הלחץ של נתניהו עבד - הרצוג הגביר את תחנוניו
יו"ר מפלגת העבודה איבד את האמינות הציבורית, את המעמד המפלגתי ואולי גם את ממשלת האחדות. במקורות כתוב: גם אכל דגים מלוחים, גם חטף מלקות וגם גורש מהעיר
במהלך המו"מ האינטנסיבי (והמוכחש בדרך כלל) שניהל יצחק (בוז'י) הרצוג עם ראש הממשלה, שלף בנימין נתניהו סקר מעודכן על מצב המפלגות. אילו הבחירות היו נערכות היום, כך לפי הסקר, הליכוד היה זוכה ב-24 מנדטים, יאיר לפיד ויש עתיד היו מזנקים ל-22 מנדטים ואילו הרצוג והעבודה היו מתדרדרים ל-12 מנדטים לבד (בסקר נרשמת עלייה גם לאביגדור ליברמן ולנפתלי בנט).עוד כותרות ב-nrg:
מה היה אם? ההיסטוריה הישראלית – קצת אחרת
חוזרים לעצמנו? ישראל בגמר האירוויזיון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בכירים בליכוד מסבירים כי נתניהו ביקש להבהיל את הרצוג ולהסביר לו מה צפוי לו בקלפי אם הוא לא ייכנס לממשלה, ובמידי. הרצוג, שגם כך הוא מתנהל כשבר כלי, אכן נלחץ והגביר את תחנוניו בפני בני שיחו במחנה הציוני, כדי שלא יבלמו את סיכוי ההישרדות שלו.
התבטלות בפני הימין ששולט בממשלה. הרצוג.
צילום: מרים צחי
הרצוג הבין שרק אם יצטרף לממשלה ויקבל את תיק החוץ הוא יוכל להחזיר לידיו עמדת מנהיגות מעשית, למנות שרים ולדחות את הפריימריס לשנה הבאה, כפי שהוא רוצה. לכן הוא המשיך במסע שאותו היטיבה לתאר אמש חברת הכנסת מהעבודה, סתיו שפיר: "זחילה לממשלה, עסקנות פוליטית עלובה ורדיפת ג'ובים".
הרצוג הלך לחפש שותפים לדרך האחדות עם נתניהו, שפירושה גם ויתור מוחלט על זהות הערכים של מפלגת העבודה והתבטלות בפני הימין ששולט בממשלה. כאן קרה דבר מעניין, שלא צריך להפתיע את מי שמכיר את הפוליטיקה.
בעל הברית הנאמן ביותר של הרצוג. ניסנקורן.
צילום: פלאש 90
העמדות בעד ונגד התחלקו לפי האינטרס, בעיקר האישי. בעל הברית הנאמן ביותר של הרצוג הוא אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. ניסנקורן מעוניין לדחות את הפריימריס עד לאחר הבחירות להסתדרות בעוד שנה. למה? כי ניתן להניח שבכירים בעבודה שלא יצליחו בבחירות המקדימות הללו, יחפשו לעצמם ג'וב אחר, למשל יו"ר ההסתדרות במקומו של ניסנקורן עצמו.
ויש גם ראשי ערים ומועצות מהעבודה שרואים את החיבור לשלטון ומייחלים ליחס מועדף ולתקציבים שישמרו על מעמדם בעיר. אבל האינטרס עובד גם בכיוון ההפוך. הבכירים במפלגת העבודה יוצאים היום נגד הרצוג לא בגלל שהם כל כך מתנגדים לממשלת אחדות.
הם בעיקר מזהים את חולשתו הנוראית של הרצוג, שעדיין, להזכיר, נתון בתוך חקירה פלילית, ומבקשים לפרק אותו מנכסיו באופן סופי. המתקפות הקשות, לעתים משולחות הרסן של שלי יחימוביץ, עמיר פרץ, אראל מרגלית (שעד לא מזמן תמך בהצטרפות לממשלה), סתיו שפיר, מיקי רוזנטל ואחרים שחיכו להרצוג בפינה, נועדו להחיש את דרכו החוצה, מהר ככל האפשר.
הבינה שאין שום משמעות לאנשי מרכז-שמאל בממשלה ימנית לאומית-דתית-חרדית. לבני.
צילום: מירי צחי
מי שהצליחה להפתיע, אולי גם את הרצוג עצמו, היא ציפי לבני. לבני היא חסרת כוח עצמאי ולתנועה שלה אין כל סיכוי בבחירות הבאות. לבני כבר לימדה אותנו מה טיבה הפוליטי. היא הייתה הראשונה שקפצה לממשלת נתניהו אחרי הבחירות בינואר 2013, אחרי שתקפה אותו במשך שנים כיו"ר האופוזיציה.
לבני קיבלה אז את תיק המשפטים ואת האחריות לניהול המשא ומתן עם הפלסטינים. הפעם היא מתנגדת לכניסה לממשלה. לבני אולי הבינה בדרך הניסיון הקשה שאין שום משמעות לאנשי מרכז-שמאל בממשלה שבה הימין הלאומי-דתי-חרדי הוא הדומיננטי.
הרצוג נמצא בשפל. המגעים עם נתניהו, שבהם הודה, מלמדים כי הוא נוהג לאורך שנים בדו-פרצופיות – תוקף את נתניהו בבוטות ורץ לשרת תחתיו. הרצוג איבד את האמינות הציבורית, את המעמד המפלגתי ואולי גם את ממשלת האחדות שהייתה מקנה לו את תיק החוץ, משאת נפשו. במקורות כתוב: גם אכל דגים מלוחים, גם חטף מלקות וגם גורש מהעיר. הרצוג אולי יעשה צעד נואש ויביא את נושא האחדות לוועידת המפלגה הקרובה, אבל גם אם זה יעבור שם, חברי כנסת הודיעו שיצביעו עם האופוזיציה, או במלים אחרות, מפלגת העבודה תעמוד על סף פילוג.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם