התקפה נגד פרויקט תגלית: "זכות אבות? אלו כפרים פלסטינים"
ארגון שמאל יהודי רדיקלי, שתומך ב-BDS, מחלק לחניכי תגלית יומן מסע שמשמיץ את ישראל. מבחינתו, העלייה למצדה נועדה לגרום להם לישון באוטובוס - ולא לראות את גדר ההפרדה, בנתב"ג מעכבים "אנשים כהי עור" ורבים מתושבי הגולן הסורים נרצחו על ידי חיילי צה"ל
הצעירים היהודים שנחתו בישראל לקראת מסע "תגלית" בישראל, לא ציפו לזה: ארגון שמאל רדיקלי יהודי, החל באחרונה לחלק חוברת שמתנגדת לפרויקט, תחת השם "של מי זכות האבות (Birthright) הזאת? מגזין שחושף את 'תגלית'" (גילוי נאות: פרויקט תגלית ממומן בין היתר על ידי שלדון אדלסון, הבעלים של אתר זה). כך מנסים פעילי תנועת השמאל הרדיקלי "קול יהודי לשלום" לשכנע את משתתפי תגלית שישראל שייכת לפלסטינים.עוד כותרות ב-nrg:
- "מגעים רציניים לפסגה של חמאס ופתח' בז'נבה"
- בגלל הפליטים: "אירופה בפני התקוממות עממית"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את החוברת כתב חבר התנועה שהשתתף בעצמו בפרויקט תגלית בקיץ 2015 בישראל. לדבריו, הוא תיעד בה את 10 הימים בישראל כפי שחווה אותם, וביקש להוסיף את אלמנט ה"כיבוש" לסיורים.
ב"קול יהודי לשלום" חברים יהודים, שמגדירים את מטרתם "לסיים את הכיבוש הישראלי בשטחי הגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים ולהבטיח ביטחון והגדרה עצמית הן לישראל והן לפלסטינים", ואולם, מהחוברת עולה כי יש לפעילי התנועה יש בעיה לא רק עם שטחי יהודה ושומרון - אלא גם עם תל אביב, שדרות, הגולן והכותל המערבי.
הטקסט בחוברת פונה לקוראים הצעירים ומסביר כי "מעטים חושבים על מיליוני הפלסטינים החיים בגלות, או ב'קבוצת איים' קטנה בגדה המערבית הכבושה, או בבית הכלא הפתוח של עזה, אשר נמנעת מהם זכות האבות שלהם לחזור לארץ אבותיהם". לסיכום, מוסבר בהקדמה, "חוברת זו נכתבה כדי לחשוף את המחיר שפלסטינים משלמים רק כדי שיהדות התפוצות תוכל להכריז על 'זכות אבות' שלהם בישראל".
כך למשל, בהגעת כותב יומן המסע לרמת הגולן, נטען בחוברת כי "הגולן סופח על ידי ישראל בשנת 1967 במהלך המלחמה היהודית-ערבית. תוך חודש רוקן הגולן כמעט לחלוטין מהאוכלוסייה הערבית, עשרות אלפים ברחו מהאלימות או גורשו על ידי כוחות צה"ל, רבים נרצחו על ידם". זאת, בלי להתייחס כלל לרקע למלחמה ולאיום הסורי.
"כיום רק ארבעה כפרים ממשיכים להתקיים במקום, בעוד 30 התנחלויות ישראליות, שאינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי, מקשטות את האופק", נכתב עוד. "המדריכה לא דואגת לציין שהאזור בו מטיילים טכנית לא שייך למדינת היהודית".
ביחס לחיפה, הטקסט בחוברת מבקש להתנגד להדרכה, שבה כלול הסבר על דו הקיום בין ערבים ליהודים. "בכניסה לעיר אפשר לראות מבנים ריקים, שאריות של בתים ועסקים פלסטינים שאולצו לעזוב יחד עם 70 אלף נוספים מחיפה בעקבות האלימות הקשה בשנת 1948", נכתב. "אלה שנשארו הוכרחו לגור באזור הכי עני של חיפה, ואילו המהגרים היהודים נכנסו אל תוך השכונות הריקות, ובנו תשתית חדשה, בכדי ליצור רוב יהודי בעיר, במדינה היהודית המתפתחת".
על תל אביב נכתב בחוברת כי "ברגע שנכנסים לעיר, המדריכה מרעיפה שבחים, ומספרת כי מדובר בעיר שהיא 'גיי פרנדלי', נוחה להומוסקסואליים, ו'פרוגרסיבית', וכי 'ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', אך לא מספרים לך בהיכל העצמאות בעיר כי יום העצמאות הישראלי מוגדר גם כ'יום הנכבה', או 'הקטסטרופה', לגירושם של מיליוני פלסטינים, כדי שיוכלו ליצור את ה'מולדת' שלנו".
על שמורת "נאות קדומים" נכתב כי "הם בנו פארק עם תמה תנ"כית, על גבי אדמה גנובה של כפר פלסטיני".
כחלק מתגלית, כל חניך מבקר בכפר בדואי. "מהתושבים של הכפרים האלה נשללה כל זכות לזכויות אדם בסיסיות, או גישה לאינסטלציה, בתי ספר, כבישים ומוסדות רפואיים", מפורט בחוברת. גם על הביקור בשדרות נכתב כי הוא "נבנה על חורבות כפר פלסטיני".
במהלך ביקור במקלטים בשדרות, ממשיך הצעיר היהודי ומתאר כיצד "אי אפשר לתאר שרק כחצי מייל מכאן, פלסטינים יכולים רק לחלום על כבישים מהירים, טיולים בהרים או לשחק באולם ספורט בצבעים בוהקים עם ציוד חדיש, כפי שיש לכם כיום". את המשפט האחרון הוא מפנה כטענה כלפי הישראלים, שבנו במקלט גן ילדים ממוגן. הוא אינו מזכיר את העובדה שבכל העיר בנויים מקלטים כהגנה מטילים הנורים מרצועת עזה.
במהלך הסיור התיירים היהודים הצעירים נפגשים עם חיילי צה"ל, שמספרים על השירות הצבאי שלהם. "הם מספרים על מבצע 'צוק איתן', ועל חבריהם שנהרגו. אף אחד לא מדבר על האזרחים הפלסטינים שנהרגו", כתוב בחוברת שמחולקת לחניכים. "אף אחד לא מזכיר שתשתיות שמוערכות במיליוני דולרים הושמדו".
עוד מספר הכותב כי חבריו סיפרו לו על כך שהלילה במאהל הבדואי הוא "הזדמנות לבנים ולבנות לישון ביחד". ומוסיף, "שמיכות מכסות את אותם צעירים יהודים ברחבי המאהל אל תוך הלילה, בעוד הם מזייפים קשרים אינטימיים עם המדינה הרומנטית הזאת, ואחד עם השני".
במידה מסוימת רומז הכותב כי העלייה הקשה למצדה בזריחה נועדה כדי שהצעירים יישנו באוטובוס בדרך לירושלים, ולא יראו את "הכביש הכבוש, מספר 90", את ההתנחלויות ואת המחסומים. "השעות האחרונות שלנו בישראל מוקדשות לכותל, למנהרות ולאתרים הארכיאולוגיים, אך לחצי מחברי הקבוצה קשה לעבור במדרכות הצרות בשל העובדה שהם כל-כך שיכורים", הוא מתאר. "המדריכים שלך לא מספרים לך שהיהודים כפו עצמם על הרובע המוסלמי ועל העיר העתיקה", מציין הכותב.
בחוברת ישנם איורים שונים שמטרתם להראות כמה "תגלית" הוא פרויקט של "שטיפת מוח" או של "הכיבוש". בעמוד האחרון מוצגת גדר ההפרדה עם השלט ''ברוכים הבאים הביתה'', בעוד הצד הפלסטיני חשוך ואילו הישראלי מואר וצבעוני. חיילים וטנקים שומרים על הצד הישראלי. איור נוסף מראה דגל ישראל המתפורר אל תוך ראש - של חניך תגלית כמובן. את הכותל המערבי הציגו כקיר שברקע שיש גדרות תיל, שמזוהים מאוד עם השואה.
הכותב טוען כי משטרת ההגירה בשדה התעופה "עוצרת ומתחקרת אנשים שחורים וחומים", וכי "יהודי אשכנזי" לא צריך לחשוש מהכניסה. עוד הוא מספר כי "ברגע שתצאו משדה התעופה יקפצו עליכם באקסטטיות חיילים וחיילות במדים", אשר "יצטרפו אליכם למשך 10 ימים של הסיור, ויברכו אותך 'ברוכים הבאים הביתה'" (מדובר בטעות: החיילים מצטרפים רק לכמה ימים במסע, צ.ק).
אספקט נוסף של מסע תגלית שעומד לצנינים בעיניו של כותב החוברת הוא האווירה המשוחררת המלווה את הצעירים בטיול, לטענתו. לדבריו, חלק מהמשתתפים מעצבים את הזהות היהודית שלהם סביב ההשתתפות, בעוד שאחרים נמשכים "לחיילים החתיכים" ול"סצינת המסיבות המטורפת" ש"הפכו לסימן ההיכר של הסיורים".
כבר מההתחלה, עוד לפני שפורט "בעיות" קונקרטיות, מתחיל כותב החוברת בזלזול: הוא מספר כי חברי הקבוצה ישמחו בעת הנחיתה בשדה התעופה בן גוריון על כך שהצליחו לשכנע "דיילת שוויצרית לתת להם אלכוהול", וכי "בעת שתחלפו על חלונות טרמינל 4 (טעות של הכותב. אין בבן גוריון טרמינל כזה. צ.ק.) שדה התעופה יצעקו חברי הקבוצה 'ישראל, ישראל'!" - כך שהוא מנסה להציג את הביקור כשבטי וברברי.
בפרויקט תגלית לא מתרגשים במיוחד, אך מבינים כי מדובר בתופעה שעליהם להתייחס אליה. גידי מרק, מנכ"ל תגלית הגיב לפניית nrg ואמר: "ארגוני ה-BDS מזהים את פרויקט תגלית כאחד מהגורמים החזקים והמשמעותיים ביותר בחיזוק הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות ועל כן פועלים בניסיון לטרפד את פעילותנו בצורה זולה ושקרית.
"בתגלית השתתפו עד היום כחצי מיליון צעירים יהודים ומדי שנה מגיעים עשרות אלפי סטודנטים מ-1,000 קמפוסים שונים ברחבי ארה"ב. ב-16 שנות פעילותנו הצליח הפרויקט לבצע מהפך בהתייחסותם של צעירי התפוצות לישראל, והוכיח את עצמו ככלי היעיל ביותר לעמוד מול גלי ההסתה, האנטישמיות והקולות להחרמת ישראל ופגיעה בה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם