ראשי » חדשות » בארץ

יאיר גולן: על חיילים להסתכן כדי לא לפגוע באזרחים

הקלטות שהגיעו לידי nrg חושפות שיחה שקיים האלוף יאיר גולן לפני כעשור, שבה פרש את משנתו. "בלתי נסבל שבשם ההימנעות מסכנה לחיילים נהרוג נשים וילדים", אמר. את הבנייה הבלתי חוקית בעמונה כינה "מעשה נבלה" ועל מעצר פלסטינים ביהודה ושומרון טען: "להכניס פלסטיני לכלא זה קל"

פרסום ראשון: ספק אם הציבור הישראלי הרחב ידע לנקוב בשמו של סגן הרמטכ"ל עד לערב יום השואה האחרון. הנאום שנשא האלוף יאיר גולן בטקס יום השואה, שבו השווה בין תהליכים בישראל 2016 ל"תהליכים דומים בגרמניה של לפני 70, 80 ו-90 שנה", סיפק לציבור היכרות זריזה ואינטנסיבית עם קצין דעתן, בעל ידע נרחב ופה גדול עוד יותר, שמרשה לעצמו להרחיב את גבולות השיח המקובל בקרב לובשי מדים בתפקיד.

עוד כותרות ב-nrg:
- השר יעלון שוחח עם אלמנת רועי קליין: "מתנצל"
- "טקטיקות נוסח פוטין": במרצ זועמים על גלאון
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

כך או כך, הקלטות מתוך מפגש שנערך לפני כעשור בין יאיר גולן, אז תת אלוף ומפקד אוגדת איו"ש, לתלמידי המכינה הקדם צבאית בנוקדים ומתפרסמות כעת לראשונה ב-nrg, חושפות טפח מתפיסת עולמו של סגן הרמטכ"ל בנושאים מגוונים, מטוהר הנשק, דרך ההתנתקות ופינוי עמונה, העימות המתמשך עם הפלסטינים ועד לשאלת הזהות היהודית במדינת ישראל.

הפגישה עם גולן התקיימה לקראת סוף 2006, אך ניתן להניח כי הדברים שאמר משקפים את הערכים והאידיאולוגיה של הקצין הבכיר. ברקע השיחה מרחפים אירועי התקופה - מלחמת לבנון השנייה, הפינוי מגוש קטיף ובמיוחד הפינוי האלים בעמונה, שעליו פיקד גולן. אירועים אלו מבעבעים בציבוריות הישראלית, ובמיוחד בקרב המתיישבים ביהודה ושומרון. בתחילה העניק גולן תדרוך כללי קצר ולאחר מכן נתן במה לשאלות ותשובות ואף התעמת עם תלמידי המכינה בכמה נושאים.

האלוף גולן על טוהר הנשק
 

לשיא הגיעו הדברים כאשר גולן נדרש לסוגיית שמירה על חיי חיילים גם במחיר פגיעה באזרחים פלסטינים חפים מפשע. הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע הדיון הציבורי הסוער בשאלה האם צה"ל מקריב את ביטחון חייליו ובלבד שלא ייפגעו אזרחים חפים מפשע, "בלתי מעורבים" בעגה הצה"לית. לגולן, כך נדמה, לא היו ספקות.

* סערת אלוף גולן: קודם כל צריך להקשיב לו

"אני אומר לכם, בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו בשם ההימנעות מסכנה (לחיילים, א"ש) נחליט עכשיו שאנחנו מכסחים בית דירות. הורגים שם נשים, ילדים, לא מעורבים. זה בלתי נסבל!", אמר גולן בשיחה עם התלמידים. "שימוש בכוח שנעשה בשטח אזרחי לעולם חייב להיות מרוסן, מוגבל, ובמינימום ההכרחי. תדעו לכם, אני לא צמחוני. לא הגעתי לאיפה שהגעתי כי חסתי על חייהם של כל מיני ערבים נחמדים. כשהיה צריך להרוס את המוקטעה בשכם, הרסנו את המוקטעה בשכם. אנחנו לא חלביים, אבל בלתי נסבל שאנחנו ניקח חיים של בנאדם, תראו זה חיי אנוש. תחשבו על זה, זה יכול להיות מחר הבן שלכם, הבת שלכם, האח שלכם, ההורים שלכם. בלתי נסבל שניקח חיי אנוש שלא בצדק.
 

"לכן, אם יחידה צבאית צריכה ליטול סיכונים על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים, כן היא תיקח סיכונים על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים. אבל אם היא צריכה לפגוע רק במחבלים היא תעשה את זה בצורה הכי בטוחה שיש. יש לנו תרגולת שנקראת סיר לחץ. אתם יודעים מה זה? בדרך כלל זה מתבצע מול מבוקשים יותר בכירים, כאלה שנלחמים ומצוידים טוב, אנחנו סוגרים על בית, מוציאים את כל האוכלוסייה האזרחית ואז מטפלים במבוקשים שבפנים... בתרגולת סיר לחץ, עד שלא ברור לנו שאחרון האזרחים יצא מהבית אנחנו פשוט לא יורים על הבית.

"למה? מחשש שיש שם אזרח שייפגע. כשברור לנו שכל האזרחים יצאו מהבית וברור לנו שבתוך הבית יש רק מחבלים, אנחנו יורים עליו בלי סוף".

תלמיד: "מה הכוונה אזרחים, בני משפחה (של המחבל, א.ש)?"

גולן: "כן".

תלמיד: "ואם זה יהיה או אזרחים או החיילים שלך, מה אתה תעדיף?".

גולן: "אזרחים. תראו, מוסרית, אני שואל אותך עכשיו מוסרית… חברים, אתה עומד עכשיו מול בית, בוא נאמר שמהבית…".

אחד התלמידים: "הם האויב שלך...".

גולן: "אתה לא תהרוג אישה בת 60, גם אם היא ערבייה".

תלמיד: "ומה אם מתחבא מאחוריה מחבל שיירה בחייל שלך? אסור לך לקחת את הסיכון הזה...".

גולן: "ואם לא? ואם לא? ואם הסיכון הוא לא כל כך גבוה?".

תלמיד: "השאלה היא איפה עובר הגבול…".
 
התשובה של מפקד האוגדה עוררה סערה באולם. "חברים, צר לי לומר לכם", אמר מפקד האוגדה, "ההבדל הקל בינינו, אתם יודעים מהו? ההבדל הקל בינינו, ואני לא אומר את זה בשביל ככה לתפוס עליכם איזשהו יתרון, אני לא אומר את זה מעמדה של שחצנות, באמת שלא. אני אומר לכם את זה בשיא הענווה. אבל ההבדל בינינו הוא ניסיון חיים. ההבדל בינינו הוא שאני עברתי עשרות פעולות מבצעיות והייתי תחת אש באמת אינספור פעמים ואתם לא. אתם תהיו שם, אוטוטו, אבל אתם עוד לא עברתם את זה".

תלמיד: "אבל לא היית צריך לעבור כל כך הרבה (תקריות אש, א"ש)".

גולן (בכעס): "אל תגיד לי מה הייתי צריך ומה לא הייתי צריך, אתה לא ממונה על מה הייתי צריך או לא הייתי צריך...אני אומר לכם שלא בכל סיטואציה קרבית מיד כולם מאוימים, כולם עומדים בפני השמדה ולא כל אישה ערבייה מסתתר מאחוריה מחבל. אני מצפה ממפקדים להבין את הסיטואציה, ולנקוט בצעדים שהם סבירים.

"אמרתי לכם, 138. הרגנו (ב-2006, א"ש) 130 מחבלים בדין ועוד 8 אזרחים שלא בדין. בחלק מהמקומות זה היה טעות סבירה, שנובעת ממצבי ביניים כאלה שאתה רמזת עליהם, ובחלק מהמקומות זה היה פשוט עבריינות. פשוט עבריינות. שימוש בלתי מתקבל על הדעת בנשק שניתן לך בידיים".

כשהוויכוח בין התלמידים למפקד האוגדה התלהט, סיפר גולן לתלמידים על אירוע שהתרחש באחד המחסומים בשומרון. "עומדים ארבעה חיילים במחסום ביציאה הצפונית משכם לכיוון עצירה א-שמליה. מגיע פלסטיני למחסום, מוציאים אותו מהרכב. חייל לפני זה בודק אישה פלסטינית. בעיני הפלסטיני נראה לו שהוא מישש אותה. בדק אותה לאורך הגוף. זה פגע ברגשותיו האסלאמים, הוא רץ כמו מטורף להכות את החייל. בסדר?

"החייל, עומדים שם ארבעה חיילים מול פלסטיני אחד. מה הם עושים? יורים בו. הוא לא חמוש. בנאדם די שמנמן, כבר לא כל כך צעיר. למה לירות בו? למה ליטול את חייו?"
 

אחד התלמידים: "לך תדע אם הוא מוציא עליך אקדח…".

גולן: "חבר'ה, באמת. מה זה לך תדע? אתה רואה שהוא רץ אליך, איש לא צעיר, די בכבדות, לא חמוש".

אחד התלמידים: אולי יש עליו חגורת נפץ?"

גולן: "אין עליו חגורת נפץ".

תלמידים: "מאיפה אתה יודע? לא בדקו אותו".

גולן: "אל תמציאו עכשיו המצאות. אני אומר לכם, אני תחקרתי את האירוע הזה, אני חושב שאני יודע על מה אני מדבר. אל תמציאו עכשיו המצאות. מה אתם באים לסנגר? על מה אתם מסנגרים בכלל? מה, אנשינו לא עושים טעויות? אתם, פה, היושבים כאן. בחיים לא עשיתם טעות? אתם משוחררים מטעויות? אם כן, אני בקהילת קדושים...
 
"היה שם מפקד מחלקה כושל שנהג ברשלנות והתנהג לא כמו שצריך. נטל חיים של פלסטיני סתם. למה? מה אתם רוצים, שאת זה נצדיק? זו האומה שאתם בה רוצים לחיות? שהורגת סתם? אם אנחנו רוצים לבוא באיזושהי טענה מוסרית לכל אומות העולם, לפלסטינים, כדאי מאוד שנקפיד קלה כבחמורה במוסר של עצמנו, קודם כל".

האלוף גולן על החוק הישראלי בשטחים
 

"לא בטוח שאנחנו, בימי חלדנו, נראה איזשהו פתרון", התייחס גולן למצב הביטחוני. "סביר יותר להניח שנחיה כמו בתקופת השופטים 'ותשקוט הארץ' עד תקופת הלחימה הבאה. אתם מבינים על מה אני מדבר. אז בעיקר כדאי שנעסוק בעצמנו, במוסר של עצמנו, בלכידות של עצמנו, בלי לוותר לעצמנו.

"אני אומר לכם מכל הכיוונים. מהכיוון החילוני ומהכיוון הדתי. מהכיוון הימני ומהכיוון השמאלי: התחושה שלי היא שאנחנו בשנים האחרונות עושים לעצמנו יותר מדי ויתורים. בואו נעסוק בעצמנו".

* במי מותר לירות: מחבל מנוטרל או צעיר שמיידה אבנים ונמלט?

נאום ערב יום השואה הבעייתי, זיכה את האלוף גולן - בחלוקה גסה - בחיבוק חונק משמאל ובגינוי גורף מימין. חלק מההתבטאויות של גולן במהלך השיחה עם תלמידי המכינה, עשויים היו לטשטש קצת את מפת חלוקת האוהבים-שונאים של סגן הרמטכ"ל. גולן הצטייר כאדם מורכב ומגוון יותר מכפי שרסיסי הנאום וההשוואה ניסו לצייר. 

העיסוק "בעצמנו", כלומר בסוגיות פנים-ישראליות, חזר שוב ושוב בשיחה עם גולן. סגן הרמטכ"ל, כך נדמה, מוטרד משאלות של זהות יהודית ועוסק בהן בקדחתנות. "אנחנו בפירוש באיזושהי תקופה של אובדן דרך", אמר גולן לתלמידי המכינה, "הרי כל אחד שעיניו בראשו יכול להגיד את זה. זה זועק לשמיים. מתופעות של שחיתויות במערכת השלטונית, דרך חוסר יכולת להוביל מהלכים חברתיים מקיפים וכן הלאה וכן הלאה.
 

"ללא ספק אנחנו בתקופה שהיא, דרך אגב, בביוגרפיה של אומות היא תופעה טיפוסית, כי בדרך כלל יש את התקופה המהפכנית שכולם ביחד, עובדים למען מטרה משותפת, הקמת המדינה וביסוסה הראשוני, גלי העלייה וכן הלאה וכן הלאה. (ברגע) שהעסק הזה מתיישר אז כל אותם מתחים ובקעים ובעיות שהיו כל הזמן מתחת לפני השטח - הכול מתחיל לצוף.

"כלומר, אני רוצה לומר לך שמצד אחד זה תהליך בריא, ומצד שני בתהליך הבריא הזה עולות לא מעט מחלות. אני חושב שהדילמות הלאומיות שיש לנו הן הרבה יותר רחבות ממה שאתה מתאר. אני ככה אציין, אני לא יודע לעמוד על כולן, אבל אני אזרוק לחלל האוויר כמה דילמות כאלה. תראו, דילמה מאוד מרכזית זה למשל מה זה להיות יהודי. אני מניח שלפורום פה יש תשובה מאוד מאוד ברורה, וזו לא תשובה שבהכרח מקובלת על כלל העם היושב בציון. בטח לא על כלל העם היהודי. עכשיו הנטייה שלנו היא כל אחד להגיד 'מה שאני עושה זו הדרך הנכונה. הצדק עמי'. אבל אם רגע ננסה להתרומם רגע מעל העניין הזה של מי צודק, ולהסתכל על זה מגובה רב, כשאתה ממפה את העולם היהודי יש בה הרבה גוונים ביהדות והרבה מאוד שיטות איך להיות יהודי".

* איך הדרדר סגן הרמטכ"ל לשפל כזה?
* עולם הפוך: סגן הרמטכ"ל צריך ללמוד היסטוריה

דבריו של יאיר גולן ביום הזיכרון לשואה
   

כאן עבר גולן לאבחנה מעניינת, שקרוב לוודאי לא תנעם לאזני חלקים נרחבים בחברה הישראלית. "אני חושב שהיום העם היהודי הוא בפני אתגרים בלתי רגילים. יכול להיות שיש פה כאלה שחושבים שיש להם תשובות טובות, אבל כשמסתכלים על העם היהודי, לעם היהודי כעם אין תשובות טובות.

"דרך אגב, דווקא מהזווית שלכם, לו אני מסתכל עכשיו על הציבור החילוני בארץ, הציבור הזה לא מפרש לעצמו מה זה להיות יהודי. אני אומר לכם בגדול, אני חושב שזה גם באמת כך. הוא לא מפרש את זה לעצמו. הוא חי עם זה. עכשיו, מה עושים עם זה? לאיפה לוקחים את זה? לאיפה מביאים את זה? זו לדעתי בעיה מאוד משמעותית. היא משפיעה על הכול. המבוכה הזו, שהיא חלק מתהליך המיסוד שלנו, היא נוגעת בכל חלקה טובה ופחות טובה בחיינו הציבוריים והפרטיים".

ללא ספק, אחד הנושאים הבוערים בשלהי 2006 היה פינוי יישובים ישראלים - אלה שכבר פונו ואלה שעתידים להתפנות בהסדר עתידי. שוב ושוב במהלך השיחה, נשאל גולן על הפינוי האלים מעמונה, שבו נפצעו למעלה מ-200 מפגינים ושוטרים; על הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון; ועל הקשר בין השניים.

"קח את גוש קטיף, חלק קוראים לזה התנתקות, חלק קוראים לזה גירוש", מסביר גולן לאחד התלמידים. "אין ויכוח שבגוש קטיף לקחנו אנשים שחיו בבתיהם 35-30 שנה והם לא גרים יותר בבתיהם, והרסנו את בתיהם. אין ויכוח על העובדות.

"אני לא נכנס פה אפילו לטרמינולוגיה, כי כל אחד שנוקט בטרמינולוגיה זה מעיד על דעותיו, אבל אין ספק שבשפה הכי נקייה וסטרילית שאני יכול להרשות לעצמי: לקחנו אנשים והפכנו אותם במידה רבה מאוד לפליטים בארצם.
 

"על זה אין ויכוח. (לעומת זאת) עמונה זה תשעה בתים. אף אחד לא גר בהם. שלא יספרו לכם סיפורים. אלה בתים ריקים. נבנו... כל התשיעייה הזאת על קרקע פלסטינית פרטית. אני אומר לך: מעשה נבלה. למה?! יש לנו באיו"ש מספיק קרקעות מדינה. מספיק".

תלמיד: "אין אישורים אבל…".

גולן: "למה לא לבנות על קרקע מדינה? למה לבנות על קרקע פלסטינית פרטית? אתה היית רוצה שמישהו ייקח לך את הרכוש הפרטי ויעשה בו שימוש?"

תלמיד: "לא מצאו את הבעלים…".
 
גולן: "נו באמת... אני אומר לך שאני בוודאי, ותאמין לי: לא גורם לי שום סיפוק ואין לי שום תחושת אושר פנימי מכל פרשיית ההתנתקות. שום אושר זה לא גורם לי. אני בגדול חושב שהתופעה כתופעה היא תופעה לא טובה ולא בריאה, אבל הגענו למצב הזה.

"עכשיו אתה יכול להגיד האם... מראש המעשה עצמו היה חמור, האם עצם ההתיישבות מראש בחבל עזה הייתה טיפשית, אתה יכול לדון בזה בכל מיני אופנים. אתה מכיר גם את כל הדיונים, אני מניח שעקבת אחרי התקשורת, ואתה מכיר את זה.

"אבל בואו לא נדמיין בכלל שיש איזשהו קשר בין מה שקרה בהתנתקות, שזה תיארתי בשפה הכי נקייה מה זה, לבין מה שהיה בעמונה. זה שהציבור שנלחם על הבתים בעמונה חיבר את זה להתנתקות, זה ברור מאליו. אתה יודע מה, אני גם לא תמים בשביל לחשוב שזה לא היה קורה. אבל בוא נבדיל בין הדברים. זה לא אותו דבר".

גולן נשאל על מעורבות צה"ל בפינוי יישובים ומתיישבים והסביר את מעורבות הצבא בפינוי מרצועת עזה. "צבא חייב לבצע את מה שממשלתו פוקדת עליו, חייב", אומר גולן. "אם לא יהיה צבא כזה, תראו, מחר יקום רמטכ"ל שיחליט שהכי חשוב לעשות ככה או לעשות אחרת, ויעשה פה הפיכה צבאית.

"יש מדינות בעולם שעברו הפיכה צבאית. מי שחושב שאנחנו פטורים מזה, שיזכור שפעם אמרנו שרצח ראש ממשלה במדינת ישראל הוא דבר שלא יכול להיות וגם זה קרה. לכן אני אומר לכם, אין דבר כזה שצבא אומר 'סטופ, את זה אני לא מבצע'. דרך אגב בכל העולם המערבי, צבאות בעת משבר גם נלחמו באוכלוסייה האזרחית. בכל העולם המערבי.
 

"בווייטנאם, כשהאמריקאים היו מסובכים שם, המשמר האמריקאי הלאומי וחלק מהצבא האמריקאי דיכא מהומות בתוך הערים האמריקאיות. בצרפת, כשהיה מרד של אלה שהתנגדו לנסיגה מאלג'יריה, הצבא הצרפתי דיכא מהומות בתוך פריז ובשאר ערי צרפת. שאלות פוליטיות צריכות להיות מוכרעות בעולם הפוליטי, הן לא יכולות להיות מוכרעות בצבא. מבחינה צבאית, אין ספק, ולא רק מבחינה צבאית - מבחינה לאומית הדבר הטוב ביותר לאומה שהיא לכידה. שאנשים מתגייסים יחדיו למען מטרות משותפות זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לאומה. הלוואי שנאחל לעצמנו, אתם יודעים מה? אם אפשר פה לגבש איזה איחול משותף, שנדע להיות מלוכדים סביב מטרות אחידות. הלוואי. אבל מה אני יכול להגיד לכם? החיים הם כנראה לא כאלה. אני מאוד מאוד מקווה שלא ניקלע לקונפליקטים שיפרקו אותנו".

* יאיר גולן רואה שחורות? במקום להכפיש, שיגיד תודה
* רטוריקת השואה של גולן - אישור עלילות ה-BDS

גם החשש מתכנית ה"התכנסות" - תכנית שהייתה אמורה להמשיך את מומנטום ההתנתקות ונפחה את נשמתה יחד עם הקריירה הפוליטית של אהוד אולמרט - עלתה בשיחה. האפשרות לפינוי עשרות יישובים מחוץ לגושי ההתיישבות במהלך מסובך ונפיץ פי כמה מתכנית ההתנתקות, הדאיגה את התושבים, ההנהגה האזרחית והרבנית והפיקוד הבכיר בצה"ל.
 

גולן גילה כי הוא משוחח עם ראשי יישובים ורבנים כדי להיערך לפינוי המוני אפשרי, ולמנוע מצב של קרע אלים ובלתי הפיך בחברה הישראלית. "אני נפגש קודם כל עם ראשי ההתיישבות פה ודן איתם על הנושאים האלה", סיפר גולן. "ואני מעת לעת נפגש גם עם רבנים ודן איתם על הנושאים האלה בשביל לנסות ולגבש ולדבר על תרחישים כאלה ואחרים ולראות מה אנחנו עושים. אתה יודע בשביל מה? בשביל שלא נפרק את עצמנו. לי באופן פרטי יש סיוט.

"אתה יודע מה הסיוט הזה? מלחמת אחים. זה הסיוט שלי. למה? כי ממלכת ישראל השכילה להתפצל ואני לא זוכר שזה הועיל. כי בימי המרד השני, המרד הגדול, בתקופת הרומאים, השכלנו לריב אחד עם השני. אני לא זוכר שזה הועיל לנו. אז אני חושב שמזה אנחנו צריכים להיזהר הכי טוב שאנחנו רק יכולים. אז אני לא יודע אם אני באמת תורם או לא תורם, אבל אני מנסה לדבר עם האנשים המשפיעים פה בשטח".

גולן, שהתהדר במספר עצורים פלסטינים גבוה במהלך 2006, התייחס להבדלים בין מעצר יהודי תושב יהודה ושומרון למעצר פלסטיני החשוד במעורבות בפח"ע. "מדינת ישראל מחזיקה סדר גודל של 11 אלף עצירים פלסטינים בכל רגע נתון. זו כמות עצומה. עכשיו תראו, אין פלסטיני שעצור על ידינו ללא משפט. עכשיו אתה שופט פלסטיני על מה שהוא עשה, לא על מה שהוא לא עשה.
 

 
"החוק החל לגבי פלסטינים הוא לא החוק שחל לגבי אזרחי מדינת ישראל. אני, בשביל להכניס אותך לכלא, אתה לא צריך להוכיח כלום, (אלא) אני צריך להוכיח שאתה אשם. זה דיני השיפוט במדינת ישראל. בגדול, חובת ההוכחה עליי כתובע. זה קשה מאוד, צריך להביא הוכחות מאוד מורכבות, חד משמעיות, כל מקום שיש בו ספק סביר אתה תשוחרר מהכלא או ממעצר. זה לא השיפוט שאותו אנחנו שופטים את הפלסטינים. תדעו לכם. להכניס פלסטיני לכלא זה קל. אתם יודעים איך אנחנו מכניסים פלסטיני לכלא? אנחנו מדינת חוק אבל זה קל. למה זה קל? כי אתה בא לשופט, שם לפניו מידע שב"כ, אומר לו 'המידע הזה הוא מידע מטריד'. בדרך כלל מול המידע המסווג הזה אין לפלסטיני יכולת התמודדות ממשית והוא נשפט".

גולן חשף כי בחסות מלחמת לבנון השנייה, ביצע צה"ל פעולות בשטחי יהודה ושומרון שלא היו ניתנות לביצוע אילולא תשומת הלב הבינלאומי הייתה נתונה לנעשה בלבנון. "ב-2006 אנחנו נהנינו מחופש פעולה כמעט מלא בערים הפלסטיניות. הלחימה בלבנון היא לבדה נתנה לנו חופש פעולה בלתי רגיל. גם לא היה תהליך מדיני, לא היה שום דבר שיגביל אותנו.
 

"לא יודע אם אתם זוכרים, אבל אנחנו בחודש יולי הרסנו את המוקטעה בשכם, אתם יודעים על מה אנחנו מדברים? מי שזוכר, מבצע מאוד ברוטלי שבגדול היום לא הייתי יכול לעשות אותו. תחת הלחימה בלבנון ותחת זה שכמעט אין תשומת לב למה שקורה באיו"ש, אז היה אפשר לעשות את זה".

* "שלילי קודקוד, שלילי. הרדוף. יוני נהרג"

במקביל, גם ב-2006 סבלו יישובי הדרום מירי רקטות מתמשך מרצועת עזה, ירי שעדיין לא התקרב לטווחים שאליהם הורגלנו בשנים האחרונות. גולן התייחס במפגש לירי הרקטות מעזה, ולא היסס למתוח ביקורת חריגה על אוזלת היד בכל הקשור לטיפול בבעיה.

סגן הרמטכ"ל על הקסאמים
 

למעשה הוא אישש את הטענה שהממשלה פועלת מול איומים ביטחוניים בכפוף ללחץ ציבורי. הירי על שדרות, אפוא, לא סיפק את הלחץ הנדרש כדי להוביל לפעולה צבאית, לחץ שירי על אשדוד או תל אביב למשל, היה מספק. "אנחנו צופים שבמהלך 2007 ניאלץ, אם נרצה או לא, לקיים מבצע התקפי רחב היקף ברצועת עזה", גילה גולן. "כי מה יקרה? הקטיושות יהיו לטווח ארוך יותר, ראש הנפץ יהיה גדול יותר. היום, לא נעים לומר, זה נופל על תושבי שדרות האומללים, זה איכשהו בציבוריות הישראלית, בלחץ הציבורי שנוצר בתוך המדינה, זה לא מעורר באמת תגובה מרשימה לתוך רצועת עזה.
 
"מבצעים פה, מבצעים שם, אתם יודעים שאף אחד מהם לא הפסיק את הירי. ואני מניח שבחלוף הזמן לא תהיה ברירה כי זה יעוף רחוק יותר ובעוצמה גדולה יותר ויהיו יותר נפגעים והלחץ הציבורי יהיה כזה שלא יהיה מנוס. אני אומר את זה באי נחת כי אני חושב שזה לא עניין של לחץ ציבורי. זה עניין של איום בלתי נסבל על עורף מדינת ישראל שצריך להסיר אותו, יהיה המחיר אשר יהיה המחיר. דרך אגב, אני איש צבא, התפקיד שלי הוא להילחם. התפקיד שלכם הוא לחיות בשקט".
 
גורמים בצה"ל מסרו בתגובה: הדברים נאמרו לפני כעשר שנים. פרסוםה דברים בעיתוי הנוכחי מעלה חשד למגמתיות שהכוונה מאחוריה אינה ברורה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg