הבטחות ומעשים: משה כחלון סוגר שנה כשר אוצר
שנה לאחר כניסתו למשרד הקשה מכולם, נישא על גלי פופולריות גואה ועם הבטחה להוריד את מחירי הדיור כפי שעשה בשוק הסלולר, יצאנו לבדוק: מה נשאר מהכרזות הבחירות של שר האוצר משה כחלון?
גם וגם וגם: אלו הן מילות המפתח, המוטו העיקרי שעליו חוזר לאחרונה שר האוצר המחייך שלנו. כשמנתחים את פעולותיו של משה כחלון בשנת כהונתו הראשונה, אפשר להבין מדוע. הוא גם משתדל להגדיל את היצע הדירות הקיים, וגם פועל במרץ לקדם את תוכנית 'מחיר למשתכן' שצפויה להגדיל דווקא את הביקוש; גם נאבק להוריד את מחירי המזון באמצעות פתיחת הייבוא והורדת מכסים, וגם מפזר צ'ופרים להסתדרות; גם מוריד את המע"מ ואת מס החברות, וגם תומך בחפץ לב בהעלאת קצבאות הילדים, קצבאות הזקנהושכר חיילי החובה.
עוד כותרות ב-nrg:
- "המחבל מחברון היה שורד בלי טיפול לולא נורה בראשו"
- הרצוג: "גיבורי הימין - באטמן בנט ופופאי ליברמן"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"העולם לא תמיד חייב להמשיך לעמוד ככה בעוקם, על האלכסון - אלה למטה ואלה תמיד למעלה", אמר לאחרונה בריאיון ל'גלובס', והעיד על עצמו כי בגלל הרקע שממנו הגיע הוא "אדם חברתי עם תודעה של כלכלה חופשית".
בניגוד לקודמו בתפקיד, יאיר לפיד, שבחר לצאת לקרב ראש בראש עם פקידי האוצר למרות התנגדותם המוחלטת לתוכנית מע"מ אפס שלו, כחלון מצליח לרתום את הפקידים לטובתו גם כשהוא מנסה לקדם מהלכים המנוגדים לאג'נדה המקובלת עליהם. יחסי האנוש המשובחים, החיוך המפורסם והיכולת להותיר מרחב מסוים לפקידים גם במוקדי המחלוקת, מסייעים לו לשמור על רמת מחויבות גבוהה של הפקידים כלפיו ועל שקט תעשייתי מבורך.
מהזווית הפוליטית, כחלון איבד מהפופולריות הרבה שעל גליה נישא לתפקיד החשוב, אבל הוא עדיין נחשב שר אוצר אהוד שמצליח לשמר את כוחו והשפעתו, בייחוד בהשוואה להידרדרות הקולוסלית שאירעה לקודמיו בתפקיד הנפיץ. אך האם מדובר בפופולריות זולה, של מי שמחלק הטבות לקבוצות לחץ אפקטיביות? או שאולי יו"ר כולנו הצליח למצוא את האיזון העדין בין הגברת התחרות ועידוד העסקים לריכוך החבטות שגורם לעתים השוק החופשי?
כשברקע מחירי הדיור העולים, נתוני הצמיחה הבעייתיים ודעיכת הבורסה בתל-אביב, נשאלת השאלה: האם במבחן המציאות, כחלון מצליח לעמוד בהבטחותיו הגדולות?
משימת-העל של כחלון, שבה נופף כשהקים את מפלגת כולנו, הייתה הורדת מחירי הדיור. עם הזמן, ובעקבות התמשכות העלייה במחירים, החל כחלון להוריד ציפיות: "מחירי הדיור לא ירדו ביותר מחמישה אחוזים", אמר בריאיון לגלי צה"ל לפני כשלושה חודשים. הזרקור עבר לסיוע שיקבלו הזוגות הצעירים במסגרת 'מחיר למשתכן', ולשמירה על מקומות העבודה ורמת אבטלה נמוכה. "אם מחיר הדירה לא ירד, לא אסון גדול. אדם בלי עבודה, זה אסון", הוסיף.
על פי נתוני השמאי הממשלתי, המבוססים על ממוצע של מכירת דירות ארבעה חדרים ברחבי הארץ, מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה בשמונה אחוזים. האם הצעדים שבהם נקט כחלון אינם משפיעים על השוק, או שאולי פשוט מדובר בעניין של זמן?
"בשורה התחתונה, מה שקובע את מחירי הדיור, הרבה יותר משאלת הביקוש וההיצע - אלה הציפיות. מה אנשים מאמינים שיהיו מחירי הדיור בעתיד", אומר הכלכלן פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת וורוויק באנגליה. "העובדה היא שהמחירים ממשיכים לעלות, כך שכנראה הציבור לא מאמין שיש בידי כחלון וממשלת ישראל האמצעים להוריד מחירים. הציבור איבד את האמון".
בכל זאת, ניכרת עבודה רבה בהגדלת היצע הדירות "יש דברים שכולם מבינים שהם נכונים, כמו הסרת חסמים שמונעים את הגדלת ההיצע. יכול להיות שהוא פועל בשטח הזה, אבל אני לא יודע באיזה מאמצים והיקפים. אין ספק שהוא מפנה הרבה אנרגיה לתוכנית 'דיור למשתכן', שהיא תוכנית גרועה במיוחד ועל כך ראוי לבקר בחריפות אותו וגם את ראש הממשלה שמעליו, שמתנער ממה שקורה בכלכלת ישראל".
הביקורת העיקרית על 'מחיר למשתכן' היא על כך שההנחה לזוגות הצעירים רק מגדילה את הביקוש ובעקבותיו את המחיר. גם מי שלא דמיין שיוכל לקנות אי-פעם דירה, ישתתף בהגרלות. מי שחשב לקנות דירת שלושה חדרים ינסה לקנות ארבעה, ומי שהתכוון לקנות דירה בפריפריה ינסה את מזלו במרכז.
"זו תוכנית מקוממת", טוען פרופ' מואב. "אנשים זוכים בהגרלה בדירה במיקום שאין להם שום עניין לגור בו. אם רוצים להוריד מחירים, צריך להתמקד בצעדים אמינים להגדלת ההיצע לאורך זמן. אני בטוח שכחלון מבין את זה היטב, אבל הוא פופוליסט והולך לפי גחמות הציבור. הבעיה היא שההתמקדות בתוכנית הזאת באה על חשבון היכולת לעשות דברים אחרים. אין דבר כזה לעשות הכול והכול והכול".
"כחלון מייצג כלכלה עם נטייה חברתית, וזה דבר טוב. הוא רואה גם את האנשים, ולא רק את המספרים", סבור שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. בעיני סלבין, הגבלת שכר הבכירים בענף הפיננסים, אחד הצעדים המזוהים ביותר עם כחלון בשנה האחרונה - אף שדווקא לפיד יזם אותו בקדנציה הקודמת - היא מעשה מבורך. "אני מודע לכך שאנשי האקדמיה סבורים אחרת", הוא אומר, "אבל לדעתי זו הייתה הגבלה נכונה. לא קרה שום דבר, וכל האיומים הללו שבנקאים יעזבו, לאן יעזבו? מי ייתן להם משכורת גבוהה יותר?".
ובכל זאת, סלבין מסכים כי נטייה חברתית איננה מספיקה. "ישבתי עם כלכלנים בכירים, אנשי שטח שניהלו משרדי ממשלה ועסקים גדולים, והתלבטנו בעניין הזה. השאלה הגדולה היא האם כחלון, שכשר התקשורת הצליח להוריד את מחירי הסלולר, הוא אדם שעלול להתעסק רק בדבר אחד כמו הדיור ולהזניח את שאר המשק, או שיש לו הסתכלות רחבה? משרד האוצר הוא משרד הרבה יותר מורכב. צריך גם לדאוג לצמיחה ולתעסוקה, לחוב הלאומי, להשקעות, לפנסיה".
ומה התשובה?
"בסיום השנה הראשונה אני לא רגוע".
בסוגיית הדיור, גם סלבין לא מתלהב מתוכנית 'מחיר למשתכן'. "לא מדובר במציאה גדולה. היה יעיל יותר לתת לזוג צעיר כסף ישירות מהמדינה, ושהם יחליטו כיצד להשתמש בו. בתוכנית הזאת אתה שולח אנשים לגור באופן מלאכותי במקומות מרוחקים שהם לא מעוניינים לגור בהם בגלל בעיות אמיתיות של תעסוקה ותחבורה".
לדעת סלבין, הקמפיין המתוזמר והממוקד שהוביל כחלון בתקופת הבחירות פועל נגדו כחרב פיפיות. מצד אחד הוא סייע לכחלון לגרוף מנדטים והביא אותו למשרד האוצר, אבל מצד שני "כמו לפיד בזמנו, כששרי אוצר עושים יותר מדי רעש זה לא מוסיף שקט למערכת ומשדר לציבור בהלה שגורמת לאנשים לא לחשוב בצורה שקולה ולרוץ למה שהם מכירים, שזה דירות. האמת היא שכל זמן שהריבית תישאר נמוכה עד אפסית, אנשים ירוצו ויקנו דירות להשקעה. לכן הסיכוי להורדת מחירים בזמן הקרוב הוא קטן".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי הצמיחה ברבעון האחרון אינם מעודדים. צמיחה שנתית של 0.8% נחשבת נמוכה מאוד. אמנם היו גם רבעונים נמוכים מאלו בשנתיים האחרונות, אך מדובר בהחלט באיתות מדאיג, בייחוד כשלוקחים בחשבון ירידה של 21% בייצוא. "מה שמטריד אותי זו העובדה שיש בעיקר ירידה בהשקעות במכונות לציוד, דבר שמאותת על ירידה עתידית נוספת בצמיחה. בנוסף, מה שמקדם את המשק בשנה האחרונה זו בעיקר הצריכה הפרטית ולא הייצוא, שזה כמובן גם לא סימן טוב", מסביר סלבין.
"הכי עצוב שאנשים אטומים, שנוזל להם שומן מהשפתיים. אומרים לאחרים לא לאכול עגבניות, ובו-זמנית תוקפים אותי על כך שאני מוזיל מחירים", אמר כחלון לאחרונה בתגובה לדבריה של רעיה שטראוס, לשעבר מבעלי חברת 'שטראוס', שטענה בעקבות ניסיונות הרפורמה בחקלאות כי "להפקיר את החקלאים זה להפקיר את הגליל ואת הנגב, זה לחסל יישובים שלמים. אם משהו יקר, אז שיאכלו משהו אחר. הארץ שלנו משופעת בפירות ובירקות, לא חייבים להיצמד לעגבנייה".
"ההתנפלות על שטראוס הייתה לא לעניין", מבקר סלבין. "מעבר לחשיבות ההשקעה בתשתיות, עידוד תעשיית ההייטק ומתן הקלות במס הייצור, חשוב לשמור על אווירה טובה מול אנשי היזמות והעסקים הגדולים. אי אפשר לריב איתם כל הזמן וליצור אווירה אנטי-עסקית. כמו בשכר הבכירים, צריך להבחין בין ענף הבנקאות שתרומתו למשק היא זניחה, ובין אנשי הייצור שמקדמים ומפתחים עסקים חדשים".
"צריך להיות הוגנים", אומר מואב כשאני מבקשת את התייחסותו להאטה בצמיחה. "ההשפעה של שר האוצר על הצמיחה הכלכלית בטווח הקצר היא מאוד מאוד אקראית. ברור שאם שר האוצר יעשה טעויות קרדינליות תהיה לכך השפעה, אבל זה לא המצב. יש כוחות כלכליים יותר משמעותיים ממה ששר אוצר עושה או לא עושה, וצריך לזכור את זה. כמו שלא הייתי נותן לו קרדיט על צמיחה מהירה, לא הייתי מאשים אותו במצב ההפוך".
ובכל זאת עולה השאלה: מה כן עושה כחלון כדי להתמודד עם המצב ולהכין את המשק לתקופה אפשרית של מיתון? עד לאחרונה התשובה הייתה: כמעט כלום. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש תקף לאחרונה את משרד האוצר על כך שחזר בו מהבטחתו להקצות 265 מיליון שקלים לעידוד הייצוא, הצמיחה והפריון בתקציב 2016. לדברי ברוש, באוצר הודיעו לו כי התקציב לתוכנית לעידוד הייצוא נדחה לשנה הבאה.
"התנהלות משרד האוצר אולי הייתה מצחיקה אותי, אם היא לא הייתה מעציבה כל כך ואם לא היה מדובר בתעשייה שלנו ובמשק שלנו שנכנס למיתון", קונן ברוש. "התוכנית לעידוד הצמיחה והייצוא הייתה אמורה להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה, ואם זה לא המצב ומבטלים את התוכנית, אז משהו פה בהתנהלות 'מפוקשש' לגמרי".
עם זאת, לפני כמה שבועות התכנס לראשונה פורום השולחן העגול לעידוד הצמיחה והפריון במשק, שיוביל מעתה מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. הפורום, שכולל בין השאר את ברוש, את יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ואת ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, יגיש את המלצותיו בתקופה הקרובה בתקווה לשלבן בתקציב הקרוב. מדובר בצעד ראשון בלבד, כזה שעלול להתמסמס בקלות. הזמן והאנרגיה שיבחר כחלון להקדיש לנושא קריטיים.
השבוע הציג כחלון את המלצותיה הסופיות של הוועדה לבחינת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בראשות דרור שטרום. ההמלצות שכללו בעיקרן את הפרדת שתי חברות האשראי 'ישראכרט' ו'לאומי קארד' מהבנקים הגדולים - 'הפועלים' ו'לאומי' והקלות משמעותיות בתנאים להקמת בנקים חדשים, אמורות, בסופו של דבר, להוביל להוזלת עלויות האשראי לציבור הרחב ולעסקים הקטנים והבינוניים. מדובר בהישג נאה בייחוד לנוכח העובדה שהושג בהסכמה ובתיאום מלא עם בנק ישראל.
הישג נוסף שכבר עבר בתקציב האחרון ואמור להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים הוא הרפורמה המכונה 'רפורמת הקורנפלקס', הכוללת שורה של הקלות משמעותיות בנוגע לייבוא מזון יבש. התחרות עם התוצרת המיובאת צפויה להוריד את מחירי המוצרים בתקווה שרשתות השיווק לא יגזרו קופון גדול מדי בדרך.
אוסם למשל, הודיעה כבר השבוע על הורדת מחירים בעשרה מוצרי מדף מובילים. מדובר בנקודת זכות לטובת מי שהבטיח לטפל ביוקר המחיה, אך המבחן האמיתי של כחלון צפוי להגיע בתקציב הבא, עם הניסיון להעביר את רפורמת החקלאות שעליה הכריז לפני מספר חודשים.
בתקציב 2016, הניסיונות לבצע רפורמה בענף הפטם, הצאן והדגה נכשלו כישלון חרוץ, והרפורמות הוצאו מחוק ההסדרים בלחץ החקלאים. הרפורמה החדשה שגובשה בהמלצת ה-OECD היא דרמטית בהרבה, ונוגעת לכל ענפי החקלאות במשק. במרכז הרפורמה ביטול הדרגתי של המכסים הגבוהים והתכנון המשקי, ופתיחת השוק לייבוא חופשי. במקביל יפוצו החקלאים באופן ישיר על ההפסדים שייגרמו להם.
המערכה הראשונה של המאבק התקיימה לפני חג הפסח האחרון. כדי למנוע את עליית המחירים המסורתית לפני החג הכריז כחלון על הורדת מכסים והרחבת מכסות ייבוא למוצרי מזון טריים וקפואים. לאחר שהחקלאים נעמדו על רגליהם האחוריות הוסכם בסופו של דבר כי הפחתת המכסות תחול בהוראת שעה זמנית ותכלול רק דגים, שמן זית וירקות קפואים. החקלאים פוצו במיליוני שקלים והתחייבו לשווק תפוחי אדמה, גזר וכרוב במחירים נמוכים.
"בינתיים כחלון נכשל בנושא הזה באופן טוטאלי", אומר מואב. "בפסח הייתה הורדה זמנית ומצומצמת של מחירים, ומיד אחר כך המצב חזר לקדמותו. זה נכון שמגיע לו קרדיט על פתיחת התחרות בסלולר בתפקידו כשר התקשורת, אבל כשר אוצר אין לו האומץ והנחישות לעמוד מול קבוצת אינטרסים. הטענה שפתיחת המשק לייבוא תגרום לאבטלה חסרת כל בסיס".
לעומת מואב, יש מי שחושב שהטיפול הזהיר של כחלון בבעיה הוא סביר ביותר. "נכון שכדי להגדיל את התחרות כדאי למשל לייבא גבינות קשות מחו"ל", קובע פרופ' אביה ספיבק ממכון ון-ליר, "אבל צריך לראות איך עושים זאת כך שהרווחים לא יישארו רק אצל היבואנים ורשתות השיווק. במובן הזה אפשר בשלב ראשון לא לפחד אפילו מפיקוח מסוים על המחירים, כדי לדאוג שהמחיר לצרכן של הייבוא יהיה כמו שצריך.
בכל אופן, לעשות רפורמה גורפת שלא ברור שתוזיל את המחירים בכל דבר, ובעצם לקחת את ענף החלב במדינת ישראל שהוא בסך הכול ענף טוב ופשוט להרוס אותו - לא ברור שזה האינטרס הלאומי שלנו. אנחנו רוצים שיהיו יישובים שמתפרנסים מעצמם כדי שישראל לא תהיה אוסף של יישובי וילות שכולם נוסעים לעבוד במקומות מרוחקים. יש עניין שהפרנסה הזאת תתבסס על חקלאות, כדי שלא יישאר כאן רק יער של בטון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם