ראשי » חדשות » צבא וביטחון

מלחמת חפירות: לוחמי פלג"ת סמו"ר מוכנים למתקפה תת-קרקעית

יחידת הקומנדו סמו"ר לחמה בצוק איתן, ואיבדה את חברם גל בסון. במקום להשתחרר בתום שלוש שנות שירות הם חתמו קבע, ועכשיו הם מוכנים יותר מתמיד להתמודדות עם מנהרות הטרור ברצועת עזה ובלבנון

"לח בפנים וחם, ובהתחלה אתה נכנס ואומר 'כמה נעים'. אחרי חצי דקה אתה מתחיל להזיע כמו חמור". כך מתאר עקיבא, לוחם בקבע, את התחושה במבוך המחילות התת-קרקעיות של חמאס. יחד עם חבריו לצוות בפלגת סמו"ר ("סליקים ומנהרות") של יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), פשט עקיבא במהלך מבצע צוק איתן על 32 מנהרות שאותרו ברצועת עזה. "המנהרות צרות, קשה לזוז שם למטה", הוא נזכר. "יש תחושה של קלאוסטרופוביה. חשוך, אתה לא רואה שום דבר. אפשר לשמוע משהו בלי לדעת אם הוא עשרה מטרים לפניך, מאה מטר, או קילומטר".

"והרבה שקט", מוסיף נתן, לוחם אחר בצוות. "שקט שאי אפשר לדמיין".

עוד כותרות ב-nrg:
- הפאדיחה של אבו מאזן: העניק עיתון ציוני למלך
- יישארו או יעזבו? החל משאל העם ההיסטורי בבריטניה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

יש תחושת פחד למטה?
"הרבה דברים יכולים לקרות בתוך מנהרה ולסכן אותך ואת הצוות שלך. גם מבחינת האוויר, שאין כמעט, וגם מבחינת מטענים או מחבלים שיכולים לחכות שם. אבל אנחנו מכירים את הפעילות שם באמת ברמה גבוהה, אז זה בסדר. אין לנו לחץ ממשי, כי התאמנו ולמדנו איך נכנסים ועובדים בתוך מנהרה".

משה, לוחם נוסף, מסכים: "החשש הוא בעיקר לפני הירידה אל מתחת לקרקע, בתכנון של הפעילות, לפני שאתה פוגש את הדבר עצמו. בהכנה חושבים מה עלול לקרות, ואז צפים ועולים כל החששות, כי אתה מתעסק בכל מה שיקרה אם וכאשר. אבל ברגע שאתה נכנס, יש לך מטרה ואתה ממוקד בדיוק במה שצריך לעשות. זה דבר שאתה מתאמן עליו, לפעמים הרבה חודשים, ועושה תרגולת כדי לתפקד במאה אחוז, ולכן כשאתה מגיע לשם אין מקום לחשש. כשאתה נכנס פנימה המשימה חשובה, ולא התחושה".
 
את משה, נתן, עקיבא, ניר, בני ורון אני פוגש בבסיס יהל"ם במרכז הארץ. כולם נגדים-לוחמים בפלגת סמו"ר. לפני שנתיים, בבית-חנון שבצפון הרצועה, נפל חברם, סמל-ראשון גל בסון. הוא נפגע מטיל נ"ט ששיגרו לעברו מחבלי חמאס. במבצע נפצעו גם מפקד הצוות דאז, המכונה מוגלי, ולוחם נוסף. את מוגלי החליף אחרי המבצע סגן אורן, וכשהתקרבה שעת השחרור של לוחמי הצוות, החליטו החברים להישאר יחד בפלגה ולהמשיך לשרת בקבע, בין השאר גם לזכרו של בסון. מותו חיזק את הגיבוש הפנימי שלהם, וחלקם מתגוררים כיום יחד.

בבסיס הם עורכים לי סיור קצר במערכת של מנהרות הדמיה לצורכי אימונים. הייתי הבמנהרות חמאס שאותרו בעוטף עזה, וגם במבצע צוק איתן ראיתי מקרוב אחת מהן, בדרום הרצועה. גושי הבטון שהוצבו כדי לדמות את מנהרות חמאס מעוררים תחושה קרובה מאוד לדבר האמיתי, למרות שהם בכלל מעל פני האדמה. אתה יודע לאן נכנסת, אבל בתוך רגע מאבד כיוון. אפילו בבסיס אימונים במרכז הארץ, שבו שום דבר רע לא יכול לקרות, תחושת חוסר הוודאות שולטת בעת ההליכה במנהרה.
 
כשאני צועד שם לאורך עשרות מטרים, קשה לי להעריך מה יקרה בצעד הבא. החושך מוחלט והמנהרה צרה. אין לי גוף גדול במיוחד, אבל המעברים עדיין קשים; וזה עוד בלי ציוד לחימה כבד ומסורבל. מצד שמאל מפתיע אותי פתאום חדרון מנוחה: באימון יתקיפו ממנו כוחות דימוי אויב, בשעת מלחמה כבר הייתי מת. אחרי עוד כמה צעדים הדמיון מתחיל לעבוד בטורים גבוהים, ואיתו החששות.

אנחנו יוצאים החוצה. בפנים חשופות ולאור השמש, חבורת הנגדים הצעירים – הם משרתים בקבע כמה חודשים בלבד – מגובשת ומאוחדת. מבנה גופם חסון ושרירי, וכמה מהם גם גבוהים, מה שלא אמור להקל על התנועה בתוך המנהרות. יחד עם הציוד שהם נושאים על גבם, והצורך לנוע בזריזות ולהיות מסוגלים להילחם, המשימה בוודאי דורשת כושר ומיומנות.

גאוות היחידה ניכרת בהם, כיאה ללוחמי קומנדו הנדסה. העובדה שהם מסתובבים ב"חצי ב'" – מכנסיים צה"ליים וחולצת טי פשוטה, אזרחית - מוסיפה גם היא לרושם הקשוח. אבל הם נושאים איתם את כל מה שראו ועשו בתוך המנהרות במבצע צוק איתן, ואת זכר חברם שנפל ברצועה. את הסיפורים הם שומרים קרוב אל החזה. לנו הם תיארו בעיקר את התחושות.
 

פעילותה של יהל"ם, המובחרת שביחידות חיל ההנדסה הצה"לי, נותרת חשאית לרוב. כמה עשרות מלוחמי היחידה שייכים לפלגת סמו"ר: הם המומחים מטעם הצבא בתחום התת-קרקע. אורן, מפקד הצוות, התגייס לפני ארבע שנים וחצי לקורס טיס, אבל חתם ויתור בשלב מוקדם יחסית. "חיפשתי תפקיד לחימה שמשלב גם חשיבה ויצירתיות", הוא אומר, "פחות חי"ר סטנדרטי של היחידות הלוחמות הרגילות. המליצו לי על יהל"ם, כי שם משלבים חבלה, טכנולוגיות, רובוטים. זה מאוד קרץ לי. כשאתה מגיע ליחידה אתה לא יודע במה תעסוק, כי המגוון רחב כל כך".
 

ביהל"ם יש אכן רשימה ארוכה של התמחויות קרביות: מסיירת יע"ל והיחידה לסילוק פצצות, ועד פלגות האב"ך ("סייפן" ו"גבעול") שתפקידן לטפל באמצעי לחימה ביולוגיים וכימיים, פלגת הפריצה ("מדרון מושלג"), פלגת הרובוטיקה – וכמובן, סמו"ר. "אנחנו מכירים את המנהרות ומתעסקים בהן כל הזמן, במסלול ההכשרה וכלוחמים", מסביר עקיבא. "אלה החיים שלנו".

מסלול ההכשרה של לוחמי הפלגה נמשך שנה וארבעה חודשים – זמן ארוך במיוחד, שחלק גדול ממנו מוקדש לתרגול לחימת קומנדו, כמו כל יחידה מיוחדת בצבא, כדי שיוכלו להתמודד עם כל אויב שיעמוד מולם כשיפשטו על המנהרות. מעבר לכך, כמובן, הם לומדים את המקצוע הייחודי להם: פעילות תת-קרקעית. הלוחמים עוברים הכנה מעשית לכל תוואי של תת-קרקע - ממנהרות חמאס בעזה, דרך מתחמי הלחימה ב"שמורות הטבע" של חיזבאללה, ועד סליקים תת-קרקעיים ביו"ש.
 
כדי שיוכלו לרדת עשרות מטרים לתוך המנהרות, עוברים חברי הצוות אימוני טיפוס וגלישה. הכנסת לוחמים לפיר אינה עניין של מה בכך: אם ניתן לטפל במנהרה בלי להיכנס אליה, יבחרו באפשרות הזאת. "אין טעם לסכן חיי אדם בלי צורך ממשי", מסביר אורן. "במקרה של הדר גולדין, למשל, נכנס בנאדם כי לא הייתה ברירה. אבל במקרים אחרים, לא ניכנס סתם. יש לנו מספיק יכולות לעשות מבחוץ הכול, מה שאנחנו רוצים".

כלקח מצוק איתן, ובפרט מקרב רפיח שבו נפל גולדין, החלו כוחות נוספים בצה"ל להתאמן גם הם ללחימה במנהרות, בהכשרה בסיסית יותר. מערכות סימולציה ומתקני אימון מותאמים, בעלות מיליוני שקלים, הוצבו בבסיסי חטיבות החי"ר, וגדודי הסיור מתרגלים טכניקות של תנועה וסריקה במנהרות, כמו שמתאמנים בלחימה בשטח בנוי או סבוך. אם יידרשו להיכנס למנהרה במרדף אחר אויב או בניסיון לפגוע בתשתיות, הם יוכלו לעשות זאת.

אבל בסמו"ר המומחיות מגיעה לרמה אחרת, וכך גם היכולות. במהלך מסלול ההכשרה, מפקדי היחידה מנסים להרגיל את פקודיהם לתחושות הצפויות להם מתחת לקרקע בשטח אויב. הלוחמים נדרשים לזחול במערות חשוכות, בלי פנסים, כדי להתרגל להרגשה של מעבר במרחב חדש, שלא היו בו בעבר. "אנחנו גם מדמים את האויב, וחושבים מה הוא עלול לעשות", מסביר אורן. "באימונים יש מי שישחקו תפקיד של לוחמי חמאס וחזבאללה, והלוחמים מבינים שהם מסוגלים להשתלט על האויב. זה נותן לנו ביטחון". 

במנהרות הדמה שבבסיס היחידה הם מתאמנים בירי במרחבים סגורים, ובתנועה במעברים צרים כשעליהם ציוד מיגון ולחימה מלא. הם שומעים את רעשי הירי מתחת לאדמה, נושמים את אבק השריפה הלכוד במחילות ולא מתפזר כמו באוויר הפתוח. הם לומדים לעבוד ביחד ולחוד, מתרגלים הליכה מתואמת וסימונים מוסכמים, ונערכים לכל תרחיש.

כל מנהרה, הם יודעים, תהיה שונה מזו שפגשו לפניה. "מנהרות הן ספציפיות מאוד", אומר אורן. "אין דבר אחד שעושים: יש סל כלים רחב, ובכל מקרה אנחנו יודעים לקחת את היכולות שלנו ולהתאים אותן - פעם להיכנס בצורה הזו, ופעם בצורה אחרת".
 

  
הלוחמים גם מתנסים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל רובוטים משוכללים הנושאים מצלמות ומשדרים רבי-עוצמה, שמאפשרים לצוות לדעת מה מחכה לו במעמקים עוד לפני שהוא יורד אל החשכה. "כל רובוט מותאם למשימה אחרת", מסביר אורן. לדבריו, איש לא נכנס למנהרה בתנאי אי ודאות מוחלטת. "הרובוטים נותנים לנו את היכולת לדעת מה יש לפנינו ולהקדים את האויב. יש לנו גם כל מיני אמצעים אחרים לצפייה פנימה או למיפוי".

ואחרי האימון המקיף, כשמגיעים לבסוף למנהרה אמיתית, הלוחמים חדורי מטרה. "רק אחרי הטיפול במנהרה אתה בכלל שם לב שהיה חם וצפוף", אומר אורן. "בזמן הפעולה אתה ממוקד מאוד. אתה עובד על אוטומט, יודע מה יקרה וצופה הכול". לדבריו, גם כאשר החושך מוחלט וקיים גורם של אי ודאות, ההכשרה האינטנסיבית מסייעת ללוחמים לתפקד בלי היסוסים. "המסלול בנוי ככה שהגוף והמוח יתרגלו לעבוד במרחב לא נוח", הוא אומר. 

בצוק איתן פעלו לוחמי הצוות במשך שעות על גבי שעות בלי הפסקה, וזכו סוף-סוף ליישם את מה שהתאמנו לקראתו. "התרגשתי לראות שם את המנהרות", נזכר נתן. "זה דבר שהשקיעו בו כל כך הרבה, שעובר עמוק ובסתר מתחת לקרקע, ואתה נוגע בו. מגניב לראות את זה בעיניים". רון, כשפגש שוב ושוב את המנהרות המושקעות של חמאס ברצועה, היה יכול לחשוב רק על דבר אחד: "כמה הם שונאים אותנו. בנו דבר כזה במשך כל כך הרבה זמן, השקיעו כל כך הרבה", הוא אומר.

כניסה לעזה היא אירוע מפחיד, ודאי למי שלא מקיימים פעילות מבצעית תחת אש לעתים קרובות. הדי פיצוצים ממרחק, חוסר ודאות, חששות. בתחילה הרגישו כמו בסרט: לקח זמן עד שהבינו שהם במלחמה אמיתית. "הייתי בהלם מכמה שזה הזכיר את מה שעבדנו עליו", מתאר ניר. זו הייתה הפעם הראשונה שראה מנהרה במציאות, ולא במתקן האימונים. "לא היינו מופתעים ולא שאלנו 'וואו, מה זה הדבר הזה'. הגענו למנהרה ואמרנו 'בסדר, נתחיל לעבוד'".
 

בסמו"ר ידעו זמן רב שברגע שיפרוץ עימות, הוא יכלול התמודדות עם מנהרות חמאס, והם ייטלו חלק משמעותי בלחימה. כל אחת מהמנהרות שהתגלו זכתה לטיפולם. "יש הרגשה טובה מאוד בסוף, כשאתה לוחץ על הכפתור והמנהרה מתפוצצת, אבל יש הרבה שלבים מקדימים והרבה עבודה בשטח", מתאר אורן. "היו מנהרות שעבדנו עליהן במהירות, וכאלו שהיו יותר איטיות".

מכיוון שכוח האדם של סמו"ר הוא מצומצם, לוחמי חי"ר נדרשו לשמור על המנהרות במשך ימים עד שאנשי היחידה הגיעו לטפל בהן. כחלק מלקחי המבצע הוחלט על הגדלה משמעותית של יחידת יהל"ם כולה, וכן של צוותי המנהרות. מפקד יהל"ם כיום הוא קצין בדרגת אלוף-משנה, בניגוד לקודמו שהיה סגן-אלוף, וכוח האדם גדל במידה ניכרת, פי שניים ופי שלושה ממה שהיה עד קיץ 2014.

"תחום התת-קרקע מאתגר מאוד, ולא רק אותנו", אומר קצין בכיר בחיל ההנדסה. האמריקאים, הוא מזכיר, נאבקו באיום מהסוג הזה כבר במלחמת וייטנאם, וכיום הם נאלצים להתמודד איתו בגבול מקסיקו. "מרחב התת-קרקע הוא בלתי נראה", מוסיף אל"מ ירון בית-און, מפקד יחידת יהל"ם. "היכולת לאתר ולגלות את האויב היא מוגבלת, אבל זה עוד ממד, כמו הקרקע, האוויר והים, שבו האויב יפעל בכל צורות הקרב - הגנה, התקפה, נסיגה והשהיה".
 
את המנהרות פגשו בצה"ל לא רק לפני שנתיים. כבר בראשית שנות האלפיים חפרו צוותים מיוחדים של אוגדת עזה בחולות ציר פילדלפי, בין רפיח למצרים, בניסיון לאתר אותן. המנהרות שימשו אז בעיקר להברחות. צוותי המנהרות של צה"ל נעזרו בכלי עבודה רגילים, והיו יכולים רק לחלום על באגר, מערכות נשימה או טכנולוגיות מתקדמות. כדי ליזום פיצוץ ולהשמיד מנהרה, הוכנסו אליה פיזית עשרות שקיות של חומר נפץ. "היום אמצעי הלחימה אחרים לגמרי", אומר אל"מ בית-און.

השבוע לפני עשור אירעה נקודת ציון חשובה בשימוש של חמאס במנהרות: גלעד שליט נחטף מהטנק שלו והועבר לשטח הרצועה במעבר שנחפר מתחת לקרקע. שבועות אחדים לאחר מכן החלה מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה פעל חיזבאללה במנהרות שנחפרו ב"שמורות הטבע". לוחמי ארגון הטרור הלבנוני ואמצעי הלחימה שלו הוסתרו לא אחת מתחת לאדמה. מאז השתפרו עוד יותר יכולות האויב, מצפון ומדרום: רקטות משוגרות ממסתורים תת-קרקעיים, ומנהרות הלחימה בעומק 15 מטרים התחלפו במנהרות בעומק 30 מטרים.

"במנהרות נפגוש את כל יכולות האויב", אומר קצין ההנדסה הבכיר. "הוא ערוך ומוכן שם, עם מטענים, אמצעי איסוף ומארבים. ההתמצאות שלו טובה יותר משלנו, והוא יוכל לבלבל אותנו ולהכניס אותנו למלכודות. באופן כללי היעלמות האויב היא אתגר גדול. אתה יכול לתמרן בלי לפגוש אויב בדרך, וכשהתמרון ייפסק או ייעצר, הוא יתחיל את ההתקפה ויפגע בך דווקא כשאתה פחות מתוח ומוכן, כשהמתח המבצעי יורד".

לפי תרחישי הצבא, כוחות חזבאללה וחמאס ינועו מתחת לאדמה לאורך ולרוחב, למעלה ולמטה. יעולם התת-קרקעי לא יהיה חד-כיווני, והוא יתפרס על פני חללים רחבים. כוחות גדולים של מחבלים ינועו בסתר, בלי שיהיו חשופים לאש צה"ל או לאמצעי איסוף מודיעיניים. שאיפתם תהיה לעלות מהמנהרה, לשגר טילים לטווחים ארוכים ובינוניים או לפגוע בכוחות צה"ל המתמרנים בשטח, ולהיעלם מיד במבוך המנהרות. אם יפוצץ פיר אחד, הם יעלו מפיר אחר.
 

"זו מערכת שלמה", מסביר בית-און. "האויב מנסה לייצר לעצמו יתרון יחסי. הוא יודע שהאש המדויקת מהאוויר ומהקרקע תפגע בו, ולכן הוא נעלם בתת-קרקע. ראינו את זה בלבנון השנייה, פגשנו את זה בעזה, ואני מניח שהאויב, כמונו, מפיק לקחים. האבולוציה כל הזמן רצה, וכל אחד מנסה להשיג אפקט מרבי בכלים שלו".

סכומי כסף אדירים ומשאבים עצומים מושקעים במנהרות מצד חמאס. כספי תרומות המיועדים לשיקום הרצועה מועברים לחפירת מנהרות משופרות ומורכבות יותר, בתוך שטחים בנויים וצפופים, שיאפשרו לתקוף בהפתעה מכל עבר. חזבאללה, בשטח שלו, בונה בגדול: בונקרים, מחסני תחמושת, חיים תת-קרקעיים שלמים - והכול כדי לשמר רצף ירי, פיקוד ושליטה, ולשפר את יכולת השרידות.

המטרה השאפתנית ביותר של מערך המנהרות – לפי תוכניות ההתקפה של חזבאללה וגם לפי אלו של חמאס - היא כיבוש שטח בישראל והעברת הלחימה מתחומם לתחומנו. "פעם קו הגבול היה קו המגע, אבל היום הקו מטושטש. הוא יכול להיות גם מאחוריך. צריך לחשוב על הגנת העורף כל הזמן", אומר קצין ההנדסה הבכיר.

גם בשנתיים שחלפו מאז המבצע פעלו לוחמי סמו"ר בגבול רצועת עזה, וטיפלו במנהרות חמאס. סא"ל אוהד בכר, מפקד בית הספר של יהל"ם, אומר שאחרי ההתנסות בצוק איתן, היחידה כולה מוכנה יותר לתפקידיה. "אנחנו מסתכלים על המערכה הבאה וכל הזמן מתקדמים", אומר בכר.
 

 
עד כמה אירועי צוק איתן נוכחים באימונים שלכם?
"אלו דברים שעדיין חמים מאוד, אבל אנחנו לא שוקטים על השמרים. אנחנו מנסים לאתגר, ומהר מאוד לומדים ומחזקים את האתגרים. לא מסתכלים על מה שהיה אלא על מה שיהיה, ולא רק על הדרום אלא גם על הצפון".
 
לאחר המבצע נטען שלמעשה המנהרות לא טופלו כראוי.
"היו פערים מקצועיים", מודה בכר, "אבל אני בהחלט חושב שאנחנו משתפרים מיום ליום. הלקחים הוטמעו. המיומנות בעבר הייתה פחות גבוהה, והיום אנחנו שולטים בתחום. אם תגיד לי שבעוד איקס שעות אני צריך להיות מוכן לפעילות, היחידה תהיה מוכנה. כבר בשלבים מוקדמים בהכשרה הלוחמים יודעים לעשות לא מעט פעולות מורכבות של קומנדו הנדסה".
 
לוחמי הצוות של אורן מסכימים עם סא"ל בכר. "עם האימונים שעשינו וההכשרה שעברנו, אנחנו מוכנים לכל דבר", קובע נתן כשאנחנו עומדים בפתח מערך מנהרות האימונים. "כולם רק מחכים להזדמנות לפגוש מנהרה ולטפל בה".

לדברי קצין בכיר ביחידה, הביקורת על הביצועים במהלך צוק איתן לא משפיעה על הלוחמים. "אלו לא דברים שמעסיקים אותם", הוא קובע. "הם חיים את היומיום שלהם ואת האתגרים המבצעיים, והם מרגישים שפעלו באופן מיטבי. מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד משאבים כדי לטפל באיום הזה, הרבה לאין שיעור מבעבר. אנחנו רוצים להיות מוכנים לפעמים הבאות, עובדים הרבה ומחכים שזה יקרה. ב'מאני טיים' כולם רוצים להיות שם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg