ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

פרשנים: "מטרת נסיעת נתניהו - חיזוק הברית עם מצרים"

במדינות ערב משוכנעים כי מטרת ביקורו של ראש הממשלה באפריקה השבוע קשורה דווקא ליחסי הביטחון והמודיעין עם קהיר וצירוף חברות נוספות לברית. מאחורי הקלעים הבעיה המרכזית שמטרידה את סיסי – התייבשותה על ארצו

מדינות ערב משוכנעות כי מטרת ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באפריקה השבוע היא דווקא העמקת הברית הביטחונית והמודיעינית עם מצרים וגיוס שותפות נוספות לשורותיה. חיזוק היחסים בין המדינות ושותפות האינטרסים האזוריים, בעיקר סביב המלחמה בטרור בחצי האי סיני, מובילים לטענה הערבית כי נתניהו הגיע לאפריקה בין היתר כדי לסייע לפתור את הבעיה המרכזית שמטרידה את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי - התייבשותה של מצרים.

עוד כותרות ב-nrg:
הנהגת שהותקפה בידי אזרח ירדני: "ניסה להרוג אותי"
'לא אובייקט': צעדת השרמוטות נערכה בת"א
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשנת 2013 החליט בית הנבחרים האתיופי שיש לשנות את הסכמי חלוקת המים של הנילוס, שנחתמו בשנות ה-30, בעידן הקולוניאליסטי של אפריקה. באתיופיה טענו כי ההסכמים שנותנים עדיפות בחלוקת מי הנילוס לסודאן ולמצרים כבר אינם רלוונטיים, ובמקביל הניחו על השולחן תוכנית לבניית סכר על מקורות הנילוס הכחול. בניית הסכר הובילה להאטת זרימת המים למצרים, וגרמה לפגיעה במשק המים המצרי, שנשען בעיקרו על הנילוס.
 
כבר בשנת 1979 אמר נשיא מצרים אנואר סאדאת שהמים הם הסיבה היחידה שבגללה תצא ארצו למלחמה. בימיו של מחליפו חוסני מובארק נשמעו הצהרות דומות וחריפות יותר, שהופנו באופן ישיר לאתיופיה. בימי שלטונו של הנשיא הבא מוחמד מורסי אף נשמעו אזהרות מפורשות מכיוון קהיר, ולפיהן היא שוקלת לפוצץ את הסכר בתקיפה אווירית.

מתנגדי מובארק האשימו אותו כי הזניח את הקשרים של מצרים עם אפריקה והוביל מדיניות חסרת אחריות שלא מתחשבת בצורכי המים של מצרים. הקפאת היחסים בין מצרים לסודאן ואתיופיה החלה בשנת 1995, בעקבות ניסיון החיסול של מובארק, שהגיע לאתיופיה כדי להשתתף בכנס של איחוד מדינות אפריקה. מובארק נחת בשדה התעופה באדיס אבבה והמתין לשיירת האבטחה. לאחר זמן ממושך שזו לא הגיעה, החליט לנסוע יחד עם צוות האבטחה שלו לכיוון הכנס.

עשרה חמושים שנשאו ברובם דרכונים סודאניים שהו לילה לפני כן בווילה הסמוכה לשגרירות הפלסטינית באתיופיה. הם ארבו למכונית השרד של הנשיא המצרי ופתחו באש לעברה. שומרי הראש הצליחו להרוג חמישה מהחמושים, מובארק חזר על עקבותיו לשדה התעופה ומשם המריא לקהיר ולא שב עוד לאתיופיה.

הנשיא הנוכחי א־סיסי, שהבין כי היחסים הקרים עם מדינות אפריקה בעייתיים מאוד למצרים, התחיל לפעול באופן נמרץ לחיזוק הקשרים עם מדינות אפריקה. מיד עם כניסתו לתפקיד מיהר להיפגש עם ראש הממשלה האתיופי בניו יורק, ומאוחר יותר בכירים אתיופים נוספים התחילו לחדש את הקשרים בין המדינות. נוסף לכך, אירח א־סיסי במצרים משלחות רמות דרג מסודאן כדי לקדם מיזמים משותפים סביב הנילוס.
 
באביב 2015 יצא א־סיסי לביקור היסטורי בסודאן ובאתיופיה כדי לפתור את סוגיית המים. הסכמים הדדיים נחתמו בחגיגיות, אבל הבעיה עצמה לא נפתרה. האתיופים עדיין נמצאים עם היד על הברז, והם לא מתכוונים לשחרר אותה כל כך מהר.

המתנגדים לרומן המצרי-ישראלי מקפידים לציין את חלקן של חברות ישראליות במיזם בניית הסכר, אף שלא ברור באמת מה היה תפקידן. אלה ציינו שביקורו של נתניהו מתרכז במדינות שיש להן נגיעה בנילוס, כמו אתיופיה, קניה וסודאן, כהוכחה לכך שישראל רוצה ליצור בריתות דווקא עם מדינות אלו כדי להשיג שליטה על המים.

נאג'י א-רטריפי, עוזר שר החוץ המצרי לשעבר, אמר בריאיון לעיתון "אלמסריון" כי ישראל לא הייתה שותפה לבניית הסכר, אלא סין ואיטליה. הוא דיבר על הברית החזקה בין מצרים לישראל ואמר כי "קהיר ותל אביב נמצאות בקשרים מעולים עכשיו, ואין למצרים כל חשש מפני מהלכים סודיים שמנהלת ישראל באפריקה".

חוסין הרידי, ששימש גם הוא עוזר לשר החוץ המצרי, אמר מצדו כי האזור מתוח סביב ביקורו של נתניהו באפריקה, וייתכן שרמז על השותפות המדוברת בין ישראל למצרים: "הליגה הערבית עוקבת אחרי הביקור ואחרי תוצאותיו, ובצדק. לישראל יש אינטרסים באפריקה, ומצרים מודעת להם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg