המבקר על הדסה: ניתוחים פרטיים על חשבון הציבור
73% מהניתוחים במסגרת השר"פ שבוצעו בביה"ח הדסה בירושלים נערכו בשעות העבודה שמוקצות לרפואה ציבורית. למרות זאת, הדסה עדיין בגירעון. בתוך כך, ביקר הדו"ח את הוועדות להפסקת היריון אליהן מגיעות בכל שנה כ-21 אלף פניות: "נטל בירוקרטי"
רפואה ציבורית? כ-73 אחוז מהניתוחים בשנה האחרונה במסגרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) שבוצעו במרכז הרפואי הדסה בירושלים, נעשו בשעות הבוקר, במהלך שבוע העבודה, ועל חשבון הרפואה הציבורית. ב-2014 הנתון היה אף חמור יותר. בשנה זו כ-79 אחוז מניתוחי השר"פ בהדסה נעשו על חשבון הרפואה הציבורית. כך חושף היום (יום ג') דו"ח מבקר המדינה.דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-nrg:
המבקר על פרשת ביבי טורס: לא ראוי, לא פלילי
"מינוי עובדי מדינה הופך ממקצועי לפוליטי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהדסה יותר מ-300 רופאים מורשים לבצע ניתוחים במסגרת השר"פ. לפי נתוני הדו"ח, במחצית הראשונה של 2015 כ-28 אחוזים מרופאי השר"פ ניתחו במסגרת זו יותר ממחצית מהניתוחים שאותם ביצעו בסך הכל. לפי הדו"ח, ישנם גם מקרים חריגים של רופאים המבצעים 90 אחוז ומעלה מהניתוחים במסגרת שר"פ. בכך מתאפשרת פעילות פרטית בהיקף ניכר בתשתיות ציבוריות, ועל חשבון הרפואה הציבורית.
לדעת מבקר המדינה, יוסף שפירא, "יש טעם לפגם" בכך שהנהלת הדסה מאפשרת לרופאים מסוימים, גם אם מדובר בקומץ, לנתח כמעט באופן בלעדי רק במסגרת השר"פ. זאת מאחר ובכך מתאפשרת פעילות פרטית בתשתיות ציבוריות ונפגע עיקרון השוויון. בהמשך העלה המבקר חשש לביצוע ניתוחים פשוטים על ידי רופאים מומחים בכירים שזמנם יקר.
"ראוי שהדסה תקבע מגבלה שתצמצם את ההיקף המותר לפעילות בשר"פ, כדי להבטיח שמרבית הפעילות תהיה ציבורית, ותהיה מושגת גם לאלה שאין ביכולתם לרכוש שר"פ", כתב המבקר. "על הנהלת הדסה לפעול באופן נחוש ונמרץ להפחתת שיעור ניתוחי השר"פ בשעות הבוקר, לאפשר ניתוחי שר"פ רק בהתאם להסכם ההבראה ולמנוע ניתוחי שר"פ למנותחים ברפואה דחופה (לחולים שהגיעו מחדר המיון)", כתב המבקר.
אבל לא רק המרכז הרפואי הדסה ספג ביקורת. המבקר מציין, כי עוד בשנת 2012 הודיע משרד הבריאות כי בתחילת שנת 2013 יגבש נהלים למתן שר"פ בבתי החולים הציבוריים. "יש לראות זאת בחומרה", כתב המבקר והסביר כי "טיוטת הנוהל בנושא שהכין המשרד אינה מגדירה מהי פעילות ציבורית ואת אופן המדידה של שיעורה. לכן היא נתונה לפרשנות ופותחת פתח למחלוקות ולניצול לא ראוי של מנגנון השר"פ בבית חולים שמבצע שר"פ".
בהמשך כתב שפירא כי על משרד הבריאות לקבוע מהם המקרים החריגים שבהם יש לאפשר ניתוחים בבוקר במסגרת ניתוחי השר"פ, ולקבוע את שיעור הפעילות הציבורית המינימלי הנדרש, בעיקר מרופאים בכירים.
למרות הניצול המרבי של מסגרת השר"פ, הדסה לא עמדה ביעד הגידול השנתי בהכנסות משר"פ לשנים 2014 ו-2015 שנקבע בהסכם ההבראה, והשאיר אותה במצב גרעוני.
בדו"ח המבקר פורט כי ללא התמיכה של המדינה בהדסה בשנת 2014, בהיקף כספי של כ-481 מיליון שקלים, היא הייתה מסיימת את שנת 2014 בהפסד של כ-277 מיליון שקלים. מדובר בהפסד גדול אף יותר מן ההפסד שרשמה בתום שנת 2013. על פי הדוחות הכספיים הלא מבוקרים של הדסה ליוני 2015, המחצית הראשונה של שנת 2015 הסתיימה בגירעון של כ-30 מיליון ש"ח ללא תמיכת המדינה, ורווח של 46 מיליון ש"ח לאחר קבלת התמיכה.
בהמשך ציין המבקר כי משרדי הבריאות והאוצר טרם מיסדו מנגנונים לבקרה שוטפת אחר האיזון התקציבי של בתי החולים הציבוריים, שמטרתם למנוע הישנות מקרים כמו זה של הדסה בבתי חולים ציבוריים נוספים.
חלק מהסיבה לגירעון העצום שבהדסה נובע, לפי המבקר, מהסכמי השכר הנדיבים שנחתמו עם העובדים. כך למשל, צוין שבהתאם להסכמי עבודה שונים, זכאים העובדים לקבל תשלום גלובלי עבור שעות נוספות, אף על פי שבפועל מרביתם אינם עובדים שעות נוספות. הדסה העריכה את היקפם של תשלומים אלה בכ-39 מיליון שקלים בשנה.
כמו כן, עובדים רבים שתפקידם אינו דורש להיות בכוננות מנהלית מקבלים שכר עבור רכיב זה. גם העלות הכספית הכרוכה בכוננויות אלה מוערכת בכ-39 מיליון שקלים בשנה.
בהמשך צוין כי בבית החולים היו ב-2014 322 עובדים שנהנו מתנאים שלהם זכאי בעל תפקיד בכיר יותר, אף על פי שהמשיכו למלא את תפקידם המקורי, בלי שינוי או תרומה נוספת להדסה. עלות ההטבות הניתנות הוערכה ב-12 מיליון שקלים לשנה.
גם היעדר מנכ"ל תרם למשבר הגירעון בבית החולים. משנת 2001 ועד סוף שנת 2011, כיהן כמנכ"ל הדסה פרופ' שלמה מור יוסף, שהתנהלותו הכלכלית הבעייתית תרמה להעמקת הגירעון. החל מסוף 2011 ועד לאוקטובר 2015, במשך פחות מארבע שנים, כיהנו בפועל בהדסה חמישה מנכ"לים שונים, שלושה מהם כממלאי מקום זמניים. רק בסוף שנת 2015 מונה מנכ"ל קבוע להדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אשר החל בעבודתו בתחילת שנת 2016.
לפי שפירא, לתחלופה תכופה כל כך של מנכ"לים בארגון גדול ומורכב כמו הדסה, ולעתים גם תחלופה של חלק ניכר מההנהלה, וכן להיעדר מנכ"ל במינוי קבע – השפעות שליליות הפוגעות בארגון עצמו. ארעיותה של ההנהלה פוגעת ביכולתה למלא את תפקידה באופן מיטבי ומקשה עליה להוציא אל הפועל בהצלחה את "הסכם ההבראה" שנועד ולחלץ את הדסה ממצבה הכספי הקשה.
לסיכום קבע המבקר כי מצבה הכספי של הדסה מחייב את משרדי הבריאות והאוצר לעקוב אחר יישום הסכם ההבראה של הדסה ולבחון מחדש את יכולתה להגיע במועד סיום ההסכם למצב שבו היא יכולה לפעול באיזון תקציבי וללא תמיכה ממשלתית.
בכל שנה מתקיימות בישראל כ-21,000 פניות לוועדות להפסקת היריון. כך מראים הממצאים שפורסמו על ידי דו"ח מבקר המדינה. בהמשך הדו"ח תקף מבקר המדינה, שפירא, את הבירוקרטיה המיותרת הנדרשת לצורך קבלת אישור להפסקות ההיריון.
"קיים נטל בירוקרטי מיותר בתהליך אישור הפסקות ההיריון ובביצוען", כתב שפירא. "התהליך עצמו מתנהל ברישום ידני אשר גורם לטעויות בקבלת המידע ובניתוחו, ולמשרד הבריאות חסר מידע על הנשים המבצעות הפסקות היריון", הוסיף.
בהמשך כתב המבקר כי על אף הקדמה ונגישות המידע, קיים עדיין מחסור במידע בנושא התנהגות מינית אחראית ובנושא שימוש באמצעים למניעת היריון, כשהדבר אף מוביל להפסקות היריון חוזרות. כדי להקל על הנשים הפונות לוועדות, כתב המבקר, חשובה התמיכה המקצועית של הצוות הרפואי ושל יתר אנשי המערכת הרפואית המטפלים באישה.
נוכח הממצאים שעלו בדו"ח, הורה המבקר על משרד הבריאות לפעול לייעול פעולת הוועדות, לעקוב אחר הפסקות היריון לא חוקיות ולעמוד על האפשרות לזהות מומים בבדיקות בשלב מוקדם יותר של ההיריון. בנוסף נכתב כי על משרד הבריאות לספק לפונות לוועדות מידע בנוגע לאמצעי מניעה.
בהמשך הדו"ח נכתבו פרטים בנושא הפסקות היריון הנעשות על ידי חיילות צה"ל. לפי הממצאים, בכל שנה מתקיימות בצה"ל כ-615 הפסקות היריון של חיילות חובה, מתוך כ-860 הריונות בסך הכל. יחד עם זאת, ממצאי הביקורת מצביעים על כך שצה"ל נוקט בפעולות מסוימות להדרכה מינית לחיילות ומקל על קבלת אמצעי מניעה.
אם בשל פעולות אלו ואם בשל המגמה הכלל ארצית, שיעור הפסקות ההיריון נמצא במגמת ירידה. עם זאת, מסקר שערך צה"ל בנושא התנהגות מינית בקרב חיילות עלה צורך להמשיך למקד מאמצים על מנת להנחיל לחיילות ולחיילים הדרכה והכוונה לחינוך מיני.
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם