
בכירים בליכוד: ראש הממשלה איים לפטר את השר אלקין
בתגובה לביקורת שמתח אלקין כלפי החלטת נתניהו לקדם בנייה ערבית בירושלים, איים האחרון לפטר את השר, כך לפי גורמים בליכוד. אם תמשיך בקו הביקורתי תסתכן בהדחה, הזהירו בסביבת נתניהו. "אאבק גם אם אשלם מחיר פוליטי", אמר אלקין ל-nrg
פרסום ראשון: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמנם יצא השבוע למסע מדיני במדינות אפריקה, אך חלקים נכבדים מהזמן בו שהה ביבשת השחורה הוקדשו לעניינים הפוליטיים שהתרחשו כאן, בארץ, בדגש על ההתפתחויות הפנימיות בתוך הליכוד. אף שכלי התקשורת כמעט ולא עסקו במה שהתרחש בתוך מפלגת השלטון, השטח הליכודניקי היה, ועודנו, כמרקחה.עוד כותרות ב-nrg:
תעלומה ברוסיה: פוטין לא נראה בציבור כבר שבוע
מהו האתר הסודי שארה"ב בונה עבור ישראל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נתניהו חוזר לארץ למפלגה שמתחילה לצאת משליטתו. עם נחיתתו כאן הוא ייתקל בכל ארבעת מוסדות הליכוד – המרכז, ועדת החוקה, הלשכה והמזכירות – כשהם ממתינים לו עם טיוטות החלטה שנועדו להקשות עליו את החיים, להגביל את סמכויותיו כיו"ר המפלגה, ואף לנבור בהתנהלות אנשיו הקרובים במהלך מערכת הבחירות האחרונה.

אלא שהבעיה הקשה מכולן היא בכלל אחרת. ככל שהתקדם השבוע נשמעו יותר ויותר התבטאויות מצד שרים בליכוד, שביקרו ותקפו באופן עקיף וישיר את ראש הממשלה. המתקפה התמקדה בבטן הרכה והמוכרת – הנושא המדיני.
ראשון המבקרים היה השר לירושלים ולמורשת, זאב אלקין, אליו נחזור גם בהמשך. אלקין תקף במילים חריפות את ההחלטה לקדם בנייה ערבית בגבעת המטוס בירושלים, ללא קידום בנייה יהודית במקום. "מי שרוצה לדאוג לרוב יהודי בבירת ישראל לא יכול לקדם בה בנייה לאוכלוסייה הערבית בלבד", כתב בהודעה שהוציא.
אלקין היה הראשון שיצא השבוע נגד נתניהו, ובשל כך זכה לתגובה ישירה מצד מקורבי ראש הממשלה, שטענו שמדובר בניסיון ציני לצבור נקודות פוליטיות. אלא שבהמשך השבוע, אחרי שגם השרים נתפלי בנט ומשה כחלון, ביחד עם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ביקרו את נתניהו בנושא הבנייה בירושלים, נפרץ הסכר והביקורת זרמה בשצף קצף.
כך קרה ששר הרווחה, חיים כץ, הזכיר את ימי מרידתו בראש הממשלה שרון, סביב תכנית ההתנתקות המפוקפקת, והבהיר שלא יהסס לפעול גם מול נתניהו. וכך הרשה לעצמו גם שר התחבורה, ישראל כץ, בישיבת לשכת הליכוד, לבקר בעקיפין את ראש הממשלה (בלי להזכיר את שמו) על הקפאת הבנייה, ודרש להחיל ריבונות על חלקים נרחבים בהתיישבות כמו מעלה אדומים וגוש עציון.
אמרנו שנחזור שוב לאלקין, וזה נובע מכך שבניגוד לאחרים הוא זכה בתגובה לאיום שעוד לא נשמע כלפי שר מהליכוד בקדנציה הזו. כך לפחות טוענים בכירים בליכוד. לדברי אותם בכירים, המסרים שהועברו לאלקין מסביבת נתניהו הכילו את האיום הבא: אם תמשיך בקו הביקורתי נגד ראש הממשלה, לא רק שלא תזכה במשרד חלופי למשרד הקליטה שנלקח ממך, אלא אף תסתכן במכתב פיטורין מהממשלה ותודח מתפקידך כשר.

פנינו לאלקין לתגובה, אך הוא סרב להתייחס לנושא האיום בפיטורין ורק הסכים לומר שהוא ימשיך ללכת עם האמת שלו כשמדובר בנושאים אידיאולוגיים. "בכוונתי להמשיך להיאבק בנושא שהוא קריטי לירושלים, גם אם המשמעות היא שאשלם על כך מחיר פוליטי", הוסיף. והמבין יבין.
ברביעי בלילה ניהל אלקין את ישיבת לשכת הליכוד בכפר המכביה, שם אמר השר ישראל כץ את מה שצוטט קודם לכן. לשכת הליכוד היא גוף שבמהותו אמור לשמש לצורך דיונים אידיאולוגיים ועקרוניים, ופחות בעל סמכות מהותית. ובכל זאת, את הצעת ההחלטה שהובאה לאישור הלשכה נחרדו אנשי נתניהו לגלות רק במהלך הערב שבו התכנסה הישיבה.
תוך כדי נאומי הפתיחה של הישיבה, הגיש לפתע פעיל הליכוד שבחשטרן חתימות של יותר מעשרים אחוז מחברי הלשכה, שדרשו להביא להצבעה נוסח החלטה שגרם לאנשי נתניהו למרוט את שערותיהם. הסעיף המרכזי שהופיע בהחלטה קבע שכל פתרון לסוגיית הערבים שחיים תחת הרשות הפלסטינית ייקבע בכפוף להחלטת מרכז הליכוד משנת 2002.

למי שאינו זוכר, מדובר באותה החלטה שהביא נתניהו בעצמו, כשיו"ר הליכוד היה אריאל שרון, ולפיה הליכוד מתנגד נחרצות להקמה של מדינה פלסטינית. את ההחלטה הזו ביקש שטרן לאשר מחדש בלשכת המפלגה. ההחלטה כללה סעיפים נוספים, כדוגמת פגיעה אישית בהנהגת הרשות הפלסטינית, פסילה של היוזמות הערבית והצרפתית, ועוד כהנה וכהנה סעיפים שהיו אמורים להביא לכמות מוגברת של טלפונים בלשכת ראש הממשלה ממשרדי חוץ שונים ברחבי העולם.
ברגע שהוצגו החתימות הנדרשות, משמעות הדבר היא שניתן לבצע הצבעה על נוסח ההחלטה באופן מידי. ברגע זה, אצו רצו אנשי נתניהו לאלקין ולשטרן והתחננו לדחות את ההצבעה, על מנת לאפשר לנתניהו לחזור ארצה ולנאום בפני הפורום המצביע. במקביל גייסו את היועץ המשפטי של המפלגה, שיודיע שאכן נדרש לקבוע ישיבה נפרדת לצורך ההצבעה. לבסוף נעתר שטרן לפניות הנרגשות והוחלט שההצבעה תתקיים בתוך 30 ימים, מה שאומר שקולות האזעקה העולים ויורדים רק נחלשו מעט, אך ממש לא נדמו.
כבר הספקנו לשכוח, אבל את השבוע הזה בכלל פתחנו עם סערת הקבינט, שכונס כמה פעמים בשבוע האחרון – גם לצורך אישור ההסכם עם טורקיה וגם עקב הפיגועים הרצחניים – כשרבים מחילופי הדברים שנשמעו בתוך החדר גם מצאו את דרכם החוצה, לתקשורת.
שמועות משמועות שונות הסתובבו בימים האחרונים בנוגע למדליף או המדליפים מתוך הישיבות הסודיות, כשגם שרי הקבינט עצמם עסקו השבוע בסוגיה. זה קרה לפני ותוך כדי ישיבת ראשי מפלגות הקואליציה, שנערכת באופן קבוע לאחר ישיבת הממשלה ביום ראשון.

תחילה עלה הנושא בשיחת מסדרון שערכו השרים אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, עת המתינו השניים מחוץ לחדר שבו נערכת ישיבת ראשי המפלגות. לדברי הנוכחים מסביב, בנט וליברמן הסכימו ביניהם שהאחד לא הדליף לתקשורת את דברי השני. "יש פה אנשים שמחפשים שיהיה מעניין", העיר בעליצות אחד מהם. "טוב להם שזה ככה". בשלב זה הוסיף ליברמן שמבחינתו אפשר להחליט על בדיקות פוליגרף לשרי הקבינט, במטרה לאתר מי מדליף משם. בנט הנהן בהסכמה.
כמה דקות לאחר מכן, בתוך הישיבה, היה זה בנט עצמו שהעלה את הרעיון. זה קרה לאחר נאום ארוך שנשא השר משה כחלון, במהלכו הביע תסכול עמוק מהתנהלות הדברים בתוך ישיבות הקבינט, ובעיקר מהעובדה שהדברים דולפים החוצה, בדגש על העימותים בין השרים, וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. לכחלון הייתה הצעה כפולה: לצמצם באופן ניכר את מספר ישיבות הקבינט (לשש פעמים בשנה), ולשים יותר דגש על פגישות אישיות של ראש הממשלה ושל שר הביטחון עם שרי הקבינט בפורומים קטנים ומצומצמים בהרבה.
בנקודה זו העלה בנט את נושא הפוליגרף. לאחר שהקשיב בסבלנות, השיב ראש הממשלה שנושא הפוליגרף הוא אחד הרעיונות שצריך לבחון, ביחד עם רעיונות נוספים, כדי למנוע הדלפות. "אין בעיה, נלך על פוליגרף, אבל רק מהפעם הבאה", קרא מאחור אחד השרים ושחרר קולות של צחוק מגרונם של השרים, וגם סגר את העיסוק סביב הנושא. עד הפעם הבאה.
מאחר והעיסוק במתרחש בישיבות הסיעה של המחנה הציוני כבר הפך לעניין שבשגרה במדור זה, לפעמים התחושה היא שיש צורך להתנצל על כך בפני הקוראים. אבל מה לעשות? זה לא אנחנו, זה הם. כאן רק מופיע התיעוד, לא המחולל. למעשה, רבים מהאירועים שמתרחשים בתוך הסיעה המפולגת קשורים בקשר ישיר למאבק הבלתי נגמר בין המתונים לבין מי שקרובים בעמדותיהם הרבה יותר למרצ מאשר למפלגת העבודה.

אירועי השבוע בסיעה באו בתגובה לחסות שנתנה הרשות הפלסטינית לאוהל המנחמים שהקימה משפחת הרוצח של הלל יפה אריאל, שנרצחה באופן מזוויע על ידי בן עוולה מהיישוב בני נעים. העובדה שלא הגיע שום גינוי מהצד הפלסטיני, ביחד עם ההתייחסות לרוצח בכלי התקשורת הרשמיים של הרשות כאל גיבור, גרמו לתגובות קשות מצד חלק מחברי הכנסת של המחנה הציוני.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין אף העלתה פוסט בפייסבוק שהציע שכל עוד הפלסטינים אינם מתנערים מהרצח, ראוי שסיעתה לא תקיים שום שיג ושיח עם אנשי אבו מאזן. לאדם הסביר מהיישוב זה נשמע כמו הדבר הכי ברור ומובן מאליו. אלא שמתברר שבתוך המחנה הציוני יש כאלו שאינם מסוגלים להתחבר לתגובה כזו.
"איילת פנתה אלי בעקבות אי הגינוי של הרשות הפלסטינית ובעקבות האירועים האחרונים", פנה יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, לחברי סיעתו במהלך ישיבת הסיעה. "וגם לגבי מימון סוכת האבלים", תיקנה אותו ח"כ נחמיאס ורבין. "היא ביקשה שנקיים דיון", התעלם הרצוג מההפרעה, "ואמרתי לה שנקיים אותו, אבל זה לא יהיה היום". מי שהתקוממה כמעט באופן מידי היתה ח"כ קסניה סבטלובה, שסיננה שהיה נחמד לו היו מעדכנים את חברי המפלגה. "אני מקבלת פניות מהתקשורת ששואלות האם היו"ר אוסר כל פגישה עם אנשי הרשות", הוסיפה בכעס. "אין איסור גורף כזה", ניסה הרצוג לסגור את הנושא. "אבל רצינו לחכות לדיון בסיעה". אך את סבטלובה הדברים לא סיפקו. "אבל למה אני צריכה לשמוע על זה מבחוץ", הקשתה שוב. "למה לא מקיימים קודם את הדיון?".

בשלב זה עבר העימות להטחת האשמות בין נחמיאס ורבין ובין סבטלובה, כשהרצוג מתפקד על תקן השופט שמנסה להפריד באמצעות הערות ביניים. לאחר שנחמיאס ורבין האשימה את סבטלובה בחרחור ריב, נענתה במכה חוזרת מתחת לחגורה. "כנראה שאת לא מבינה את המשמעות של התמונה שתלויה מאחור", הטיחה בה. התמונה שתלויה מאחור היא תמונתו של יצחק רבין. נחמיאס ורבין ידועה בקרבתה המיוחדת לראש הממשלה המנוח, מה שהוביל את הח"כית הפגועה לאסוף את חפציה ולצאת. "את מבינה מה עשית עכשיו", פנה הרצוג בכעס לסבטלובה. עוד זה נוזף ונחמיאס ורבין חזרה לחדר כדי למחות על כך שדבריה של סבטלובה לא הושתקו על ידי הנוכחים בישיבה. "אנחנו יודעים שאת מומחית בלהשתיק", השיבה לה סבטלובה, והובילה לכך שנחמיאס ורבין יצאה בסערה החוצה בפעם השנייה. הפעם היא כבר לא חזרה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg