מתקפת הסרק של צרפת חשפה את כוחה של ישראל
הצרפתים פועלים היסטורית כגורם משבש: אין להם מספיק כוח כמעצמה, אז הם צוברים השפעה באמצעות גרימת קלקולים. פריז של ימינו נחלשת, לעומת ישראל, שלה כוח רב. הצורך להשתמש בו מעיד שבאירופה עוד חיים במושגים של סרגלים ומפות מימי מלחה"ע ה-1
"כשדיפלומטים צרפתים מצביעים בעד החלטה של אונסק"ו השוללת את הקשר ההיסטורי של היהודים לירושלים, לא צריכה להיות כל הפתעה כאשר ישראל דוחה את היוזמה הצרפתית והאופק המדיני שלה". כך אמר בריאיון ל"ג'רוזלם פוסט" מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההודעה הזאת של ישראל לצרפתים לקראת בואו של שר החוץ הצרפתי ביום ראשון היא יירוט מוקדם של כל התוכנית הצרפתית. לצרפתים אין תשובה למסר הזה של ישראל. האמירה של גולד היא בוטה ומדויקת, היא חושפת את המגמה האנטי-ישראלית של צרפת, והמשך התהליך הצרפתי אחרי אמירה כזאת רק ידגיש את הכוונות הרעות של צרפת כלפי ישראל וכלפי השלום בכלל.
הדבר המעניין הוא שהיוזמה הצרפתית חושפת תופעה אחרת, והיא החולשה הצרפתית: אין לצרפת שום אינטרס בחבירה שלהם לפלסטינים – וזה מה שהם עושים בעצם. הם עדיין חיים בעולם הישן, שבו היה משהו שנקרא "העולם הערבי". אין היום העולם הערבי. העולם של דה גול ואפילו של סרקוזי לא קיים יותר. כן, למען האמת, העולם של סייקס-פיקו לא קיים יותר. אבל צרפת ממשיכה באנרציה שלה, כאילו הייתה עדיין אימפריה, כאילו יש עדיין מה להרוויח ממדיניות אנטי-ישראלית ופרו-ערבית.
ההיפך, ההיפך בדיוק. יש הרבה מה להרוויח מקשרים עם ישראל ומהתקרבות אליה. אבל צרפת של פרנסואה הולנד לא מסוגלת להתאים את עצמה למצב החדש, והקדימון של ביקור שר החוץ הבלגי בישראל מוכיח את זה. האחרון ביקר כאן לאחרונה, ועוד לפני שהואיל להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו, כבר רץ לרמאללה, לאבו מאזן. התוצאה היא שניסיונו לשכנע את ישראל להצטרף לוועידה הצרפתית הסתיים בכך שיצא לבדו מלשכת ראש הממשלה מבלי שהיה אפילו צילום משותף עם נתניהו.
לישראל יש היום ידידים בעולם הערבי בדמותן של ערב הסעודית ומצרים, שמגבים אותה במהלכיה נגד היוזמה הצרפתית. הצרפתים פועלים היסטורית כגורם משבש: אין להם מספיק כוח כמעצמה, אז הם צוברים השפעה באמצעות גרימת קלקולים. אבל היום צרפת בהיחלשות, וישראל חזקה יותר משהממסד הצרפתי חושב. התנהגותה של ישראל מול צרפת אינה דומה לעבר. ישראל של בנימין נתניהו פועלת מול הצרפתים בגובה העיניים; צרפת לא יכולה שלא להתחשב בה.
וכאן יש נקודה מעניינת. התנהלות כזאת של ישראל לא הייתה יכולה להתקיים בממשלות העבר – של שרון, של אולמרט או אפילו של נתניהו כשליברמן שר חוץ. בממשלה הנוכחית, כשיש תיאום ותחכום במשרד החוץ, זה אפשרי. התורפה היחידה היא שצרפת בכלל התחילה עם היוזמה שלה. מדוע עשתה זאת? משום שזיהתה בישראל חולשה – חולשה שלא הייתה.
ייתכן שצרפת העריכה שהתרחקות ארצות הברית מישראל מחלישה את האחרונה. ייתכן שהמומחים שלה חיים בתיבת התהודה של עיתון "הארץ" ומזכיר המדינה ג'ון קרי, והיה נדמה להם שהם מזהים חולשה ישראלית פנימית. ראש הממשלה נתניהו לא היה מספיק אגרסיבי בזמן שהתאים להיות אגרסיבי נגד האירופים. כנראה גם גרמניה לא טרחה לטובתנו. כך או כך, הצרפתים התפתו לבצע מתקפה מדינית, והם יישארו עם מופע סרק של תזמורת בצורת דיפלומטית. התברר שלישראל יש כוח, אבל הצורך להשתמש בו נגד צרפת מעיד שבאירופה עוד חיים במושגים של סרגלים ומפות מימי מלחמת העולם הראשונה.
אקו"ם