חשיפת עדויות 'שוברים שתיקה': צעד הכרחי לבירור האמת
שיח ציבורי שכולל התייחסות משפטית לעדויות אנונימיות יכול להפוך בקלות לזירת חיסול חשבונות או לקידום חתרנות מדינית. ככה זה כשלשון הרע מחליף את הצדק והאג'נדה מתחפשת לעובדה. אם הארגון מעוניין באמת לרפא חולאים - יגיש לפרקליטות את העדויות
זה יקרה ביום ראשון הקרוב. אל אולמה של השופטת אליאנא דניאלי מבית המשפט השלום בפתח תקוה יגיעו עורכי הדין של ארגון שוברים שתיקה. מולם יעמדו נציגי הפרקליטות הדורשים מהארגון לחשוף מקצת מהעדויות שעל בסיסן נכתבו הדוחות החמורים. בשוברים שתיקה טוענים כי מדובר בסתימת פיות חמורה, במהלך ציני שכל תכליתו אינה אלא סיכול פעילות ההסברה הלגיטימית שלהם. מנגד, טוענים בפרקליטות כי הבקשה, אותה יזם פרקליט המדינה שי ניצן, הכרחית כדי למצות דין ולטפל בתלונות שהתקבלו על אירועים מהלחימה ברצועת עזה.כדי לבחון את טענות 'שוברים שתיקה' כדאי לחזור שנה אחורה אל הראיון שערכתי עם ראשי הארגון, יולי נובק ואבנר גבריהו. הדו"ח שהוציאו על פעילות צה"ל ברצועת עזה במבצע צוק איתן היה חמור מאין כמותו. הוא הצביע על הפרות קשות של הדין הבינלאומי שעלו עד כדי פשעי מלחמה. אלו כללו אירועים כמו ירי בחפים מפשע, ירי לעבר פצועים, הרס תשתיות נרחב ובלתי מוצדק ומניעת גישה לכוחות רפואיים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- סתיו שפיר ממשיכה את מסורת הבוגדנות של העבודה
- 'סוכן הכאוס': מינוי ליברמן - מהלך נגד הצבא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דובר ''שוברים שתיקה'' אבנר גבריהו והמנכ''לית יולי נובק. ''יתכבדו ויגישו לפרקליטות את העדויות שאספו''.
צילום: אבישג שאר ישוב
בשיחה התברר שלמרות הליווי הצמוד של הפרקליטות הצבאית והתחקירים המעמיקים של מצ"ח, אף לא אחת מהעדויות המפורטות בדו"ח שוברים שתיקה הגיעה לכדי הרשעה ואפילו לא לכדי הגשת כתבי אישום. "התשובה היא אפס", אמרו אז נובק וגבריהו בתגובה לשאלתי כמה כתבי אישום הוגשו, "אפס חקירות ואפס הרשעות". "האם סביר בעיניכם שסיפורים בסדר גודל כזה לא צפו מעלה בשום פורום חוץ מהעדויות האנונימיות שאתם קיבלתם?", שאלתי אותם אז.
זו הייתה הנורה המחשידה הראשונה. בהמשך הראיון התברר עוד שהדו"ח סובל מבעיות אמינות נוספות. רוב הסיפורים היו נטולי קונטקסט: הם סופרו מנקודת מבטם של חיילים שלא הכירו את תמונת הקרב, תיארו מקטעים נקודתיים תוך השמטת ההקשר, כללו עדויות שלא אומתו או אומתו בצורה חובבנית, התעלמו לחלוטין מתמונת האיומים המודיעינית שהייתה בידי הכוחות, הצד הפלשתיני נעדר לגמרי מהתיאורים והפעילות החבלנית שהובילה למהלכים הצבאיים לא זכתה להתייחסות ועוד.
עוד התברר ההבדל בין פעילות ארגון 'שוברים שתיקה' בצוק איתן, לפעילות מקבילה כמו זו של ארגון זכויות האדם ביש"ע בעקבות אירועי עמונה. בעוד האחרון פעל כדי לחשוף את האמת בכלים משפטיים והעביר את כל העדויות והממצאים שאסף למח"ש בכדי למצות את הדין עם האשמים, הראשון מסרב בתוקף לסייע לגורמי האכיפה למצות את הדין עם האשמים. זה כבר העלה את הטענה שלא טיפול פנימי אפקטיבי בבעיות עמד לנגד ראשי הארגון, אלא הפצה בינלאומית של חומרים מכפישים במטרה להשחיר את פני צה"ל ומדינת ישראל בעולם.
מבחינה משפטית אין לכאורה בסיס לטענת 'שוברים שתיקה' לחסיון. הארגון איננו גוף עיתונאי ולכן חוקריו אינם זכאים לחסיון עיתונאי. הוא גם לא פורום משפטי של עורכי דין המייצגים את העדים, ולכן לא אמור ליהנות מהחסיון הניתן ללקוח המתייעץ עם בא כוחו.
אבל מעבר לשאלה המשפטית יש פה סוגיה אתית עקרונית, והיא הנכונות של מערכת המשפט להתמודד באומץ עם בעיית תלונות השווא והשימוש לרעה בהליכים משפטיים.
שלטון חוק במדינה דמוקרטית אמור להבטיח סעד מלא לנפגעי עבירה, על זה אין ויכוח. לצורך כך כולל סדר הדין הגנות רבות ומגוונות שנועדו לעודד את עדי התביעה לשטוח את גירסתם ללא מורא.
הצד השני של עשיית הצדק הוא שמירה על זכויות הנאשמים, ובראשם הגנה מפני תלונות שווא. במשפט העברי ההגנה הזו ניתנת דרך פרקטיקות ייחודיות כמו דין 'עדים זוממים', שקובע עונש פרופורציונלי לפוטנציאל הנזק שהעד יכל לגרום במקרה של תלונת שווא.
בדין הפלילי הישראלי ההגנות כוללות פרקטיקות כמו הזכות לקבל את חומרי החקירה ולערוך חקירה נגדית לעדי התביעה. כשהתלונות שקופות ללא פנים או כתובת אין שום דרך להבטיח עשיית צדק. וזו בדיוק הבעיה עם 'שוברים שתיקה': שיח ציבורי שכולל התייחסות משפטית לעדויות אנונימיות יכול להפוך בקלות לזירת חיסול חשבונות אכזרית ורעה או לקידום חתרנות מדינית. ככה זה כשלשון הרע מחליף את הצדק והאג'נדה מתחפשת לעובדה.
אם באמת ובתמים קברניטי הארגון מעוניינים לרפא חולאים שקיימים לדעתם בצבא, יתכבדו ויגישו לפרקליטות את העדויות שאספו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם