השמחה של אמילי מוגרבי: ימנים, יצרתם מפלצת
מוגרבי היא לא הניצוץ הפוליטי הכי זוהר ברשת. אבל חבריי בימין, אל תפטרו אותה כעשב שוטה או כימין בבוני ממוצע שלא קשור אליכם. אתם במו ידיכם גידלתם את המוגרבי'ז למיניהם ששמחים על פיגוע בתל אביב כמו אחרוני החמאסניקים, קחו אחריות
אפילו יממה שלמה לא חלפה מאז הפיגוע במתחם שרונה בשבוע שעבר וכבר החלו להישמע קולות שמחה. לא רק מצד אויבינו אלא גם מצדם של יהודים שחיים כאן וחשו שתל אביב בירת השמאל קיבלה סוף סוף את המגיע לה. קשה היה לפספס לדוגמה את האזרחית אמילי מוגרבי, ששמחה ועלצה על מותו של פעיל שמאל בפיגוע ואף כתבה "אין לי מילים להכיל את האושר הזה" ו"העיקר שזה בתל-אביב. תענוג". היא כל כך שמחה שהיא אפילו לא טרחה להתייחס לעובדה שמדובר בדם יהודי שפוך. לדידה השמאלן המנוח איננו יהודי, ומכאן שגם לא אדם.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הס פן תעיר: המילה שאסור להגיד אחרי הטבח
- צעד ראשון במלחמה בטרור: תגידו "אסלאם"
- יישוב לדתל"שים? יישוב לנרקיסיסטיים!
- רוצים סקס? מרד טובלות לביטול חוק המקוואות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מוגרבי, כאמור, היא רק אחת מרבים. פחות מעשרות בודדות טרחו לכתוב בפייסבוק גילויי שמחה של ממש על הרוגי הפיגוע שכל חטאם הוא שאינם משתייכים לדת הפוליטית הנכונה, אבל התופעה קיימת, רותחת ומבעבעת מתחת לפני השטח כל העת, וזה רק עניין של זמן עד שתתפרץ בגלוי במימדים גדולים יותר.
גינויים של ממש לתופעה הזאת או למוגרבי עצמה לא ראיתי בקרב חבריי הימנים בפייסבוק. רובם התייחסו לזה במקרה הטוב בביטול. עשב שוטה. עוד עשב שוטה. מי לוקח ברצינות את המטורללת הזאת, שמישהו יזמין לה משטרה והכל יהיה בסדר.
לכאורה הם באמת לא צריכים לגנות, כי מה להם ולזה. הם ימין משכיל, רהוט, מנומק, אפילו, ישמור השם, בעל חוש הומור. ימין שלפחות לכאורה אפשר לקרוא לו שפוי, וזה בדיוק מה שהופך אותם למודל לחיקוי קל ומסוכן כל כך עבור המוגרבי׳ז, אותה שכבת סחלה אנושית של ימין בבוני שהפטריוטיות המוגזמת היא מפלטו.
כי המוגרבי׳ז הם טרמפיסטים. עד השנים האחרונות הם היו בבחינת תא רדום ובלתי מעורב שאינו מזיק לסביבתו. עד שהימין התחיל להרים את ראשו בפייסבוק ולהתחזק, ממלחמת עמוד ענן לצוק איתן וגלי הפיגועים בין לבין.
אותם אנשי ימין רהוטים ושנונים ברשתות החברתיות הפכו אט-אט את הפטריוטיות והלאומנות הגאה לאופנה של ממש, כזו שכבר לא מתנצלת ולא מתביישת אפילו כשמזכירים את רבין, ואף תובעת את זכותה להישמע בתקשורת ולהשמיע את קולה גם במקומות שמונעים זאת ממנה. ובאמת כל הכבוד. בלי טיפת ציניות. נעשתה כאן פריחה מחודשת ועיקשת שהוכיחה את עצמה, הן בסיבוב נוסף של שלטון ימין והן במתן פתחון פה למגזר שלם שעד עתה סבל מניסיונות השתקה.
יש רק בעיה אחת עם הרנסנס האמיץ והנפלא הזה: הוא נעשה על חשבון שמאלנים. תוך גימוד ולעג של העמדה הפוליטית הזו, ובהמשך תוך יצירת דה-לגיטימציה של ממש.
גם כשזה נעשה בקריצה מחויכת, בחידוד לשוני שנון או בנעיצת סכין מתוחכמת בטיעון שמאלני כלשהו, התוצאה עדיין הייתה אחת: שכנוע הולך וגובר של הציבור שהשמאל הוא הזוי, מנוגד ליהדות, מנוגד לשפיות, לאהבת ישראל, עמדה פוליטית של בוגדים, מטורפים וסהרוריים שימיטו אסון על המדינה אם לא יעצרו אותם בזמן.
טיפין-טיפין נבנה תהליך הדה-לגיטימציה הזה. צוק איתן כבר ביסס אותו היטב. שם כבר הייתה לראשונה למוגרבי׳ז שעת כושר לסמן בוגדים אמיתיים, דוגמת אורנה בנאי שהעזה לדבר נגד שפיכת דם חפים מפשע ובלחץ הציבור איבדה את משרתה כפרזנטורית. שם הבינו מאמיני דת הימין שיש בידיהם כוח. שהם חלק מקבוצה גדולה וחזקה, ואי לכך: מי שלא איתנו - כנראה נגדנו. מאז זה ממשיך ובכל פעם הבור מועמק יותר ויותר. הרנסנס יצר מפלצת.
הסכנה, כאמור, אינה בימין השפוי עצמו המסוגל להכיר בדעות שונות משלו ולנהל איתן דיאלוג בריא. הסכנה היא במוגרבי׳ז, הטרמפיסטים, שנוכחים בניצחון התודעתי שהושג על ידי אותו ימין שפוי וכבר מנכסים אותו לעצמם ומעניקים לו פרשנות מרחיקת לכת משלהם, לפיה לבעל דעות שמאלניות אין זכות לחיות. פשוט כך. לא מן הנמנע שמישהו מחבריה חמומי-המוח של אותה מוגרבי גם יחליט יום אחד לסיים את חייו של שמאלן כלשהו במו ידיו, כדי שלא יהווה יותר איום על בטחון המדינה. נשמע מוכר קצת, לא?
ונכון, מאיפה שלא מסתכלים על זה, מוגרבי היא לא הניצוץ הפוליטי הכי זוהר ברשת. אבל חבריי בימין, אל תפטרו אותה כעשב שוטה או כימין בבוני ממוצע שלא קשור אליכם. אתם במו ידיכם גידלתם את אמילי מוגרבי ואת כל החברים הנחמדים שלה ששמחים על פיגוע בתל אביב כמו אחרוני החמאסניקים. קחו אחריות עליה וקחו אחריות על מה שיוצא לכם מהמקלדת בבואכם לכתוב את הסטטוס הפוליטי העוקצני הבא. כי אולי יש דבר כזה ימנים מצחיקים, אבל אמילי מוגרבי, מה לעשות, לא מבינה בדיחות.
אקו"ם