אושר החוק: הודאות שנגבו בעינויים אינן קבילות

על רקע הטענות לעינויים בחקירת הצתת בית דוואבשה, מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות. על פי החוק, בית המשפט רשאי שלא לקבל הודאה שנגבתה בעינויים

נטעאל בנדל | 31/5/2016 13:48
תגיות: עינויים,שב"כ,משפחת דוואבשה,דומא,חקירות
על רקע הטענות לחקירות בעינויים בפרשת הצתת בית משפחת דוואבשה, מליאת הכנסת אישרה הלילה (יום ב') בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות. על פי הצעת החוק, הודאה של נאשם שנגבתה בעינויים אינה קבילה ובית המשפט רשאי שלא לקבלה.

עוד כותרות ב-nrg:
המתגייסים הערבים לשירות אזרחי יוצאים לאור
מהפך מושלם: גולדן סטייט עלתה לגמר ה-NBA
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

זאת מתוך ההנחה כי הודאה שנגבתה בעינויים פוגמת ב"טוהר ההליך הפלילי" וקבלתה פוגעת מהותית בזכות הנאשם להליך הוגן. בנוסף הוסבר כי "כלל הפסילה נועד בין השאר גם לחנך את החוקרים ולהרתיע את גורמי החקירה מפני שימוש באמצעי חקירה פסולים".
 
צילום: אבישג שאר ישוב
פעיל ימין מוחה נגד השימוש לכאורה בעינויים בחקירות השב''כ בפרשת דומא. צילום: אבישג שאר ישוב

עוד אושר בקריאה ראשונה במסגרת הצעת החוק כי נאשם לא יורשע בהסתמך על הודאתו בלבד, אלא בצירוף הודאתו לראיה חיצונית המאמתת אותה. בנוסף, במקרים מסוימים, למשל כאשר הנאשם קטין או כאשר תיעוד הראיה היה לקוי, תידרש ראיה חיצונית הקושרת בין הנאשם לעבירה.

הצעת החוק עברה ללא מתנגדים והיא תועבר לדיון בוועדת חוקה. בהצעה הוסבר כי "עם השנים הוסט הדגש בפסיקה גם לטענות בדבר הפעלת לחצים נפשיים או פסיכולוגיים בלתי הוגנים כטעם לפסילת הודאה".

הדיון בשימוש בעינויים בשיטות חקירה חודש לאחרונה, אחרי שהחשודים במעורבות בשריפת בית משפחת דוואבשה בדומא טענו כי עונו, נפצעו והוכו במהלך חקירתם. עו"ד איתמר בן גביר, המייצג את אחד החשודים אמר בעבר כי "התנהגות חוקרי השב"כ ומשטרת ישראל במקרה שלנו מנוגדת לחוק ומה שמטריד יותר היא העובדה כי חלק מהשופטים מיישרים קו עם בקשות השב"כ והמשטרה ולצערי נותנים קרדיט מוגזם".

גורמים בשב"כ טענו מנגד כי המעצרים נועדו למנוע את התארגנות הטרור היהודי מלהמשיך ולבצע פיגועי טרור נגד פלסטינים. "לנוכח האיום הביטחוני המשמעותי הנשקף מפעילותם בשטח של חברי ההתארגנות, והחובה לסכל מבעוד מועד את כוונתם להמשיך ולבצע פיגועי טרור חמורים העלולים להוביל לפגיעות בנפש, נעצרו לחקירה מספר פעילים מרכזיים בהתארגנות הטרור, ואלה נחקרו באופן אינטנסיבי על אודות החשדות המיוחסים להם", אמרו בשב"כ.
 
צילום: אדי ישראל
רבים בארץ תומכים בהפעלת כוח פיזי בחקירות. אסירים בטחוניים בכלא שקמה. צילום: אדי ישראל

שיטות החקירה של השב"כ זכו לביקורת גם מטעם ארגונים המזוהים עם השמאל. ארגוני "המוקד להגנת הפרט" ו"בצלם" פירסמו דו"ח לפיו השב"כ מנהל מדיניות רשמית של התעללות בנחקרים בכלא "שקמה" שבאשקלון.

הדו"ח בוסס על תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים, שנחקרו בין אוגוסט 2013 למרץ 2014. על פי נתוני הדו"ח, חוקרי השב"כ מפעילים על הפלסטינים המובאים לחקירות מניעת שינה, כבילות ממושכות, וכן אלימות מילולית ולעיתים פיזית. מדובר על עצורים ששהו במתקני החקירות בין 3 ועד 58 ימים.

"מעבר להפעלה ישירה של אמצעים אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים, רשויות החקירה שותפות לעינויים באופן עקיף כאשר הן משתמשות ביודעין במידע שהושג בעינויים, לרוב קשים ואכזריים, שהפעילו החוקרים נגד הנחקרים", נכתב בהודעה המשותפת של "בצלם" ו"המוקד להגנת הפרט".

אך למרות הביקורת המושמעת מארגונים מימין ומשמאל, רבים בארץ תומכים בהפעלת כוח פיזי בחקירות. לפני נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, 85 אחוז מהציבור היהודי מצדד בהפעלת כוח פיזי בחקירות. מתוכם 29.6 אחוז תומכים בהפעלת כוח רק במקרה שמדובר ב"פצצה מתקתקת", 26 אחוז תומכים רק במקרה שיש אישור מגורמים בכירים ו-29.4 אחוז תומכים בהפעלת כוח כאשר מדובר בחשודים בביצוע פיגועים. רק 6 אחוז מבין היהודים אמרו כי לעולם אין להשתמש בכוח פיזי בזמן חקירה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק