ראשי » חדשות » בארץ

ביהמ"ש: "קריאת 'אללה הוא אכבר' כלפי יהודים בהר הבית – אסורה"

בפסק דין של מפר סדר שקרא 'אללה הוא אכבר' כלפי יהודים במקום, כתב שופט השלום שמואל הרבסט: "לא ניתן לתאר את הקריאה כתפילה תמה ולהתעלם מכך שלעיתים אותה קריאה נשמעת למרחוק מפי מחבלים בעת ביצוע מעשי טרור"

קריאת "אללה הוא אכבר" כלפי יהודים בהר הבית אסורה, אינה חוקית ומפירה את שלום הציבור – עולה מפסק דין של בית משפט השלום בירושלים. "ניסיון העבר בישראל מלמד על השימוש הנפוץ של הקריאה שלא כחלק מתפילה אלא כמלווה מעשי התפרעות ולעתים גם טרור וחבלה" אמר השופט.

עוד כותרות ב-nrg:
• בתו של מרק ספדה: "תתפלל על אמא שתתחזק ותבריא"
• זעם בעפרה על הכוונה לחלק שי לפועלים הערבים
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

לפני כחמש שנים קרא סאהר גזאווי לכיוונה של קבוצת יהודים אשר עלו להר הבית "אללה הוא אכבר". בעקבות קריאות אלו, עוכב על ידי שלושה שוטרים והבל לתחנת המשטרה במקום. בדרכם, גזאווי החל להתנגד ואף הניף את ידי באוויר ודחף את אחד השוטרים כאשר זה נפל לרצפה ומכשיר הקשר שלו נשבר. בשל כך נאשם על הפרת שלום הציבור והפרעה לשוטר בתפקידו.

 
גזאוי טען להגנתו כי לא הפר את שלום הציבור, אלא קרא קריאות דתיות המתבצעות במקום דתי כחלק מהתנהגות פולחנית. את דחיפת השוטר נימק בכך שביקש לעשות את צרכיו, ומשסורב התפתח דין ודברים עם השוטרים שנגמר בהפעלת כוח.

במהלך הדיון התברר כי קריאות "אללה הוא אכבר" התבצעו שלא בזמן התפילה. יותר מכך, לפי עדותו של קצין ביחידת המקומות הקדושים בהר הבית, פקד ד': "אין סיבה שאדם יקום ויחל לצעוק בקולי קולות 'אללה הוא אכבר'. קבוצת המוסלמים שנכחה בהר הבית באותה זמן ובאותה נקודה נכחה במקום כאשר אחת המטרות שלה הייתה לשבש את שגרת הביקורים בהר הבית", אמר קצין המשטרה. עוד העיד קצין המשטרה כי התנהגות זו של המוסלמים מופנית רק כלפי קבוצות יהודים, ולא כלפי תיירים.
  
שוטר נוסף מהיחידת המקומות הקדושים בהר הבית של משטרת ישראל, רס"ר ר', העיד כי "'אללה הוא אכבר' עשויה להיות צעקת תפילה תמימה, אך לעיתים היא עשויה להגיע כאשר היא משמשת כהקדמה לביצוע עבירה".
בחקירה הנגדית של הנאשם גזאווי התברר כי זה נהג להגיע אל הר הבית באופן תדיר, וכשנשאל באיזה אמצעי הוא מגיע והאם מגיע בהסעות המאורגנות של תנועת "עמרת אל אקצה", הוא לפתע התקשה להסביר.
 
שופט בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, דן בשאלה האם קריאת 'אללה הוא אכבר' עלולה להביא להפרת שלוםובכך כהתנהגות אסורה ובלתי חוקית. בתוך כך ציין כי זו הסיבה שנאסרת הפרת דגל ישראל על הר הבית, "משזו נעשתה בהר הבית והיה בה פוטנציאל להתלקחות במקום הקדוש והרגיש עד מאוד".

בנוגע לקריאות 'אללה הוא אכבר' קבע השופט כי "ככל שמדובר בקריאות הנקראות בזמן תפילה, במקום תפילה, ובעת בו הן מופיעות בסדר התפילה הרי שאין מדובר בהפרעה לשלום הציבור אלא בתפילה תמימה המהווה זכות יסוד מובהקת. אולם כאשר קריאות אלו משמשת להפגנה, מחאה, רצון לייצר מהומה ואי סדר, הרי שאינן מהוות תפילה ויש בהן הפרעה ברורה לשלומו של הציבור".

השופט הרבסט ניתח את קריאת 'אללה אכבר' וקבע כי "לא ניתן לתאר את הקריאה כתפילה תמה וזכה ולהתעלם מכך שהיא לעיתים ולמרבה הצער, אותה הקריאה הנשמעת למרחוק מפי מחבלים ומרצחים בעת ביצוע מעשי טרור מתועבים בשם האדרת האל, בעיניהם ולשיטתם". בנוגע לקריאתו של גזאווי אמר כי "משום כך, על אותה קריאה שהשמיע הנאשם באותו יום להיבחן בהקשר, בנסיבות, וברקע המיוחד האופפים את האירוע".

השופט קבע כי קריאת 'אללה אכבר בהר הבית' מפרה את שלום הציבור. "קריאת הנאשם במקום ציבורי שאיננו ככל מקום ציבורי ניטרלי אלא בזירה מיוחד המצויה בליבו של סכסוך ומחלוקת בין עמים ודתות" נימק השופט הרבסט את הכרעתו, "רגישותו המיוחדת של הר הבית, על רקע רצונם של בני שתי הדתות, היהודית והמוסלמית, לממש בו את זכויות היסוד שלהם בתחומיו". השופט אף הזכיר פסיקות שונות בהן הוגדר הר הבית כ"ליבתו של הרב געש ממש" וכ"חבית נפץ המאיימת להתפוצץ מאליה", ועל כן "כל התגרות פעוטה טומנת בחובה פוטנציאל התלקחות, והאש כטבעה, עשויה להתפשט במהירות, לצאת את גבולות הר הבית וסופה מי ישנה".
 

השופט קבע כי קריאת 'אללה אכבר' של גזאוי נועדה "לסכל את הסיור" והופנתה כך ורק כלפי יהודים. והוסיף כי "ניסיון העבר בישראל מלמד על השימוש הנפוץ של הקריאה שלא כחלק מתפילה אלא כמלווה מעשי התפרעות ולעתים גם טרור וחבלה. שימוש זה בקריאה מעיד על המשמעות הנוספת והפרובוקטיבית שלו, וכפועל יוצא הימנה, פוטנציאל הסכנה וההתקלחות של זעקה זו, שלא במסגרת תפילה סדורה, אל עבר קבוצת מבקרים בעלי סממנים יהודיים רב הוא".

בהרשעתו של גזאווי הוסיף השופט הרבסט כי למוסלמים זכויות יתרות בהר הבית משאר הדתות, ובכל זאת המוסלמים בוחרים לשלול את הזכויות המעטות גם של הדתות האחרות. "כמוסלמי יכול היה להיכנס לתחומו של הר הבית, לשוטט בכל אתר ואתר בתחומו, ללמוד לימודי דת, להתפלל ואף לזעוק זעקת התכביר במסגרת תפילה זו" כתב השופט בהכרעת הדין. "מדובר בקשת זכויות מפליגה שלא כל באי ההר הקדוש זה זוכים ליהנות ממנה. כל שנדרש ממנו הוא לנצל את זכויות יסוד אלו מבלי לפגוע בזכויותיהם השונות בהיקפן של בני דתות אחרות בהר, אך הוא בחר שלא לעשות כן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg