילים מתים: החצר האחורית של המלחמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גופתו של סמ"ר אורון שאול ז"ל, שנהרג בקרב בסג'עייה במהלך מבצע צוק איתן, עדיין מוחזקת בידי חמאס יחד עם גופתו של הדר גולדין ז"ל. באחד הלילות הקשים ביותר במבצע, פגע טיל נ"ט בנגמ"ש, והביא למותם של שבעה לוחמי גולני ולחטיפת חלקי גופתו של אורון.
צילום: עופר פריימן
שנתיים אחרי האסון, ניצבו ההורים השכולים ליד אנדרטת בנם, כשאת הדממה הכואבת קרעו עשרות נערים שהגיעו למקום, מחזיקים בידיהם דגלי ישראל. קבוצה, שבדיוק סיימה מסלול בן 22 קילומטרים בדרך שביל ישראל. הנערים, מתיכון אמי"ת בחצור הגלילית, קיימו מסע מיוחד לזכרו של אורון, בקריאה להשבתו הביתה. ההורים נופפו להם לשלום. "זה לא מובן מאליו, זה שאתם באים לכאן ומחבקים אותנו. אתם נותנים לנו אוויר לנשמה, כי החור בלב שלנו רק הולך וגדל".
הנערים יצאו למסע הבוקר. ב-08:30 הם התייצבו במצוק הארבל שבצפון-מערבה של טבריה, ובשעה 15:30 כבר הגיעו לאנדרטה. אלעד גדז', אחד התלמידים שהשתתפו בארגון המסע, אמר להוריו של אורון: "צעדנו יותר מ-20 ק"מ ברגל כדי לומר לכם שאנחנו זוכרים את אורון, שבחר לשרת כלוחם למרות שהיה יכול לשרת ביחידה עורפית. הוא הצטיין בכל. ואנחנו לא נשקוט עד שהוא ישוב אליכם". מנהל התיכון, אביחי גולן, הוסיף: "באנו לכאן כדי להתחזק מכם, וכדי להצטרף לציפייה לשובו של אורון הביתה – כמה שיותר מהר".

התלמידים בסיום המסע עם הוריו של אורון שאול
צילום: גיל אליהו - ג'יני
בשבוע שעבר נפגשו בני משפחת אורון עם ראש הממשלה נתניהו, כדי להתעדכן בנוגע למאמצי המדינה להשיב את גופת בנם לישראל. אך למרות השיחות הרבות בנושא, ההורים עדיין ממתינים. כל שהם מבקשים הוא מקום להרגיע בו את נפשם הכואבת, מקום שיכיל את הגוף של מי שפעם היה חי, בנם יקירם, שאליו הם כל כך מתגעגעים. "כל כך קשה לדעת שאורון לא יהיה איתנו ביום העצמאות זו השנה השניה", אומרת זהבה. "מי ייתן ונזכה שבשנה הבאה נציין את יום הזיכרון כשאורון כבר יוחזר לישראל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg