ראשי » חדשות » בארץ

במקום להילחם ב-BDS, משרדי הממשלה נלחמו ביניהם

חוסר תיאום בין משרד החוץ למשרד ההסברה, היעדר תקצוב מתאים ודיפלומטים עם פה גדול – כך, לפי מבקר המדינה, נכשל מערך ההסברה של ישראל. ומתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו שמסביר מטעם המדינה בצרפתית או גרמנית?

כך נכשל הקרב על ההסברה.­מבקר המדינה, יוסף שפירא, שב ובחן את פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית של ישראל והגיע למסקנה כי המערכות פועלות ללא תיאום, ללא תקציבים ובתת כוח אדם. בנוסף, דו"ח המבקר חשף כי במערך ההסברה חסרים דוברי שפות שאינן אנגלית.

דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-nrg:
ניתוחים פרטיים בוצעו על חשבון הציבור
"מינוי עובדי מדינה הופך ממקצועי לפוליטי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בדו"ח אישר המבקר את טענת בכירי משרד החוץ כי החסם העיקרי בפני פרויקטים מיוחדים הוא היעדר גמישות תקציבית. המבקר שפירא ציין כי למשרד החוץ קושי בביצוע מיזמים בשל תלות בתקציבים קצרי טווח שמיועדים למטרות מוגדרות. "המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם", ציין המבקר, "הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית".
 
בהמשך, ביקר שפירא את היעדר התיאום בין המשרדים השונים בממשלה בנושא ההסברה. כך למשל מפורט כי משרד ההסברה והמשרד לנושאים אסטרטגיים לא קיבלו את הסכמת משרד החוץ לכל פעולותיהם בתחומי ההסברה המדינית ומיתוג ישראל בחו"ל. וזאת על אף ששני המשרדים הוקמו ב-2009 במטרה לסייע בתחום שעליו אמון משרד החוץ.

"במבחן התהליך ובמבחן התוצאה – לא זו בלבד שלא היה שיתוף פעולה בין המשרדים הללו ובין משרד החוץ, אלא שהם ניהלו ביניהם מאבקים ממושכים על סמכויות, על תחומי אחריות ועל משאבים", נאמר בדו"ח.

נוסף להיעדר שיתוף הפעולה, מתייחס הדו"ח בהרחבה לפעילות הדיפלומטיה הציבורית ברשתות החברתיות. בין היתר מזכיר שפירא את פרשת הדיפלומטים המצייצים שנחשפה ב-nrg. המבקר כותב כי אף שעובדי משרד החוץ הונחו במפורש שיש להימנע מהבעת דעות פרטיות ברשת, "בשנת 2015 פרסמו במרחב המקוון כמה עובדי משרד החוץ ביקורת על הממשלה ועל מדיניותה. פרסומים אלו אף נחשפו באמצעי התקשורת".
    
עוד מצא המבקר כי במערך ההסברה חסרים דוברי שפות שאינן אנגלית. "אף שהממשלה והנהלת משרד החוץ הכירו בחשיבות הרבה שיש לפיתוח השיח עם הציבור דובר הערבית במדינות המזרח התיכון, באמצעות הוספת דוברים לאמצעי התקשורת בערבית, המשרד מתקשה לאייש משרות פנויות המיועדות לכך בחטיבת דוברות". המסקנה החמורה היא כי "משרד החוץ נעדר יכולת ממשית למלא תפקיד מערכתי בכל הנוגע לשיח עם גורמי התקשורת הישראלית והזרה בערבית".
 
בהמשך הדו"ח נכתב כי גם חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית.

בתגובה לטענות שבדו"ח המבקר, הגיב המשרד לנושאים אסטרטגיים: "המשרד לנושאים אסטרטגיים הוקם למעשה מחדש לצורך מאבק בדה לגיטימציה ובחרם בעקבות החלטת ממשלה מחודש אוקטובר 2015. בשנים בהן עוסק הדו"ח, המשרד לנושאים אסטרטגיים עסק בעיקר בתחום האיראני. רק בחודש אוקטובר האחרון ניתנו למשרד הסמכויות לעסוק בנושא זה על פי החלטת הקבינט".
 
בהמשך הובהר כי מסיבה זו "טענת המבקר על כך שנושא המאבק בחרם ובדה לגיטימציה לא טופל כהלכה עד שנת 2015 מחזקת את החשיבות שבהחלטת הממשלה להקמת המשרד במתכונתו החדשה כך שהוא ירכז, יתאם ויתכלל את פעילות כלל משרדי הממשלה, גופי המדינה וגורמים אזרחיים בארץ ובחו"ל".

"השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, השיג לראשונה תקציב ייעודי בגובה 128 מיליון שקלים למאבק בחרם, ולאחרונה המשרד סיים לגבש את תכנית העבודה לשנים הקרובות ונמצא כעת בעיצומו של גיוס כוח אדם איכותי לטובת משימה חשובה זו. כמשרד מטה המוביל את המערכה כנגד הדה לגיטימציה וארגוני ה-BDS ובהנחיית השר ארדן, בוצעו בחודשים האחרונים פעילויות שקטות רבות בתחום שהובילו לשורת הישגים, פעילויות אשר נועדו להחליש את ארגוני הדה לגיטימציה שמנסים לפגוע במדינה״, נכתב בתגובה.

בעיות תקציביות נוספות גילה המבקר גם בכל הנוגע לכספים המועברים לטובת עולים חדשים. הקריטריון לקבלת תקציב ממשרד העלייה והקליטה עבור תכניות לעולים חדשים ברשויות המקומיות לא השתנה מאז 1989. משמעות הדבר היא שאזרחים שעלו ארצה באותה שנה עדיין נחשבים עולים חדשים ומתוקצבים בהתאם - ולפיכך התקציב המופנה למי שעלה בשנים האחרונות מתקזז.

"יש צורך לשקול מחדש את תקופת הזכאות לתמיכה בעולה חדש", הבהיר המבקר. "האם יש הצדקה לכך שעולה בעל ותק של כ-25 שנה בארץ ייחשב עדיין עולה חדש, ושהרשות תקבל בגינו תמיכה בעבור הפעלת תכניות לקליטה בקהילה? הלכה למעשה, הקצאת התקציב אינה משקפת את תמונת המצב של העלייה בערים הקולטות, ורשויות אשר נזקקות לתמיכה גדולה יותר בעולים אינן זוכות לה".

 
כך למשל, עיר שיש בה מספר גדול של עולים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות ה-90 תזכה לתמיכה גדולה יותר מאשר עיר אליה היגרו אלפי עולים מארה"ב וצרפת בשנים האחרונות, זאת מפני שהם מתוקצבים לפי ראש.

על פי דו"ח המבקר, בעשור האחרון הוקצו כ-213 מיליון שקלים לרשויות המקומיות וכ-45 מיליון שקלים לעמותות. בשנת 2014 הסתכם תקציב התמיכות לרשויות המקומיות לקליטה בקהילה בכ-22 מיליון שקלים. תקציב זה חולק לכ-120 רשויות מקומיות.

שפירא סיכם: "על משרד הקליטה לבחון מחדש את התבחינים לחלוקת התמיכות לרשויות המקומיות וכיצד להתאימם לשינויים שחלו בדפוסי העלייה ובהרכבה, במטרה לגרום לכך שהתמיכה תהיה אפקטיבית יותר... ראוי גם שהמשרד והרשויות יבחנו את הסיבות למיעוט משתתפים בחלק מהתכניות, ובכלל זה למשל אם התכנים בתכניות שהוצעו לעולים אכן מתאימים לעולים אלה, ואם לא – כיצד ניתן להתאימם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg