ריבלין בשיחה סגורה: אבו מאזן הוכיח מי עומד מולנו
אחרי שיו"ר הרשות הפלסטינית סירב לפגוש את נשיא המדינה, אמר ריבלין למקורביו כי "הסירוב הוכיח לאירופאים עד כמה חסרת תוחלת ההתערבות נוסח היוזמה הצרפתית". וגם: לאן נעלמו עשרות אלפי מתפקדי הבית היהודי?
הפרלמנט האירופי בבריסל הוא לא בדיוק מסוג המקומות שניתן להגדיר כאוהדי ישראל. וזה כמובן בלשון המעטה. ובכל זאת, זה לא מנע מנשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, להתייצב שם, לזכות בכבוד של מלכים, ולא להירתע מלהכניס לאירופאים אצבע בעין בכל מה שקשור לעיקרון שתי המדינות, ולחתירה האובססיבית שלהם להסכם בין ישראל והפלסטינים.עוד כותרות ב-nrg:
מסמכי "עסק הביש": הקרב של ראש אמ"ן לטיהור שמו
הוייניל מת: האם תור הזהב של HBO נגמר?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ריבלין נשא השבוע ככל הנראה את הנאום הימני ביותר שנישא מול קהל אירופאי עוין, והוא אפילו חזר בחיים כדי לספר על זה. לא רק שחזר בחיים, אלא אף זכה שם לפרגון רב, כשחברי הפרלמנט עומדים על רגליהם ממושכות ומוחאים לו כפיים. מתברר שמסרים חדים וברורים, גם אם אינם ערבים לאוזן השומעת, יכולים להתקבל בהבנה ואף באהדה, ואפילו במקומות לא סימפטיים כדוגמת הפרלמנט האירופי.
יומיים לאחר הנאום, שבו תקף ריבלין את היוזמה הצרפתית ודרש מהאירופים להניח לסוגיית חידוש המו"מ, הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שהוא מסרב ליוזמה האירופאית לערוך פגישה עם הנשיא הישראלי. מי יודע, אולי המילים החריפות בנאומו של ריבלין השפיעו על ההחלטה הפלסטינית. אלא שבסביבתו הקרובה של הנשיא לא ממש הורידו את הדגל לחצי התורן בעקבות סירובו של אבו מאזן, ובחרו להמשיך בקו התקיף שבו נקט בנאומו לפרלמנט.
"ההסכמה שלנו להיפגש עם אבו מאזן והסירוב של הפלסטינים הראו לעולם מול מי אנחנו מתמודדים", הסביר אמש הנשיא בשיחות סגורות שהגיעו ל-nrg ומקור ראשון. בשיחות אלה תהה ריבלין כיצד ייתכן שאבו מאזן עצמו ביקש מהאיחוד האירופי את התערבותו, ואחרי כן הדף את היד המושטת אליו בתיווכם.
"הסירוב הזה", הדגיש הנשיא, "הוכיח גם לאירופאים עצמם עד כמה התערבות נוסח היוזמה הצרפתית היא חסרת תוחלת בנסיבות האלו". במילים אחרות, אם אפילו פגישת נימוסין בתיווך אירופי לא הצליחה להבשיל, כיצד יצליחו להביא את הצדדים לתהליך של מו"מ אמיתי?
ואם בלקחים חשובים עסקינן, הנה אחד נוסף, הפעם מבית מדרשם של האירופאים. אחד המפגשים היותר מעניינים של ריבלין בבלגיה התקיים בחסות ראש עיריית אנטוורפן, בארט דה וובר, שנחשב לאחד האנשים החזקים בזירה הפוליטית המקומית, "ממליך ראשי הממשלות", כהגדרת אחד מאנשי המשלחת. לאחר החלפת המתנות המקובלת וחתימה בספר האורחים, התיישבו כולם לארוחת צהריים (צמחונית במקרה של ריבלין).
כשנכנסו לחדר המלצרים כדי להגיש את היין, שני דברים בלטו לעין כמעט מיד. כל המלצרים היו יהודים שומרי מצוות, על מנת לאפשר לצוות הישראלי לשתות מהיין (כדי שלא לעבור על איסור יין נסך – יין שמוגש על ידי גויים). הדבר השני היה הכיתוב על בקבוקי היין - יין הר חרמון לבן ויין הר חרמון אדום (בציר 2013).
הייצור הוא של יקבי רמת הגולן כמובן. רמת הגולן "הכבושה"? בלשכתו של ראש עיר חשובה בבלגיה? על פניהם של אנשי המשלחת הישראלית ניכר ההלם (החיובי) כשהמארח לא הפסיק לשבח ולהלל את המשקה שנמזג בנדיבות לכל דורש. לכל מי שתוהה, הבקבוקים המדוברים לא סומנו בשום סימון מיוחד (למרות ההחלטה המקוממת של הפרלמנט האירופי, שאישר בזמנו לסמן מוצרים מיהודה ושומרון ומהגולן).
מהר מאוד, בעקבות היין, עברה השיחה לעסוק במצב בסוריה ובמלחמה מול דאעש. ״נו״, פנה הנשיא ריבלין למארחו, ״אתה יכול לדמיין מה יכול היה להיות מצבנו היום לו רמת הגולן לא הייתה בידי ישראל?״. שתיקתו המאשרת של הבלגי אמרה הכל.
אחת מהצעות החוק היותר שנויות במחלוקת – הצעת החוק שמבקשת לבטל את חזקת הגיל הרך – תגיע ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה. לכאורה, במידה ותאושר ההצעה בוועדה, תחייב ההחלטה את הקואליציה כולה במסגרת המשמעת הקואליציונית.
אלא שבמקרה הזה מדובר בנושא שקורע מפלגות, קואליציה ואופוזיציה כאחד. אין פה עניין של ימין ושמאל, גברים ונשים, דתיים וחילונים או כל חלוקה אחרת. כל ח"כ ועמדתו שלו. זו הסיבה שגורמים בכירים בממשלה ובקואליציה טענו בשיחה עם nrg ומקור ראשון שהנטייה היא לקבל החלטה על חופש הצבעה מוחלט, גם במקרה שהצעת החוק תאושר בוועדת השרים לחקיקה. זאת, באמצעות החלטה מיוחדת של הנהלת הקואליציה.
רק כדי להמחיש עד כמה חברי הכנסת חצויים סביב הנושא, לא מעט סיעות הקדישו לאחרונה את ישיבות הסיעה שלהן לסוגיה. בשבוע שעבר זה אף הוביל לעימות בתוך סיעת כולנו (ח"כ עזריה שמתנגדת לחוק וח"כ שאשא ביטון שתומכת בו עמדו במרכזו), ואילו השבוע הגיע תורה של סיעת הבית היהודי. לישיבת הסיעה הוזמנה היועצת המשפטית של תנועת "אמונה", שדחקה בח"כים שלא להצביע בעד ביטול חזקת הגיל הרך. לאחר שסיימה את דבריה ויצאה, החל הדיון בתוך הסיעה עצמה.
מי שיצא בחריפות נגד חזקת הגיל הרך וטען שחובה לבטלה היה ח"כ בצלאל סמוטריץ', אליו הצטרף גם סגן השר אלי בן דהן. להגדרתו של סמוטריץ', מדובר בכלי שמשמש נשים, במקרים קיצוניים, לצורך לקיחת הילדים מהבעל. מהצד השני, חברי הכנסת שולי מועלם, מוטי יוגב וניסן סלומינסקי טענו שאפשר להסתפק רק בהורדת הגיל של החזקה. כלומר, אם נכון להיום החזקה קובעת שילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם במקרה של גירושים, הגיל ישונה ויעמוד על 3 או 4.
"זה נושא שחוצה מחנות", התערב שר החינוך, נפתלי בנט, בדיון שניהלו הח"כים, וטען שראוי להעניק לכל חבר כנסת את האפשרות להצביע לפי צו מצפונו ולא לכפות משמעת קואליציונית.
לאחר שח"כ מועלם הביאה דוגמה למורכבות הנושא מתוך משפחתה שלה, התלונן סמוטריץ' על כך שאף נציג מארגוני האבות הגרושים לא הוזמן לדבר בפני הסיעה, לצד הנציגה מתנועת "אמונה". מועלם השיבה שהייתה מזמינה אותם בשמחה להופיע בפני חברי הכנסת, אלא שאף נציג מאותם ארגונים לא פנה בנושא. "תנועת "אמונה" פנו אלינו", הסבירה.
מי שעוסקת בסוגיה המורכבת כבר יותר מחצי שנה היא שרת המשפטים, איילת שקד. הפגישות הרבות שקיימה כללו שיחות עם שופטים, עורכי דין, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. "כל אחד מהם מקדם משהו אחר וכיוון שונה לחלוטין", תיאר גורם שמעורה בפגישות הרבות. "לא תהיה ברירה", הודה בכיר בקואליציה. "כל ח"כ יצטרך להצביע לפי ראות עיניו. אין באמת אפשרות לכפות עמדה בנושא כזה".
אפרופו הבית היהודי, הסיבה שנושא אחר, שקשור במפלגה, עדיין לא פרץ החוצה במלוא עוזו, קשורה ככל הנראה לעובדה שהוא עדיין לא התעכל באופן רשמי. השבוע הוחלט במפלגה, בתמיכה מובהקת של היו"ר בנט, על פתיחת מפקד חדש, שיאפשר להתפקד לבית היהודי תמורת תשלום דמי חבר שנתיים. התפקדות למפלגה מקנה את הזכות להצביע בבחירות הפנימיות לתפקיד היו"ר ובפריימריז לבחירת הרשימה לכנסת.
אלא שהפעילים ואנשי השטח, ובעיקר המתפקדים עצמם, רובם ככל הנראה כלל לא הבינו מהי משמעותו של אותו מפקד חדש. בעבר הם היו רגילים לכך שמפקד חדש מאפשר את פתיחת המפקד הקיים ומעניק אפשרות לכניסת מצטרפים חדשים. אלא שהפעם ההחלטה היא אחרת לחלוטין. למעשה, ההחלטה קובעת כי המפקד הקודם, על 77 אלף המתפקדים שבו, יבוטל כליל. מי שלא יתפקד מחדש לא יהיה כלול בו.
במפלגה כמובן הסבירו שכל מתפקד יוכל להתפקד פעם נוספת, אבל זו אמירה ריקה מתוכן. ברור שהוא יוכל להתפקד מחדש, בדיוק כפי שכל אדם אחר יוכל להתפקד למפלגה. לא בכל יום באה מפלגה ואומרת לעשרות אלפי מתפקדיה "להתראות". משמעות הדבר היא שכל אותם חברי כנסת ופעילים שעבדו במשך שנים רבות כדי לפקוד אנשים למפלגה איבדו ברגע אחד את כל ההשקעה שלהם.
קולות ראשונים של זעם כבר החלו להישמע בחדרים הסגורים. גם חלק מחברי הכנסת טענו השבוע בכעס שההחלטה התקבלה ללא שום דיון בסיעה וללא התייעצות איתם. "זה הגיע כהודעה שהתקבלה מלמעלה", טענו חלקם בשיחה עם nrg ומקור ראשון. מי שחושב שכל המהלך הזה צפוי לעבור בשקט ובנועם, כדאי לו להרהר בכך פעם נוספת.
מהבית היהודי נמסר בתגובה: ״שינויים מסוג זה הינם בסמכות ועדת הבחירות. מנכ״ל המפלגה מקיים פגישות עדכון עם כל ח״כ בנפרד״.
יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, הודיע השבוע על הקמת שתי ועדות חדשות בכנסת. בראשות הוועדה הראשונה, שאמורה לעסוק ב"צדק חלוקתי", יעמוד ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. את ראשות הוועדה השנייה, שאמורה לטפל בנושא ניצולי השואה, מייעדים בקואליציה למחנה הציוני. אלא שבמחנה הציוני לא ממש ממהרים לקחת את מה שמציעים להם.
"אני רוצה להזהיר את מפלגת העבודה מלקחת את הוועדה בנושא ניצולי השואה", העלה השבוע את הנושא ח"כ איציק שמולי בעיצומה של ישיבת הסיעה. "אסור לנו לקבל ועדה ללא כלים. הרי אחר כך, ביום הזיכרון לשואה, עוד יאשימו אותנו בזה שלא עשינו כלום למען הניצולים. שלא לדבר על העלות הכלכלית של עוד ועדה. שייקחו את הכסף של הקמת הוועדה ופשוט יעבירו אותו לניצולים". יו"ר המפלגה יצחק הרצוג הנהן בהסכמה. "דיברתי עם מרב (מיכאלי, ז"ק)", השיב. "העסק הזה מוקפא, ובניגוד לפרסומים זה לא קורה. אדבר עם ביטן כדי להבין מאיפה זה הגיע. זה לא יקרה". לתשומת ליבו של יו"ר הקואליציה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם