שדה הקרב החדש: לוחמת רשת

בעידן המידע, העוצמה הצבאית אינה טמונה בכוח האש, בתחכום שלו או בכמות הפלטפורמות והחיילים, אלא ביכולת הצבא להסתגל לאויב שמשתנה במהירות. ראיון פרישה מיוחד עם תא"ל דני ברן, מפקד חטיבת ההתעצמות וההגנה בסייבר באגף התקשוב  

צילום: אלביט מערכות IsraelDefense

מהפיכת המידע של השנים האחרונות שהתרחשה במגזר העסקי והטכנולוגי נכנסה גם לעולם הצבאי. שדה הקרב הפך להיות מבוסס טכנולוגיה, הלחימה הפכה להיות מבוססת רשת, ולאחרונה עברה שלב נוסף והפכה ללחימה רשתית. בצה"ל קוראים לזה שילוביות טקטית. חיילים בשר ודם, אמל"ח חכם, מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) מערכות "רואה-יורה" ופלטפורמות בים, באוויר, ביבשה ובחלל - כולם מקושרים למארג תקשורתי אחד שמביא את היכולות המבצעיות של צה"ל לשיא חדש של תקשורת ותיאום.  

"מרחב הסייבר הוא המרחב שמחבר את המחשבים, המידע, התוכנות, המחשבים והפעילות האנושית. המפגש של תשתית טכנולוגית, פעולת המשתמש, מידע ותהליכים יוצר מציאות חדשה", מסביר תא"ל דני ברן, מפקד חטיבת ההתעצמות וחטיבת ההגנה בסייבר של אגף התקשוב. 

"בעשור האחרון המרחב האזרחי עבר מהפכה. רשת האינטרנט הפכה ממקום שבו צרכנו מידע, למקום שבו אנחנו מייצרים מידע. יש רובד נסתר לייצור המידע. זה לא רק מה שאתה מייצר באופן ישיר, אלא גם באופן עקיף. גלשת לאתר? אם אני לוקח את היסטוריית הגלישה שלך, אני יודע מה מעניין אותך ומה לא. זה חלק מהזהות הדיגיטלית שלך". 

"יש באינטרנט עושר מידע עצום שמבוסס על קהילת ידע שטוחה", אומר תא"ל ברן. "גם הרשתות החברתיות משטחות את הידע. המודל ההיררכי של ייצור המידע התחלף במודל מבוזר. שטוח. המידע חוצה גבולות. הוא נמצא במקום בין מדינתי. לא ברור איזה חוקים מגבילים אותו ולמי הוא תקף. 

"בעידן הנוכחי, 'התעשיינים' הם אלו שמחזיקים במידע של כולם. אמזון, גוגל, מיקרוסופט או פייסבוק כדוגמא. אם מחר בבוקר גוגל משנים את מנוע החיפוש, הם משפיעים על האופן שבו אתה תקבל את המידע. הם ישפיעו על נגישות המידע. הם יכולים להשפיע על דעת הציבור.

"יש לסייבר צד ממנף וצד הורס. אתה יכול לרגל אחרי מישהו, להפריע לו או לפגוע לו בתהליך. זה הצד ההורס של הסייבר. קח את פייסבוק לדוגמא. שהקימו אותה לא חשבו על בריונות רשת. זה מאפיין הורס שלא לקחו בחשבון. האדם מוצא שימושים הורסים לטכנולוגיית סייבר. בהיבט הצבאי, לוחמה מבוססת רשת היא הצד ההורס של הסייבר. ההגנה בסייבר היא הצד הממנף. היא מאפשרת לך לבנות יכולות חדשות.

"אתה יכול להשפיע על מגמות התנהגותיות באמצעות הסייבר, מכנים את זה Computer Network Influence - CNI, אומר תא"ל ברן. "ברגע שאתה כל כך תלוי בסייבר לקיום השגרה שלך, אתה גם מאד פגיע. כשאתה פגיע, יהיו תמיד את מי שינצלו את זה. בין אם לנסות להבין מה אתה עושה או להפריע לך. פעם ריגול היה משימה קשה. מהרגע שאתה תלוי בסייבר, שמת את כל הידע בתוך מחשב ועכשיו אפשר לקחת אותו מרחוק. זו עוד תשתית ריגול לצד זו המסורתית. אבל זה לא הפוטנציאל האמיתי של הסייבר. זה לא המפגש של האדם, התשתית והמידע, זו פשוט עוד דרך לאסוף מידע. 

"האופן שבו אתה ממנף את התשתית לטובתך, זה סייבר. כמו WAZE. הוא מביא לך מודיעין חי אמיתי מהשטח. זו מערכת שו"ב בזמן אמת שעוזרת לך לנהל את המשימה בהתבסס על נתונים מהשטח. האתגר בסייבר הוא להסתגל למציאות משתנה. אתה רואה את ההשפעה על העיתונות, הפרסום והשיווק. מי שלא מבין איפה נמצא הצרכן ואיך הוא צורך את המידע - יעלם. כל ארגון עסקי שלא יסתגל למהפכת המידע יפשוט את הרגל בפרק זמן מאד קצר. היכולת להשתנות ולהסתגל תלויה גם בשיתוף פעולה. אין ארגון היום בעולם שיכול להיות אחראי מקצה לקצה לבד על כל מרחב המשימה. ארגונים שמסוגלים להסתגל ולשרוד הם אלו שמסוגלים לעבוד בצורה פתוחה ורשתית.

"תראה מה קרה בארה"ב. היא הפכה להיות פגיעה לסייבר. בעוד שביבשה, בים ובאוויר יש להם שליטה מלאה במרחב, בסייבר הם בבעיה. ארה"ב מחפשת כבר ארבע שנים איך להגן על האזרחים במרחב הסייבר. התקיפה של סוני, טארגט ועוד הרבה מאד אירועים, ואין תגובה. ארה"ב הגדולה, עם יכולת ההרתעה העצומה שלה, לא מסוגלת להגיב. אין לה הרתעה בסייבר". 

תכנית צה"ל רשתי

עידן הסייבר משנה גם את הטיפול בבניין הכוח והפעלתו. במשך 40 שנים, מלחמת יום הכיפורים מעצבת את בניין הכוח של צה"ל. למרות שמדובר באחד הצבאות המתקדמים באזור, אי שם ב-2012-2013 מתעוררים ומבינים שהמציאות השתנתה. צה"ל נבנה להתמודד עם מדינות, וכיום הוא מוצא את עצמו נלחם בארגונים. זה אומר שגם אופן הפעלת הפלטפורמות צריך להשתנות. 

"אחד הארגונים החזקים מולנו הוא "חיזבאללה", ופתאום הוא מחליט שהוא מגן השיעה ולא רק של לבנון", אומר תא"ל ברן. "והוא הולך להילחם בסוריה. זה הופך אותו מארגון הגנתי, לארגון תוקף. וזה משנה את חיזבאללה מבחינת התקשוב של צה"ל, מדובר בשינוי מאד מהיר. אמנם התפתחו במהלך העשור יכולות שו"ב מאד מתקדמות, אבל קצב ההשתנות הוא במחזורים של 18-36 חודשים, והאויב משתנה יותר מהר. וכאשר האויב משתנה יותר מהר ממך - אתה בדרך לפשיטת רגל. אם אתה מגן על מדינת ישראל, אתה בבעיה. 

לדברי ברן, הצורך בשינוי מהיר הוא הזרז לתכנית צה"ל רשתי: "יש הבדל בין ארגון שעובד ברשת, לבין ארגון שעובד ברשתיות. צה"ל רשתי זו תכנית שמיישמת את התפיסה של התקשוב כמעצב. המטרה היא להשתמש בתקשוב כדי לאפשר לצה"ל להשתנות לפחות במהירות שבה משתנה האויב. 

"ב-2012 כמפקד לוטם, הייתי צריך ללמוד ממישהו איך עושים זאת. הסתכלתי על נטפליקס. מתי פעם אחרונה נטפליקס התקשרו ושאלו אותך מתי הם יכולים לשדרג גרסה? מתי הם שאלו אותך על איזו פלטפורמה אתה רץ כדי ליצור לך אימג'? או מתי לבוא לעשות לך הדרכות? היישומים החדשים שאנחנו מפתחים לכוח הלוחם לא דורשים הדרכה מוקדמת. אתה משתמש בהם כמו שאתה פותח יישומים בדפדפן כרום בבית זה אינטואטיבי. זה לב המהפכה.

"החלטנו שיוצאים לתכנית רב שכבתית שמתחילה מהאנשים. תכנית שיודעת לקחת את הצבא ממצב שבו הוא בונה מערכות בתפיסת 'מפל מים', לזרוק אותן לפח ולבנות מערכות בתפיסה אג'ילית.  רק אם נהיה שם, נוכל להסתגל למציאות המבצעית. אלו שרוצים לעצור את המודרניזציה צועקים שסייבר זה מסוכן. מצד שני, האם זה לא מסוכן להיות לא רלוונטי למציאות משתנה?

"גם הרמטכ"ל הקודם וגם הנוכחי מקבלים את התפיסה החדשה הזו וההתאמות הנדרשות. זה תהליך מבצעי מלא שכולל מודיעין, אש ותקשוב. צריך לשנות את אופן פיתוח המערכות" אומר תא"ל ברן. "החזרת השו"ב הביתה היא רק חלק מהסיפור. רתמנו קבוצה של 15 רבי סרנים להנעת התהליך. המטרה הייתה לשנות את פיתוח התוכנה בלי לפתח כמעט כלום לבד, אלא לאמץ מה שאפשר מקהילת הקוד הפתוח. הטכנולוגיה החדשה שתומכת בהשתנות מהירה ובכל התפיסה הזו היא הענן. ולכן צריך לקחת את צה"ל לקוד פתוח ולענן.

בצה"ל יש כבר פורטל צבאי עם חנות אפליקציות בלמ"סית וסודית. היא כוללת בין היתר דרופבוקס צה"לי ("טיק טק שינוע קבצים"), ויקיפדיה צבאית וגם רשת חברתית בשם "יוחנן". גם חיל האוויר העביר את דף הבית שלו לפורטל של התקשוב, זרוע היבשה ומערכות רפואה גולשים על בסיס SaaS. כדי לתמוך בפלטפורמה החדשה, קורס התכנות עבר התאמה לתשתית הפתוחה. ישנם גם 3 האקתונים בשנה. בחודש פברואר נערך האקתון לפיתוח יישומים לסמארטפונים מבוססי אנדרואיד של צה"ל". 

ברן מספר כי בצבא שמים דגש גם על חוויית המשתמש: "פיתחנו כלי שנקרא 'יוחנן הסטוקר' שאוסף סטטיסטיקות שימוש מממשק המשתמש: "זה מאפשר למנהל המערכת לעשות A/B טסטינג לפיצ'רים חדשים במערכת מבצעית. פיתוח נוסף שעשינו זו מערכת קורסים מקוונים ללימוד שפות תכנות. אם פעם מפקד היה צריך לשלוח מתכנת לקורס, זה היה עולה לצבא 7000 ש"ח לחניך. היום הוא יכול לקבל את הקורס בצורה מקוונת. המטרה היא להגיע למצב שלא צריך יותר מיקור חוץ. יש את כל הידע בצבא. עושים גם אוניברסיטה משודרת ויהיה גם TED צה"לי. הכל חלק מהענן. 

"במערכות המבצעיות יש פיתוחים בעולם האלגו טרייד לקבלת החלטות יעילה יותר. מערכות הלחימה של צה"ל שמבוססות על למידה מצבית מקדימות את העולם בכמה שנים. ההתקדמות בחלקה היא בזכות התקשוב שמתנהל כמו חברת סטארט-אפ. עשינו פעילות בקבוצות לפתח חברות הזנק בתוך לוטם. תצורה זהה לקרן השקעות. כל קבוצה היא סטארט-אפ עם מועצת מנהלים שמורכבת מקצינים בחטיבה ואנשי מילואים של יחידות לוטם ומצו"ב שחלקם יזמים באזרחות. פעם בחודש הקבוצה מציגה דו"ח התקדמות. עשינו ככה כבר ארבעה סטרטאפים צה"ליים. שלושה מהם הבשילו לפתרונות חדשניים שמביאים יתרונות מבצעיים". 

שדה קרב משתנה

תא"ל ברן מסביר כי היכולת של הצבא להתקדם בשדה קרב משתנה לא מבוססת על ניהול סיכונים, אלא על עדכון מערכי ההגנה בזמן אמת. "המודיעין שמגיע מהיתוך מידע דורש להסתגל כל הזמן", אומר תא"ל ברן. "צריך יכולת להגן נגד התקפות מכל מקום וסוג. כמו ארה"ב, ומדינות מתקדמות אחרות, גם אנחנו חשופים. זרוע הסייבר הוקמה על ידי הרמטכ"ל בשביל מטרה זו - לאפשר לצה"ל להגן על עצמו תוך כדי השתנות. 

"בעולם בניין הכוח והפעלתו, צריך להיות יותר מהירים ושהצד השני יסתגל אלינו ולא אנחנו אליו. ב-2006 לא ניצחנו בגלל האש. האש לא מעצבת. המטרה היא לעצב את הצורך שלך להשתנות, ודרך זה את התודעה של היריב בצד השני. אנחנו לא יכולים להמשיך להצטייד בפלטפורמות לנצח. הכלכלה תהרוג אותנו. ולכן נשאלת השאלה האם באמצעות טכנולוגיות כמו אלגו טרייד, מובייל וחיבור הפלטפורמות המתקדמות לרשת, אפשר לייצר אפקט יותר רחב באמצעות הפלטפורמות הקיימות. 

"יש אמנם קו אדום לגודל הצבא וכמות הפלטפורמות, אבל ממנו והלאה טכנולוגיות מידע יעצימו את יכולת הצבא להסתגל למציאות. יש גם מקומות שהפלטפורמות לא רלוונטיות. במקומות האלו, טכנולוגיות המידע יכולות להחליף את הפלטפורמות".