ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

כצפוי: בג"ץ דחה את העתירות נגד ההסכם עם טורקיה

העתירות הוגשו על ידי בני משפחותיהם של דני גונן ואברהם חסנו, שנהרגו בפיגועי טרור. "ייתכן כי הסכם הפיוס אינו אידיאלי, ואולם, הוא מביא בסופו של יום לנורמליזציה של יחסי ישראל עם טורקיה", נכתב בנימוקי השופטים לדחיית שלוש העתירות

בית המשפט העליון דחה היום (יום ה') את שלוש העתירות נגד הסכם הפיוס שנחתם בין ישראל לטורקיה. שופטי העליון סלים ג'ובראן, ניל הנדל ואורי שהם דחו את שלושת העתירות המכוונות נגד החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לאשר את הסכם הפיוס. העותרים לבג"ץ הם בני משפחותיהם של דני גונן ואברהם חסנו, שנהרגו בפיגועי טרור.

עוד כותרות ב-nrg:
האם זו "הפרסומת הטיפשית ביותר"?
המלצות ועדת ביטון: 50% מחברי המל"ג - מזרחים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"לא עלה בידי העותרים להראות כי מתקיימות במקרה שלפנינו אותן נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת הקבינט לתמוך בהסכם הפיוס – שהיא, כאמור, החלטה בעלת אופי מדיני מובהק", פסק השופט ג'ובראן. "מצאתי כי חרף הכסות המשפטית אותה ביקשו העותרים לשוות לטענותיהם – לפיה מדובר בהחלטה הנגועה בחוסר סבירות ובחוסר סמכות – מדובר בטענות המכוונות נגד דרך המדיניות שנבחרה על ידי המדינה", הוסיף.
 
"כך, התרשמתי כי טענות העותרים מבקשות להביא להעדפתה של דרך מדיניות מסוימת, הרצויה בעיני העותרים, על פני הדרך שנבחרה על ידי הרשות המבצעת. כאמור, כלל נקוט הוא כי אין בטענות מעין אלה, העוסקות באיזון האינטרסים שערכה הרשות המבצעת בהתוויית מדיניותה, כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטתה", פסק ג'ובראן, שעמד בראש הרכב השופטים.

"ייתכן כי הסכם הפיוס אינו ההסכם האידיאלי מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל, וברי כי הוא כולל ויתור על דרישות מסוימות אשר היו רצויות לה", הוסיף. "ואולם, בתמורה לוויתורים אלו, מביא ההסכם בסופו של יום לנורמליזציה של יחסי ישראל עם טורקיה, אשר היוותה משך שנים בת-ברית אסטרטגית חשובה. בנוסף, הוא מביא לסיום הסוגיות התלויות והעומדות בין המדינות בעקבות תקרית המרמרה, וכולל התחייבות ברורה לשיתוף פעולה עתידי בכל הנוגע לרצועת עזה ולמניעת פעילות טרוריסטית או צבאית נגד ישראל משטח טורקיה. הבחירה לוותר על דרישות מסוימות מצויה בלב מתחם שיקול הדעת השלטוני, ואינה מקימה עילה להתערבותו של בית משפט זה", פסק השופט.

בנוגע לטענה כי תשלום למשפחות מחבלים עובר על חוק מימון טרור וכי "החוטא יצא נשכר", אמר ג'ובראן: "דין טענות אלה של העותרים להידחות. עסקינן, כאמור, בהסכם פשרה, אשר התשלום המועבר במסגרתו משולם לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה הודאה או נטילת אחריות משפטית כלשהי. ניתן להקביל תשלום זה לכל תשלום במסגרת הסכם פשרה אזרחי, בגדרו מעביר צד אחד לצד אחר סכום כסף מסוים בתמורה לחיסול תביעותיו, אף אם לעמדתו אין ממש בטענות האחר".
 
עוד אמר ג'ובראן כי "ההחלטה לבכר את שיקום מערכת היחסים עם טורקיה, על פני העמדה העקרונית המתנגדת לפיצוי ההרוגים בתקרית המרמרה, היא החלטה המצויה במובהק בגדר סמכותה של המדינה לנהל את ענייניה המדיניים ואת מדיניות החוץ שלה".

בדבריו התייחס ג'ובראן גם לטענה כי ההסכם פסול בשל ניגוד עניינים של שר האוצר, משה כחלון, ושל שר הבינוי, יואב גלנט. וזאת בשל האינטרס שהללו עשויים לקדם ביצוא משאב הגז הטבעי, אשר עתיד לעבור דרך טורקיה. "הסכם הפיוס, ככתבו וכלשונו, אינו מתייחס לסוגיית ייצוא גז מישראל לטורקיה, והעותר לא הראה כי היה מדובר בשיקול אותו שקלו שרי הקבינט – ובוודאי השרים האמורים – בעת אישור ההסכם", נכתב בפסק הדין.

"משכך, סבורני כי לא הייתה מניעות ששני השרים האמורים ישתתפו בהצבעה. זאת ועוד, אף אם ייצוא הגז הוא אכן אחד השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה להתקשר בהסכם הפיוס, לשיטתי אין בכך להקים ניגוד עניינים לשני השרים האמורים, שעה שסוגיית הגז אינה מוזכרת בהסכם הפיוס ולו במשתמע. לכל היותר, מדובר בהשלכה עקיפה של ההסכם", הסביר ג'ובראן.
 
בנוסף, בפסק הדין ישנה התייחסות גם לעמדה לפיה קיימת אמנה בלתי כתובה בין מדינת ישראל לבין חיילי צה"ל, המחייבת את המדינה לעשות כל שביכולתה לשמור על חיי החיילים ועל כבוד. "אינני סבור כי ניתן לראות במחויבות זו של המדינה עקרון משפטי בעל תוקף מחייב, אשר יש בו להוות טעם להתערבות בתניותיו של הסכם בין-מדינתי אותו עורכת המדינה", הבהיר ג'ובראן.

"יתרה מכך, אף אם מחויבותה של המדינה לחייליה מהווה שיקול רלוונטי שיש להעניק לו משקל בבוא הקבינט לאשר את הסכם הפיוס – סבורני כי הסכם הפיוס אכן מגשים מחויבות זו, או למצער כי אין בשיקול זה כדי להצדיק התערבות בהינתן שיקול הדעת הרחב שמוענק לממשלה בהקשר של הסכם מדיני הכולל פשרות", הבהיר השופט.

דחיית העתירות אינו מגיע במפתיע. בג"ץ דן כבר שלשלום בעתירות והשופטים, ניל הנדל, סלים ג'ובראן ואורי שהם, ציינו במהלך הדיון כי הסיכוי להתערבות של בית המשפט בנושא נמוכה. זאת מפני שלטענתם בית המשפט אינו נוטה להתערב בהסכמים מדיניים.
 

השופט הנדל קבע כי "יש תחומים שהם באופן מובהק נתונים לעמדת הממשלה. אין לי עמדה כשופט לגבי ההסכם, ובשביל זה יש בחירות פעם בכמה שנים. אין ספק שהטיעונים האלה מענייניים ומעוררים מחשבה, אבל בית המשפט לא יגבה אותם. זו תפקידה של הממשלה. התפקיד של בית המשפט אינו לשבת בכל תחום ולומר את דעתו".

ביום שני הגישה פרקליטות המדינה את עמדתה, הדורשת לדחות על הסף את העתירות מאחר שמדובר בפעולה מדינית מובהקת ולא שיפוטית. בתשובת הפרקליטות נחשפו פרטי ההסכם עם טורקיה: בין השאר נחשף כי הטורקים יוכלו להעביר כספים לבנקים בעזה באופן חופשי.

וזאת, בנוסף לתשלום של 20 מיליון דולר שישראל התחייבה להעביר לידי הטורקים "לפנים משורת הדין". בנוסף, ישראל תאפשר הקמת מתקן להתפלת מים במימון טורקי בעזה וכן הקמתה של תחנת כוח ברצועה שתבנה לאחר הקמת המתקן להתפלת המים. על פי ההסכם, בניית מתקן התפלת המים ותחנת הכוח "ייושמו כל עוד שוררת רגיעה באזור", כך על פי ההסכם.
 
העתירות הוגשו כבר לפני שבוע באמצעות ארגון הימין "שורת הדין", והופנו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרי הקבינט. זאת בטענה שהללו מאפשרים לחמאס להפעיל מטה רשמי בשטח טורקיה ומונעים את גירוש מנהיגי הארגון מאדמתה.

"ההסכם מחמיץ לחלוטין את ההזדמנות שנתגלגלה לישראל עתה להגביל במעט את פעילות הטרור הרצחנית אשר מתוכננת ומונהגת מאדמת טורקיה, ולעשות צדק עם קורבנות הטרור", נכתב בעתירה. "ההסכם מתעלם בדבר ההשלכות הביטחוניות, ההרתעתיות, והאנושיות של כל אלו, באופן בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת".

בתוך כך, שרי מפלגת הבית היהודי הודיעו שלשום באופן רשמי כי יתנגדו להסכם עם טורקיה, ויצביעו נגדו בקבינט. שר החינוך, נפתלי בנט, ציין כי הפיוס עם טורקיה "חשוב לעת הזו ולאינטרסים של מדינת ישראל", אך הוסיף כי "תשלום פיצויים למחוללי פעולת טרור הוא תקדים מסוכן שמדינת ישראל תתחרט עליו בעתיד". באותה נשימה הוסיפו בבית היהודי כי את מה שיש לבנט להגיד על פרטי ההסכם - הוא יאמר בישיבת הקבינט, ולא בתקשורת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg