הבריטים שוב ינהרו לקלפי? 'משאל חוזר הכרחי'
הצבעה אנטי-ממסדית, חיזוק הלאומיות או התסכול מגל המהגרים. בבריטניה מנסים להבין את הבחירה לעזוב את האיחוד ומציעים פתרון ביניים: משאל עם חוזר
המצביעים במשאל העם בבריטניה, בין אלה שתמכו ב'ברקזיט', כפי שכונתה ההיפרדות מהאיחוד האירופי ובין אלה שנמנו עם המיעוט הגדול שהצביע בעד הישארות, היו חלק מרגע היסטורי, ודאי בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת אך אולי גם של המבנה העתידי של אירופה.עוד כותרות ב-nrg:
- בוריס ג'ונסון הפתיע: "לא אחליף את קמרון"
- הרשות הפלסטינית: 'הכיבוש ירה – מוחמד מת'
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

להצבעה, כפי שהעולם נוכח לדעת, הייתה משמעות רחבה יותר מההשלכות הכלכליות, ולדעת רבים, ניצחון ה-'LEAVE' הוא ניצחון ללאומיות וכישלון לליברליזם ולגלובליזציה. הוא פיצל את החברה הבריטית וחשף את הזרמים הבעייתיים בין העמים המרכיבים אותה - האנגלים, הסקוטים והאירים.
אלא שבניתוח שלאחר מעשה, אומר אורלנדו רדיצ'י, עורך המשנה של ה'ג'ואיש כרוניקל', שאין מדובר בסוף פסוק. לדעתו כל ממשלה עתידית, אם תונהג בידי ראש ממשלה תומך ההיפרדות ואם לא, תיאלץ לנהל מו"מ עם האיחוד האירופי ולהביא למשאל עם חוזר, אף שראש הממשלה קמרון הכריז כי לא יהיה משאל חוזר.
"משאל עם חוזר הוא אפשרי מבחינה חוקית כיוון שמדובר בהליך מייעץ ולא החלטה שמחייבת את הממשלה", אומר רדיצ'י. "העם אמר את דברו, אך הכרחי שהממשלה העתידית תכריז על משאל נוסף. השאלה היא איזה סוג משאל זה יהיה. לחזור על אותו משאל יהיה מסוכן כיוון שהדבר עלול לעורר מחאה חזקה ואף לגלוש להפרות סדר חמורות, אבל אפשר לקיים משאל על תוצאות המשא ומתן שאליהן יגיעו עם האיחוד האירופי.
"אם במו"מ תושג גישה לשוק היחיד (שוק שבו אין כל מחסומים לתנועת סחורות, עבודה והון בין חברות הקהילה האירופית - מ"ט), באמת לא יהיה צורך במשאל. אך אם לא, העם הבריטי יצטרך להכריע מחדש בשאלת שיתוף הפעולה עם האירופים".

כעת ברור שנפשם של הבריטים נקעה מהתוכנית הקיצונית של האיחוד האירופי לקידום הניאו-ליברליזם והעדפת רווחיות התאגידים על חשבון הפרט, העובד, החברה והסביבה.
חבר בית הלורדים, הברון פרופ' רוברט סקידלסקי, היסטוריון כלכלי מאוניברסיטת וורוויק, סבור כי אם בעבר בריטניה הייתה להוטה להצטרף לשוק האירופי ששידר צמיחה במהירות עצומה והיה אמור להיות אחד מעמודי התווך בעולם המערבי, הרי שהיום דווקא היחלשותו מניעה את הוויכוח. "הבריטים מחשיבים את עצמם די מוצלחים מבחינה כלכלית כאשר האירופים נכשלים", סבור סקידלסקי.
"אכן, מאז 2008 האיחוד האירופי מזוהה עם כישלון. חוץ מבריטניה וגרמניה, שאר המדינות אינן רושמות כל צמיחה. האיחוד אינו יכול להגן על מדינותיו מפני הטרור ומוסדותיו נעדרי לגיטימציה. ראשיו פיזרו הבטחות לפעול אך כל מה שהצליחו הוא ליצור איחוד פוליטי ללא תוכנית ייצוב או הבראה רחבת היקף".
אלא שחלק מהתגובות לתוצאות המשאל היו קשות חוץ מהניתוח הכלכלי הטהור. התור לקבלת דרכון אירי התארך, בסקוטלנד החלו לדבר שוב על פרישה מהממלכה המאוחדת והעדפת הברית עם האירופים, ומצד שני הקיצונים מימין, שראו בקשר עם האיחוד האירופי את אובדן מולדתם, חגגו בהתקפות שלוחות רסן על מהגרים ומיעוטים. במזרח לונדון רוססו כתובות נאצה על מרכז לתרבות פולין, ואנדרטה לזכר חיילי צבא אנדרס הפולנים שלחמו בעוז לצד הצבא הבריטי במלחמת העולם הושחתה.
"זו הייתה הצבעת מחאה אנטי ממסדית ועתירת מרירות של האנשים שנותרו מאחור אחרי המשבר הכלכלי של 2008", אומר רדיצ'י, "אני משוכנע שאחרי שראו את התוצאות - רבים התחרטו על הצבעתם. הם ראו כי חלק גדול מהתקשורת הבריטית הטעה אותם, בעיקר ה'טבלואידים', שמרחו על עמודיהם הראשיים כותרות ענק בשירות ה'LEAVE' תוך הגזמה רבה בסכנות שהאיחוד מביא".
כלומר, זו לא הכלכלה אלא ההגירה?
"הדברים כרוכים זה בזה. מה שקורה בכלכלה מוביל למה שקורה בחברה. אנשים קשי יום ראו את הזרים עומדים לפניהם בתור לרופא, הופכים לבעלי חנויות וקשרו ישירות בין הצלחתם של המהגרים לכישלונם או לחוסר מזלם הם. הקשר הזה, שהוא לא בהכרח הגיוני, הפך את ההגירה לנושא המרכזי שקיבל עידוד מצד ה'טבלואידים'.
"אני מאמין שחלק גדול מהמצביעים רצו באמת את טובת בריטניה. הרצון להחזיר את ההון הבריטי המוצא היום על מדינות אחרות באירופה נשמע הגיוני. אנשים אומרים שאינם רוצים לממן הבאת מהגרים אל תוך המדינה ולחיות תחת חוקים אירופים נוקשים. אפשר לקרוא לכך 'לאומיות' או 'אירופוביה', אבל בהחלט בריטניה נסוגה לאחור".
שאלתי אותו אם זו גם גזענות או שמא יש כאן איזה 'אפקט טראמפ' שהגיע לבריטניה. "היו תקריות גזעניות לאחר ההצבעה, אבל אלה פעולות של הימין הקיצוני שניצל את הרגע. פעולות אלו אולי יוצרות את הרושם שהמדינה גזענית", משיב רדיצ'י תשובה הנשמעת מוכרת גם לאוזן ישראלית.

"רוב האנשים אינם כאלה והצבעתם מונעת ממניעים אחרים לגמרי. נכון שקל להשוות את נייג'ל פרג' (מנהיג מפלגת העצמאות שיזמה את מהלך ההתנתקות מאירופה - מ"ט) לטראמפ בדרך שבה עודד את האולטרה-לאומיות, אבל הוא אינו מגלה גזענות גלויה כטראמפ".
רדיצ'י אומר כי למעשה בריטניה נמצאת בדיוק באותו מקום שבו הייתה לפני עשרים שנה כאשר הצטרפה לאיחוד. "ה'סיטי', המרכז הפיננסי שלנו, צריך בהחלט גישה לשוק היחיד כדי לשרוד. אינני רואה שום ממשלה עתידית מנהלת עם האיחוד האירופי משא ומתן המאפשר ל'סיטי' למות. כבר כעת ברור שהאיחוד יאמר בכל מו"מ עתידי שהתנאי להסכם הוא אותו שוק יחיד, ואם נקבל תנאי זה, נחזור בדיוק לעמדת המוצא שלנו. גישה לשוק היחיד תחזיר שוב את האיחוד לתוך בריטניה, אז לשם מה היה כל המהלך?! זה דבר די מטורף".
מה תהיה ההשפעה על הסחר עם ישראל?
"אינני חושב שתהיה כאן השפעה מרחיקת לכת. יש כמה חברות ישראליות הפועלות בבריטניה, חלקן מתוך גישה חופשית לשוק המשותף והן יצטרכו לשקול כעת את מצבן בזהירות. הדבר תלוי בהיקף עסקיהן באירופה וברגולציה שהממשלה תחיל כרגע".
הישראלים כבר החלו לחגוג על ירידת ערכו של הפאונד ובישראל כבר נשמעה הקריאה לצאת לבריטניה לחגיגת שופינג. נראה לך שהירידה תימשך לטווח ארוך?
"השווקים החלו להירגע, והשאלה אם הבעיות יישארו תלויה בעיקר בדרך שבה נצליח לייצב את המצב הפוליטי, איזה משא ומתן ננהל עם השוק האירופי ומה נצליח להשיג"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg