טרור, הסתה ושנאה: איך מתמודדים עם פייסבוק?
השר ארדן לא לבד. בימים שבהם הרשת החברתית מוצפת בקריאות לטרור, שנאה והסתה, במערכת המשפט, בממשלה ובכנסת שוברים את הראש: איך מתמודדים עם המפלצת שצמחה מתוך פייסבוק?
הרשת געשה השבוע עם אינספור בדיחות וממים בעקבות הקשר שמצא השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בין גל הפיגועים לפייסבוק. "חלק מדם הנרצחים על הידיים של צוקרברג", אמר ארדן בדרמטיות, וזכה למטח תגובות ציניות ומשועשעות.
עוד כותרות ב-nrg:
• לשכת נתניהו שוללת דיווח: לא ניסו להתנקש בו בקניה
• 8 שנות מאסר למיליארדר הצרפתי ארנו מימרן
• ח"כים יארחו דיפלומטים זרים לארוחת שישי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל אולי הגיע הזמן להניח את הצחוק בצד: פייסבוק, מתברר, אכן הפכה בשנים האחרונות לאתגר משפטי לא פשוט, שמדינות המערב טרם השכילו לפצח. "אין לי ספק שפייסבוק הביאה מהפכה חיובית מדהימה לעולם, אך לצערי הרב, ואנחנו רואים את זה מאז עליית דאעש וגל הטרור, היא פשוט הפכה למפלצת", הוסיף ארדן. השאלה היא רק כיצד נלחמים במפלצת החדשה.
כבר לפני שש שנים זיהה בית המשפט הישראלי את הבעיה החדשה שבפתח. "האינטרנט הוא 'כיכר העיר' החדשה שהכל שותפים לה. כל אחד מבני הציבור רשאי ויכול ליצור 'עיתון' משלו ולתת בבלוג דברו", התנסח אליעזר ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון דאז.
בזמן שחלף מאז אותה קביעה הוכיחה הרשת את כוחה והשפעתה האדירים. אחרי שסייעה להפלת משטרים בעולם הערבי ושימשה כר לעלבונות והשמצות שהביאו בני נוער ומבוגרים לשים קץ לחייהם, היא מאפשרת כעת קריאות לטרור והסתה פרועה נגד מדינת ישראל.
הקריאות הללו, שעד לא מזמן נשמעו רק בין קירות מסגדים, הרחק מעיניהם הבוחנות של משטרת ישראל והשב"כ, מופיעות היום לעין כול ברשת החברתית. סרטון ההסתה הבוטה שעלה בסוף השבוע האחרון נגד ח"כ יהודה גליק מלמד לא רק על עוצמת התופעה אלא גם על היצירתיות והאבולוציה שלה. דרשות המטיפים הפכו לסרטוני אנימציה ותמונות עתירות אפקטים. ותמונה, כמו שאומרים, שווה אלף מילות הסתה.
מטבע הדברים, דוברי העברית חשופים הרבה פחות לחומרי ההסתה הערביים ברשת. אולם דוברי הערבית נתקלים בה כל הזמן. חיפוש באמצעות גוגל תרגום של מונחים בערבית כמו "אינתיפאדת אל-קודס", "מתנחלים", "השהיד נשאת מלחם" ו"תת-מקלע קרלו" (הרובה שהפך לסמל בגל הטרור הנוכחי), יחשוף בפניכם עולם חדש ורע.
בעולם החדש הזה תגלו מסיתי פייסבוק מפורסמים כמו מוחמד מטאר, פעיל רשת פלסטיני המתגורר בברלין, או הקריקטוריסט חסן עבאדי שפייסבוק ממאנת לחסום משום מה. תגלו גם ששלושת המחבלים בני ה-16 שביצעו את פיגוע הדקירה בטיילת ארמון הנציב בירושלים בתחילת חודש מאי, תכננו את הפיגוע באמצעות הרשת החברתית.
פרקליטות המדינה מקצה בשנים האחרונות משאבים נוספים למאבק המשפטי בהסתה ברשת. יחידת הסייבר של משטרת ישראל אחראית לנטר את המסיתים ולהעביר לפרקליטות חומר שיאפשר לה הגשת כתבי אישום, לאחר בחינה ואישור של היועץ המשפטי לממשלה. בחודשים האחרונים הגישה הפרקליטות כתב אישום אחד בשבוע בממוצע, בגין הסתה לאלימות ותמיכה בטרור ברשת.
"בעבר היינו מאוד זהירים בכל מה שקשור להסתה", אומר עו"ד שלומי אברמזון, העומד בראש צוות המרכז את המאבק בעבירות ההסתה בפרקליטות המדינה, בשיתוף שב"כ, המשטרה ושאר גופי הביטחון.
"לפני שנתיים ראינו שהרשת הפכה להיות פלטפורמה מאוד חזקה ומשפיעה. היום בלחיצת כפתור אתה מגיע לאלפים. נקודת המפנה הייתה ב'שובו אחים' וב'צוק איתן'. הרשת השתוללה באמירות קשות, ואני לא מדבר על ביקורת השלטון אלא על הסתה לאלימות של ממש".
עם הזמן גיבשה הפרקליטות נוסח לא כתוב בתשובה לשאלה מה הופך פוסט בפייסבוק לעבירת הסתה. "היום ברשת אתה יכול להשפיע גם אם אתה לא נחשב מוביל דעת קהל, ולכן בניגוד לעבר זה כבר לא שיקול עבורנו", מסביר אברמזון.
"מספיק שיש לך תפוצה או חשיפה גדולה, ואתה מטפטף רעל בפוסטים במשך תקופה ארוכה ומסית לאלימות ולביצוע פיגועים. אתה לא חייב רק לכתוב, אתה יכול גם לפרסם סרטון או קריקטורה. מה שמנחה אותנו זה החשיפה, הלייקים והתגובות. כמובן שנתונים כמו גיל או מחיקת הפוסט עשויים להשפיע על ההחלטה האם להגיש כתב אישום".
הסתה חד-פעמית לא תוביל לחקירה והגשת כתב אישום?
"לא דין פרסום אחד כדין שלושים. פרסום אחד יהיה מאוד תלוי בעוצמתו, בתוכן שלו ובתקופה שבה פורסם. אמירה אחת חזקה וסוחפת של מישהו מסוים יכולה להשפיע. אין לנו נהלים כלליים. כל מקרה נבחן באופן פרטני, כי זה מאוד מאוד שונה".
אתם מגישים הרבה כתבי אישום, אך עדיין יש פער עצום בין מספר הקריאות לאלימות ותמיכה בטרור בפייסבוק לכמות כתבי האישום. מה הסיבה לכך?
"אני מסכים שיש פער. אם מי שכותב נמצא בעזה אין לי יכולת לפעול נגדו. ככל שיש לנו מידע על אזרח ישראלי שביצע עבירות מהסוג הזה ובטח בכמות גדולה, אנחנו פועלים נגדו. ככל שהקריאה לא מספיק מובהקת, זה ישפיע על היכולת שלנו".
האם זהו לא מאבק בטחנות רוח? על כל עמוד פייסבוק שתסגור, ייפתחו חמישה.
"אתה חייב להתחיל מאיפשהו. באמצעות כתבי אישום אתה מייצר הרתעה. אותו מישהו שיושב בבית מול מחשב בלילה ושוקל אם לכתוב דברי הסתה בפייסבוק, אם הוא ידע שהמחיר עלול להיות מעצר או כניסה לכלא, זה משפיע. האם באמת אפשר לבלום כל מי שיסית? אני מניח שלא. אבל אני חושב שאפשר להשפיע על השיח באופן של אכיפה עיקשת כפי שאנחנו עושים".
בעוד פרקליטות המדינה נלחמת נגד המסיתים, שתי הצעות חוק שונות מבקשות להיאבק בפייסבוק עצמה. אם על פי חוק איסור לשון הרע ניתן לתבוע גם את העיתונאי הכותב ואף את גוף התקשורת המפרסם, הצעות החוק החדשות מבקשות להחיל את אותם כללים גם על הרשת החברתית, כך שכתבי אישום יוגשו לא רק נגד מסיתים בפייסבוק אלא גם נגד פייסבוק עצמה.
הצעת חוק אחת תוגש בקרוב על ידי שרת המשפטים איילת שקדוהשר לביטחון פנים גלעד ארדן. לפני כשבועיים קיימו השניים פגישה עם בכירי פייסבוק העולמית ודנו איתם בשימוש ברשת ככלי הנעה לטרור.
השרים הגישו לאנשי פייסבוק טיוטה של הצעת החוק המתגבשת, אך הפגישה לא הוגדרה כהצלחה. על כך מעידים יותר מכול דברי השר ארדן השבוע: "פייסבוק מחבלת בעבודה של משטרת ישראל. גם כשהמשטרה פונה אליה היא אינה משתפת פעולה, ויש לה רף גבוה מאוד להסרת תכנים ופוסטים".
על פי הצעת החוק של השרים, בית המשפט יוכל לחייב בצו כל גורם בשרשרת פרסום התוכן להסיר את התוכן האסור, כשהכוונה היא כמובן גם לפייסבוק עצמה. "נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי, צווים להסרת תכנים יינתנו במשורה, במקרים קיצוניים, ויופנו כלפי התוכן הפוגעני בלבד", נאמר בהצעה.
הצעת החוק טרם הוגשה, אך יודעי דבר מספרים על מה שיש בה ובעיקר על מה שאין - שיניים. כפי הנראה, על פי הצעת החוק המתגבשת בית המשפט יוכל אמנם לחייב את פייסבוק להוריד תכנים מן הרשת, אך לא יוכל להשית עונשים בגין הפרה של הוראתו. מה יקרה אם פייסבוק תחליט שלא לסור לצו בית המשפט ולא להסיר תכנים, כפי שעל פי הצהרותיה היא אכן תנהג? ובכן, התשובה הפשוטה היא: כלום.
אך לדברי גורמים במשרד המשפטים, הבעיה המרכזית נעוצה בכלל בעובדה שלא ניתן משפטית לאכוף את החוק במקרה של פייסבוק, כיוון שהיא פועלת בארצות הברית. גם האפשרות לתבוע את שלוחת החברה בישראל נראית קלושה.
במקביל, הוגשה השבוע לשולחן הכנסת הצעת חוק אלטרנטיבית ונשכנית הרבה יותר. מדובר בהצעת חוק שהובילה ח"כ רויטל סויד עם עשרים ח"כים נוספים, המבקשת להטיל על פייסבוק אחריות להסרת פרסומי הסתה תוך 48 שעות. אם פייסבוק לא תעשה זאת בזמן הנדרש, יוטל עליה קנס של לא פחות מ-300 אלף ש"ח לפרסום אחד.
לדברי ח"כ סויד, השתת החוק על פייסבוק אפשרית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי החל משנת 2010 פייסבוק מחזיקה ומפעילה משרדים גדולים בישראל, בניהולה של עדי סופר-תאני.
טרם הצעת החוק פנתה ח"כ סויד לסיימון מילנר, אחראי מדיניות פייסבוק במזרח התיכון, אירופה ודרום אמריקה, בדרישה שהחברה תנטר ותסיר פוסטים שמסיתים לטרור. תשובתו הייתה מתחמקת: במידה ויפנו אל פייסבוק עם הודעה על תוכן מסית, הם יסירו עמודים.
בנקודה זו יש להזכיר כי לפייסבוק מדיניות שונה ונוקשה בהרבה בכל הנוגע לפדופיליה או פורנוגרפיה ברשת החברתית. החברה מנטרת בעצמה תכנים כאלה ברמה גבוהה כל-כך, שפשוט לא ניתן למצוא אותם ברשת החברתית.
הדרישה הישראלית מפייסבוק, למעשה, היא מדיניות שווה גם לתכני הסתה לטרור. "פייסבוק, גוגל, יוטיוב וטוויטר מתנהלות כמדינות לכל דבר עם אזרחים רבים", מסבירה סויד. "כשם שמדינה דמוקרטית איננה מאפשרת הסתה לטרור בתחומיה, כך גם הרשתות חייבות להיות אחראיות לפרסום תכנים הקוראים לטרור. אין להן הפריבילגיה להתחמק בתואנה שיסירו רק אם ידווחו. רק אם הרשתות יישאו בקנסות גבוהים הן ישתפו פעולה".
מעטים יודעים זאת, אך כל מי שנרשם לפייסבוק חתום על מסמך משפטי שלפיו יוכל לתבוע את פייסבוק אך ורק בקליפורניה שבארצות הברית. העוגן המשפטי הזה החזיק עד החודש שעבר, אז הצליח לראשונה בית משפט ישראלי לכופף את פייסבוק.
שופטת בית המשפט המחוזי במרכז, אסתר שטמר, דחתה בקשה שהגישה פייסבוק לבטל או לעכב הליכים נגדה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בטענה שהיא מנטרת הודעות פרטיות. השופטת לא קיבלה את טענת פייסבוק שלפיה הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט בקליפורניה בלבד. בכך היא פתחה את הדלת לתביעות נגד פייסבוק בישראל.
"ייתכן שהגיעה העת להתבונן בנושא מזווית שונה, נקודת המבט של הצרכן, בעיקר כאשר הוא צרכן של גופי ענק בינלאומיים שמתמודדים על צרכנים בכל העולם כולו", קבעה השופטת, והוסיפה כי זכותו של בעל קניין להתדיין במקום מושבו "מאבדת ממשקלה כאשר בעל הקניין אינו מפיץ את מרכולתו זעיר פה זעיר שם, אלא בין רוב תושבי המדינה".
לדבריה, "לא ברור שמשקל זכותה של פייסבוק להתדיין במקום אחד בעולם, כפי שקבעה בחוזים האחידים שהחתימה עליהם את המשתמשים, גבוה ממשקל זכותם של כל המשתמשים לזכות סעד זמין בארצותיהם. נדמה שמי שמפיץ את מרכולתו כאמור צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבה הוא עושה עסקים בהיקף משמעותי".
"אגלה לך סוד", אומר לי עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני תאגידים בינלאומיים שניהל כבר תיקים רבים מול פייסבוק, גוגל וחברות גדולות אחרות הפעולות בישראל, ואף הצליח לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד חברת אמזון.
"הצעות החוק של השרים ארדן ושקד וגם של ח"כ סויד הן חשובות ומבורכות, אך למען האמת הן לא חיוניות. בניגוד למה שמקובל לחשוב, כבר היום אפשר לנהל תביעות בישראל מול פייסבוק והחקיקה הקיימת מאפשרת זאת".
איך אפשר לתבוע, לקנוס ולאכוף חוקים על תאגיד בינלאומי שפועל בישראל?
"אני באופן אישי מנהל הרבה הליכים נגד פייסבוק וגם מנצח. רק לפני חודשיים חקרתי בבית המשפט נציג מאוד בכיר של פייסבוק. כשבית המשפט מזמן הם מתייצבים לדיונים. אין קושי של ממש לבצע אכיפה נגד תאגיד רב-לאומי. לכולם יש נכסים בישראל, והם לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מצו שיפוטי ישראלי. הנכסים שלהם כאן שווים הון, והם לא ייקחו סיכון שיפעלו נגדם.
"בנוסף, צו של בית משפט ישראלי אפשר לממש בחו"ל. קיבלת פסק דין ישראלי? סע לארצות הברית וברמת ודאות גבוהה בית המשפט יכבד ויממש אותו. בנושא של חופש ביטוי באמת יהיה קשה בארצות הברית, אבל בכל מה שקשור למניעת טרור בית המשפט האמריקני יגבה. מי שחושב שפייסבוק נמצאת בחו"ל ואי אפשר לתבוע אותה פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. אגב, בעיניי פייסבוק עוברת על אמנות בינלאומית בכל הנוגע לטרור, הסתה וגזענות".
ובכל זאת, עיניך הרואות שמשרד המשפטים מחוקק חוק ללא שיניים ושהמדינה לא פועלת נגד פייסבוק. איך אתה מסביר את זה?
"הבעיה איננה היעדר חקיקה או הססנות של ארדן ושקד, אלא מערך הפקידים מתחתיהם. בית המשפט מוציא צו ופייסבוק לא מצייתת. לכל אדם אחר שולחים משטרה במקרה כזה. כשזה נוגע לפייסבוק, השוטר הזוטר אומר: 'אבל פייסבוק בחו"ל'. למשטרת ישראל יש הרבה כוח אכיפה נגד פייסבוק, ואתה יודע מה? אפילו בארצות הברית. יש לה נציג שיושב בקליפורניה שיכול לדרוש מהמשטרה המקומית לאכוף את הצו. אלה דברים שקורים, רק לא בנוגע לפייסבוק.
"הבעיה אנינה היעדר חקיקה אלא פקידים בינוניים שלא יודעים להפעיל את מלוא הסמכות שלהם נגד גורם חזק לכאורה. ארדן ושקד צודקים שצריך לחוקק חוק במטרה לתת רוח גבית לפקידים".
הבעיה הגדולה יותר, לדברי אופיר, איננה רק המוטיבציה ויכולתה של המדינה לאכוף את החוק על תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל, אלא סכומי הקנסות שפוסק בית המשפט, הנחשבים מגוחכים עבור תאגיד בינלאומי גדול כל כך כמו פייסבוק. רק כדי לסבר את האוזן, התמ"ג של פייסבוק גדול פי שתיים וחצי מזה של ישראל.
"אתה יכול לנצח את פייסבוק בישראל, אבל הפשע משתלם להם", אומר אופיר, "פוסקים עד כ-300 אלף שקלים, והם יושבים שם בארצות הברית וצוחקים. הם אומרים לעצמם: יש לי מיליארד משתמשים, להחזיק שירות לקוחות כמתחייב בחוק זה לא אפשרי ומאוד יקר. אתה רוצה להגיע אלינו? פנה לבית משפט. כל סכום שיפסוק בית המשפט הישראלי עדיין לא יכאיב לחברה, ובטח לא יתקרב לסכום שהם צריכים להשקיע בשירות לקוחות.
בארצות הברית זה אחרת, שם קובעים עונש תוך התחשבות ברווחי החברות ודואגים להכאיב להן. אם כבר השרים ארדן ושקד רוצים לחוקק, הרי החוק המתבקש הוא דין שונה לתאגידים בינלאומיים וכך לחזק את בתי המשפט מולם".
מחברת פייסבוק נמסר בתגובה: "אנחנו עובדים באופן קבוע עם ארגוני בטיחות וקובעי מדיניות ברחבי העולם, כולל ישראל, על מנת להבטיח שאנשים ידעו כיצד לעשות שימוש בטוח בפייסבוק. אין מקום לתוכן המעודד אלימות, איומים ישירים, טרור או דברי שטנה על הפלטפורמה שלנו.
יש לנו מערך של כללי קהילה ברורים שנועדו לעזור לאנשים להבין מה מותר בפייסבוק, ואנחנו קוראים לאנשים להשתמש בכלי הדיווח שלנו אם הם מוצאים תוכן שהם מאמינים שמפר כללים אלו, כדי שנוכל לבחון כל מקרה ולנקוט בפעולה מהירה. יש לפייסבוק דיאלוג קבוע עם הממשלה על נושאים אלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם