כך מצליח טראמפ לפלג את יהדות ארה"ב
דהרתו של איל ההון הניו־יורקי לבית הלבן פוערת סדקים עמוקים בתוך הקהילה היהודית. זה רחוק מהעין, אבל חייב להיות קרוב ללב
בכל פעם שמזדמן לי להיות בניו־יורק אני פוגש אותו. המקום כבר קבוע מראש: 'קפה k' ברחוב 48 מזרח. זהו בית קפה כשר ונינוח, שתמיד שוררת בו אווירה נעימה ויהודית, בלב העיר האינטנסיבית ביותר בעולם. הוא ישראלי, צעיר ממני בכמה שנים, מכר ותיק שגדל באחד מיישובי יש"ע וגר כבר כמה שנים ב'תפוח הגדול'.
להגיד שהוא "עושה חיל" יהיה בלשון המעטה. אחרי לימודי ניהול הוא התקבל לעבודה בחברת פיננסים בינלאומית גדולה, והתקדם עד לתפקידו הנוכחי, שבו הוא משמש כיד ימינו של בעלי החברה. חליפותיו יקרות, תספורתו מושלמת וכמה דירות כבר רשומות על שמו ברחבי מדינת ניו־יורק. מדי פעם חודר לשיחתנו, שנערכת כמובן בעברית, איזה ביטוי באנגלית עם מבטא ניו־יורקי.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אל תאמינו לרוני דניאל: טובה הארץ מאד מאד
- מסתבר שפני הדור אינפ כפני הפייסבוק
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אף פעם לא דיברנו פוליטיקה - עד עכשיו. בעיניים נוצצות, כמו ילד שגילה במרתף ביתו חנות צעצועים, הוא מדבר על דונלד טראמפ. לא, הוא לא בוחר בו וגם לא יבחר בו. הוא כאמור ישראלי, ורואה בעצמו כזה. אבל בינתיים הוא כאן, חלק מהקהילה העסקית בעיר, ומרוויח בדולרים. "אני משתכר ברוטו בשנה יותר מברק אובמה", הוא אמר. "ובגלל מדיניות המסים שלו נשאר לי ממש מעט".
''טראמפ אחד, הרבה סדקים''.
צילום: AP
לא שאלתי כמה נשאר לו - פה זה לא פתח־תקווה - אבל אני נוטה לשער שה"מעט" הזה הוא בערך מה שארוויח בעשור הקרוב, ועוד יישאר עודף. "אובמה רע מאוד לעסקים כאן בניו־יורק. בכלל לא משנה אם אתה דמוקרטי או רפובליקני, אנחנו מחכים לטראמפ כדי שייתן לנו לעבוד ולעשות ביזנס כמו שבאמריקה ידעו לעשות פעם". את המילה "ביזנס" הוא אמר באמריקנית מושלמת.
ניסיתי לאתגר אותו בשאלות על דרכו הפוליטית של איל ההון, המתגורר במעלה השדרה החמישית, ממש כמה בלוקים מהמקום שישבנו בו. הוא הניף את ידו בביטול. "עזוב אותך, אחי", אמר בעברית, "זה הכול המדיה. תראה שהוא יהיה סופר־שקול כנשיא".
ומה עם תומכיו הגזענים? ומה עם המסרים השטחיים, ההסתה נגד קבוצות מיעוט? הוא נתן בי מבט חד ושאל־קבע: "שנבל, הפכת ליפה נפש, אני רואה". צחקנו יחד, הזמנו קינוח ונפרדנו בחיבוק עז. הוא פסע בנינוחות שיש בה מן האדנות למשרדו המפואר שבקומה ה־38, ואני ירדתי לתחנת הרכבת התחתית של רחוב 51. עליתי על קו 6 לכוון אפ־טאון, וכעבור רבע שעה כבר ישבתי מולה.
בכל פעם שמזדמן לי להיות בניו־יורק אני פוגש אותה. המקום כבר קבוע מראש: משרדה האלגנטי והצנוע באפר־איסט, המשקיף לסנטרל־פארק. היא אמריקנית, יהודייה, מבוגרת ממני בכמה שנים. פגשתי אותה בעבודה על כתבה בעיר לפני כעשור, ומאז אנחנו מיודדים. עד לפני כמה שנים התגוררה עם משפחתה בניו־ג'רזי, אך בשלב מסוים הנסיעות היומיות לקליניקה התישו אותה והיא החליטה לשכור דירה קטנה באחד האזורים היקרים של מנהטן.
היא ציונית עד עמקי נשמתה, ואף מילאה תפקיד בכיר באחד מהארגונים הציוניים הגדולים באמריקה. אף פעם לא דיברנו פוליטיקה - כלומר, דיברנו פוליטיקה, אבל לא אמריקנית. כמי שיש לה גם משפחה גדולה בארץ, היא מעורבת עד לפרטי פרטים בפוליטיקה הקטנה של ארץ הקודש. תמיד הצחיק אותי לשמוע אותה מדברת בלהט על פעולותיהם ודבריהם האחרונים של חברת כנסת אלמונית או יושב ראש ועד אלמוני באיזה איגוד הסתדרותי. היא תמיד מעורה, תמיד בעלת דעה לוהבת, אבל רק על המתרחש בישראל - בארה"ב היא דמוקרטית, כמו כולם. סוף הסיפור.
אבל כל זה עד עכשיו, כשהיא מבועתת – אין מילה אחרת לתאר זאת – ולא מפסיקה לדבר על דונלד טראמפ. "אני לא מצליחה להבין", היא אמרה, הליטה את פניה בידיה ונאנחה בייאוש. "מה עובר לאנשים בראש? מילא, כל מיני מובטלים מקנטקי" – ומיד הוסיפה, כדי שלא אחשוד בה בחטא הבלתי יכופר של האליטה האמריקנית: אי תקינות פוליטית – "שראוי, כמובן, שישמיעו את קולם וימצאו כבר עבודה. אבל הנה הוא מנצח גם בניו־יורק, ומתחיל לעקוף את הילרי קלינטון בסקרים הארציים. זה פשוט אסון. אני לא מאמינה שזה קורה לנו. תקשיב, זה הנושא היחיד שמדברים עליו פה. יש בעתה מטראמפ - ובצדק. אנחנו היהודים נהיה הראשונים לחטוף. ואם לא הראשונים, אז השניים; ואם לא מטראמפ, אז מתומכיו". נפרדתי ממנה בטפיחה על השכם, בעיניה עמדו דמעות. הפחד ששיקפה היה אמיתי.
יש השלכות רבות לדהרה של טראמפ לבית הלבן. לאחת מהן כדאי שנשים לב: הקרע ההולך ומעמיק בתוך הקהילה היהודית בארה"ב. זה לא רק סיפור של ישראלים – שבשנים האחרונות פשוט כובשים את ניו־יורק בסערה – מול יהודים ותיקים, אלא גם הקרע בתוך הקהילה הוותיקה, בין דמוקרטים מתונים בני הדור הקודם לדור הצעיר שנשבה בקסמיו של ברני סנדרס. זהו דור צעיר שבניגוד להוריו כבר לא חי על טראומת השואה, ומרשה לעצמו לאמץ נרטיב כלכלי וחברתי שמאלי קיצוני, שתוך כדי דיבורים יפים על חברה צודקת ושוויון מערער על תפיסתה של ישראל כנושא שבקונצנזוס ומעל לכל מחלוקת.
זהו גם שבר הולך ומתהווה בין קהילה אורתודוכסית שנעה באיטיות אך באופן ברור לכיוון השמרנות והמפלגה הרפובליקנית, ובין יהודים קונסרבטיבים ורפורמים - להלן, רוב היהודים בארה"ב - שתומכים באחוזים בלתי נתפסים במפלגה הדמוקרטית, מפלגת המיעוטים האמריקנית.
טראמפ אחד, הרבה סדקים. גם אם בסופו של דבר כוכב הריאליטי לא ייבחר לנשיאות, הרי שבעצם התמודדותו הוא הצליח לחשוף את הקהילה היהודית בפני מצב עדין ומורכב - אולי העדין והמורכב שבתולדותיה. וכשיהדות ארה"ב בבעיה, גם אנחנו בבעיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם